אקטואליה

מטרת סקירה זו היא לנסות ולבדוק קיומן של התארגנויות מבניות ורשויות שעוסקות באופן עצמאי הכשרת מורים המתמקדים, בין השאר, בתחומים של קידום ועיצוב סטנדרטים מקצועיים ותוכניות להכשרת מורים ופיקוח על מורים ורישומם. מהבדיקה, שנעשתה באמצעות מנועי חיפוש ומאגרי מידע באינטרנט לגבי מדינות הספציפיות, עולה כי ניכרת כיום מגמה במדינות העולם לבסס מועצות וגופים ציבוריים שישמשו רגולטורים על תחומי הכשרת המורים או איכות ההוראה. מרביתם אינם מנוהלים בהכרח ישירות ע"י הממשלה, אך לגורמי הממשל יש השפעה וייצוג במועצות. חלקם הגדול נוטה גם לשתף את נציגי איגודי מועצות המורים ומגזרי החינוך השונים במועצות או בפיקוח. פעילותם של הגופים הותוותה ע"י רפורמות חינוכיות בחינוך שהונהגו בעשור האחרון או הוסדרה בחוק כחלק ממדיניות חינוכית כזו או אחרת שננקטה ע"י גורמי ממשל.

במאמר מתאר ד"ר גוטרמן מקרה של יובל, תלמיד הלומד אנגלית בביה"ס יסודי ומתמודד עם מצב עקה פתאומי כתוצאה מדרישה שהפנתה המורה לאנגלית ליובל לעיני כל הכיתה. מה שקרה במוחו של יובל, ייצור עודף של קורטיזול, מפריע לפעולתם של הנוירוטרנסמיטורים במוח. לפיכך, אפילו עם זיכרון כלשהו קוּבַע כיאות בעבר, למעשה הגישה אליו נחסמה. הדבר דומה לרשת תקשורת או רשת חשמל הקורסת בסערה. תאי המוח אינם יכולים לתקשר זה עם זה והחשיבה משתבשת. נוכחות הקורטיזול אצל יובל עלתה כתוצאה מהחרדה הזמנית שנבעה מקריאת המורה: "בוא הנה! ", וזאת כאשר יובל לא היה מוכן ו'נתפס' בקלקלתו. כתוצאה מחרדה זמנית זו עלתה רמת הקורטיזול במוחו. רמת קורטיזול מוגברת זו חסמה את הגישה לזיכרונות קיימים ויובל 'נכשל' באיות המילה (קובי גוטרמן)

בעשורים האחרונים דרמות טלוויזיוניות מתעדות תהליכים חברתיים ומספרות את סיפורם בדרכים מרתקות, מבדרות ומרגשות, ובתוך כך מעלות בעיות ומביאות אותן לדיון ולחשיבה משותפת בקרב קהלים גדולים ומגוונים. הספר דרמה טלוויזיונית מציע התנסות ב"קריאה" של טקסטים דרמטיים טלוויזיוניים, רובם מתוך רפרטואר הדרמה הטלוויזיונית הישראלית. בחלקו הראשון של הספר מוצעים הסברים למושגים משדה המחקר של הדרמה הטלוויזיונית. בחלקו השני של הספר ארבעה פרקי מחקר הנוגעים להיבטים שונים של דרמה הטלוויזיונית בישראל (דן אוריין)

המחקר בוחן את חיבור מושג ההביטוס (הנחות היסוד של המורים) לתהליך הרפורמה (דברת) ומעלה את האפשרות שהתנגדות המורים נובעת מחוסר התאמה בין מרכיבי הרפורמה לבין ההביטוס. השאלה נבחנה בקרב 40 מורים באמצעות הכלי של פנטזיה חינוכית (תפיסת המורים לגבי "בית ספר החלומות") תוך התייחסות להיבטים של הנחות היסוד, תכנית הלימודים ובחירתם, ארגון הלמידה וסביבת הלמידה. השוואה בין תפיסות המורים לבין מרכיבים בתוכנית דברת מציגים פער, ולעיתים סתירה, בין התפיסות השונות. לדעת המחברת יתכן והתנגדויות המורים יפחתו אם יוצגו נקודות המחלוקת ויוסבר הרציונל העומד מאחוריהן. המחברת מציעה לנסות ולבחון האם ניתן לחזק מרכיבים היכולים לענות ולפצות על החסר במרכיבים האחרים (דורית טובין)

מחקר זה מתעד ומלווה את היישום של תכנית "גוונים" בשלוש מכללות לחינוך בישראל. תכנית "גוונים" היא פרי מאמץ של המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית להשפיע על תפיסת נושא העולם היהודי בימינו בחברה הישראלית. הרצון הוא ללמד את הסטודנטים להכיר סוגי חיים אחרים בהם בוחרים יהודי החיים בתפוצות ולפתח בהם תפיסה סובלנית לתרבויות שונות. לתכנית הצטרפו שלש מכללות לפי פריסה ארצית הכוללת את אורנים, לוינסקי ואחווה/הרצוג. כל מכללה העמידה צוות הקמה רב-תחומי, שמטרותיו לגבש תפישה מכללתית אזורית ייחודית בנושא העם היהודי בימינו, לבנות תכנית לימודים בנושא לפרחי הוראה ומורים משתלמים, ליצור מעגל השפעה בקרב מורי המורים במכללה, ולהקים גשרים לקהילה הסובבת ולעם היהודי בתפוצות. צוותי ההקמה של המכללות משתתפים במסגרת-על של'קהילה לומדת', שמהווה פלטפורמה אקדמית-רעיונית-מקצועית (יהודה בר שלום)

חוסר ההצלחה של תלמידים ישראלים במבחנים בינלאומיים היא עובדה נתונה. אם בשנים עברו היה רושם שזה רק מקרה, ושבמבחנים הבאים יחול השיפור המקווה בהישגי התלמידים הישראלים, הרי שבתקופה האחרונה הצטברו תוצאות של כמה מבחנים בינלאומיים (TIMSS, PISA) והראו שתלמידי ישראל אינם מצליחים להתמודד עם המבחנים הבינלאומיים בהבנת הנקרא, במתמטיקה ובמדעים ברמה המקובלת במרבית המדינות המפותחות בעולם. מטרת פרויקט מחקר ופיתוח זה היא לאבחן את הקשיים של תלמידי בתי ספר שונים בפתרון בעיות במדעים ולהציג תוכנית התערבות קוגניטיבית מבוססת על עקרונות ההעשרה האינסטרומנטלית של פוירשטיין. (ירון שור, ענת כגן, אלכס קוזלין)

ביקורת מאת Valerie Rhodes על הספר Screen Play: Children and Computing in the Home. מחברי הספר בוחנים את ההשפעה הגדלה של מחשבים על חיי הילדים, בייחוד בהקשר של Information Communication Technology – ICT בסביבה הביתית. על ידי שילוב של שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות המחקר עליו מבוסס הספר – ScreenPlay project – מוצג בהקשר חברתי רחב, על מנת לזהות מגמות בשימוש הביתי במחשב. הספר גם בוחן את תפקיד המחשבים בהבניית זהות הילדים, השפעתו על הבניית הג'נדר שלהם וכן כיצד מעמד חברתי משפיע על אופן השימוש היומיומי במחשב הביתי.

מלבד הקושי לגייס מורים חדשים, מתמודדת צרפת עם תהליך דה-צנטרליזציה של מערכת החינוך, שהגיע לשיאו בשנת 2003, כאשר הנהיגה ממשלת שיראק מספר רפורמות, המעבירות את מימון החינוך מהממשלה לרשויות המקומיות, לצד קיצוצים בתקציב החינוך. המורים מתנגדים לכך בנחרצות, ואף שבתו מספר פעמים. תגובת הממשלה הייתה סובלנית: היא פתחה את הנושא לדיון ציבורי בשיתוף מורים, הורים ותלמידים, בין השאר, באמצעות אתר אינטרנט פעיל. (שני זינדר)

הספר אידיאה של תיקון הוא בבחינת אתנוגרפיה השוואתית ראשונה מסוגה בשדה החינוך הישראלי. הוא מהווה תרומה משמעותית להבנה של החינוך הרב-תרבותי, ולתפיסת העוצמה והפוטנציאל הגלומים ביזמות חברתית-חינוכית הבאה לחולל שינוי בסביבה משתנה ועמוקת שסעים. הספר עוסק בחמישה בתי ספר שתלמידיהם מגיעים מתוך סביבה חברתית מפוצלת. הוא מציג עדויות אודות מורים ומחנכים המשמשים כיזמים חינוכיים-חברתיים ופועלים לחיברות ולקידום תלמידים בסביבה המאופיינת בשוני תרבותי, הטרוגניות וקיטוב אתני ודתי. הוא מראה כיצד בתי ספר מעצבים בקרב תלמידיהם זהות עצמית הפתוחה לקבלת האחר בצד פיתוח יכולת לימוד מרשימות (יהודה בר שלום)

הספר מהווה כלי נוסף שיסייע בהתמקצעות של העוסקים בתלמידים המחוננים. בעשור האחרון חלו התפתחויות משמעותיות בהבנת תהליכי הלמידה והחשיבה ובגוף הידע המצטבר בנושאים הקשורים לבניית תוכניות לימודים, לאסטרטגיות הוראה ודרכי הערכה חלופיות. כמו כן חלה התפתחות משמעותית בהבנת אפיוני תלמידים מחוננים וצרכיהם. הספר כולל סקירה של המודלים המרכזיים הקיימים כיום ומתאימים להוראת תלמידים מחוננים ולהערכתם. המחברות מתמקדות במודלים ומנתחות את מרכיביהם, תוך בחינת זיקתם למאפיינים ולצרכים של התלמידים המחוננים. לאור הרציונל, המטרות וניתוח המודלים השונים, נוסחו עקרונות יסוד לבניית תכניות לימודים ייחודיות לתלמידים מחוננים וגובשו המלצות ליישומן בהתאם לתוצרים המצופים. (רחל זורמן, שלומית רחמל, אילנה שקד)

הספר הזה, שרובו פרי כתיבתם ועריכתם של אנשי המכללה לחינוך גופני ע"ש זינמן שבמכון וינגייט, מצליח להעלות את החינוך הגופני והספורט על מפת החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי בישראל. הוא מצליח להראות את ההיבטים החינוכיים השונים של הספורט בדרך מקיפה, מגוונת, בין-תחומית ובנויה כהלכה בעשרה פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מביאים את התמונה הכללית והעקרונית של הספורט והקשרים החינוכיים, ששת הפרקים שלאחר מכן עוסקים בהיבטים חינוכיים מסוימים של הספורט והחינוך הגופני, והפרק האחרון מסכם בהצגת גישה מערכתית מקיפה הנוגעת לכל גורמי החינוך והספורט הפורמאליים והבלתי פורמאליים (יובל דרור)

הספר מציג נושאים מקראיים מנקודת מבט תקשורתית תוך שילוב שני יסודות: לימוד החומר המקראי בחתך רוחב נושאי ושימוש במושגי יסוד עכשווים מתחום התקשורת. יחידה ההוראה מציגה את הטכנולוגיה שננקטה להעברת המסר; מציעה פענוח של קודים תקשורתיים; מזהה כתיבה מגמתית, היסטוריוגרפית ואחרת במקרא; מאתרת ומציגה את השיטות להפצת האידאולוגיה של השלטון ואת הדרכים בהן ניסה בית המלוכה להשפיע על נתיניו. (שלמה בכר)

הקשיים הכרוכים בהוראת הנבואה מוכרים וידועים לכל מורה למקרא. יחידת הוראה זו, המיועדת בעיקר למורי מכללות ולמורים בכיתות הגבוהות של בית הספר התיכון, מציגה דרכי התמודדות עם חלק מן הקשיים העיקריים. שבעת פרקי היחידה מייצגים מבחר של דרכי התמודדות עם נושאי אורך ועם נושאים ממוקדים. אלה וגם אלה מציעים ראייה מקיפה של הנבואות והבנתן על רקע הקשריהן, וכן התייחסות לתופעות עיצוב מקובלות וייחודיות. (שמאי גלדר, אליהו ברוך, תמר עזר, לורית רמון)

כתב העת מתמקד בתיאוריה, במחקר ובפרקטיקה של הכשרת עובדי הוראה ופיתוחם ומיועד למורי המורים במכללות, למרצים באוניברסיטאות ולסטודנטים. בדפים 38- בחירה במקצוע ההוראה: טיפוסים של מקבלי החלטות והקשר שלהם לעמדות כלפי הוראה (יעל קציר, רחל שגיא, יצחק גילת) צרימה אידיאולוגית בתהליך ההוראה: שירים על קו התפר (לאה ברץ) תפיסותיהם של פרחי הוראה הנוגעות לייצוגים גרפיים בהוראת הספרות (יעל פויס) המיצוב המקצועי של מורים עולים מברית המועצות לשעבר בבתי ספר בישראל (אורלי מיכאל, ריטה סבר, פנחס תמיר) "לשמוע את קולם": סיפוריהם של מורי מורים בהקשר רב -תרבותי (חנה עזר, שוש מלאת, דורית פטקין) הכיתה המשולבת: עמדות מורים כלפי תלמידים עם וללא לקות למידה (טלי היימן) התייחסות להתנהגות תלמידים בשיעורים של פרחי הוראה (נורית גל)

מדינות המערב עומדות בפני מחסור חמור במורים לשנים הבאות. מתוצאות הדו"ח עולה כי, בכל שנה מצטרפים למערכת החינוך פחות מורים בעוד שמספר המורים הפורשים מדי שנה הולך וגדל, נתון מדאיג שעלול להוביל למשבר עולמי במערכות החינוך במדינות המערב. בדו"ח שערך הארגון נמצא כי, רוב המורים המלמדים בבתי-הספר היסודיים ב-15 מתוך 19 מדינות המערב, היו לפחות בני 40 , בגרמניה ובאיטליה יותר ממחצית ממורי חטיבות-הביניים הינם מעל גיל 50.

בקורפוס הצנום של שירי ביאליק, כמאה שירים בסך הכול, יש מקום מיוחד לעשרים וארבע "שירי העם" שלו שנאספו לחטיבת "מזמורים ופזמונות", ולא רק מן ההיבט הכמותי. בעיני רבים מאוהבי שירתו של ביאליק זוהי חטיבת השירים המקסימה ביותר שלו. שירים אלה, כמו "בין נהר פרת ונהר החדקל, " "לא ביום ולא בלילה " או "יש לי גן", הם בין הידועים, האהובים והמושרים ביותר מבין שיריו. אולם למרות הפופולאריות הרבה שלהם, ואולי דווקא בגללה, "שירי עם" אלה נדחקו במשך שנים ארוכות לשולי המערכת הספרותית. חוקרי ספרות כמעט שלא גילו בהם עניין, והמורים מיעטו ללמדם. ספר זה בא למלא במידת מה את החסר: לחוקר מציע הספר דיון שיטתי בשאלות עקרוניות: כמו תהליך ההתהוות של "שירי עם" של ביאליק, הגורמים לא-ההתקבלות שלהם או מאפייני הסוגה (הז'אנר) הזו. למורה מציע הספר שורה של ניתוחים מפורטים ל"שירי העם" הכלולים בתכנית הלימודים והצעות לדרכי הוראתם. (אבי מעפיל)

יחידת הוראה מודולרית המציעה להעביר את היצירה המוסיקלית מהרקע אל המרכז באמצעות נקודות מפגש מגוונות המתאימות לסוגים שונים של מאזינים. יחידת ההוראה מפגישה בין תאוריית ריבוי האינטיליגנציות של הווארד גרדנר לבין עקרונות הניתוח המוסיקליים כפי שנוסחו על ידי ז'אן לה רו. הספר מגיש רפורטואר של 24 יצירות המופיעות גם בתקליטור המצורף לו ושלושה מאמרים: חשיבותה של עבודת הגננת במפגש שבין הילד לבין המוסיקה והאמנות; המאמר השני מתאר את ה"דלתות" של גארדנר; והשלישי מדבר על חשיבותה של ההאזנה למוסיקה. (נתן שחר, קלאודיה גלושנקוף, עדי סולקין)

ההצלחה המרשימה של מערכת החינוך הפינית משכה תשומת לב כללית. לא כבר סקרה ליזט אלברז כתבת "ניו יורק טיימס" את המערכת הפינית על רקע הישגיה במבחן PISA 2000 תוך כדי התמקדות בבית ספר בעיר שדה, שבו 500 תלמידים בני 7 (כיתה א') עד 15. חרף השוני ברקע ובתנאים – פינלנד היא חברה הומוגנית, הנהנית מרווחה יחסית – ראוי לשים לב לגורמי ההצלחה (טל אברהם).

רפורמה כמעט זהה לרפורמה של כוח המשימה הלאומי בישראל (דו"ח דברת) הנהיגו הנורבגים כבר באמצע שנות ה90. היא אופיינה בתהליכי ביזור חריפים, העברת כל המורים עובדי המדינה שם לרשויות חינוך מקומיות והרחבת סמכויות מנהלי בתי הספר. כל מוסדות הכשרת המורים הפכו להיות כפופים למוסדות להשכלה גבוהה והדרישות מהמורים הועלו.

נייר העמדה כולל סקירה על שלבי התפתחות של נושא הסטנדרטים במערכות חינוך בארץ ובעולם . מוצגות בו דעות בעד ונגד מקומם של הסטנדרטים בעולם החינוך. הנייר מתרכז בנושא הסטנדרטים בהוראה ובהכשרת מורים ומציג עמדה בנושא זה . בעמדתם של החוקרים המומחים שהשתתפו בכתיבתו יש התייחסות הן לתועלות והן לסיכונים שבהפעלת סטנדרטים בהוראה ובהכשרת מורים.