אקטואליה

המאמר עוסק בניתוח מקומו של העוני ברפורמות בית ספריות. ניתוח הנתונים מצביע על חמש נקודות מרכזיות: א.היקף העוני ומשכו גדולים בארה"ב יותר מאשר במדינות עשירות אחרות; ב.יש קשר בין עוני לבין מיקומם הנמוך שלהישגים אקדמיים; ג.העוני מגביל ביטוי של כישרונות קיימים. גורמים סביבתיים, במיוחד המשפחה והסביבה, לא גנטיקה, משפיעים על יכולות אקדמיות; ד.בעיות רפואיות קשות משפיעות על ילדים עניים. הדבר מגביל את הישגיהם הלימודיים וסיכוייהם בחיים; ה.הפחתה מועטה בעוני המשפחה מובילה לצמיחה בהתנהגויות חיוביות בבית הספר ולהישגים אקדמיים טובים יותר. הטענה היא שעוני קשה מציב מגבלות על מה שניתן להשיג באמצעות רפורמות בית ספריות. הנתונים המוצגים במאמר מראים שהמדיניות החזקה ביותר לשיפור הישגים בבי"ס היא בהפחת העוני בקרב המשפחות והנוער. (Berliner, D)

סקירת ספרות הבוחנת את השאלה האם יום לימודים ארוך תורם לשיפור ההישגיים הלימודיים של התלמידים, לאור המשאבים הרבים שהפעלתו דורשת. המאמר מציג סיכום של ממצאי מחקרים לגבי ארה"ב, בריטניה, גרמניה וישראל, ומחבריו טוענים שבסך הכל המחקר מלמד שלא נצפו תוצאות משמעתיות במעבר ליול"א מבחינת הצטיינות אקדמית ורמת ציונים. האלטרנטיבות המוצעות, בין השאר, הן שיפור איכות החינוך ואיכות ההוראה. (אמנון טיל)

המחבר סוקר את אופן וטיב הכשרת המורים מאז תחילת ההתיישבות החדשה בישראל ועד לדרישה להפיכת מוסדות ההכשרה למכללות המעניקות תואר אקדמי, ומבקר את אימוץ הדגם האקדמי של הכשרת מורים ע"י ועדת דברת והחלתו גם על המכללות. לדעתו, מורה אינו אקדמאי הרוכש הכשרה פדגוגית לאחר לימודי תחום הדעת שלו אלא מורה אומן ואמן. בהכשרתו יש קשר אורגני בין לימודי ההשכלה להכשרה, הידע הפדגוגי נרכש בשילוב עם רכישת הידע הדיסציפלינרי. מוסד להכשרת מורים צריך לעסוק בשאלת החינוך הערכי, והנושא חייב להיות משולב בתכנית הלימודים של כל אחד מן המקצועות. (מנחם יהושע רוזנברג)

אוסף מחקרים של חוקרים במכללות להכשרה להוראה ובבתי ספר לחינוך באוניברסיטאות בתחומי דעת כמו: למידה, הוראה, הכשרה להוראה ופיתוח פרופסיונלי של מורים. בכל אחד מפרקי הספר דיווח מחקרי "טכני" בשילוב שיקולי הדעת שהנחו את החוקר בבחירת נושא המחקר, שיטת המחקר, דרכי ניתוח והצגת נתונים. חלקו הראשון של הספר מתמקד במחקרים על למידה והוראה, וחלקו השני מוקדש לנושא ההכשרה להוראה ופיתוח פרופסיונלי של מורים. (עורכים: רוני לידור, ברברה פרסקו, משה זילברשטיין, מרים בן פרץ)

המחברים מציגים מקרה שבו אביגיל, סטודנטית שנה ג', התנסתה במשך סמסטר בלימוד של ילד יחיד (A case of one child study ), שבסיומו הגישה תלקיט ובו דיווחה על התנסותה בעבודה עם הילד היחיד ותיארה אותה. בהמשך מציגים המחברים את התכתובת בין המדפ"ית לבין הסטודנטית על עבודתה וכן מובאים קטעים מתוך דברים שאותה סטודנטית השמיעה בטקס סיום לימודיה בסוף שנת הלימודים וגם עדות עצמית שלה על מה שלמדה בעבודתה עם הילד היחיד (משה זילברשטיין , עדנה גוז)

סקירה על מערכת החינוך בפילנד. הסקירה כוללת את נושאי המשנה הבאים: נתונים מספריים על מערכת החינוך בפינלנד, מבנה מערכת החינוך, הישגים לימודיים, חינוך יסודי, חינוך תיכון, השכלת מורים, יחס מורה-תלמיד, תשלומים במערכת החינוך ועוד (שני זינדר).

הספר הוא תוצר של פעילות בינלאומית שהשתתפו בה 25 מדינות מטעם ארגון ה-OECD. מטרותיה העיקריות של הפעילות היו לסכם ממצאי מחקר הקשורים לקווי מדיניות העוסקים במשיכה, בפיתוח ובהשארה של מורים אפקטיביים במערכות חינוך; לזהות קווי מדיניות ופרקטיקות חדשניות ומוצלחות בנושאים אלה; לסייע בחילופי מידע וניסיון בין המדינות המשתתפות; ולהציע חלופות של קווי מדיניות למקבלי החלטות. כתיבת הדוח הישראלי מתייחסת למציאות שהתקיימה בישראל עד מרס 2003 (רות זוזובסקי, סמדר דוניצה-שמידט)

המחברים מבקשים להציע אלטרנטיבה לאופן בו בתי הספר מתייחסים למצוקתם של ילדים, מתוך אמונה שעל אף שהמוסד החינוכי עצמו הוא אחד מהגורמים המרכזיים למצוקה, הוא גם המקום בעל הפוטנציאל הגדול ביותר למציאת מענה אנושי והולם לחלק ניכר ממנה. לטענתם אם בית הספר היסודי מבקש להכשיר את הילדים לחייהם בעתיד, עליו להשקיע דווקא באינטראקציה הבין-אישית, אותו תחום הנחשב כיום שולי, ולהעדיפו באופן ברור על פני חינוך מדעי או הקניית נגישות לטכנולוגיות. הולדתו של הספר הביקורתי נובעת מהיכרות אישית עם ילדים ועבודת שטח של המחברים. כל פרק נפתח בסיפור של תמונה מחיי בית הספר, ולאחריו שיחה המתמקדת במושג שעלה מן הסיפור ומייצג פער בין ההתכוונות והאפשרות הגלומות במוסד החינוכי לבין המציאות הקשה בפועל, מבחינת חוויתם הסובייקטיבית של הילדים. (גדי אבידן, חן למפרט, גיש עמית)

המסמך מפרט את המהלכים וההשפעות של הרפורמות החינוכיות שהתרחשו בפינלנד ובניו-זילנד לאורך שנות ה-90. ד"ר אמנון טיל משווה ביניהן ובהמשך מציג שורת לקחים ומסקנות לגבי מערכת החינוך הישראלית ודו"ח דברת. הנקודות המרכזיות אותן מדגיש טיל היא שבשתי המדינות הנ"ל המשיכה המדינה ומשרד החינוך לשאת באחריות אחריות על מערכת החינוך והעובדה שלא היתה פגיעה במורים ותיקים ופעילים במהלך יישום הרפורמות.

הדיווח הנוכחי מבוסס על ממצאי סקר הערכה שביצעו המחברים בהזמנת משרד החינוך, ועניינו ניסוי הנהגת שבוע לימודים מקוצר. הניסוי עצמו נערך במהלך שנת הלימודים תשס"ד בעיקר בבתי ספר שבתחומן של המועצות האזוריות, ובעיקר מטעמי חיסכון בתקציב. הסקר נועד לתאר את דרכי ההתארגנות והתפעול של שבוע הלימודים המקוצר בבתי הספר ואת הפעילות (הפורמלית והבלתי-פורמלית) המוצעת לתלמידים בימי שישי, וכן לבדוק עמדות של הורים, תלמידים ובעלי תפקידים רלוונטיים ביחס לתרומה ולנזק שיש למתכונת של שבוע לימודים מקוצר – הן מבחינת תפקוד בית שהספר, והן מבחינת הפעילות המוצעת לתלמידים בימי שישי (ניר רסיסי , ורדה גיל)

יחידת הוראה המציעה למורים, למחנכים, ליועצים ולמטפלים, כלים יישומיים המאפשרים התנסות קוגניטיבית ורגשית מובנית.תבניות הכתיבה המוצגות הן "מכמורות מילים", המשמשות ככלי קיבול והכלה במסע של כתיבה שמסלולו נע מהמובנה אל הפתוח. התבניות נועדו להדגיש את הקשרים שבין הבנת תופעות לשוניות, צורניות ומבניות לבין הפקת טקסטים אישיים. באמצעותן ניתן להתנסות באופנים מגוונים של מבע, ובכך לשפר ולשכלל את יכולת הביטוי האישי (גילה שחר)

הספר סוקר את התגליות והתפתחות המתמטיקה, החל מהעדות הראשונה הידועה לפני כ- 30,000 שנה; דרך המתמטיקה הבבלית והמצרית; הישגי המרשימים של המתמטיקה היוונית; ומשם עובר אל תקופת ימי הביניים, המאופיינת בתרומה הערבית ששמרה על הגחלת. הספר חותם בהתעוררות המתמטיקה במערב במאה החמש עשרה וההישגים הגדולים במאות שלאחריה, עד המאה העשרים.לדעת המחבר בהקניית מושגים מתמטיים חשוב ביותר להבין את הדרך שבה מושגים אלה התפתחו: על כן הגישה ההתפתחותית חייבת להיות מרכזית בהוראת כל מושגי המתמטיקה. (בנו ארבל)

בספרו עמי וולנסקי סוקר ומנתח באופן היסטורי את ארבעת תהליכי השינוי העיקריים שהתחוללו במערכת ההשכלה הגבוהה ודן בהשלכותיהם:א. מעבר ממערכת מונוליטית ואליטיסטית למערכת פלורליסטית, בינארית; 2. צמיחתם של מוסדות למטרות רווח, בעיקר במהלך שנות ה-90 הקרינה על איכות ההשכלה הגבוהה; 3. לאחר שנים של מחלוקת על אופי כלי הניווט הממלכתיים של ההשכלה הגבוהה – המל"ג והוות"ת – ולאחר פעולה של כשלושה עשורים ויותר, החל להתערער מעמדן של השתיים; 4. המתקפה על האוניברסיטאות וראייתן כמונופול מערערות על מעמדן ועתידן כמוסדות מחקר בישראל.

אנתולוגיה מאת נמרוד אלוני המכילה מבחר עצום של טקסטים קלאסיים, מודרניים ופוסטמודרניים, יחד עם מבואות שיטתיים לסוגיות המרכזיות שבהן עוסקת הפילוסופיה של החינוך. האנתולוגיה כוללת קשת רחבה של מקורות וגישות: החל מההגות המופתית של היהדות המקראית, אתונה הקלאסית, הבודהיזם ההודי, קונפוציוס ולאו-צה הסיניים, הנצרות והאיסלאם; עבור לפילוסופיים הגדולים של העת החדשה ; וכלה בגישות נאו-קלאסיות, נטורליסטיות, דמוקרטיות, ביקורתיות ורב-תרבותיות בפילוסופיה הכללית והחינוכית של ימינו.

קיימות ארבע קטגוריות של רפורמות: השכלה לכל: מהמאה ה-19 עד אמצע מאה ה-20, תכנון החינוך – רפורמות מבניות: שנות ה-50 וה-60, רפורמות להגברת האפקטיביות: שנות ה-80 וה-90, תחילתן של רפורמות ממוקדות למידה: שנות ה-2000. מאפייני רפורמות בלמידה – פרדיגמה חדשה: מעבר ל-problem based learning. מעבר מלמידה דיסציפלינארית ללמידת סוגיות בינתחומיות. זה לא במקום ללמידה דיסציפלינארית, אלא בנוסף. גישה זו החלה לחלחל לבתי"ס לרפואה ובבתי"ס לחינוך. למידה כזו מאופיינת בקבוצות קטנות ושיתופי פעולה אינטנסיביים. יש דגש על למידה מרובת פרספקטיבות הנותנת לגיטימיות לפרשנויות שונות, למחלוקות ולויכוחים. זה מתחיל מחלחל לחינוך העל-יסודי, יסודי, והופך את הלמידה למשמעותית. הרחבת משקל ההערכה הבית ספרית: הפחתה בלימודי החובה וגידול בלימודי הבחירה. הערכה על בסיס פורטפוליו – הערכת מגוון יכולות, מגוון מצבים ואינטליגנציות. יש שימוש בהערכה עצמית של התלמיד בהתבסס על טכנולוגיות חדשות. אפשרות לתקשורת עם הורים באמצעות הטכנולוגיה (ד"ר עמי וולנסקי)

הנתונים המעודכנים מראים כי 20% מהמורים החדשים הנכנסים למערכת החינוך האמריקאית, נוטשים את ההוראה לאחר 3 שנות עבודה בלבד, ואילו 50% מהמורים עוזבים את משרתם לאחר שנתיים נוספות. על-פי הערכה, המחסור הצפוי במורים בעשור הקרוב מגיע למספר עצום – 2 מיליון! הבסיס לתופעה זו נעוץ בשילובם של מורים בלתי מנוסים בבתי ספר "קשים" שרוב התלמידים באים מאזורי מצוקה ועוני.

תכניות חברתיות וחינוכיות מופעלות על ידי גופים רבים, בכללם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגונים ציבוריים, ובשנים האחרונות גם מוסדות פיננסיים פרטיים. ספר זה מציג באופן ידידותי, מקיף ועדכני, את תורת ההערכה של תכניות חברתיות וחינוכיות, ומתאר באורח שיטתי מושגים בסיסיים בתורת המדידה. הספר מתאר את האסטרטגיות ואת המודלים הקיימים בעולם ובארץ לעשיית מחקרי הערכה, ומציע מודל חדש להערכת תכניות – הערכה מטייבת: שילוב של הערכה רספונסיבית והערכה ממוקדת יעדים (פרידמן, יצחק)

מהדורת 2004 של המסמך "מבט לחינוך: סמני OECD" מאפשר למדינות לראות את עצמן לאור ביצועיהן של מדינות אחרות. המהדורה מספקת מגוון עשיר, בר-השוואה ועדכני של אינדיקטורים לביצועיהן של מערכות חינוך במדינות מפותחות. האינדקטורים מייצגים קונצנזוס של מומחים לגבי השוואת מדדי החינוך במדינות מתקדמות. ישראל עדיין אינה נמנת פורמלית על מדינות הOECD, אך אמורה להתקבל לארגון הOECD בשנים הקרובות.

סקירה מאת Janice M. Krueger על הספרים Teacher Peer Assistance and Review והספר Mentoring Programs for New Teachers: Models of Induction and Support

המאמר בוחן את שכר המורים בישראל בהשוואה לשכר המורים במדינות המערב על בסיס אמות מידה שכיחות ומקובלות בתחום כלכלת החינוך: א. ההוצאות הלאומיות לחינוך ב. השכר הממוצע בחינוך לעומת השכר הממוצע במשק ולעומת התוצר המקומי הגולמי לנפש ג. שכרו של המורה המתחיל לעומת שכרו של המורה בשיא הוותק ומבנה שכר המורים. מניתוח הנתונים עולה כי ההבדל העיקרי בין ישראל למדינות המערב הוא באופן השימוש בנתח תקציב החינוך. המחבר מצביע על הפער הגדול מדי לטעמו בין שכרו של המורה המתחיל לשכרו של המורה בשיא הוותק, וממליץ על שינוי מבנה השכר וקביעת שכר אחיד וכלל לעובדי ההוראה. (יחזקאל שלום)