רפורמות בחינוך – לאן? מגמות בינלאומיות
מאת: עמי וולנסקי
מקור: סמינר מטח, רשמה: מרים פוזנר
קיימות ארבע קטגוריות של רפורמות:
- השכלה לכל: מהמאה ה-19 עד אמצע מאה ה-20
- תכנון החינוך – רפורמות מבניות: שנות ה-50 וה-60
- רפורמות להגברת האפקטיביות: שנות ה-80 וה-90
- תחילתן של רפורמות ממוקדות למידה: שנות ה-2000
מאפייני רפורמות בלמידה – פרדיגמה חדשה:
- מעבר ל-problem based learning. מעבר מלמידה דיסציפלינארית ללמידת סוגיות בינתחומיות. זה לא במקום ללמידה דיסציפלינארית, אלא בנוסף. גישה זו החלה לחלחל לבתי"ס לרפואה ובבתי"ס לחינוך. למידה כזו מאופיינת בקבוצות קטנות ושיתופי פעולה אינטנסיביים. יש דגש על למידה מרובת פרספקטיבות הנותנת לגיטימיות לפרשנויות שונות, למחלוקות ולויכוחים. זה מתחיל מחלחל לחינוך העל-יסודי, יסודי, והופך את הלמידה למשמעותית.
- הרחבת משקל ההערכה הבית ספרית: הפחתה בלימודי החובה וגידול בלימודי הבחירה (עומד בסתירה לתכנית לימודים לאומית ולסטנדרטים). הערכה על בסיס פורטפוליו – הערכת מגוון יכולות, מגוון מצבים ואינטליגנציות. יש שימוש בהערכה עצמית של התלמיד בהתבסס על טכנולוגיות חדשות. אפשרות לתקשורת עם הורים באמצעות הטכנולוגיה.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya