אקטואליה

על מנת להתמודד עם תופעת האלימות פרופ' Noddings מציעה מצד אחד "לדמיין את הגרוע ביותר" ומצד שני לבדוק בצורה שיטתית ולא להפסיק לשאול "למה". לטענתה יש לדבר יותר עם הילדים והתלמידים על "הצד האפל" שעלול להיות טמון אצל כל אחד ("The shadow size") ולדון יחד איתם בכך. נודיגנס מדגישה את ממד המגדר וממד הלאומיות כמזינים את בעיית האלימות כל עוד מערכת החינוך נמנעת מלדון ולהעלות שאלות במסגרת שיח משותף עם הילדים, דיונים שמאוחר יותר יסייעו לתלמידים להתמודד עם קונפליקטים. נודיגנס מתנגדת נחרצות לרפורמה NCLB שלדעתה מייצרת תלמידים בעלי הישגים אך לא אנשים חושבים וביקורתיים.

הספר מציג הגדרות וממצאים הקשורים לאינטילגנציה הרגשית על רכיביה השונים לצד הגדרות של מושגים דומים (התמודדות, כשירות רגשית, ויסות עצמי) המשמשים פסיכולוגיים ומחנכים בניסיון לטפח אצל אנשים בכלל ואצל ילדים בפרט מיומנויות של הבעה, הבנה וויסות של רגשות במצבים חברתיים ואחרים. בספר ניתן למצוא גם פרקים המתמקדים בטיפוח מיומנויות אלו אצל ילדים, במקביל להצגה שיטתית של אופנים שונים של הכשרת מחנכים שיודעים להצמיח ילדים בעלי כישורים רגשיים וחברתיים משופרים. (קלודי טל)

הספר מציג מגוון אירועים שהתרחשו במערכת החינוך הישראלית לאחר שעברו שני תהליכי פרשנות. ראשית פורשו אירועים אלה ע"י המשתתפים באירועים עצמם. נוסף על כך פירשו החוקרים כותבי הפרקים השונים את הפרשנות של המשתתפים. המכנה המשותף לפרקי הספר הוא השימוש בראיות מחקריות טקסטואליות שמציגות את נקודת מבטם של המשתתפים שהתנסו באירועים באמצעות שיח דבור, כתוב או מקוון. טקסטים אלה נבחנים על ידי הכותבים ברמת המיקרו, ולאחר מכן מפורשים לאור ידע בתחומי דעת שונים כסוציולוגיה, פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה, לאור תיאוריות בחיוך ובאמצעות שיות מחקר שונות. (עורכות: עירית רופפרברג ועלית אולשטיין)

הספר נועד לסקור ולהדגים את הידע על חשיבה מדעית ועל יחסי גומלין בינה לבין לימוד מדעים, את הגישה המומלצת לפיתוח החשיבה של סטודנטים להוראה במוסדות להכשרת מורים ואת שלבי התכנון והביצוע. בספר מוצגות פעילויות שפותחו ו"צמחו" במכללת סמינר הקיבוצים בהנחיית וינברגר והן אמורות לסייע בפיתוח החשיבה של סטודנטים להוראה כדי שהפוטנציאל של למידה משמעותית ינוצל כראוי. המחקר המתואר במונוגרפיה מדגים תכנית לשילוב של הוראת החשיבה בהכשרת מורים למדעים במכללה ומתייחס להיבטים של ידע דיסציפלינרי וידע פדגוגי תלוי תוכן בתחום של פיתוח תפקודי חשיבה גבוהים במסגרת הכשרת מורים (וינברגר יהודית, ענת זוהר)

פרופ' שורצולד מנסה לחבר את היבטי החברה להיבטי הלשון העברית ולהראות שהשינויים בעברית של זמננו נובעים מן המגמות המשתלטות על חברה הישראלית היום. ביקורתה מתמקדת בעשרה עניינים חברתיים: תרבות זרה; אלימות; חילון; תפיסת תרבות; ריחוק מתרבויות אחרות; רשלנות; אנוכיות; מתירנות; קיטוב; חינוך. לדעת המחברת לכולם נגיעה לשימושי הלשון העברית היום.

תיאור מהלכי הרפורמה החינוכית שיזם משרד החינוך היפאני בשנת 2002 והויכוח שהתעורר בציבור ביפאן בעקבות כך. הרפורמה בחינוך הגיעה לשיאה בשנת 2002 כאשר היקף התכנים בכל תוכניות הלימודים צומצם ב30% ובתי הספר הציבוריים עברו למתכונת של חמישה ימי לימודים בשבוע. פרישתה של שרת החינוך מתפקידה באמצע שנת 2004 חיזקה את מבקרי המערכת ואילצה את משרד החינוך היפאני לחזור בו בהדרגה מתכנית הרפורמה המקורית. פורמאלית לא ביטל משרד החינוך היפאני את הרפורמה הליברלית של 2002, אך באוגוסט 2005 הנהיג מחדש את התכנית הארצית לבחינות הישגים בכיתות ח' שבוטלה ביפאן לפני 40 שנה (תכנית בחינות נורמטיבית ארצית הדומה לבחינת הסקר הישראלית שהייתה נהוגה בשנות ה50 בישראל). המשמעות היא הגברת הלחץ על המורים בבתי הספר יסודיים להכין תלמידים לקראת הבחינה וצמצום מרחב ההוראה האינטגרטיבי הגמיש שלהם.

ביבליוגרפיה מוערת של מקורות דיגיטאליים העוסקים ברפורמות חינוכיות בחו"ל ובישראל . המאמר מלקט קישורים מעניינים באינטרנט הסוקרים את מצבן של הרפורמות החינוכיות השונות. מחקרים משווים , גורמים מקדמים של רפורמות , גורמים מעכבים , ביקורת , עמדות מורים ומנהלים ותוצאות הרפורמות החינוכית החל משנות ה-80 במדינות הבאות: ארה"ב , אנגליה , צרפת , שוודיה , גרמניה , נורווגיה , קנדה , נין-זינלד , אוסטרליה ויפאן ( אמנון טיל ) .

ספרם החדש של פרופסור עירית קופרברג, חוקרת שיח וד"ר דוד גרין פסיכולוג קליני מנסה לענות על השאלות הבאות: כיצד נבנית משמעות עם מצוקה? לאילו אתרים לפתרון בעיות פונים אנשים מיוסרים על מנת להציג את בעיותיהם ולדון בפתרונות אפשריים? באיזו מידה מתייחסים אנשי המקצוע לבעיות המוצגות ומסייעים לפונים במציאת פתרונות. פרופסור עירית קופרברג וד"ר דוד גרין חקרו שיח בעת מצוקה באתרים שונים, כמו הרדיו, הקו החם והאינטרנט. המחברים נשענו בעבודתם על מסגרת תיאורטית קונסטרוקטיביסטית –פרשנית, המעוגנת באנתרופולוגיה בלשנית, ניתוח השיחה, חקר הנרטיב ופסיכולוגיה קלינית, בנוסף לניסיונם המקצועי.

למרות כל מאמצי מערכת החינוך בקליפורניה, הולך ויורד זו השנה החמישית מספר המועמדים להוראה ברחבי המדינה. בשנה האחרונה הסתמנה ירידה של 9% במספר המועמדים הפונים ללמוד חינוך והוראה במכללות ובאוניברסיטאות בקליפורניה. נראה כי אחד הגורמים המרכזיים לכישלון של מדינת קליפורניה להרחיב את שורת המורים נובע מהכלכלה הדינאמית במדינה ומהביקוש לכוח אדם טכנולוגי, מדעי והנדסי. בקליפורניה יש ריכוז גבוה של תעשיות הי-טק ומגזרי שירותים התומכים בכלכלת ההי-טק. הביקוש לבוגרי אוניברסיטאות לתחומי ההי-טק והמו"פ גדל כל שנה ומחייב לעתים לגייס מועמדים מחוץ למדינה. בראייה כוללת יותר, נראה כי הבעיה קשורה קשר אמיץ לירידה המתמשכת במעמדו של המורה בחברה האמריקאית. מומחים סבורים כי כל עוד לא ישתפר מעמד המורה בחברה האמריקאית לא יחול שינוי מהותי בנסיבות המחסור במורים בקליפורניה.

המאמר עוסק בניתוח מקומו של העוני ברפורמות בית ספריות. ניתוח הנתונים מצביע על חמש נקודות מרכזיות: א.היקף העוני ומשכו גדולים בארה"ב יותר מאשר במדינות עשירות אחרות; ב.יש קשר בין עוני לבין מיקומם הנמוך שלהישגים אקדמיים; ג.העוני מגביל ביטוי של כישרונות קיימים. גורמים סביבתיים, במיוחד המשפחה והסביבה, לא גנטיקה, משפיעים על יכולות אקדמיות; ד.בעיות רפואיות קשות משפיעות על ילדים עניים. הדבר מגביל את הישגיהם הלימודיים וסיכוייהם בחיים; ה.הפחתה מועטה בעוני המשפחה מובילה לצמיחה בהתנהגויות חיוביות בבית הספר ולהישגים אקדמיים טובים יותר. הטענה היא שעוני קשה מציב מגבלות על מה שניתן להשיג באמצעות רפורמות בית ספריות. הנתונים המוצגים במאמר מראים שהמדיניות החזקה ביותר לשיפור הישגים בבי"ס היא בהפחת העוני בקרב המשפחות והנוער. (Berliner, D)

סקירת ספרות הבוחנת את השאלה האם יום לימודים ארוך תורם לשיפור ההישגיים הלימודיים של התלמידים, לאור המשאבים הרבים שהפעלתו דורשת. המאמר מציג סיכום של ממצאי מחקרים לגבי ארה"ב, בריטניה, גרמניה וישראל, ומחבריו טוענים שבסך הכל המחקר מלמד שלא נצפו תוצאות משמעתיות במעבר ליול"א מבחינת הצטיינות אקדמית ורמת ציונים. האלטרנטיבות המוצעות, בין השאר, הן שיפור איכות החינוך ואיכות ההוראה. (אמנון טיל)

המחבר סוקר את אופן וטיב הכשרת המורים מאז תחילת ההתיישבות החדשה בישראל ועד לדרישה להפיכת מוסדות ההכשרה למכללות המעניקות תואר אקדמי, ומבקר את אימוץ הדגם האקדמי של הכשרת מורים ע"י ועדת דברת והחלתו גם על המכללות. לדעתו, מורה אינו אקדמאי הרוכש הכשרה פדגוגית לאחר לימודי תחום הדעת שלו אלא מורה אומן ואמן. בהכשרתו יש קשר אורגני בין לימודי ההשכלה להכשרה, הידע הפדגוגי נרכש בשילוב עם רכישת הידע הדיסציפלינרי. מוסד להכשרת מורים צריך לעסוק בשאלת החינוך הערכי, והנושא חייב להיות משולב בתכנית הלימודים של כל אחד מן המקצועות. (מנחם יהושע רוזנברג)

אוסף מחקרים של חוקרים במכללות להכשרה להוראה ובבתי ספר לחינוך באוניברסיטאות בתחומי דעת כמו: למידה, הוראה, הכשרה להוראה ופיתוח פרופסיונלי של מורים. בכל אחד מפרקי הספר דיווח מחקרי "טכני" בשילוב שיקולי הדעת שהנחו את החוקר בבחירת נושא המחקר, שיטת המחקר, דרכי ניתוח והצגת נתונים. חלקו הראשון של הספר מתמקד במחקרים על למידה והוראה, וחלקו השני מוקדש לנושא ההכשרה להוראה ופיתוח פרופסיונלי של מורים. (עורכים: רוני לידור, ברברה פרסקו, משה זילברשטיין, מרים בן פרץ)

המחברים מציגים מקרה שבו אביגיל, סטודנטית שנה ג', התנסתה במשך סמסטר בלימוד של ילד יחיד (A case of one child study ), שבסיומו הגישה תלקיט ובו דיווחה על התנסותה בעבודה עם הילד היחיד ותיארה אותה. בהמשך מציגים המחברים את התכתובת בין המדפ"ית לבין הסטודנטית על עבודתה וכן מובאים קטעים מתוך דברים שאותה סטודנטית השמיעה בטקס סיום לימודיה בסוף שנת הלימודים וגם עדות עצמית שלה על מה שלמדה בעבודתה עם הילד היחיד (משה זילברשטיין , עדנה גוז)

סקירה על מערכת החינוך בפילנד. הסקירה כוללת את נושאי המשנה הבאים: נתונים מספריים על מערכת החינוך בפינלנד, מבנה מערכת החינוך, הישגים לימודיים, חינוך יסודי, חינוך תיכון, השכלת מורים, יחס מורה-תלמיד, תשלומים במערכת החינוך ועוד (שני זינדר).

הספר הוא תוצר של פעילות בינלאומית שהשתתפו בה 25 מדינות מטעם ארגון ה-OECD. מטרותיה העיקריות של הפעילות היו לסכם ממצאי מחקר הקשורים לקווי מדיניות העוסקים במשיכה, בפיתוח ובהשארה של מורים אפקטיביים במערכות חינוך; לזהות קווי מדיניות ופרקטיקות חדשניות ומוצלחות בנושאים אלה; לסייע בחילופי מידע וניסיון בין המדינות המשתתפות; ולהציע חלופות של קווי מדיניות למקבלי החלטות. כתיבת הדוח הישראלי מתייחסת למציאות שהתקיימה בישראל עד מרס 2003 (רות זוזובסקי, סמדר דוניצה-שמידט)

המחברים מבקשים להציע אלטרנטיבה לאופן בו בתי הספר מתייחסים למצוקתם של ילדים, מתוך אמונה שעל אף שהמוסד החינוכי עצמו הוא אחד מהגורמים המרכזיים למצוקה, הוא גם המקום בעל הפוטנציאל הגדול ביותר למציאת מענה אנושי והולם לחלק ניכר ממנה. לטענתם אם בית הספר היסודי מבקש להכשיר את הילדים לחייהם בעתיד, עליו להשקיע דווקא באינטראקציה הבין-אישית, אותו תחום הנחשב כיום שולי, ולהעדיפו באופן ברור על פני חינוך מדעי או הקניית נגישות לטכנולוגיות. הולדתו של הספר הביקורתי נובעת מהיכרות אישית עם ילדים ועבודת שטח של המחברים. כל פרק נפתח בסיפור של תמונה מחיי בית הספר, ולאחריו שיחה המתמקדת במושג שעלה מן הסיפור ומייצג פער בין ההתכוונות והאפשרות הגלומות במוסד החינוכי לבין המציאות הקשה בפועל, מבחינת חוויתם הסובייקטיבית של הילדים. (גדי אבידן, חן למפרט, גיש עמית)

המסמך מפרט את המהלכים וההשפעות של הרפורמות החינוכיות שהתרחשו בפינלנד ובניו-זילנד לאורך שנות ה-90. ד"ר אמנון טיל משווה ביניהן ובהמשך מציג שורת לקחים ומסקנות לגבי מערכת החינוך הישראלית ודו"ח דברת. הנקודות המרכזיות אותן מדגיש טיל היא שבשתי המדינות הנ"ל המשיכה המדינה ומשרד החינוך לשאת באחריות אחריות על מערכת החינוך והעובדה שלא היתה פגיעה במורים ותיקים ופעילים במהלך יישום הרפורמות.

הדיווח הנוכחי מבוסס על ממצאי סקר הערכה שביצעו המחברים בהזמנת משרד החינוך, ועניינו ניסוי הנהגת שבוע לימודים מקוצר. הניסוי עצמו נערך במהלך שנת הלימודים תשס"ד בעיקר בבתי ספר שבתחומן של המועצות האזוריות, ובעיקר מטעמי חיסכון בתקציב. הסקר נועד לתאר את דרכי ההתארגנות והתפעול של שבוע הלימודים המקוצר בבתי הספר ואת הפעילות (הפורמלית והבלתי-פורמלית) המוצעת לתלמידים בימי שישי, וכן לבדוק עמדות של הורים, תלמידים ובעלי תפקידים רלוונטיים ביחס לתרומה ולנזק שיש למתכונת של שבוע לימודים מקוצר – הן מבחינת תפקוד בית שהספר, והן מבחינת הפעילות המוצעת לתלמידים בימי שישי (ניר רסיסי , ורדה גיל)

יחידת הוראה המציעה למורים, למחנכים, ליועצים ולמטפלים, כלים יישומיים המאפשרים התנסות קוגניטיבית ורגשית מובנית.תבניות הכתיבה המוצגות הן "מכמורות מילים", המשמשות ככלי קיבול והכלה במסע של כתיבה שמסלולו נע מהמובנה אל הפתוח. התבניות נועדו להדגיש את הקשרים שבין הבנת תופעות לשוניות, צורניות ומבניות לבין הפקת טקסטים אישיים. באמצעותן ניתן להתנסות באופנים מגוונים של מבע, ובכך לשפר ולשכלל את יכולת הביטוי האישי (גילה שחר)