אקטואליה

מיון:
נמצאו 709 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    איך אפשר לדעת שאני מוכן להיות מורה? פרופ' דייויד נורנברג מאוניברסיטת לסלי הציג את השאלה הזו בפני מחנכים ומורים ותיקים בקיימברידג', ארה"ב. הוא זיהה חמש דילמות מרכזיות וגרס כי מתעניין פוטנציאלי בהוראה אשר משיב בחיוב על כולן, יכול וצריך לראות עצמו כמועמד ראוי ורצוי.

  • תקציר

    מאמר זה מניע את הקוראים לדון ולהתחבט בשאלה: האם צריך לקצר את החופש הגדול? עם בואם של חודשי הקיץ, התלמידים ברחבי המדינה יוצאים ל-72 או 62 ימים רצופים ללא שגרה לימודית. האם אפשר אחרת? מסתבר שכן. ביותר מ-3,000 בתי ספר ברחבי ארה"ב אין חופש גדול. במחוז לימוד בוושינגטון הבירה, למשל, שנת הלימודים נמשכת לאורך כל השנה וימי חופשת הקיץ מפוזרים כחופשות קצרות במהלך השנה.

  • תקציר

    אמיר פליישמן, מנכ"ל חברת סיקום גלובל, ספקית שירותי מודיעין עסקי ותחרותי לעסקים, נשא בכנס המידע טלדן בתל אביב הרצאה בנושא פייק ניוז. בעידן שבו רוב התלמידים משיגים את רוב המידע שלהם ברשת, חשוב מאוד ללמד אותם כיצד להבדיל בין מידע שקרי ומידע אמין. פליישמן הציע בהרצאתו 11 טיפים כיצד ניתן לזהות פייק ניוז ולהימנע ממנו

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בדק כיצד ניתן למתן רגשות של פחד ודאגה בקרב ילדים בתגובה לתכנים אלימים בחדשות הטלוויזיה. 237 ילדים בגילאי 13-8 הלומדים בבתי ספר יסודיים בהולנד השתתפו במחקר. לילדים הוצגה הקלטה של תוכנית חדשות המדווחת על אירוע טרור. הילדים הוקצו באופן אקראי לשלוש קבוצות שנבדלו ביניהן במקור המגיב לאירועים בתוכנית החדשות. המידע החי כפי שהוצג על ידי ילדים המעורבים בפיגועים גרם לתגובות דאגה מוגברות אצל ילדים. להשתתפותם של ילדים שלא היו מעורבים באירוע הטרור הייתה השפעה מרגיעה על הפחד והדאגה של הצופים הצעירים. כמו כן, מקורות מומחים הפחיתו את תגובות הפחד בילדים, אך לא השפיעו על תגובות הדאגה.

  • סיכום

    המלחמה הנוכחית המתחוללת באוקראינה היא טרגדיה אנושית הרסנית. לתקשורת תפקיד חשוב ברווחה של ילדים בתקופה זו. מאמר זה מצביע על האתגרים של התקשורת המכוונת לילדים בתקופת משבר. כמו כן, הוא מציג הנחיות כיצד לספק לילדים מידע תקשורתי בתקופה זו. המידע התקשורתי צריך להיות מותאם לגיל, רגיש להקשר ומאפשר לילדים להעלות שאלות ולשתף במחשבותיהם. זאת, על מנת לסייע להם להשיג תחושה של שליטה על חייהם.

  • תקציר

    לנוכח המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, תלמידים רבים בארצות הברית (ומן הסתם גם בישראל) מציגים שאלות כגון מדוע אוקראינה אינה חברה בברית נאט"ו בעוד ששכנותיה כמו רומניה, הונגריה ופולין כן חברות בארגון? מהן סנקציות? מה פוטין חושב? כדי לקבל תשובות, בני נוער רבים פונים לטיק-טוק ולמקורות בלתי אמינים אחרים. מחברי המאמר פיתחו שלוש אסטרטגיות עבור מורים והורים שיסייעו לתלמידים להבין את הרקע למלחמה באוקראינה:

  • תקציר

    מאמר זה בוחן בצורה ביקורתית כיצד המיליטריזציה של הילדוּת מתרחשת במחוזות לוהנסק ודונייצק במזרח אוקראינה – חבל ארץ שבו יש רוב לדוברי רוסית המרגישים זיקה עמוקה לרוסיה, ואשר מהווה את אחד המוקדים והעילות העיקריים למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בטקסט מוצגות פרקטיקות יומיומיות כגון התערבות בתוכנית הלימודים בבית הספר, ביקור במוזיאונים והמצאה(מחדש) של נרטיבים היסטוריים.

  • תקציר

    משחקי וידיאו מהווים כיום היבט משמעותי בחייהם של צעירים. הם מספקים לשחקנים סביבה עשירה של חוויה קוגניטיבית, רגשית וחברתית. מאמרים אודות ההשפעות של משחקי וידיאו מסחריים על ילדים ונוער מתמקדים לרוב בהיבטים השליליים שלהם. מאמר זה סוקר סוגים שונים של משחקי וידיאו מסחריים ועומד על התועלות שלהם לתפקודים קוגניטיביים שונים, כגון קשב, זיכרון ויכולת חזותית-מרחבית.

  • סיכום

    דו"ח מחקר מקיף ויסודי של החברה למתנ"סים יוצא בשורת המלצות מעשיות לשיפור מערכת היחסים בין תושבים ממוצא אתיופי לבין תושבים אחרים, על רקע גל המחאות של הקהילה האתיופית בעקבות מותו של סלומון טקה ז"ל מירי שוטר והתגובות של החברה הכללית למקרה קשה זה. המחקר מעביר את המיקוד מישראלים יוצאי אתיופיה אל החברה הישראלית (וישראלים יוצאי אתיופיה כחלק ממנה). הדוח נשען לא רק על ספרות מחקרית עשירה, אלא גם על ראיונות נרחבים עם תושבי שכונות, בעלי התפקידים ברשויות המקומיות, מנהלי המתנ"סים, פעילים בשטח ועם אנשי ארגונים ויוזמות חברתיים.

  • סיכום

    ההתפרצות של נגיף הקורונה הייתה מלווה בהתפשטות של מידע רב במדיה חברתית, אשר יצר בלבול ודיסאינפורמציה. מחקר זה נערך במהלך הסגר הראשון בספרד עם 20 תלמידים בני 15-14. המחקר בחן את יכולתם של התלמידים להבחין בין כותרות חדשותיות נכונות לכותרות כוזבות באשר לנגיף הקורונה וכן להעריך את אמינותן. הממצאים הראו שהתלמידים היו מסוגלים להבחין בין כותרות נכונות וכוזבות ולהעריך אמינותן על ידי פנייה לקריטריונים שונים. עם זאת, רוב הטיעונים שסיפקו התלמידים נמצאו ברמת הבסיס של ההערכה האפיסטמית ורק מיעוטם היו ברמת הערכה גבוהה.

  • תקציר

    ככל שהתפשטה מגפת הקורונה ברחבי העולם, החלו להתפרסם מאמרים אודות ההשלכות של סגירת בתי הספר על למידת התלמידים, מעורבותם והישגיהם. עם זאת, עוד בטרם פרצה מגפת הקורונה, נמצאו המורים בסיכון לשחיקה. נגיף הקורונה החמיר עוד יותר את המתחים והלחצים איתם מתמודדים המורים. מתוך הכרה בתרומה של המורים ובהשפעה שלהם על למידת התלמידים, מאמר זה מבקש להצביע על החשיבות ליצירת תנאים התומכים ברווחת המורים במהלך משבר הקורונה ולאחריו.

  • תקציר

    המעבר המהיר ללמידה מקוונת בעקבות מגפת הקורונה דרש ממורים ותלמידים לאמץ אופנים חדשים להוראה ולמידה. בין היתר, נדרשו התלמידים ללמוד באופן עצמאי. המאמר מציג את גישת היוטגוגיה לפיתוח כישורי למידה עצמאית. כמו כן, המאמר מתאר מקרה בוחן במכללה האקדמית להכשרת מורים ע"ש קיי אשר אימצה את גישת היוטגוגיה בתוכנית הלימודים להכשרת מורים.

  • סיכום

    ההתפשטות העולמית של מגפת הקורונה השפיעה קשות על ההשכלה הגבוהה. אוניברסיטאות סגרו את הקמפוסים ומדינות סגרו את גבולותיהם. דו"ח זה מציג נתוני סקר באשר לאופני התגובה של מוסדות להשכלה גבוהה במדינות שונות למשבר הקורונה. ממצאי הדו"ח מצביעים על הצורך לבחון מחדש את המודלים החינוכיים והמדיניים הקיימים במוסדות להשכלה גבוהה. זאת, במטרה לספק השכלה גבוהה בדרכים חדשניות לאוכלוסיות שונות של סטודנטים וכדי להבטיח שהמימון של מערכות ההשכלה הגבוהה עמידות בפני שיבושים והן שוויוניות כלפי לומדים.

  • סיכום

    מחקר זה בחן את החוויה הבית ספרית של מורים ערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים בהשוואה למורים ערבים בבתי ספר ערבים ומורים יהודים בבתי ספר יהודיים. 276 מורים מילאו שאלון שאסף נתונים כמותיים ואיכותניים. המורים הערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים דיווחו על רמות נמוכות יותר של קשיים מקצועיים מהמורים בשתי הקבוצות האחרות. כמו כן, הם דיווחו על חוויות חיוביות לצד חוויות שליליות, שכללו מספר מקרים של גזענות ומיקרו-תוקפנות.

  • סיכום

    ניתן לראות בתוכנית הלימודים באזרחות זירת מאבק על עצם ההגדרה של אופייה של החברה ועל גבולות השייכות והזהות האזרחית של האזרחים והאזרחיות לעתיד. מאמר זה עומד על המתח בין הממד הפוליטי לממד המקצועי-פדגוגי בעיצוב תוכנית הלימודים באזרחות והשינויים שחלו במאפייני מתח זה בשנים האחרונות. כמו כן, המאמר הצביע על הסכנות הטמונות במאפייני השינויים שחלו בתוכנית הלימודים באזרחות ומציע חזון לחינוך לאזרחות בחברה הישראלית מרובת הקונפליקטים.

  • תקציר

    בחודשי מרץ, אפריל ומאי 2020, הוריהם של 1,094 ילדים אוסטרים בגילאי שנה עד 10 השיבו לשני שאלונים מקוונים. נמצא כי גננות העבירו לילדים תכנים ופעילויות מועטות ביותר. לעומתם, ילדי החינוך היסודי קיבלו כמות רבה של שיעורי בית. אך, חלקם לא הקפיד להשלים את המטלות הביתיות ולא זכה לסיוע אישי או תמיכה פדגוגית הולמת מהוריהם או ממוריהם.

  • סיכום

    כאשר התפשטה מגפת הקורונה ברחבי אירופה באביב 2020 והקמפוסים במוסדות להכשרת מורים נסגרו, נאלצו מורי המורים לשדרג את כישורי התקשוב שלהם מהיום למחר. מגפת הקורונה הייתה ל'ברבור שחור' בכל הנוגע לשימוש של מורי מורים במערכות מתוקשבות. המאמר הנוכחי הוא תוצר של תהליך חקר עצמי של קבוצת מורות בהכשרה להוראה במדינות שונות באירופה והוא מציג את התנסותן בהוראה מתוקשבת שנכפתה עליהן עם פרוץ המגפה.

  • תקציר

    בעקבות משבר הקורונה נאלצו מוסדות להשכלה גבוהה לסגור את הקמפוסים ולעבור להוראה מרחוק. המחקר הנוכחי בדק חידושים בהוראה אשר תמכו במעורבותם של סטודנטים להוראה בלמידה המקוונת בעת המשבר. המחקר התבסס על ראיונות עם ארבעה מרצים שזוהו כתומכים ברמות גבוהות של מעורבות סטודנטים בלמידה המקוונת. הממצאים הצביעו על שלושה גורמים מרכזיים שתמכו במעורבות: תמיכה בנגישות של הסטודנטים לחומרי הלמידה, חיזוק ההשתתפות של הסטודנטים על ידי ביסוס קשר אישי ותמיכה במעורבות חברתית ואינטלקטואלית.

  • תקציר

    משבר הקורונה שיבש את פעילותם של מיליוני בתי ספר. הוא שבר שגרות, דפוסים ונורמות. האתגרים והקשיים הגדולים שהציב המשבר בפני בתי ספר מהווים הזדמנות להטיל ספק בנורמות ובשגרות ישנות ובה בעת לחשוב מחדש על החינוך. המאמר מציע מספר שאלות שבתי ספר ומובילי חינוך יכולים לשאול על מנת לדמיין ולעצב מחדש את החינוך בעולם שאחרי הקורונה.

  • סיכום

    משבר הקורונה חשף את הבעיות הרבות הקיימות במערכות חינוך. הסגירה של בתי הספר קטעה את הלימודים פנים-אל-פנים, דבר שפגע במיוחד בתלמידים מסביבה מוחלשת. למגפת הקורונה הייתה גם השפעה קשה על ההשכלה הגבוהה, ובמיוחד על הסטודנטים הבינלאומיים הלומדים בארץ זרה, כאשר אוניברסיטאות סגרו את הקמפוסים ומדינות סגרו את גבולותיהן. המסמך הנוכחי מספק תובנות לגבי השלכותיו של המשבר על החינוך. מסמך זה סוקר פעולות מרכזיות, שנעשו במערכות חינוך במדינות ה-OECD ובמדינות השותפות, בחצי השנה הראשונה מאז פרוץ המגפה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין