אקטואליה

פרופ' עמירה ערן, ילידת קיבוץ המעפיל, משלבת בין מחקר מחשבת הרמב"ם (1204-1135) לבין חינוך והוראה. בספר זה, שיצא באחרונה בהוצאת מכון מופ"ת, היא עוקבת אחר סוגיות חינוכיות העולות מכתיבתו של הרמב"ם ופורשת את משנתו החינוכית בנושאים שונים.

ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת מציע מגוון מחקרים העוסקים בהתפתחות השפה הערבית כשפת אם בקרב דוברי ערבית החיים בישראל. חוקרים מאוניברסיטאות ומכללות שונות בארץ מתארים במאמרי הספר את ממצאי מחקריהם במגוון נושאים הקשורים בהתפתחות בשפה באמצעות מעקב אחר דובריה – החל מילדי גן, דרך תלמידים בבית הספר היסודי ובחטיבות הביניים ובתיכונים ועד לאוכלוסייה בוגרת.

ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת. הוראה פרטנית היא חלק בלתי נפרד מן השגרה הפדגוגית הנהוגה כיום בבתי הספר. על רקע מציאות זו חובר ספר זה המיועד לאנשי חינוך והוראה. הספר הוא פרי שיתוף פעולה של אנשי הוראה ואקדמיה. תכליתו היא הצגה תמציתית של גישת ההוראה הפרטנית, לרבות תשתיות תיאורטיות שלה והמשגות מעשיות של דרכים להוראתה, תוך מתן דוגמאות המאפשרות לעמוד על הצלחתה.

ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת. הדיון הנפרש בו מתחקה אחר הדקדוק הפנימי של מסע החניכה הנשי: מהו סוד המשיכה של רומן החניכה (Bildungsroman) בעיניהן של סופרות; מה הן אותן חוזקות שהפכו אותו ליעד מבוצר גברי; מה הן נקודות ההשקה בין מסע הגיבור למסע הגיבורה; ומנגד, באילו נקודות מתייחד מסע החניכה הנשי מדפוס המקור הגברי. את התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות נבקש לחלץ מקריאה פרשנית צמודת-טקסט ברומנים של רות אלמוג (שורשי אוויר; באהבה, נטליה; אישה בגן); יהודית קציר (למאטיס יש את השמש בבטן; הנה אני מתחילה) ועמליה כהנא-כרמון (ליוויתי אותה בדרך לביתה).

המחקר הנוכחי בוחן את מעמד המורה בישראל. באופן ספציפי נעשית בו מדידת המעמד החברתי של מורים בישראל בהשוואה למעמד החברתי של רופאים, עורכי דין, עובדים סוציאליים, עובדי היי-טק ומשרתים בצבא קבע. כן נמדד המעמד החברתי של מורים בישראל בהתאם להגדרות התיאורטיות ונבחנת תפיסת המורים בנוגע למעמדם החברתי המעמד החברתי והיא מושווית לזו של מי שאינם מורים. המסר העיקרי העולה ממנו הוא, כי בעוד שמקצוע ההוראה זוכה להערכה גבוהה, המורים זוכים להערכה נמוכה יחסית בחברה הישראלית. מכאן, שכדי ליצור שיפור במעמד המורים נדרש לשפר את איכות העוסקים בהוראה.

כלי מרכזי וחשוב, המאפשר ביטוי לייחודיות של הלומדים ולשונות ביניהם והמספק מענה לצורכיהם המגוונים, הוא התלקיט: אוסף מכוון של עבודות תלמיד (בתהליך או גמורות), המציג את מאמציו, התקדמותו והישגיו בתחום אחד או יותר. בספר חדש מוצגים מחקרים שנערכו מתוך ראיית התלקיט ככלי למידה-הוראה-הערכה, לצד היותו מודל ייחודי לפיתוח פרופסיונלי של מורים מִשלב היותם מורים מתחילים ועד היותם מורים מנוסים המובילים את תהליך הטמעת התלקיטים בשדה.

חופש בחירה ודרישה לתחרות רבה יותר בבתי הספר (וביניהם) הפכו מאז שמילטון פרידמן הציג אותם לראשונה ב-1955, לרעיונות חשובים בדיון הציבורי והאקדמי על חינוך. אמנם במהלך העשורים שחלפו מאז ועד היום, הפכו רעיונות אלה למורכבים יותר ומתוחכמים יותר, אך אי אפשר לומר שהם פחות מעוררי מחלוקת מכפי שהיו בעבר. כלכלנים ומדעני חברה אחרים מצרים על כך שהדיון נושא אופי אידיאולוגי ולא נותר, כפי שהוא צריך להיות לדעתם, דיון מתודולוגי המבוסס על נתונים אמפיריים.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם את "תמונת מצב המדינה 2018", מסמך עשיר בעובדות ובנתונים מספריים. בתחום החינוך, ראוי לציין את הדברים הבאים: מספר השעות לתלמיד עלה רק במעט; עיקר העלייה נרשמה במגזר הערבי; מספר התלמידים בכיתה הצטמצם בחינוך הערבי, אך לא בחינוך העברי; מספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמה מוגברת עלה; שיעורם של התלמידים הלומדים בחינוך המקצועי עולה.

תאוריות למידה שונות מנסות לענות על השאלה: כיצד לומדים יכולים לתפקד כמורים של עצמם? כשמודבר בפרחי הוראה, העתידים להכין את דור המחר ולנווט בעולם שטוף טכנולוגיות ומאגרי מידע, למידה עצמית נהיית יעד רלוונטי מתמיד. עם זאת, יש לזכור שהצבת יעד של למידה עצמית במוסד אקדמי אל מול לומדים שמאחוריהם למידה מסורתית רבת-שנים ואל מול מרצים המורגלים בהוראה מעל הקתדרה אינה פשוטה כלל ועיקר.

חשיבותה של הגיאומטריה, כענף מרכזי במתמטיקה וכאבן יסוד בתחומי המדע והטכנולוגיה ובחיי היום-יום, אינה מוטלת בספק. עם זאת, מקצוע זה נחשב לקשה גם ללומדיו וגם למלמדיו. אסופת המאמרים בספר זה מציגה את פניה המגוונות של הגיאומטריה ואת אפשרויות היישום של נושאים גיאומטריים בהכשרת מורים ובהוראה בבית הספר. הספר מציג תמונה רחבה ורבגונית של תחום הגיאומטריה, החל מהוראתו בגן הילדים וכלה בשימוש בכלים טכנולוגיים לקידום ולפיתוח החשיבה הגיאומטרית. הספר בוחן את היחס למקצוע הגיאומטריה, מציע כלים ופעילויות חקר לפיתוח כישורים גיאומטריים, מציג דרכים להתמודד עם הקשיים בלמידת המקצוע וחושף את הקוראים ליופיו של התחום. יותר מכול, הספר מחזק את המודעות לחשיבות המחקר ואת תרומתו לשיפור למידת הגיאומטריה והוראתה.

טלפונים ניידים, טאבלטים ומכשירים דיגיטליים רבים אחרים מופיעים בחייהם של ילדיהם מרגע לידתם, אבל מהו מקומן של הטכנולוגיות הללו בשנות חייהם ובחוויות הלימודים הראשונות של הילדים? בעידן ה"טכנו-פעוט" אוסף מאמרים זה מתמקד בחקירת פוטנציאל השימוש בטכנולוגיות על-ידי ילדים, ולא בשאלה מה הטכנולוגיות יכולות לעשות בשבילם.

???מהו מקומם של מוזאונים לאמנות, מדע ומורשת בעיצוב החוויה החינוכית של תלמידי בתי הספר בישראל? מהם התנאים לקיום שותפות בין מוזאונים למערכות חינוך? והאם ישנו ביטוי לכלי החינוך המוזאוניים בהכשרתו של המורה ובעבודתו בכיתה? הספר שיח פדגוגי במרחב המוזאוני: שותפויות בתי ספר ומוזאונים בישראל נותן מענה לשאלות אלו ואחרות.

מחקר זה נועד להעריך את מידת התאקלמותם האקדמית של תלמידי תיכון מהגרים בעלי השכלה מקוטעת. באמצעות סקר לאומי שהועבר בארה"ב בקרב תלמידי כיתה י', נבחנו מספר היבטים: מהי שכיחותה של השכלה מקוטעת בקרב תלמידים שנולדו מחוץ לארה"ב, מהי רמת הביצועים האקדמיים של תלמידים בעלי השכלה מקוטעת, אילו קשרים קיימים בין השכלה מקוטעת לבין הישגים אקדמיים ומעורבות אקדמית והאם קיים הבדל בהשפעתה של השכלה מקוטעת על תלמידים שהיגרו בגילאי בית ספר יסודי לעומת על-יסודי.

ספר חדש בהוצאת מופ"ת: זה שנים רבות השיח השולט במערכת החינוך מתמקד בהישגים לימודיים, בסטנדרטים פדגוגיים, באחריותיות המורה, בתחרות, בשיווק ועוד. בשיח זה, שרבים רואים כמייצג תפיסות עולם ניאו-ליברליות, נעדר מקומם של הרגשות בתהליך החינוך בבית הספר בכלל ובעבודת המורה בפרט. למותר לציין, כי רגשות שזורים בעולמם המקצועי של המורה והמנהל ומכוונים אותם בעבודתם החינוכית.

ב-2013 יזם משרד החינוך רפורמה שתאפשר לבתי ספר חרדיים לשנות את מעמדם ממוסדות מוכרים שאינם רשמיים לבתי ספר ציבוריים רשמיים הקשורים לזרם חדש במערכת החינוך: זרם החינוך החרדי-ממלכתי. בבתי ספר חרדיים-ממלכתיים, מצופה מהתלמידים ללמוד את כל תוכנית הליבה, המקבילה לזו הנלמדת בבתי ספר ציבוריים אחרים, ובכלל זה מקצועות חילוניים כמתמטיקה, אנגלית, עברית ומדעים. מחקר זה בחן כיצד קבוצה של בתי ספר חרדיים העניקה לגיטימציה לרפורמה חדשנית זו, שהחוק אינו מחייב לאמצה.

סטודנטים להוראה וגם מורים חדשים מבקשים הדרכה כיצד לפתוח שיעור, איך לקיים שיח כיתתי שיש בו מעורבות אבל לא צעקנות, מתי לסיים את שלב ההקניה ולעבור לשלב התרגול ומתי להרים את הקול כדי לאותת לילדים שהפטפוט בכיתה הפך בלתי נסבל.הספר 'ניהול כיתה', ראשון מסוגו בישראל, מנתח תהליכים ומצבים בכיתה ומציע שפע של תאוריות, ממצאים וכלים יעילים לניווט השיעור. הספר דן באתגרים שכל מורה פוגש בכיתה:

לטכנולוגיות המידע, לתקשורת הדיגיטלית ולרשתות החברתיות הזמינות יש השפעה ניכרת על עולם המשתמשים בהן, בעיקר על צעירים השולטים בהן היטב. צעירים אלה שוהים חלק ניכר מזמנם בבתי הספר, שאף ברובם מאובזרים בטכנולוגיות חדישות, בכל זאת יש פער בין עולמם המהותי של הלומדים במרחב הדיגיטלי לבין העולם הבלתי רלוונטי שהם חווים במרחב הבית-ספרי.

הספר שלפנינו מספק מענה דחוף, עשיר ומאתגר לפער הבלתי נסבל במערכת החינוך הישראלית בין ההכרה שהחינוך לאמנות הוא יסוד מרכזי בפיתוח אישיות הצעירים ובהתחדשות התרבות לבין השוליות הנידחת שהוא זוכה לה בפועל במכלול תכנית הלימודים. המאמרים הנכללים בספר מלמדים על חשיבות החינוך לאמנות דרך הדגשת הזיקה שבין התפתחות אסתטית להתפתחות אתית ולהיבטים החברתיים של העשייה האמנותית. הספר פותח בדיון ממבט-על בשאלת מקומן של האמנויות במערכת החינוך, ובהמשכו מציע דרכים מעשיות לשילובן במערכות החינוך בבתי-הספר ובמכללות לחינוך.

ספר זה פותח צוהר להיכרות עם עולמן של מנהלות בבתי ספר יסודיים, המטפחות נתיבי חדשנות בארגון החינוכי, כשהן מפעילות מנועי שינוי ושיפור בתחום הפדגוגי, הארגוני והטכנולוגי. הספר, העוסק בניתוח ספרות מקרים בעבודתן של מנהלות, מאיר את עוצמתן כמנהיגות מובילות בעלות גישה הוראתית-פדגוגית, המשקיעות את מלוא מרצן בקידום איכות ההוראה והלמידה ובטיפוח המורים כמשאב חיוני להצלחה.

רבים הם החוגים לתואר ראשון השייכים לתחומי המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה בהם שיעור הנשים הלומדות נמוך. ישנם מספר חוגים לא-מדעיים, כגון פילוסופיה, בהם המצב דומה. המאמר מבקש לבחון כיצד סטודנטים תופשים את המקצועות הנלמדים במסגרת לימודי תואר ראשון והאם התפישה שקיימת הפליה מגדרית נגד נשים בחוגים מסוימים אכן מנבאת הבדלים מגדריים בחוגי הלימוד. מן המחקר עולה שהמנבא הדומיננטי לאיזון מגדרי בחוגים לתואר ראשון אינו היות המקצוע מדעי או לא-מדעי, אלא שילוב של מאפיינים שונים של המקצוע, כגון האם המקצוע נתפש כמתמטי, מדעי, מסייע לאנשים או יצירתי.