אקטואליה

מיון:
נמצאו 725 פריטים
פריטים מ- 641 ל-660
  • לינק

    באפריל 2006 פורסם ספרה החדש של פרופ' Darling-Hammond ממובילות המחקר הפדגוגי בארה"ב ומרצה בכירה בביה"ס לחינוך באוניברסיטת סטנפורד. הספר סוקר את התהליכים הפדגוגיים הנדרשים לשיפור הכשרת המורים בארה"ב ומנתח לעומק 7 תוכניות נבחרות ומוצלחות להכשרת מורים באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. בכל אחת מהתוכניות הנבחרות מוצגים קווי המדיניות הפדגוגית הייחודיים, השילוב בין תיאוריה למעשה וגורמי ההצלחה. דגש ניתן גם לשיטת ההערכה המיושמת בכל אחת מהתוכניות והעקרונות המנחים שלה. ממצאי המחקר של Darling-Hammond מבוססים גם על ראיונות עם המורים בוגרי תוכניות ההכשרה הנ"ל בנוסף לעדויות אודות אסטרטגיות ההוראה המועילות שאימצו המורים החדשים בעקבות תוכניות ההכשרה המצטיינות אליהם נחשפו.

  • רפרנס

    הספר מציג מה יכול תחום חֵקר השפה לתרום לרווחתו של האדם. המחברת מאמינה כי יכולות אורייניות מתקדמות לא נועדו להיות נחלת חוקרים מקצועיים בלבד. הספר לוקח את האוריינות אל מחוץ להֶקשֵרים הפורמאליים של החיים – אל עולמו הפנימי של כל אדם, מטרתו לפתח יכולות נרטיביות ומטה-טקסטואליות אלה אצל כל המעוניין, אם למטרה מקצועית, או למטרה אישית – ללא כל קשר לכישרון כתיבה, לניסיון בכתיבה, או לרקע בניתוח טקסטים. בתהליך המוצע בספר זה משולבים כלים משני 'ארגזים', שניתן לארגנם בצירופים אחדים, על פני מסלולי העצמה שונים. ב'ארגז הכלים' הראשון מִגוון של משימות כתיבה וב'ארגז' השני סדרה של כלים לניתוח עומק של הטקסטים השונים (פרופ' גיסי שריג)

  • סיכום

    במסגרת הכינוס הוירטואלי הבינלאומי "פותחים שערים בהכשרת מורים – אל מול אתגרי החינוך וההוראה" שהתקיים במכון מופ"ת, ראיינה פרופ' מרים בן-פרץ את פרופ' רחל לוטן, מרכזת תוכנית הלימודים להכשרת מורים, אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. לוטן מתייחסת למגמות והאתגרים העומדים בימינו בפני הכשרת המורים בארה"ב ובמקומות אחרים, ומספרת על בית הספר לחינוך באוניברסיטת סטנפורד והתוכנית להכשרת מורים שהיא עומדת בראשה.

  • רפרנס

    מחברי הספר מאמינים ששימוש במטפורות יכול לתת למורי מורים, למחנכים ולסטודנטים להוראה כלי מעניין ומפרה, שבאמצעותו ניתן לחשוב על העולם האישי שהם מביאים אתם אל עבודתם, ולתאר באופן עשיר ודינאמי את הידע האישי-מעשי שלהם במסגרת שיח מקצועי, שיתופי, פתוח ולא שיפוטי. כאשר המחברים ביררו מה דרכי עבודתם, התברר שלכל אחד מהם דרך ייחודית שבה שילבו את העבודה עם מטפורות בתהליך הכשרת מורים. חשיבה מטפורית אינה חייבת להיות "נכונה", היא מאפשרת סטיות לא צפויות, אינה שמה תוויות, ואינה נמנעת מלבחון את הפחות אפשרי. הכותבים מתארים ארבע דרכים שונות לעבודה רפלקטיבית מקצועית באמצעות מטפורות, המתאפיינות בהדגשים שונים של נקודות מוצא ושל דרכי עבודה. (עמוס צור, אריאלה גדרון, מילי אייזנברג, יעל גוטויזר)

  • רפרנס

    הספר מציג בפירוט שיטת הדרכה למערכות החינוך השונות, המבקשות ליעל את פעילותן החינוכית-טיפולית בקרב תלמידים בסיכון. מדובר בשיטה חינוכית חדשה הנקראת "התפישה החינוכית הפסיכו-חברתית": מאגר ידע עשיר המקשר בין דיסציפלינות שונות ומשלב מושגי יסוד, שיטות, אסטרטגיות וכלים יישומיים לקידום עשייה חינוכית בבית הספר בקרב ילדים ובני נוער בסיכון והוריהם. התפישה מביאה בחשבון גם את המחנכים והמטפלים, ומיועדת להכשירם מבחינה מקצועית ואישית, כך שיצליחו לציד תלמידים הנתונים במצבי סיכון ומצוקה בכלים שיאפשרו להם להתגבר על המכשולים השונים העומדים בדרכם, להשתלב בחיי בית הספר ולממש את יכולותיהם באופן מרבי. המחברת ביססה וגיבשה את התפיסה תחת ניהולו של ד"ר רמי סולימני, מנכ"ל אשלים ותרומתם של אנשי מקצוע וקובעי מדיניות. (פלורה מור)

  • רפרנס

    אסופת מאמרים זו היא פרי החשיבה והלמידה של משתתפי הסמינר "זיקות פילוסופיות ומתודולוגיות בין מחקר פעולה לבין פרדיגמת המחקר האיכותי" שהתקיים ב"אחוזת אוהלו" בפברואר 2003 בחסות מכון מופ"ת. כותבי המאמרים המקובצים באסופה זו הם כולם משתתפי אותו סמינר המייצגים מגוון של תחומי פעולה ומחקר: אנתרופולוגים, אנשי מחקר חברתי, חוקרי חינוך, חוקרים מתחום העיצוב ומורי מורים. כמו הכותבים כך גם תוצר כתיבתם הוא רב-גוני ומשקף תחומי תוכן שונים, שיטות מחקר מגוונות ומבחר של קישורים הרלבנטים לאנשי מחקר ולאנשי מעשה כאחד. האסופה מיועדת לכל מי שמתלבט בשאלה כיצד מגשרים בין מחקר פעולה שמכוון בעיקר לשינוי ולשיפור הפרקטיקה המקצועית לבין מחקר איכותי שמכוון בעיקר ליצור ידע חדש או לארגן ידע מחדש (דלית לוי, עורכת)

  • רפרנס

    הספר מציע מודל חדש להכשרת המורים בישראל מתוך אמונה שהכשרת המורים צריכה וגם יכולה לשמש ראש חץ בהפיכת מערכת החינוך הישראלית למערכת מטפחת חשיבה. על המוסדות להכשרת מורים להתמקד בטיפוח החשיבה של מורי העתיד מחד גיסא, ובפיתוח יכולתם לטפח את חשיבותם של תלמידיהם מאידך גיסא. המודל החדש המוצע משלב שתי מסגרות תיאורטיות שונות – "הגישה השלישית" ו"ארגון הידע" שעברו פיתוח לצורך הכנת המסמך ובחינת השלכותיהן לתחום הכשרת המורים. (אמנון כרמון, שרית סגל, דוד קורן, יורם הרפז)

  • סיכום

    על מנת להתמודד עם תופעת האלימות פרופ' Noddings מציעה מצד אחד "לדמיין את הגרוע ביותר" ומצד שני לבדוק בצורה שיטתית ולא להפסיק לשאול "למה". לטענתה יש לדבר יותר עם הילדים והתלמידים על "הצד האפל" שעלול להיות טמון אצל כל אחד ("The shadow size") ולדון יחד איתם בכך. נודיגנס מדגישה את ממד המגדר וממד הלאומיות כמזינים את בעיית האלימות כל עוד מערכת החינוך נמנעת מלדון ולהעלות שאלות במסגרת שיח משותף עם הילדים, דיונים שמאוחר יותר יסייעו לתלמידים להתמודד עם קונפליקטים. נודיגנס מתנגדת נחרצות לרפורמה NCLB שלדעתה מייצרת תלמידים בעלי הישגים אך לא אנשים חושבים וביקורתיים.

  • רפרנס

    הספר מציג הגדרות וממצאים הקשורים לאינטילגנציה הרגשית על רכיביה השונים לצד הגדרות של מושגים דומים (התמודדות, כשירות רגשית, ויסות עצמי) המשמשים פסיכולוגיים ומחנכים בניסיון לטפח אצל אנשים בכלל ואצל ילדים בפרט מיומנויות של הבעה, הבנה וויסות של רגשות במצבים חברתיים ואחרים. בספר ניתן למצוא גם פרקים המתמקדים בטיפוח מיומנויות אלו אצל ילדים, במקביל להצגה שיטתית של אופנים שונים של הכשרת מחנכים שיודעים להצמיח ילדים בעלי כישורים רגשיים וחברתיים משופרים. (קלודי טל)

  • רפרנס

    הספר מציג מגוון אירועים שהתרחשו במערכת החינוך הישראלית לאחר שעברו שני תהליכי פרשנות. ראשית פורשו אירועים אלה ע"י המשתתפים באירועים עצמם. נוסף על כך פירשו החוקרים כותבי הפרקים השונים את הפרשנות של המשתתפים. המכנה המשותף לפרקי הספר הוא השימוש בראיות מחקריות טקסטואליות שמציגות את נקודת מבטם של המשתתפים שהתנסו באירועים באמצעות שיח דבור, כתוב או מקוון. טקסטים אלה נבחנים על ידי הכותבים ברמת המיקרו, ולאחר מכן מפורשים לאור ידע בתחומי דעת שונים כסוציולוגיה, פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה, לאור תיאוריות בחיוך ובאמצעות שיות מחקר שונות. (עורכות: עירית רופפרברג ועלית אולשטיין)

  • רפרנס

    הספר נועד לסקור ולהדגים את הידע על חשיבה מדעית ועל יחסי גומלין בינה לבין לימוד מדעים, את הגישה המומלצת לפיתוח החשיבה של סטודנטים להוראה במוסדות להכשרת מורים ואת שלבי התכנון והביצוע. בספר מוצגות פעילויות שפותחו ו"צמחו" במכללת סמינר הקיבוצים בהנחיית וינברגר והן אמורות לסייע בפיתוח החשיבה של סטודנטים להוראה כדי שהפוטנציאל של למידה משמעותית ינוצל כראוי. המחקר המתואר במונוגרפיה מדגים תכנית לשילוב של הוראת החשיבה בהכשרת מורים למדעים במכללה ומתייחס להיבטים של ידע דיסציפלינרי וידע פדגוגי תלוי תוכן בתחום של פיתוח תפקודי חשיבה גבוהים במסגרת הכשרת מורים (וינברגר יהודית, ענת זוהר)

  • סיכום

    פרופ' שורצולד מנסה לחבר את היבטי החברה להיבטי הלשון העברית ולהראות שהשינויים בעברית של זמננו נובעים מן המגמות המשתלטות על חברה הישראלית היום. ביקורתה מתמקדת בעשרה עניינים חברתיים: תרבות זרה; אלימות; חילון; תפיסת תרבות; ריחוק מתרבויות אחרות; רשלנות; אנוכיות; מתירנות; קיטוב; חינוך. לדעת המחברת לכולם נגיעה לשימושי הלשון העברית היום.

  • סיכום

    תיאור מהלכי הרפורמה החינוכית שיזם משרד החינוך היפאני בשנת 2002 והויכוח שהתעורר בציבור ביפאן בעקבות כך. הרפורמה בחינוך הגיעה לשיאה בשנת 2002 כאשר היקף התכנים בכל תוכניות הלימודים צומצם ב30% ובתי הספר הציבוריים עברו למתכונת של חמישה ימי לימודים בשבוע. פרישתה של שרת החינוך מתפקידה באמצע שנת 2004 חיזקה את מבקרי המערכת ואילצה את משרד החינוך היפאני לחזור בו בהדרגה מתכנית הרפורמה המקורית. פורמאלית לא ביטל משרד החינוך היפאני את הרפורמה הליברלית של 2002, אך באוגוסט 2005 הנהיג מחדש את התכנית הארצית לבחינות הישגים בכיתות ח' שבוטלה ביפאן לפני 40 שנה (תכנית בחינות נורמטיבית ארצית הדומה לבחינת הסקר הישראלית שהייתה נהוגה בשנות ה50 בישראל). המשמעות היא הגברת הלחץ על המורים בבתי הספר יסודיים להכין תלמידים לקראת הבחינה וצמצום מרחב ההוראה האינטגרטיבי הגמיש שלהם.

  • לינק

    ביבליוגרפיה מוערת של מקורות דיגיטאליים העוסקים ברפורמות חינוכיות בחו"ל ובישראל . המאמר מלקט קישורים מעניינים באינטרנט הסוקרים את מצבן של הרפורמות החינוכיות השונות. מחקרים משווים , גורמים מקדמים של רפורמות , גורמים מעכבים , ביקורת , עמדות מורים ומנהלים ותוצאות הרפורמות החינוכית החל משנות ה-80 במדינות הבאות: ארה"ב , אנגליה , צרפת , שוודיה , גרמניה , נורווגיה , קנדה , נין-זינלד , אוסטרליה ויפאן ( אמנון טיל ) .

  • לינק

    ספרם החדש של פרופסור עירית קופרברג, חוקרת שיח וד"ר דוד גרין פסיכולוג קליני מנסה לענות על השאלות הבאות: כיצד נבנית משמעות עם מצוקה? לאילו אתרים לפתרון בעיות פונים אנשים מיוסרים על מנת להציג את בעיותיהם ולדון בפתרונות אפשריים? באיזו מידה מתייחסים אנשי המקצוע לבעיות המוצגות ומסייעים לפונים במציאת פתרונות. פרופסור עירית קופרברג וד"ר דוד גרין חקרו שיח בעת מצוקה באתרים שונים, כמו הרדיו, הקו החם והאינטרנט. המחברים נשענו בעבודתם על מסגרת תיאורטית קונסטרוקטיביסטית –פרשנית, המעוגנת באנתרופולוגיה בלשנית, ניתוח השיחה, חקר הנרטיב ופסיכולוגיה קלינית, בנוסף לניסיונם המקצועי.

  • סיכום

    למרות כל מאמצי מערכת החינוך בקליפורניה, הולך ויורד זו השנה החמישית מספר המועמדים להוראה ברחבי המדינה. בשנה האחרונה הסתמנה ירידה של 9% במספר המועמדים הפונים ללמוד חינוך והוראה במכללות ובאוניברסיטאות בקליפורניה. נראה כי אחד הגורמים המרכזיים לכישלון של מדינת קליפורניה להרחיב את שורת המורים נובע מהכלכלה הדינאמית במדינה ומהביקוש לכוח אדם טכנולוגי, מדעי והנדסי. בקליפורניה יש ריכוז גבוה של תעשיות הי-טק ומגזרי שירותים התומכים בכלכלת ההי-טק. הביקוש לבוגרי אוניברסיטאות לתחומי ההי-טק והמו"פ גדל כל שנה ומחייב לעתים לגייס מועמדים מחוץ למדינה. בראייה כוללת יותר, נראה כי הבעיה קשורה קשר אמיץ לירידה המתמשכת במעמדו של המורה בחברה האמריקאית. מומחים סבורים כי כל עוד לא ישתפר מעמד המורה בחברה האמריקאית לא יחול שינוי מהותי בנסיבות המחסור במורים בקליפורניה.

  • סיכום

    המאמר עוסק בניתוח מקומו של העוני ברפורמות בית ספריות. ניתוח הנתונים מצביע על חמש נקודות מרכזיות: א.היקף העוני ומשכו גדולים בארה"ב יותר מאשר במדינות עשירות אחרות; ב.יש קשר בין עוני לבין מיקומם הנמוך שלהישגים אקדמיים; ג.העוני מגביל ביטוי של כישרונות קיימים. גורמים סביבתיים, במיוחד המשפחה והסביבה, לא גנטיקה, משפיעים על יכולות אקדמיות; ד.בעיות רפואיות קשות משפיעות על ילדים עניים. הדבר מגביל את הישגיהם הלימודיים וסיכוייהם בחיים; ה.הפחתה מועטה בעוני המשפחה מובילה לצמיחה בהתנהגויות חיוביות בבית הספר ולהישגים אקדמיים טובים יותר. הטענה היא שעוני קשה מציב מגבלות על מה שניתן להשיג באמצעות רפורמות בית ספריות. הנתונים המוצגים במאמר מראים שהמדיניות החזקה ביותר לשיפור הישגים בבי"ס היא בהפחת העוני בקרב המשפחות והנוער. (Berliner, D)

  • סיכום

    סקירת ספרות הבוחנת את השאלה האם יום לימודים ארוך תורם לשיפור ההישגיים הלימודיים של התלמידים, לאור המשאבים הרבים שהפעלתו דורשת. המאמר מציג סיכום של ממצאי מחקרים לגבי ארה"ב, בריטניה, גרמניה וישראל, ומחבריו טוענים שבסך הכל המחקר מלמד שלא נצפו תוצאות משמעתיות במעבר ליול"א מבחינת הצטיינות אקדמית ורמת ציונים. האלטרנטיבות המוצעות, בין השאר, הן שיפור איכות החינוך ואיכות ההוראה. (אמנון טיל)

  • סיכום

    המחבר סוקר את אופן וטיב הכשרת המורים מאז תחילת ההתיישבות החדשה בישראל ועד לדרישה להפיכת מוסדות ההכשרה למכללות המעניקות תואר אקדמי, ומבקר את אימוץ הדגם האקדמי של הכשרת מורים ע"י ועדת דברת והחלתו גם על המכללות. לדעתו, מורה אינו אקדמאי הרוכש הכשרה פדגוגית לאחר לימודי תחום הדעת שלו אלא מורה אומן ואמן. בהכשרתו יש קשר אורגני בין לימודי ההשכלה להכשרה, הידע הפדגוגי נרכש בשילוב עם רכישת הידע הדיסציפלינרי. מוסד להכשרת מורים צריך לעסוק בשאלת החינוך הערכי, והנושא חייב להיות משולב בתכנית הלימודים של כל אחד מן המקצועות. (מנחם יהושע רוזנברג)

  • רפרנס

    אוסף מחקרים של חוקרים במכללות להכשרה להוראה ובבתי ספר לחינוך באוניברסיטאות בתחומי דעת כמו: למידה, הוראה, הכשרה להוראה ופיתוח פרופסיונלי של מורים. בכל אחד מפרקי הספר דיווח מחקרי "טכני" בשילוב שיקולי הדעת שהנחו את החוקר בבחירת נושא המחקר, שיטת המחקר, דרכי ניתוח והצגת נתונים. חלקו הראשון של הספר מתמקד במחקרים על למידה והוראה, וחלקו השני מוקדש לנושא ההכשרה להוראה ופיתוח פרופסיונלי של מורים. (עורכים: רוני לידור, ברברה פרסקו, משה זילברשטיין, מרים בן פרץ)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין