אקטואליה

מצורפת רשימת ספרים של כותבים ישראלים בנושאי הכשרת מורים, חינוך והוראה. הרשימה נערכה ע"י ד"ר יזהר אופלטקה מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון, והיא נכונה לאוקטובר 2007. ברשימה פירוט אודות תחום ומילות המפתח של כל ספר, פרטים על המחברים ותקציר.

כיצד רואים כלכלנים מנוסים מחוץ למערכת הממשלתית את הניסיונות לכפות על המורים ובתי הספר רפורמה חינוכית בעידן השוק החופשי? רשימה מעניינת וביקורתית של הכלכלנית המוערכת תמר בן יוסף. תוך התייחסות לרפורמות כלכליות קודמות כגון קרנות הפנסיה יש לכותבת ספק לגבי האפקטיביות של הרפורמות החינוכיות המוצעות וההשלכות האפשריות הבלתי נודעות שלהן. הכותבת גם מבקרת את המדיניות הפדגוגית החדשה החותרת לשלב פרקי לימוד על שוק ההון והבורסה בבתי הספר (תמר בן יוסף)

ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת העוסק בחינוך האקזיסטנציאליסטי ומוליך לעיסוק ברוחניות בחינוך ובחיפוש משמעות בחינוך. חלק ניכר מהחינוך האקזיסטנציאליסטי נעשה לאו דוקא כלימוד פורמלי מובנה, אלא בנסיבות מתאימות מזדמנות ובדרך של שיחה עם קבוצה גדולה וקטנה ושל דיאלוג עם יחידים. מעצם טיבו חינוך אקזיסטנציאליסטי מכוון לסוביקט. על המורה להגיע אל שכלו, אל נפשו ואל רוחו של התלמיד היחיד. על המחנך להתאמץ "להתחבר" אל התלמידים, ולהשתדל לשכלל בהם את התודעה בשאלות הקיום. הדרך לכך היא בהצעת מושגים שונים ומגוונים ובהצגת סיפורי חיים שונים, הלקוחים מן המציאות ומן הספרות, שיש בהם לעורר אצל התלמידים אסוציאציות למצבי חיים ולחוויות שלהם (ישעיהו תדמור)

המחקר בחן את עמדותיהם של סטודנטים להוראה במכללה גדולה בדרום הארץ. באופן עקרוני ניתן לראות, כי הציונים הממוצעים של עמדותיהם כלפי התופעה בינוניים. מכאן ניתן ללמוד שכאשר פונים לבחון את העמדות של הסטודנטים כלפי הסוגים או הרמות השונות של הרמייה מסתבר כי הסטודנטים מבחינים בין הורדה של עבודה מלאה מהרשת לבין גזירה והדבקה מעבודה קיימת. הם רואים בהעתקה מלאה של עבודה כחמורה יותר. בחינה של עמדותיהם לגבי מקור ההעתקה מלמדת, כי הם רואים בהעתקה מחבר מעשה שלילי יותר מהעתקה מסורתית (מספר או כתב עת) או מהעתקה מהרשת, ואולם אין בעיניהם הבדל מהותי לגבי שני המדיומים האחרונים, כיוון שהעתקה מהרשת קלה יותר קרוב לודאי שהיא נפוצה יותר. העמדה הכללית כלפי אופן ההעתקה היא בינונית, אין שלילה גורפת של הנושא או קבלה גורפת (לאה ברץ, רוני ריינגולד)

הטיעון הנשמע בבתי ספר בדבר ניעות של תלמידים מהקבצות ההישג הנמוך להקבצות הישג גבוה, מבוססות על הגברת קצב למידה, פיתוח חשיבה והגברת השליטה בתכנים נוספים. אלו נעשים בדרך כלל בשיעורים פרטיים מחוץ לכותלי בית הספר כך שלא כול תלמיד יכול לזכות בהם. אנו מצויים בתהליך של ניכור חברתי המתמשך על פני העשורים האחרונים. לכן, יש להחזיר את הטיפול בפרט ולשחרר את התפיסות החינוכיות מכבלים הבולמים את פיתוחו האישי של כול תלמיד. הידע הפדגוגי הקשור לתהליכי למידה וחשיבה התומכים בשונות אנושית מצוי עדיין ברובו בספריות ומיעוטו בידי העושים במלאכה (מרים קדרוני)

עם הכרת מערכת החינוך כשרות נסחר ובעקבות התגברות הגלובליזציה, הולכת ומתחזקת כיום התחרות הבינלאומית המתקיימת בין מוסדות להשכלה גבוהה בעולם, ועולים בחשיבותם ההתקדמות האקדמית, השפה האנגלית כמובילה, השפה הסינית כמרכזית וקיום קשרים עם מדינות אסיה. לצד התחרות הבינלאומית, והתפתחות מוסדות ההשכלה הגבוהה בארצות אסיה, מתחזקת גם המגמה לשיתופי פעולה בינלאומיים, לאיתור ומשיכה של סטודנטים זרים, ולהצעת קורסים "פנים אל פנים" ומקוונים לקהל סטודנטים, בעיקר בשפה האנגלית. שם המשחק הוא עסקים, שיווק וגיוס כספים וכן, עמידה בסטנדרטים אקדמיים-תחרותיים. (ניצה שוובסקי)

בימים אלו יצא לאור הספר "בתי-ספר ניסויים – בית היוצר לחדשנות בחינוך, חלק שני", בהוצאת "רמות" . בספר מאמרים המסכמים את שנת המחקר השנייה של קבוצת מב"ן (מחקר בתי-ספר ניסויים), הפועלת בביה"ס לחינוך באוני' ת"א, וכן שני מאמרים הקשורים ליישום שינויים בחינוך מנקודת מבט של מדיניות החינוך. מטרתו של מחקר מב"ן היא לרכז את הידע המצטבר במסגרת בתי הספר הניסויים, לנתחו, למקדו ולהביאו לפני מקבלי ההחלטות במערכת החינוך בכל הרמות. מחקר מב"ן , הנערך בתמיכתו של גף ניסויים ויוזמות במשרד החינוך והתרבות הוא חלק ממאמץ כולל יותר לעשות רציונאליזציה של הפיתוח וההתחדשות בתחום החינוך על בסיס ידע אמפירי מצטבר. הספר מסכם ארבעה חקרי מקרה, מהם המחזור השני של המחקר התבצע בשנים 2005/6. לאחר המאמרים המציגים את בתי הספר הניסויים מובא סיכום של ארבעת המחקרים בניסיון לחלץ כמה לקחים אוניוורסליים מן הידע שנצבר בבתי–הספר הניסויים בישראל ( דוד חן , אסנת ספורטה) .

ספר זה מזמין את הקוראים לקריאה מעוררת חשיבה תוך התבססות על מפגשים קודמים עם עולם הספרות ואמנות. הספר מפלס דרכים שבהם אנו מקשרים בין קריאה חדשה לבין העולמות שאנו מביאים עמנו אליה. הספר מנסה להדגים כיצד אנו טווים בקריאותינו את המארג הייחודי שלנו להוויה של קסם, ועל הדרכים לעשות כל זאת בהוראת ספרות. ייחודו של הספר בתפיסה המשלבת ספרות, התייחסות לתהליכי קריאה ופיתוח החשיבה. הספר מאפשר מפגש עם תיאוריות ודוגמאות הממחישות אותן ומציע פעילויות מגוונות ליישום בהוראה. בספר רקע עיוני על אינטרטקסטואליות, רקע עיוני על פיתוח חשיבה בהוראה: תיאור השיטות שנבחרו, הסבר של עקרונות ההעברה בשיטות אלה, וכן הדגמה של כמה דרכים להוראת ספרות (אילנה אלקד-להמן)

למרות העלייה הגדולה במספר המוסדות ובמספרי הסטודנטים הלומדים בהם, ליוצאי אשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים סיכוי רב יותר להתקבל ללימודים ולהגיע לכלל סיומם המוצלח. ההמאמר מתאר תמונת מצב חברתית שעדיין זורר בה אי שוויון הזדמנויות, סוקרים גישות קיימות ומעלים שאלות הנוגעות לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לבני עדות המזרח, לתושבי יישובי הפריפריה, לערבים ולנשים. ישנן בעיות חברתיות ומשפטיות הנוגעות ליישום מדיניות של העדפה מתקנת; לטענת המחברים ללא רפורמות הכוללות פעילות אקטיבית, לא יצטמצמו בעתיד הנראה לעין הפערים הקיימים במערכת ההשכלה הגבוהה. (מיכל סלע, יובל עברי)

מושג הסטנדרטים שהחל להתגבש לפני שני עשורים, הוצג כתרופת פלא לריפוי חוליי החינוך. לדעת ד"ר עמי וולנסקי, מושג זה הוביל לנוקשות בשיטות הלמידה, לאחידות במטרות ולראיית המבחנים כחזות הכל. לטענתו הסטנדרטיזציה הוצבה בדרגת חשיבות כה גבוהה עד שאנרגיות, משאבים, גמישות ויצירתיות בדרכי העבודה של בתי הספר שותקו ונעלמו. מחקרים מן השנים האחרונות שבדקו את תוצאותיה של מדיניות זו זועקים בממצאיהם על נזקים חינוכיים מצטברים במדינות השונות. הממצאים מצבעיים על כך שריבוי מבחנים הביא להתפתחות דפוסי הוראה מכניסטיים, דפוסים המכוונים להצלחה בבחינות באופן שהמאיס את תהליך הלמידה הן על התלמידים והן על המורים. השיטה יצרה עומס בלתי נסבל על המורים, ובעקבות כך גם לשחיקה מקצועית ולנטישת ההוראה.

למתבונן כיום במערכת החינוך בישראל נדמה כי המורה טוב הוא זה שגורם לתלמידיו ללמוד ושתלמידיו מצליחים בבחינות. לגישה זו השלכה מידית על דמות המורה שאותו יש להכשיר. גישה זו ממקדת את המבט אל מה שאפשר "להעריך", "למדוד" ו"להשוות". לדעת שלמה בק תפיסה זו מוטעית ומסוכנת. היא אמנם מפתחת תלמיד שיודע להשיג ציונים גבוהים, אך ספק אם מצמיחה תלמיד שבאמת מבין, יודע ויודע ללמוד. לטענתו במוקד תהליך ההוראה צריך לעמוד הדיאלוג עם הילד במובן הקלאסי-יווני של המילה, ובמוקד תהליך ההכשרה המקצועית להוראה צריכה לעמוד אישיותו של המתכשר על כל רבדיה.

הספר מבוסס על סיפורים שנאספו במאות ראיונות עם אנשי חינוך ממגזרים שונים ומציג מקרים נבחרים מסיפורי הדילמה של מורים ומנהלים בשבעה שערים נושאיים: הערכת הישגי התלמידים; אכיפת כללי התנהגות; טובת היחיד מול טובת הכלל בכיתה; זכות התלמיד לפרטיות; מפגש בין השקפות עולם שונות; יחסי צוות חינוכי-הורים; יחסי מורים עמיתים. בכל אחד מהשערים הקוראים מעמידים עצמם לנוכח ניסיון הזולת ושואלים במה הדברים נוגעים לו ולבתי-הספר שלהם בעוד הדילמות נבחנות בביקורתיות ונקשרות אל מושגים עיוניים. (נעמה צבר בן- יהושע, לירון דושניק, גדי ביאליק)

המחברים סוקרים את התפתחות הרעיון בדבר חופש אקדמי ואת מקומו כיום בסוגים שונים של מוסדות אקדמיים. בהמשך הספר מדווח מחקר בדבר תפיסת החופש האקדמי על רכיביו השונים בקרב מורים במכללות האקדמיות לחינוך ולהוראה, מוסדות שזכו במעמד אקדמי רק בעשורים האחרונים. המחקר מאפשר הצצה ראשונה אל משמעות המושג, ואל הקשר בין תפיסתו לבין "אקדמיות" המורים וזיקתם לדת. (דרורה כפיר, אלי כהן-ג'וור, אילנה ברוש)

המחבר בוחן את השאלה האם תסייע הפרטה לקליטת כוח אדם איכותי יותר למערכת החינוך? ומסביר כיצד העברת הביצוע של תכניות חינוך רבות לשירות מיקור חוץ גרמה להרעה ממשית בתנאי העסקתם של עובדי ההוראה בפרויקטים אלו. במאמר מובאת סקירה ביקורתית מפורטת של ביטויים שונים בהפרטה בחינוך ומשמעותם האופרטיבית, לאור המתח בין תהליך ההפרטה לבין מטרות היסוד של מערכת החינוך בישראל (איתן מורן)

סקירה אודות ספר חדש על מיומנויות דיגיטאליות ללמידה בעידן התקשוב בעריכת Allan Martin and Dan Madigan. הקובץ כולל 21 מאמרים משובחים על מכלול הסוגיות של הקניית מיומנויות רלבנטיות לעידן הדיגיטאלי בכלל ולמידה בפרט. יש בספר ניתוח של המיומנויות המייצגות כיום את הדרישה למיזוג בין תכנים ותקשורת. כך לדוגמא, ניתן למצוא בספר על התפתחות תחומי אוריינות המידע במכללות ובאוניברסיטאות, אוריינות ללמידה מתוקשבת והפדגוגיה של למידה מתוקשבת וגם כישלונות והצלחות בהקניית אוריינות מידע ללומדים בעידן הדיגיטאלי.

בשנה האחרונה אנו שומעים על ניסיונות של מוסדות חינוך לנסות לשלב את משחק ההדמיה Second Life בתוכניות הלימודים המתקדמות שלהם. האם מגמה זו חיובית מבחינת החינוך המתוקשב? לדעת Stephen Downes ממובילי החינוך המתוקשב והמידענות בעולם ובהחלט איש הגות חדשני ולא שמרן, מדובר על תופעה לא רצויה ואפילו מסוכנת." יש לזכור", טוען דוואונס, "כי במהלך השימוש במשחק ההדמייה של סקונד לייף אנו נוטים לשפוט אנשים לפי המראה החיצוני שלהם, אנו נמשכים לדמויות שיש בהן מסתורין, תשוקה, תשומת לב להופעה חיצונית ושאר גינונים חיצוניים". מדובר על מהלכים שיש בהם לא מעט מניפולציה.

בשנים האחרונות נוסדו עשרות בתי ספר ברחבי ארצות הברית שמוקדשים להשגת תוצאות גבוהות ועקיבות באוכלוסיות שלרוב משיגות תוצאות נמוכות באופן עקיב. בתי הספר שנטלו על עצמם את המשימה הזו באופן הנחוש ביותר היו בדרך כלל בתי ספר ברישיון – מוסדות במימון ציבורי ובניהול פרטי, שעורכים את אחד הניסויים החינוכיים השנויים במחלוקת. עדין מוקדם לומר אילו מבתי הספר המתרכזים בקידומם של ילדי עניים יתגלו בסוף כמוצלחים ביותר. בינתיים, בתי הספר המשפיעים ביותר משתייכים לרשת "תכנית ידע הוא כח" – KIPP – Knowledge Is Power Program (להלן קי"פ), אשר ייסדו דייויד לווין (Levin) ומייקל פיינברג (Feinberg). המאמר מתאר את שיטת עבודתם, מידת ההצלחה ועיקרי הביקורת המופנית כלפי הרשת. (פול טאף)

המחקר העצמי (self-study) בהכשרת מורים מאופיין בבחינה של תפקיד העצמי והעשייה המקצועית. למחקר עצמי יש שתי מטרות עיקריות הנוגעות להבנה עמוקה של המורכבויות בהוראה: פיתוח אישי-מקצועי לשיפור הפרקטיקה הפדגוגית, וכן קידום הידע על הכשרת מורים: תהליכים, תכניות והקשרים שהפרקטיקות של מכשירי המורים מעוגנות בהם. בחודש במרס 2007 יתקיימו במכון מופ"ת יום עיון ושני מפגשים, שאליהם הוזמנו שני חוקרים מחו"ל, המובילים בתחום המחקר העצמי בעולם: Prof. John J. Loughran ו- Prof. Tom Russell. באתר הכנס הפניות למאמרים וספרים בנושא, פרסומים ומידע נוסף אודות Russell ו-Loughran (כולל ראיון מוקלט עם Loughran), תכנית יום העיון המלאה ופרטי הרשמה.

הרפורמות התכופות הנגזרות על מערכת החינוך באנגליה הפכו את המורים לטכנאי הוראה המודרכים להפיק מתלמידיהם ציונים גבוהים על חשבון הוראה אמיתית ואינטימית. שאלת מקצוענותם של המורים תופסת מקום מרכזי בשיח החינוכי האנגלי. המתנגדים טוענים שגישת התכתיבים (top-down) הממשלתיים הביאה לרידוד מיומנויותיהם של המורים ופגעה בסמכויותיהם. אחת הבעיות היסודיות בגל הרפורמות הזה, לדברי ד"ר ש. גווירץ, נעוצה בכך שהעיקרון העומד בבסיסו הוא "ניהוליזם", "אידיאולוגיה שלפיה הפתרון לבעיות בחינוך או בכל תחום אחר, רווחה למשל, טמון בניהול יעיל והדוק יותר". גווירץ טוענת שבתי-הספר באנגליה סובלים מ"עומס יתר של שינויי מדיניות תכופים ויוזמות חדשות". "כמעט כל שבוע מתפרסמת מדיניות חדשה שמורים נדרשים להתאים עצמם אליה" (ד"ר אדם לפסטיין, אוניברסיטת אוקספורד)

השנה מתקיים הכנס הטכנולוגי הרב-תרבותי בפעם השלישית ובהיקף רחב יותר, כך שרוב המכללות להוראה בישראל מצטרפות אליו ומציגות בו פרויקטים רב-תרבותיים. הכנס נועד לקדם את הקישורים הרב תרבותיים בין המכללות והמרצים, המייצגים תרבויות שונות של החברה הישראלית, ולהטמיע את השימוש בטכנולוגיות תקשורת. הכנס מאשפר להיחשף למגוון של טכנולוגיות: וידאו קונפרנס, אינטרוייז ותוכנות א-סינכרוניות להמשך דיון בפורומים מקוונים. הבסיס הטכנולוגי מוכן ומותאם למשתתפים כך שהשימוש בכלי יהיה נוח ופשוט. בכנס יוצגו פרויקטים ויוזמות המגשרים בין קהילות שונות. (מירי שיינפלד, אסמאא גנאיים, איילין חוטר)