אקטואליה

פיתוח קורסים בנושא אינטליגנציה רגשית משמעו התמקדות בתהליך ולא בתוכן; מדובר בהתמקדות באופן שבו הדברים מתרחשים בכיתה ואספקת כלי להובלת הלמידה בכל נושא לרמות חדשות של הצלחה ולאפשר לתלמידים לגשר בין הלמידה שלהם בכיתה ללמידה שלהם בחיים. תכנית הלמידה הקסומה (המתוארת בספר) מספקת גישה לאינטליגנציה רגשית בכל נושא שמועבר במערכת החינוך בבתי-הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. אבני היסוד העיקריות שלה: "המה"- מה יילמד בכל אחת מרמות הלמידה, מה תהיה החוויה בכתה; ה"היכן" וה-"מתי"– היכן, במסגרת רמות הלמידה, על התכנית להתחיל ובאיזה רצף עליה להתקדם?; ה"כיצד"- פיתוח למידה רגשית בכיתה כרוך בעשייה של דברים בצורה שונה (מייקל ברירלי)

מטרת המאמר היא להתחקות אחר הסיבות לקשיים ביישום רפורמות בחינוך, כפי שהדבר עולה מהניסיון הבינלאומי בנושא זה. המחבר ממליץ, על יסוד ניתוח שיטתי, לקחת מהרפורמות שהוצעו או נוסו עד היום ושהושקעו בהן משאבים את מה שמתאים ליעדים של היום, ולבדוק מה אפשר לעצב מחדש כדי שיתאים למחר. על הרפורמה ל"הצטנע" ביעדיה ולא להתיימר לפתור את כל חוליי החברה. על הרפורמה בחינוך להתמקד בראש ובראשונה בממד הפדגוגי ולהשקיע בו את מרב המשאבים (חיים גזיאל).

רשמי סיור של ד"ר עמי וולנסקי במערכת החינוך היפאנית. לפי מבנה ארגון הלימודים החדש ביפאן משנת 2002 אפשר ללמוד כי מערכת החינוך היפנית מכוונת את עצמה, גם אם אינה אומרת את הדברים במפורש, לתפיסה ש"הילד במרכז". על פי תפיסה זו, יותר משהילד נדרש להתאים את עצמו לתכנית לימודים נוקשה ואחידה, מתאימה עצמה תכנית הלימודים לצורכי הילד. מעתה המורה מתרכז בילד, בסקרנותו, בצרכיו, במניעיו, במגבלותיו ובקצב התפתחותו. ההנחיות הניתנות לבית הספר, הגמישות במבנה ארגון הלימודים – כל אלה מכוּונים להתאמה מרבית של ההוראה לצורכי היחיד ולצורכי הקהילה. בסקירה גם מידע על מבנה תעודות ההוראה של המורים במערכת החינוך היפאנית.

האם הלימוד בבתי הספר בישראל יוצר הוויה חינוכית שיש בה התרוממות רוח והתעלות? האם התלמיד חווה חוויות חינוכיות מעצבות? תלמידים רבים תופסים את הלימוד יותר כעניין השכלתי או מעשי, לא כאירוע בעל משמעות רוחנית. כלומר , אין מדברים היום על חינוך כחוויה חינוכית מעצבת ועל תרומתם של המורים להעצמה אישית של תלמידיהם. ואשר למורים, נראה שהם נרתעים מהספירה הרוחנית, המטפיסית. כתוצאה מהעימות המתמיד של המורים עם לחצים שונים, גם בעלי היכולות הגבוהות שביניהם מסתפקים בהשקעת מרצם בהוראה יעילה, למותר לציין, תחום חשוב ומרכזי כשלעצמו, אך נמנעים מכל מעורבות בחינוך במובנו העמוק. הם מנוכרים לעולמם של תלמידיהם ובמקרים שכיחים נוהגים בהם במניפולציה. אופייני למורים אלה שהם מתחמקים מלגעת גם במציאות הקיומית שלהם עצמם. הם שרויים ב"נרפות קיומית", כפי שמכנה זאת גרין. וכך, אין להתפלא, שהם לעולם אינם מסוגלים לשמש כתובת לתלמידיהם, עת הם מתלבטים בשאלות הקשורות בקיומם (ישעיהו תדמור) .

נדרשת רפורמה כוללת במערך בחינות הבגרות, שבמסגרתה יועברו בחינות הבגרות (במתכונת הקיימת או כעבודות מחקר אקדמיות) לאחריות בתי הספר, למעט שלוש בחינות יסודיות – באנגלית, מתמטיקה ועברית, שיישארו בשליטה מלאה של משרד החינוך. כבר היום קובע בית הספר 50% מציון הבגרות באמצעות ציוני המגן. אחריות מלאה של בית הספר על ההערכה הרשמית של ההישגים – עם הסדרת מנגנוני פיקוח ובקרה ארציים על מהימנות התהליך – תאפשר לבתי הספר להעמיק בלימוד החומר תוך כדי פיתוח מיומנויות חשיבה ותתרום לשינוי מעמד המורים. אלה ייתפשו כפדגוגים, שניתן לסמוך עליהם שיחברו ויבדקו בחינות כפי שסומכים עליהם כי יכינו את התלמידים לקראתן (מנדי רבינוביץ ) .