אם בני אדם אינם מצטיינים בחשיבה ומשתדלים להימנע ממנה, מה משמעות הדבר ליחסם של תלמידים לבית הספר? למרבה המזל, הסיפור אינו מסתכם בכך שאנשים פשוט מסרבים לחשוב. נכון שאיננו מצטיינים בכך במיוחד, ובכל זאת אנחנו אוהבים לחשוב. אנחנו סקרנים מטבענו ומחפשים הזדמנויות לעסוק בסוגים מסוימים של חשיבה. אבל כיוון שהחשיבה קשה לנו כל כך, הסקרנות הזו יכולה לשגשג רק בתנאים מתאימים. בהיעדרם, נפסיק לחשוב די מהר. החלק הבא יבאר מתי אנחנו אוהבים לחשוב ומתי לא.

שימוש באסטרטגיות מנמוניות בהוראת נושאי היסטוריה בקורס לימודי חברה משפיע באופן חיובי על ההישגים האקדמיים של התלמידים. תלמידים ציינו שהוראה באמצעות אסטרטגיות מנמוניות היא בעיקר כיפית, מספקת למידה קבועה, מעוררת עניין בשיעור והבנה של השיעור. בנוסף לכך, תלמידים שלמדו בשיטה זו גם השיגו יתרונות כמו שימוש בשיטה בעצמם, הגדלת הידע שלהם, דמיון של מה שלמדו בתודעתם, קישור שלהם לחיים, סקרנות, פיתוח מחשבה ותחושת העבר.

"כמורה למתמטיקה שהגיע מעולם ההייטק, בחרתי מסיבות אידיאולוגיות ללמד בחטיבת ביניים בדרום תל אביב, שרוב תלמידיה באים מבתי ספר יסודיים בשכונות מצוקה. לאחר כמה חודשים נחשפתי למציאות מטרידה: מערכת החינוך בישראל לא מאפשרת לאוכלוסיות מוחלשות לרכוש השכלה, שהיא הכלי העיקרי למוביליות חברתית".

הרגלים הם קריטיים לתמיכה (או הפרעה) בהשגת מטרות ארוכות טווח, כולל תוצאות הקשורות ללמידת תלמידים ורווחתם. בניית הרגלים טובים יכולה להפוך התנהגויות מועילות (למידה, תרגול, שינה וכו') לבחירת ברירת מחדל, תוך צמצום הצורך בהתכוונות מודעת או כוח רצון והגנה מפני פיתויים. עם זאת, חוקרי חינוך ומתרגלים נוטים להתעלם מתפקיד ההרגלים בוויסות עצמי של תלמידים, תוך התמקדות במקום זאת בתפקיד המוטיבציה והמטה-קוגניציה בהתנהגות מכוונת מטרה. תיאוריית ההרגל יכולה לעזור להסביר כישלונות מובנים של מוטיבציה או שליטה עצמית במונחים של גורמים הקשריים שמנציחים הרגלים רעים. יתרה מכך, התערבויות מבוססות הרגלים עשויות לייצר שינויים ברי-קיימא בהתנהגויות חוזרות של תלמידים על ידי הרחקת פיתויים שמפעילים הרגלים רעים ויצירת תמיכה והקשרים חדשים להרגלים מועילים.