פירוק מרחב הביניים? עיצובו מחדש של מסדרון בית הספר הדני 1950–2019
Rasmussen, L. (2021). Disassembling the in-between? Refigurations of the Danish school corridor 1950–2019, Paedagogica Historica, 4, 440-460
עיקרי הדברים:
- חומרי הדרכה שיועדו למורים בדנמרק הנחו אותם ליצור אווירה של שלווה, שמחה ותחושת ביתיות, למשל באמצעות שימוש בשטיחי לבד, תליית וילונות, כיסוי הקירות בבד יוטה, ולאפשר לסביבה הפיזית לשקף את פעילויות התלמידים על ידי הצגת ציוריהם ועבודותיהם האחרות
- הצעות לשינוי תנועת הילדים במסדרון כללו יצירת יציאות נוספות לחצר המשחקים כדי להפחית עומס תנועה אורכית של תלמידים, אך גם התקנת שולחנות כתיבה לצד חלונות והצבת מחיצות שייצרו מרחבים מוגנים יותר לעבודה קבוצתית
- על הכיתה, כמרחב ההוראה המרכזי, הוא להיות גמישה מספיק כדי לאפשר לא רק הוראה פרונטלית בהנחיית המורה, אלא גם עבודה בקבוצות ועבודה עצמאית של התלמידים. בהקשר זה, נידון הפוטנציאל הגלום במסדרון בית הספר ונבחן לראשונה כמרחב שיכול לשמש לסביבות עבודה מתאימות
- אחד היעדים המרכזיים כמניעת תחושת אובדן של הילדים "בתוך ההמון של מקום עבודה גדול". במסגרת ההנחיות לשיפוץ בתי ספר לשם שיפור רווחת הילד, ניתן דגש מיוחד למרחבים שבין לבין, כגון "המסדרונות שבעבר היו צחיחים וחסרי אישיות"
- בשנות השמונים המוקדמות הפך המסדרון לזירה לפרויקטים אמנותיים ניסיוניים. לא רק שהוצגו בו עבודות של תלמידים, אלא שהם גם היו שותפים פעילים לשינוי פני המסדרון, יחד עם מוריהם ואמנים שהתארחו בבית הספר
- אחד מבתי הספר בדנמרק עוצב מבחינה אדריכלית כספינה גדולה, שבה כל פיסה – בתוך המבנים ומחוצה להם – מיועדת ללמידה או לפחות טומנת בחובה פוטנציאל להמריץ ולעורר סוגים שונים של חוויות למידה
מאמר זה בוחן את התהוות המרחב הבית-ספרי הדני דרך שינויים בתכנון האדריכלי, בפרקטיקות ההוראה דרך התמקדות במסדרון בית הספר. הניתוח מצביע על טרנספורמציה של המסדרון עצמו: ממקום שמטרתו העיקרית הייתה משמוע (disciplining) הפכו מסדרונות בית הספר למרחבים מעוררי למידה פעילה. כתוצאה מכך השתנו חוויית הלמידה של הילד ותנועותיו הגופניות.
בשנות החמישים, המסדרון בבתי הספר היסודיים והתיכוניים הנמוכים בדנמרק היה בעיקר מרחב מעבר בין מגרש המשחקים לכיתה, בין הפסקות לשיעורים. מהתלמידים היתה להמתין בשקט בתור מחוץ לכיתה. בפרספקטיבה פוקויאנית, דרישה זו יכולה להיקרא כפרקטיקה משמעתית מובהקת, אשר שולטת לא רק בגופם של הילדים אלא גם במחשבותיהם.[¹]
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא תכנון מרחבי למידה
במחצית השנייה של המאה העשרים חל שינוי. ממרחבי מעבר – מעברים בין מקצועות שנלמדו בכיתות שונות, בין פנים לחוץ, בין שיעורים להפסקות, בין מרחבים הנשלטים על ידי המורים לאלו המאוכלסים על ידי תלמידים וחבריהם – הפכו מסדרונות בתי הספר בדנמרק למרחבים המשמשים להוראה ולמשחק תכליתי.
כניסה למסדרון: יצירת פוטנציאלים
במדינת הרווחה הדנית של שלהי שנות החמישים, תפיסות ופרקטיקות החינוך הפרוגרסיבי החלו להשתלב בהדרגה במערכת החינוך הציבורית. הדבר כלל התמקדות גוברת בחשיבות חוויותיו האישיות של הילד, תחומי העניין והיוזמות שלו, כמו גם בשיטות הוראה מגוונות יותר המבוססות על אידיאלים דמוקרטיים של השתתפות התלמידים.[³¹]
הכנסת שיטות הוראה חדשות הביאה לבחינה מחודשת של אופן השימוש בכיתה, מה שהוביל בשנת 1957 להפקת פרסום מקיף מטעם משרד החינוך הדני, שעסק בצורה ובתפקוד של הכיתה.[³²] אף שהפרסום הדגיש במידה רבה את הכיתה כמרחב ההוראה המרכזי, הוא קבע כי עליה להיות גמישה מספיק כדי לאפשר לא רק הוראה פרונטלית בהנחיית המורה, אלא גם עבודה בקבוצות ועבודה עצמאית של התלמידים. בהקשר זה, נידון הפוטנציאל הגלום במסדרון בית הספר ונבחן לראשונה כמרחב שיכול לשמש לסביבות עבודה מתאימות. הפרסום הציג דוגמאות קיימות לצד רעיונות חדשים לשיפוץ ולריהוט מחדש של המסדרון, כך שיתמוך ויעודד שימוש בשיטות ההוראה החדשות.
עם זאת, הדגש המרכזי נותר על "ויסות התנועה של מורים ותלמידים" במסדרון, תוך התמקדות בהכוונת תנועתם בין חדר המורים לכיתות, בין חצר המשחקים לכיתות, ובין כיתות הלימוד לכיתות ייעודיות.[³³] השימוש במונחים כמו "תנועה" ו"אזורי מחזוריות" שמר במידה מסוימת על התפיסה הדיסקורסיבית של המסדרון כמרחב מעבר ולא כמרחב לימודי, וכשונה מהכיתה. עם זאת, בדו"ח, ההכוונה מחדש של התנועה במסדרון השתלבה עם דוגמאות ממשיות ומבניות של התאמות לעיצוב החומרי.
הצעות לשינוי תנועת הילדים במסדרון כללו יצירת יציאות נוספות לחצר המשחקים כדי להפחית עומס תנועה אורכית של תלמידים, אך גם התקנת שולחנות כתיבה לצד חלונות והצבת מחיצות שייצרו מרחבים מוגנים יותר לעבודה קבוצתית.[³⁴] לפיכך, ניתן לראות בפרסום של משרד החינוך חוליה במארג האינטראקציות החומריות-דיסקורסיביות שכבר התקיימו, אשר שילבו שיטות פדגוגיות חדשות עם עיצוב חומרי משתנה, ובכך פתחו את האפשרות לשימוש לימודי במסדרון ואפשרו לו בהדרגה להפוך ליותר מסתם מרחב מעבר.
לרווחת הילד
בשנות השבעים, העניין במסדרון לא עסק רק בהגדלת השטח הזמין או בהתאמת המרחבים לשיטות הוראה חדשות. הדאגה לרווחת הילדים, שהשפיעה עמוקות על השיח הפוליטי והפדגוגי הדני ביחס לחינוך בתקופה שלאחר המלחמה, התעצמה. רווחתו של הילד הפכה למטרה בעלת משקל רב עבור בתי הספר, ונחשבה להכרחית להשתתפותם של הילדים בפעילויות הלימודיות וליכולתם להפיק מהן תועלת.[³⁷]
נושאי חומריות והסביבה הפיזית, במובנם הרחב, הוצגו בכמה פרסומים מתוך ההיגיון של טובת הילד. חומרי הדרכה שיועדו למורים הנחו אותם ליצור אווירה של שלווה, שמחה ותחושת ביתיות, למשל באמצעות שימוש בשטיחי לבד, תליית וילונות, כיסוי הקירות בבד יוטה, ולאפשר לסביבה הפיזית לשקף את פעילויות התלמידים על ידי הצגת ציוריהם ועבודותיהם האחרות.[³⁸]
רווחת הילד הייתה גם שיקול חוזר ונשנה בהנחיות לבניית בתי ספר ולעיצובם. באחד הטקסטים המרכזיים שעסקו במבני בתי ספר ובקישוטם באותה תקופה, הוגדר אחד היעדים המרכזיים כמניעת תחושת אובדן של הילדים "בתוך ההמון של מקום עבודה גדול".[³⁹] במסגרת ההנחיות לשיפוץ בתי ספר לשם שיפור רווחת הילד, ניתן דגש מיוחד למרחבים שבין לבין, כגון "המסדרונות שבעבר היו צחיחים וחסרי אישיות".[⁴⁰]
במדריך שעסק בסביבת הלימוד של בתי הספר, הוקדש פרק לצורכי הילדים בסביבה בריאה, ובו ניתן דגש מיוחד למסדרונות בתי הספר. בפרק זה תוארו המסדרונות הארוכים של מבני בתי הספר משנות החמישים והשישים כ"מרחבים חסרי אישיות המשתרעים לאורך מטרים אינסופיים, נטולי כל דמיון", בעוד שהמסדרונות בבניינים החדשים יותר הוצגו כ"מקומות דוחים וצחיחים" (איור 3).[⁴¹]
מתמונות ועדויות מתקופת שנות השבעים עולה כי המסדרונות והאזורים המשותפים נתפסו כמרחבים שניתן לצבוע ולקשט בעבודות הילדים, כדי ליצור עבורם אווירה מסבירת פנים ומזמינה יותר. באחד המקרים, מורים שיפצו מסדרון בבית ספר שנבנה בשנות השלושים. תוך שימוש בחומרים זולים וזמינים, נצבע המסדרון בצבעי כחול וצהוב בהירים, רוהט בספות תוצרת בית, והובא לשם פסנתר ישן כדי שהילדים יוכלו לנגן עליו בזמן ההפסקות.[⁴²]
מעורבות התלמידים
שנות השמונים בדנמרק התאפיינו במיתון כלכלי: פרויקטים של בנייה ושיפוץ בתי ספר הוקפאו, והיקף היוזמות לפיתוח חינוכי צומצם מבחינה פוליטית וכלכלית.[⁵⁷] בהתפתחות השזורה ישירות במציאות זו של צנע, הפך המסדרון בשנות השמונים המוקדמות לזירה לפרויקטים אמנותיים ניסיוניים. לא רק שהוצגו בו עבודות של תלמידים, אלא שהם גם היו שותפים פעילים לשינוי פני המסדרון, יחד עם מוריהם ואמנים שהתארחו בבית הספר.[⁵⁸]
כך היה בבית הספר הדגארד (Hedegaard), שבו עבדו התלמידים עם קבוצת האמנים הידועה **Arme og ben** ("זרועות ורגליים") לעיצוב מחודש של המסדרונות ושל חלקים נוספים בבית הספר. פרויקט זה נועד לרענן את מבני בית הספר ה"בלויים" וה"מדכדכים" בתקופה של מיתון כלכלי, אך גם לפתח את כישורי האמנות של התלמידים.[⁵⁹]
בית הספר כנוף למידה פעילה
הקשרים המשוערים בין מבנים, גופים ולמידה ניכרים גם בתוכניות האדריכליות של בית הספר בנמל הדרומי, שנחנך בשנת 2015. בית הספר עוצב מבחינה אדריכלית כספינה גדולה, שבה כל פיסה – בתוך המבנים ומחוצה להם – מיועדת ללמידה או לפחות טומנת בחובה פוטנציאל להמריץ ולעורר סוגים שונים של חוויות למידה.[⁷⁴]
עיצוב בית הספר כספינה מקנה לו אופי משחקי, הנתמך במגרשי משחק על גג המבנה ובמתקנים לחתירה בקיאקים, כאשר בית הספר מתחבר ישירות לתעלה שנחפרה במיוחד בנמל.[⁷⁵] בהתמקדותו בפנאי ובחוויה, בית הספר מתעצב במסגרת חומרית-שיחנית המזכירה מבנים דניים נוספים לילדים שנבנו בעשורים הקודמים.[⁷⁶] צורת הספינה מדגישה גם את הפרופיל הימי של בית הספר, בהיותו ממוקם בנמל קופנהגן.
מסקנות
השינוי בצורתו של המסדרון בבית הספר הדני אינו מתמצה רק בשינויי מרחב נקודתיים בבתי הספר, אלא גם בתהליך שינוי רחב יותר של תפיסת התלמיד וגופו – מהגוף הממושמע אל הגוף המשתתף והמשחקי, אשר לוקח חלק פעיל בתהליכי למידה במקום להיכנע להוראה פרונטלית. הניתוח ממחיש כיצד טרנספורמציה זו – הפירוק של מרחב הביניים והרחבת ההבנה של מהם מרחבי הוראה – מטשטשת את הגבולות בין פנים בית הספר לחוץ, ומעצבת מחדש את המשמעות החומרית-שיחנית של המקום שבו הלמידה אמורה להתרחש.
בהסתמך על מסגרת החשיבה של קרן בראד, הניתוח מבקש להדגים כי עיצובו מחדש של המסדרון איננו רק מימוש פיזי של רעיונות, אלא מרחב שבו רעיונות משתנים, מקבלים משמעות תלויה-זמן ואף מגע חושי באמצעות אינטראקציה מורכבת עם חומריות, גופים, והשתתפותם של מורים ותלמידים בתהליכי היום-יום של בית הספר. מכאן שהניתוח של המסדרון מאפשר הבנה רחבה יותר של המרחב הבית-ספרי כישות בתהליך מתמיד של התהוות, המתקיימת דרך מפגש דינמי בין חומר, פרקטיקות פדגוגיות ושיחים חינוכיים. תהליך זה טומן בחובו קריאות מחודשות וגילויים חדשים, המעמידים את הרעיונות והחומרים באור אחר ומייחסים להם הבנות ואסוציאציות חדשות.
ביקור בבתי ספר דניים בשנת 2019 ממחיש בבירור את המורכבות וההטרוגניות של היווצרותם החומרית-שיחנית המתמשכת של המסדרונות הבית-ספריים. הוא מפנה את תשומת הלב לכך שעיצובו מחדש של מסדרון בית הספר איננו תהליך חד-משמעי או קווי (וכנראה שגם מעולם לא היה כזה). בחלק מבתי הספר כיום, המסדרונות הפכו למרחבי משחק עם קירות טיפוס ונדנדות חבלים; באחרים, הם משמשים בעיקר כמרחבי אחסון (ארוניות), וקירותיהם מקושטים בעבודות התלמידים. קיומם המקביל של מסדרונות שונים בין בתי הספר ואף בתוכם מדגיש כי המפגש המתמשך בין חומריות לפדגוגיה לעולם אינו סטטי, אלא נמצא תמיד בתהליך השתנות מתמיד, המגדיר מחדש את מרחב בית הספר עצמו.
ביבליוגרפיה
1 Michel Foucault, Discipline and Punish: The Birth of the Prison [Surveiller et punir] (Harmondsworth: Penguin, 1979).
2 Kristina Ledman, “Lockers and Hangers: Defining Space and Interaction between Vocational and Academic Students,” in Engaging with Educational Space: Visualising Spaces of Teaching and Learning, ed. Catherine Burke, Ian Grosvenor, and Björn Norlin (Umeå: Institutionen för idé- och samhällsstudier, 2014); Ian Grosvenor and Lisa Rosén Rasmussen, “Making Education: Governance by Design,” in Making Education: Material School Deign and Educational Governance, ed. Ian Grosvenor and Lisa Rosén Rasmussen (Switzerland: Springer International, 2018).
3 Marc Depaepe, “Is There Any Place for the History of ‘Education’ in the ‘History of Education’? A Plea for the History of Everyday Edacational Reality in- and Outside Schools,” Paedagogica Historica 31, no. 1 (1995): 9–16; Sjaak Braster, Ian Grosvenor, and Maria del Mar del Pozo Andrés, “Opening the Black Box of Schooling. Methods, Meanings and Mysteries,” in The Black Box of Schooling: A Cultural History of the Classroom, ed. Sjaak Braster, Ian Grosvenor, and Maria del Mar del Pozo Andrés (Brussels: Peter Lang, 2012).
4 e.g. Braster, Grosvenor, and Pozo Andrés, The Black Box of Schooling; Jo Tondeur et al., “Classroom Biographies: Teaching and Learning in Evolving Material Landscapes (C. 1960–2015): Tondeur et al,” European Journal of Education 52, no. 3 (2017): 280–94; Martin Lawn and Ian Grosvenor, Materialities of Schooling: Design, Technology, Objects, Routines, Comparative Histories of Education (Oxford: Symposium Books, 2005); Depaepe, “Is There Any Place for the History of ‘Education’?.”
5 Anna Larsson, “A Children’s Place? The School Playground Debate in Postwar Sweden,” History of Education 42, no. 1 (2013): 115–30; Marc Armitage, “The Influence of School Architecture and Design on the Outdoor Play Experience within the Primary School,” Paedagogica historica 41, nos 4–5 (2005); Anna Larsson, Björn Norlin, and Maria Rönnlund, Den svenska skolgårdens historia: Skolans utemiljö som pedagogiskt och socialt rum, Umeå Studies in History and Education 16 (Lund: Nordic Academic Press, 2017); Catherine Burke and Ian Grosvenor, The School I’d Like: Children and Young People’s Reflections on an Education for the 21st Century (London: RoutledgeFalmer, 2003).
6 Alison Clark, “‘In-between’ Spaces in Postwar Primary Schools: A Micro-Study of a ‘Welfare Room’ (1977–1993),” History of Education 39, no. 6 (2010); Grosvenor and Rasmussen, “Making Education”; Olga den Besten et al., “Claiming Events of School (Re)Design: Materialising the Promise of Building Schools for the Future,” Social & Cultural Geography 12, no. 1 (2011): 9–26; Donal O’Donaghue, “Situating Space and Place in the Making of Masculinities in Schools,” Journal of Curriculum & Pedagogy 3, no. 1 (2006): 15–33; Ledman, “Lockers and Hangers.”
7 Mike Crang and Nigel Thrift, Thinking Space, Critical Geographies 9 (London: Routledge, 2000).
8 Ian Grosvenor, Martin Lawn, and Kate Rousmaniere, Silences & Images: The Social History of the Classroom, History of Schools and Schooling, Vol. 7 (New York: Peter Lang, 1999); Lawn and Grosvenor, Materialities of Schooling; Jan Bengtsson, ed., Educational Dimensions of School Buildings (Frankfurt am Main: Peter Lang, 2011); Catherine Burke, “Containing the School Child: Architectures and Pedagogies 1,” Paedagogica Historica 41, nos 4–5 (2005): 489–94; Sianan Healy and Kate Darian‐Smith, “Educational Spaces and the ‘Whole’ Child: A Spatial History of School Design, Pedagogy and the Modern Australian Nation,” History Compass 13, no. 6 (2015): 275–87; David N. Livingstone, “Keeping Knowledge in Site,” History of Education 39, no. 6 (2010): 779–85.
9 Doreen Massey, For Space (London: Sage, 2005), 9.
10 Nigel Thrift, “Space,” Theory, Culture & Society 23, nos 2–3 (2006): 139–55, 145.
11 e.g. Donna Jeanne Haraway, “Situated Knowledges. The Science Question in Feminism and the Privilige of Partia Perspective,” in Simians, Cyborgs, and Women: The Reinvention of Nature, ed. Donna Jeanne Haraway (New York: Routledge, 1991); Bruno Latour, Reassembling the Social: An Introduction to Actor-Network-Theory, Clarendon Lectures in Management Studies (Oxford: Oxford University Press, 2005); Karen Barad, Meeting the Universe Halfway: Quantum Physics and the Entanglement of Matter and Meaning (Durham: Duke University Press, 2007).
12 Karen Barad, “Posthumanist Performativity: Toward an Understanding of How Matter Comes to Matter,” Signs 28, no. 3 (2003): 801–31, 823.
13 Ibid.
14 Barad, Meeting the Universe Halfway, 139.
15 Barad, “Posthumanist Performativity.”
16 Anne Katrine Gjerløff, Anette Faye Jacobsen, Ellen Nørgaard, and Christian Ydesen, Da skolen blev sin egen: Dansk skolehistorie 1920–1970 (Aarhus: Aarhus Universitetsforlag, 2014), 17.
17 Ibid.; Ning de Coninck-Smith, Lisa Rosén Rasmussen, and Iben Cathrine Vyff, Da skolen blev alles: Tiden efter 1970 (Aarhus: Universitetsforlag, 2015).
18 Ning de Coninck-Smith, Barndom og arkitektur: Rum til danske børn igennem 300 år (Aarhus: Klim, 2011).
19 Geert Thyssen, “Boundlessly Entangled: Non-/Human Performances of Education for Health through Open-Air Schools,” Paedagogica Historica 54, no. 5 (2018): 659–76; Barnita Bagchi, Connecting Histories of Education: Transnational and Cross-Cultural Exchanges in (Post-) Colonial Education (New York: Berghahn Books, 2014); Thomas S. Popkewitz, Rethinking the History of Education: Transnational Perspectives on Its Questions, Methods, and Knowledge (Basingstoke: Palgrave Macmillan, 2013).
20 Catherine Burke, “Putting Education in Its Place: Mapping the Observations of Danish and English Architects on 1950s School Design,” Paedagogica Historica 46, no. 5 (2010): 655–72; Ning De Coninck-Smith, “Danish and British Architects at Work: A Micro-Study of Architectural Encounters after the Second World War,” History of Education 39, no. 6 (2010): 713–30.
21 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da skolen blev alles; Lisa Rosén Rasmussen, “Fra klasseværelse til læringslandskab,” in Studier i pædagogisk sociologi (Aarhus: Aarhus Universitetsforlag, 2016).
22 Karen Barad, “Diffracting Diffraction: Cutting Together-Apart,” Parallax 20, no. 3 (2014): 168–87.
23 Per Olsen, “Skolebyggeri i 1980ʹerne,” Arkitekten 85, no. 22 (1983): 536–40; Peter Blichfeldt, Godt skolebyggeri: Branchevejledning (Copenhagen: Arbejdsmiljøsekretariatet, 2007); Branchearbejdsmiljørådet Undervisning & Forskning, “En vision med forhindringer,” https://www.arbejdsmiljoweb.dk/byggeri-og-indretning/godt-skolebyggeri/inspiration/skolen-i-sydhavnen (accessed October 2019).
24 Barad, “Diffracting Diffraction,” 172.
25 Grosvenor, Lawn, and Rousmaniere, Silences & Images; Inés Dussel and Karin Priem, “The Visual in Histories of Education: A Reappraisal,” Paedagogica Historica 53, no. 6 (2017): 641–9.
26 Catherine Burke and Helena Ribeiro de Castro, “The School Photograph: Portraiture and the Art of Assembling the Body of the Schoolchild,” History of Education 36, no. 2 (2007): 213–26.
27 Barad, Meeting the Universe Halfway, 71.
28 Tondeur et al., “Classroom Biographies.”
29 Lisa Rosén Rasmussen, “Livet i skolen – Skolen i livet: Eleveringdringer om den materielle og sansede skolehverdag, Danmark 1948-2008” (PhD diss., The Danish School of Education, Aarhus University, 2010).
30 Barad, Meeting the Universe Halfway, x–xi.
31 Stefan Hermann, Magt og oplysning: Folkeskolen 1950–2006 (Copenhagen: Unge Pædagoger, 2007), 57–72.
32 Undervisningsministeriet, Klasserummet: Funktion og udformning, Nyt Skolebyggeri; 5 (Copenhagen: Teknisk Forlag, 1957).
33 Ibid., 89.
34 Ibid., 53–4, 89–98.
35 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da skolen blev alles.
36 Undervisningsministeriet, Projekteringsgrundlag for folkeskoler (Copenhagen: Undervisningsministeriet. Folkeskolens Byggeudvalg, 1973), 10.
37 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da Skolen Blev Alles, 383; Hermann, Magt & Oplysning, 81.
38 Flemming Lundahl, Klasselæreren Og Klasseværelset (Copenhagen: Munksgaard, 1967), 7–17.
39 Niels Holst, Om Skolebyggeri og Skoleindretning: Nogle Pædagogiske Problemer og Muligheder ved Nybyggeri og Modernisering af Folkeskoler, 2nd ed. (Copenhagen: Gyldendal, 1971), 32.
40 Ibid.; Jan Nielsen, “Børns behov for et sundt skolemiljø,” in Skolemiljø: En håndbog om skolens fysiske miljø, ed. Poul Svendsen (Copenhagen: Suenson, 1979).
41 “Børns behov for et sundt skolemiljø,” in Skolemiljø: en håndbog om skolens fysiske miljø (Glostrup: Københavns Amtskommunes Kulturelle Forvaltning, 1977), 53.
42 See also Lisa Rosén Rasmussen, “Material and Affective Movements in Former Pupils’ Reminiscences of School, 1945–2008,” in Beyond the Classroom (Peter Lang, 2015); Rasmussen, “Livet i skolen”.
43 Sally Anderson, “Chronic Proximity – a ‘Natural’ School Practice,” Nord nytt 2000, no. 78 (2000): 42–59.
44 Holst, Om skolebyggeri og skoleindretning, 32–3; Lundahl, Klasselæreren og klasseværelset, 45–7.
45 Torben Hartvig Hartvig Olsen, Skolebyggeri: Systemskoler (S. l.: Arkitekten, 1973); Ebbe Kromann-Andersen, “Åben-plan skoler – fortid og fremtid,” Uddannelseshistorie 28 (1994): 73–88, 83–5.
46 Per Olsen and Niels Holst, Ny skole i gamle bygninger (Vejle: Kroghs Forlag, 2001), 19–20.
47 Jens Peter Hansen, Thomas Fog, and Svend Alleslev, eds., Peder Lykke Skolen: 25 Års jubilæum (Copenhagen: Peder Lykke Skolen, 1998), 9.
48 Thomas A. Fog et al., Samarbejde i Åben Plan Miljø på Peder Lykke Skolen (Copenhagen: Københavns kommunale skolevæsen, 1982), 7–10.
49 Minutes from teacher meeting 14.10.75, box “Fælleskonferencen 1973–1977” in Peder Lykke School archive, stored at Copenhagen City Archive.
50 Fog et al., “Samarbejde i åben plan miljø.”
51 Ken Woodman, “Re-Placing Flexibility,” in The Translational Design of Schools: An Evidence-Based Approach to Aligning Pedagogy and Learning Environments, ed. Kenn Fisher (Rotterdam: SensePublishers, 2016); Ning de Coninck-Smith, “Danish and British Architects at Work: A Micro-Study of Architectural Encounters after the Second World War,” History of Education 39, no. 6 (2010): 713–30.
52 Niels Holst, “Skolegrund og skolebygninger,” in Skolemiljø. en håndbog om skolens fysiske miljø, ed. Poul Svendsen (Copenhagen: Finn Suensons Forlag, 1979), 43.
53 Vagn Rabøl Hansen, Åben-plan skolen (Copenhagen: Folkeskolens Forsøgsråd, 1973), 9, 11–12; Torben Honoré Schack, “Åben-plan skoler – fortid og fremtid,” in Skolemiljø: En Håndbog Om Skolens Fysiske Miljø, ed. Poul Svendsen (Copenhagen: Suenson, 1979), 90–91; Kromann-Andersen, “Åben-Plan Skoler – Fortid Og Fremtid,” 84; Folkeskolen, Råd og vink om programmering af skolebyggeri; Rabøl Hansen, Åben-plan skolen.
54 Photographs found in the box “Diverse [Miscellaneous] 1974–1983” in Peder Lykke School Archive, stored at Copenhagen City Archive.
55 Application letter concerning a project for further spatial developments at the Peder Lykke School (to the municipality), dated 15.12.77, box “Fælleskonferencen 1973–1977” in Peder Lykke School archive, stored at Copenhagen City Archive; Fog et al., “Samarbejde i åben plan miljø,” 52–78; “Indskoling i åben plan miljø på Peder Lykke Skolen,” in Forsøg og udvikling (Copenhagen: Københavns kommunale skolevæsen, 1982), 34–55.
56 Photographs from the box “Diverse [Miscellaneous] 1974–1983” in Peder Lykke School Archive, stored at Copenhagen City Archive.
57 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da skolen blev alles: Tiden efter 1970, 178–9.
58 Ibid., 192–3.
59 Hedegårdsskolen, 1000 arme og ben: Kunstugen på Hedegårdsskolen (Ballerup: Ballerup kommune, 1981); Finn Brandstrup, Pia Dreisig, and Elsebeth Løfholm, “Kunsten og skolen set fra kunstnerens side. Kunstuge i afd. C,” Pædagogisk Orientering 5 (1981).
60 Pia Dreisig and Elsebeth Løfholm, “Skole-udsmykning: Sådan kan det også gøres,” Bixen 10, no. 5 (1981): 36–45, 37–8.
61 Ibid., 41.
62 Ibid., 42.
63 Richard Winther, “Arme og ben på Hedegårdsskolen i Ballerup,” dpt Årg. 29, no. 6 (1981): 235–40, 236–7.
64 Barad, “Diffracting Diffraction,” 176.
65 Coninck-Smith, Barndom og arkitektur.
66 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da skolen blev alles; Rasmussen, “Fra klasseværelse til læringslandskab,” 232.
67 Thomas Gitz-Johansen, Jan Kampmann, and Inge Mette Kirkeby, Samspil mellem børn og skolens fysiske ramme, 1. udgave, 1. oplag ed. (Copenhagen: Rum, Form, Funktion, 2001); Inge Mette Kirkeby, Rum, form, funktion i folkeskolen, 1. udgave ed. (Copenhagen: Undervisningsministeriet, 1998); Gitz-Johansen, Kampmann, and Kirkeby, Samspil mellem børn ogskolens fysiske ramme; Nicolai Steinø, ed. Fag og rum i folkeskolen, 1. udgave ed. (Copenhagen: Rum, Form, Funktion, 2003).
68 e.g. Kristian Larsen, ed., Arkitektur, krop og læring (Copenhagen: Hans Reitzel, 2005); Inge Mette Kirkeby, Skolen finder sted (Hørsholm: Statens Byggeforskningsinstitut, 2006); Anders Lindskov et al., “Glimt af fremtidens skole: Rum og pædagogik, krop og bevægelse,” Asterisk 15 (2004): 10–14.
69 Inge Mette Kirkeby and Mikael Olrik, eds., En konkurrence om rum, form, funktion i folkeskolen (Copenhagen: Byggedirektoratet, 2000), 43.
70 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da skolen blev alles, 124–7; Per Fibæk Laursen, Fleksibel skole: Er læringsaftaler og monitorering fremtiden i danske skoler? (Copenhagen: Gyldendal, 2006), 67–88; Gerd Christensen, Individ og disciplinering: Det pædagogiske subjekts historie (Frederiksberg: Samfundslitteratur, 2008), 31–40.
71 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da skolen blev alles, 124–7; Laursen, Fleksibel skole, 67–88. See also pictures and descriptions on www.skub.dk.
72 Göran Segergren, Den lille skole i den store: Hvordan skabes der rum for fleksibilitet i skolen? (Frederikshavn: Dafolo, 2001); Laursen, Fleksibel skole, 27–8.
73 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da skolen blev alles, 184. See also pictures and descriptions on www.skub.dk.
74 JJWArkitekter, “Sydhavnsskolen. Revideret dispositionsforslag af den 27. januar,” (Copenhagen 2010). JJW2: Teaser om Sydhavn Skole (2011), short film downloaded from YouTube April 27, 2019. Short films and interviews with architects were available on homepages related to the building projects during the construction process: http://www.sluseholmen-online.dk/skolen.html, and http://www.jjw.dk/?projekt=sydhavnsskolen.
75 The descriptions of the School in the Southern Harbour in the following section are based on my fieldwork at the school in 2015 and 2016.
76 Coninck-Smith, Barndom og arkitektur, 214–29.
77 Københavns Kommune, Skole Idræt Kultur – Ny bydel ved vandet, fase 3 – Idékatalog, indholdsmæssigt oplæg (Copenhagen: Københavns Kommune, 2004).
78 JJW2: En bæredygtig skole bliver til (2011), short film downloaded from YouTube April 27, 2019. JJW2: En skole mellem by og vand (2011), short film downloaded from YouTube April 27, 2019.
1 Michel Foucault, Discipline and Punish: The Birth of the Prison [Surveiller et punir] (Harmondsworth: Penguin, 1979).
2 Kristina Ledman, “Lockers and Hangers: Defining Space and Interaction between Vocational and Academic Students,” in Engaging with Educational Space: Visualising Spaces of Teaching and Learning, ed. Catherine Burke, Ian Grosvenor, and Björn Norlin (Umeå: Institutionen för idé- och samhällsstudier, 2014); Ian Grosvenor and Lisa Rosén Rasmussen, “Making Education: Governance by Design,” in Making Education: Material School Deign and Educational Governance, ed. Ian Grosvenor and Lisa Rosén Rasmussen (Switzerland: Springer International, 2018).
3 Marc Depaepe, “Is There Any Place for the History of ‘Education’ in the ‘History of Education’? A Plea for the History of Everyday Edacational Reality in- and Outside Schools,” Paedagogica Historica 31, no. 1 (1995): 9–16; Sjaak Braster, Ian Grosvenor, and Maria del Mar del Pozo Andrés, “Opening the Black Box of Schooling. Methods, Meanings and Mysteries,” in The Black Box of Schooling: A Cultural History of the Classroom, ed. Sjaak Braster, Ian Grosvenor, and Maria del Mar del Pozo Andrés (Brussels: Peter Lang, 2012).
4 e.g. Braster, Grosvenor, and Pozo Andrés, The Black Box of Schooling; Jo Tondeur et al., “Classroom Biographies: Teaching and Learning in Evolving Material Landscapes (C. 1960–2015): Tondeur et al,” European Journal of Education 52, no. 3 (2017): 280–94; Martin Lawn and Ian Grosvenor, Materialities of Schooling: Design, Technology, Objects, Routines, Comparative Histories of Education (Oxford: Symposium Books, 2005); Depaepe, “Is There Any Place for the History of ‘Education’?.”
5 Anna Larsson, “A Children’s Place? The School Playground Debate in Postwar Sweden,” History of Education 42, no. 1 (2013): 115–30; Marc Armitage, “The Influence of School Architecture and Design on the Outdoor Play Experience within the Primary School,” Paedagogica historica 41, nos 4–5 (2005); Anna Larsson, Björn Norlin, and Maria Rönnlund, Den svenska skolgårdens historia: Skolans utemiljö som pedagogiskt och socialt rum, Umeå Studies in History and Education 16 (Lund: Nordic Academic Press, 2017); Catherine Burke and Ian Grosvenor, The School I’d Like: Children and Young People’s Reflections on an Education for the 21st Century (London: RoutledgeFalmer, 2003).
6 Alison Clark, “‘In-between’ Spaces in Postwar Primary Schools: A Micro-Study of a ‘Welfare Room’ (1977–1993),” History of Education 39, no. 6 (2010); Grosvenor and Rasmussen, “Making Education”; Olga den Besten et al., “Claiming Events of School (Re)Design: Materialising the Promise of Building Schools for the Future,” Social & Cultural Geography 12, no. 1 (2011): 9–26; Donal O’Donaghue, “Situating Space and Place in the Making of Masculinities in Schools,” Journal of Curriculum & Pedagogy 3, no. 1 (2006): 15–33; Ledman, “Lockers and Hangers.”
7 Mike Crang and Nigel Thrift, Thinking Space, Critical Geographies 9 (London: Routledge, 2000).
8 Ian Grosvenor, Martin Lawn, and Kate Rousmaniere, Silences & Images: The Social History of the Classroom, History of Schools and Schooling, Vol. 7 (New York: Peter Lang, 1999); Lawn and Grosvenor, Materialities of Schooling; Jan Bengtsson, ed., Educational Dimensions of School Buildings (Frankfurt am Main: Peter Lang, 2011); Catherine Burke, “Containing the School Child: Architectures and Pedagogies 1,” Paedagogica Historica 41, nos 4–5 (2005): 489–94; Sianan Healy and Kate Darian‐Smith, “Educational Spaces and the ‘Whole’ Child: A Spatial History of School Design, Pedagogy and the Modern Australian Nation,” History Compass 13, no. 6 (2015): 275–87; David N. Livingstone, “Keeping Knowledge in Site,” History of Education 39, no. 6 (2010): 779–85.
9 Doreen Massey, For Space (London: Sage, 2005), 9.
10 Nigel Thrift, “Space,” Theory, Culture & Society 23, nos 2–3 (2006): 139–55, 145.
11 e.g. Donna Jeanne Haraway, “Situated Knowledges. The Science Question in Feminism and the Privilige of Partia Perspective,” in Simians, Cyborgs, and Women: The Reinvention of Nature, ed. Donna Jeanne Haraway (New York: Routledge, 1991); Bruno Latour, Reassembling the Social: An Introduction to Actor-Network-Theory, Clarendon Lectures in Management Studies (Oxford: Oxford University Press, 2005); Karen Barad, Meeting the Universe Halfway: Quantum Physics and the Entanglement of Matter and Meaning (Durham: Duke University Press, 2007).
12 Karen Barad, “Posthumanist Performativity: Toward an Understanding of How Matter Comes to Matter,” Signs 28, no. 3 (2003): 801–31, 823.
13 Ibid.
14 Barad, Meeting the Universe Halfway, 139.
15 Barad, “Posthumanist Performativity.”
16 Anne Katrine Gjerløff, Anette Faye Jacobsen, Ellen Nørgaard, and Christian Ydesen, Da skolen blev sin egen: Dansk skolehistorie 1920–1970 (Aarhus: Aarhus Universitetsforlag, 2014), 17.
17 Ibid.; Ning de Coninck-Smith, Lisa Rosén Rasmussen, and Iben Cathrine Vyff, Da skolen blev alles: Tiden efter 1970 (Aarhus: Universitetsforlag, 2015).
18 Ning de Coninck-Smith, Barndom og arkitektur: Rum til danske børn igennem 300 år (Aarhus: Klim, 2011).
19 Geert Thyssen, “Boundlessly Entangled: Non-/Human Performances of Education for Health through Open-Air Schools,” Paedagogica Historica 54, no. 5 (2018): 659–76; Barnita Bagchi, Connecting Histories of Education: Transnational and Cross-Cultural Exchanges in (Post-) Colonial Education (New York: Berghahn Books, 2014); Thomas S. Popkewitz, Rethinking the History of Education: Transnational Perspectives on Its Questions, Methods, and Knowledge (Basingstoke: Palgrave Macmillan, 2013).
20 Catherine Burke, “Putting Education in Its Place: Mapping the Observations of Danish and English Architects on 1950s School Design,” Paedagogica Historica 46, no. 5 (2010): 655–72; Ning De Coninck-Smith, “Danish and British Architects at Work: A Micro-Study of Architectural Encounters after the Second World War,” History of Education 39, no. 6 (2010): 713–30.
21 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da skolen blev alles; Lisa Rosén Rasmussen, “Fra klasseværelse til læringslandskab,” in Studier i pædagogisk sociologi (Aarhus: Aarhus Universitetsforlag, 2016).
22 Karen Barad, “Diffracting Diffraction: Cutting Together-Apart,” Parallax 20, no. 3 (2014): 168–87.
23 Per Olsen, “Skolebyggeri i 1980ʹerne,” Arkitekten 85, no. 22 (1983): 536–40; Peter Blichfeldt, Godt skolebyggeri: Branchevejledning (Copenhagen: Arbejdsmiljøsekretariatet, 2007); Branchearbejdsmiljørådet Undervisning & Forskning, “En vision med forhindringer,” https://www.arbejdsmiljoweb.dk/byggeri-og-indretning/godt-skolebyggeri/inspiration/skolen-i-sydhavnen (accessed October 2019).
24 Barad, “Diffracting Diffraction,” 172.
25 Grosvenor, Lawn, and Rousmaniere, Silences & Images; Inés Dussel and Karin Priem, “The Visual in Histories of Education: A Reappraisal,” Paedagogica Historica 53, no. 6 (2017): 641–9.
26 Catherine Burke and Helena Ribeiro de Castro, “The School Photograph: Portraiture and the Art of Assembling the Body of the Schoolchild,” History of Education 36, no. 2 (2007): 213–26.
27 Barad, Meeting the Universe Halfway, 71.
28 Tondeur et al., “Classroom Biographies.”
29 Lisa Rosén Rasmussen, “Livet i skolen – Skolen i livet: Eleveringdringer om den materielle og sansede skolehverdag, Danmark 1948-2008” (PhD diss., The Danish School of Education, Aarhus University, 2010).
30 Barad, Meeting the Universe Halfway, x–xi.
31 Stefan Hermann, Magt og oplysning: Folkeskolen 1950–2006 (Copenhagen: Unge Pædagoger, 2007), 57–72.
32 Undervisningsministeriet, Klasserummet: Funktion og udformning, Nyt Skolebyggeri; 5 (Copenhagen: Teknisk Forlag, 1957).
33 Ibid., 89.
34 Ibid., 53–4, 89–98.
35 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da skolen blev alles.
36 Undervisningsministeriet, Projekteringsgrundlag for folkeskoler (Copenhagen: Undervisningsministeriet. Folkeskolens Byggeudvalg, 1973), 10.
37 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da Skolen Blev Alles, 383; Hermann, Magt & Oplysning, 81.
38 Flemming Lundahl, Klasselæreren Og Klasseværelset (Copenhagen: Munksgaard, 1967), 7–17.
39 Niels Holst, Om Skolebyggeri og Skoleindretning: Nogle Pædagogiske Problemer og Muligheder ved Nybyggeri og Modernisering af Folkeskoler, 2nd ed. (Copenhagen: Gyldendal, 1971), 32.
40 Ibid.; Jan Nielsen, “Børns behov for et sundt skolemiljø,” in Skolemiljø: En håndbog om skolens fysiske miljø, ed. Poul Svendsen (Copenhagen: Suenson, 1979).
41 “Børns behov for et sundt skolemiljø,” in Skolemiljø: en håndbog om skolens fysiske miljø (Glostrup: Københavns Amtskommunes Kulturelle Forvaltning, 1977), 53.
42 See also Lisa Rosén Rasmussen, “Material and Affective Movements in Former Pupils’ Reminiscences of School, 1945–2008,” in Beyond the Classroom (Peter Lang, 2015); Rasmussen, “Livet i skolen”.
43 Sally Anderson, “Chronic Proximity – a ‘Natural’ School Practice,” Nord nytt 2000, no. 78 (2000): 42–59.
44 Holst, Om skolebyggeri og skoleindretning, 32–3; Lundahl, Klasselæreren og klasseværelset, 45–7.
45 Torben Hartvig Hartvig Olsen, Skolebyggeri: Systemskoler (S. l.: Arkitekten, 1973); Ebbe Kromann-Andersen, “Åben-plan skoler – fortid og fremtid,” Uddannelseshistorie 28 (1994): 73–88, 83–5.
46 Per Olsen and Niels Holst, Ny skole i gamle bygninger (Vejle: Kroghs Forlag, 2001), 19–20.
47 Jens Peter Hansen, Thomas Fog, and Svend Alleslev, eds., Peder Lykke Skolen: 25 Års jubilæum (Copenhagen: Peder Lykke Skolen, 1998), 9.
48 Thomas A. Fog et al., Samarbejde i Åben Plan Miljø på Peder Lykke Skolen (Copenhagen: Københavns kommunale skolevæsen, 1982), 7–10.
49 Minutes from teacher meeting 14.10.75, box “Fælleskonferencen 1973–1977” in Peder Lykke School archive, stored at Copenhagen City Archive.
50 Fog et al., “Samarbejde i åben plan miljø.”
51 Ken Woodman, “Re-Placing Flexibility,” in The Translational Design of Schools: An Evidence-Based Approach to Aligning Pedagogy and Learning Environments, ed. Kenn Fisher (Rotterdam: SensePublishers, 2016); Ning de Coninck-Smith, “Danish and British Architects at Work: A Micro-Study of Architectural Encounters after the Second World War,” History of Education 39, no. 6 (2010): 713–30.
52 Niels Holst, “Skolegrund og skolebygninger,” in Skolemiljø. en håndbog om skolens fysiske miljø, ed. Poul Svendsen (Copenhagen: Finn Suensons Forlag, 1979), 43.
53 Vagn Rabøl Hansen, Åben-plan skolen (Copenhagen: Folkeskolens Forsøgsråd, 1973), 9, 11–12; Torben Honoré Schack, “Åben-plan skoler – fortid og fremtid,” in Skolemiljø: En Håndbog Om Skolens Fysiske Miljø, ed. Poul Svendsen (Copenhagen: Suenson, 1979), 90–91; Kromann-Andersen, “Åben-Plan Skoler – Fortid Og Fremtid,” 84; Folkeskolen, Råd og vink om programmering af skolebyggeri; Rabøl Hansen, Åben-plan skolen.
54 Photographs found in the box “Diverse [Miscellaneous] 1974–1983” in Peder Lykke School Archive, stored at Copenhagen City Archive.
55 Application letter concerning a project for further spatial developments at the Peder Lykke School (to the municipality), dated 15.12.77, box “Fælleskonferencen 1973–1977” in Peder Lykke School archive, stored at Copenhagen City Archive; Fog et al., “Samarbejde i åben plan miljø,” 52–78; “Indskoling i åben plan miljø på Peder Lykke Skolen,” in Forsøg og udvikling (Copenhagen: Københavns kommunale skolevæsen, 1982), 34–55.
56 Photographs from the box “Diverse [Miscellaneous] 1974–1983” in Peder Lykke School Archive, stored at Copenhagen City Archive.
57 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da skolen blev alles: Tiden efter 1970, 178–9.
58 Ibid., 192–3.
59 Hedegårdsskolen, 1000 arme og ben: Kunstugen på Hedegårdsskolen (Ballerup: Ballerup kommune, 1981); Finn Brandstrup, Pia Dreisig, and Elsebeth Løfholm, “Kunsten og skolen set fra kunstnerens side. Kunstuge i afd. C,” Pædagogisk Orientering 5 (1981).
60 Pia Dreisig and Elsebeth Løfholm, “Skole-udsmykning: Sådan kan det også gøres,” Bixen 10, no. 5 (1981): 36–45, 37–8.
61 Ibid., 41.
62 Ibid., 42.
63 Richard Winther, “Arme og ben på Hedegårdsskolen i Ballerup,” dpt Årg. 29, no. 6 (1981): 235–40, 236–7.
64 Barad, “Diffracting Diffraction,” 176.
65 Coninck-Smith, Barndom og arkitektur.
66 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da skolen blev alles; Rasmussen, “Fra klasseværelse til læringslandskab,” 232.
67 Thomas Gitz-Johansen, Jan Kampmann, and Inge Mette Kirkeby, Samspil mellem børn og skolens fysiske ramme, 1. udgave, 1. oplag ed. (Copenhagen: Rum, Form, Funktion, 2001); Inge Mette Kirkeby, Rum, form, funktion i folkeskolen, 1. udgave ed. (Copenhagen: Undervisningsministeriet, 1998); Gitz-Johansen, Kampmann, and Kirkeby, Samspil mellem børn ogskolens fysiske ramme; Nicolai Steinø, ed. Fag og rum i folkeskolen, 1. udgave ed. (Copenhagen: Rum, Form, Funktion, 2003).
68 e.g. Kristian Larsen, ed., Arkitektur, krop og læring (Copenhagen: Hans Reitzel, 2005); Inge Mette Kirkeby, Skolen finder sted (Hørsholm: Statens Byggeforskningsinstitut, 2006); Anders Lindskov et al., “Glimt af fremtidens skole: Rum og pædagogik, krop og bevægelse,” Asterisk 15 (2004): 10–14.
69 Inge Mette Kirkeby and Mikael Olrik, eds., En konkurrence om rum, form, funktion i folkeskolen (Copenhagen: Byggedirektoratet, 2000), 43.
70 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da skolen blev alles, 124–7; Per Fibæk Laursen, Fleksibel skole: Er læringsaftaler og monitorering fremtiden i danske skoler? (Copenhagen: Gyldendal, 2006), 67–88; Gerd Christensen, Individ og disciplinering: Det pædagogiske subjekts historie (Frederiksberg: Samfundslitteratur, 2008), 31–40.
71 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da skolen blev alles, 124–7; Laursen, Fleksibel skole, 67–88. See also pictures and descriptions on www.skub.dk.
72 Göran Segergren, Den lille skole i den store: Hvordan skabes der rum for fleksibilitet i skolen? (Frederikshavn: Dafolo, 2001); Laursen, Fleksibel skole, 27–8.
73 Coninck-Smith, Rasmussen, and Vyff, Da skolen blev alles, 184. See also pictures and descriptions on www.skub.dk.
74 JJWArkitekter, “Sydhavnsskolen. Revideret dispositionsforslag af den 27. januar,” (Copenhagen 2010). JJW2: Teaser om Sydhavn Skole (2011), short film downloaded from YouTube April 27, 2019. Short films and interviews with architects were available on homepages related to the building projects during the construction process: http://www.sluseholmen-online.dk/skolen.html, and http://www.jjw.dk/?projekt=sydhavnsskolen.
75 The descriptions of the School in the Southern Harbour in the following section are based on my fieldwork at the school in 2015 and 2016.
76 Coninck-Smith, Barndom og arkitektur, 214–29.
77 Københavns Kommune, Skole Idræt Kultur – Ny bydel ved vandet, fase 3 – Idékatalog, indholdsmæssigt oplæg (Copenhagen: Københavns Kommune, 2004).
78 JJW2: En bæredygtig skole bliver til (2011), short film downloaded from YouTube April 27, 2019. JJW2: En skole mellem by og vand (2011), short film downloaded from YouTube April 27, 2019.