-
סיכום
-
תקציר
-
תקציר
כיתה ג' נחשבת לנקודת מפנה קריטית באוריינות קריאה, משום שבשנה זו מצופה מהתלמידים להתחיל לקרוא באופן שוטף ונהיר, לפרש טקסטים ארוכים ולהביע עצמם באריכות. למעשה, מדובר בקפיצה גדולה ברמה, עד כדי כך שתלמיד שמסיים את כיתה ג' בלי לדעת לקרוא באופן שוטף עלול למצוא עצמו חסר אונים בכיתות ד'-ו' ולהתקשות מאוד במקצועות לימוד שאינם קריאה, ובכלל זה מתמטיקה ומדעים. על אף שמדובר בחומרי לימוד מספריים ומדויקים, גם בהם קריאה מהווה ערוץ מרכזי להעברה ויישום של מידע.
-
תקציר
-
סיכום
על פי מבחנים בינלאומיים, בעידן הפוסט-קורונה חלה נסיגה במיומנות, בהתקדמות ובציוני תלמידים בתחום השפתי, ומערכת החינוך היסודית תרה אחר דרכים להתגבר על מחסום כיתה ג'. לשם כך, הומלץ על הוראה פרטנית למתקשים, התאמת ספרים מהספרייה והחלפתם מדי שבוע ולמידה מהנה, פעילה, משחקית ויישומית. עוד קודם לכן, הוסק כי ראוי להנחיל מיומנויות קריאה וכתיבה כבר בשכבות הטרום-חובה והחובה, תוך מתן הדרכה לגננות, סייעות והורים ברמה הארצית, המחוזית והעירונית.
-
תקציר
-
תקציר
תלמידים רבים מצליחים לקרוא את המילים עצמן, אך מתקשים להבין את ההקשר הלוגי וכושלים בזיהוי הרעיון המרכזי, התשובה המבוקשת או המסקנה. לכן, כפי שמודגם במאמר זה, חשוב שגננות החובה ומורי כיתות א'-ב' יוסיפו לארגז הכלים מערך שיעור הכולל זיהוי מבנה לשוני, ניתוח רוחבי, פענוח טקסטואלי, הבנת הנקרא והכרת תבניות סיפוריות.
-
סיכום
-
תקציר
מצפן פנימי אותנטי הוא קבוצה של ערכים, שאיפות, תחומי עניין ומטרות שמסייעים לאדם לכוון את עצמו ואת דרכו בחיים. מחקר זה בחן את הקשר בין מצפן פנימי אותנטי של מתבגרים, רווחה נפשית, ותעדוף חיוביות ומשמעות. ממצאים ממדגם של 677 מתבגרים מצביעים על כך שציון גבוה יותר של מצפן קשור לתעדוף גבוה יותר של משמעות ולתעדוף גבוה יותר של חיוביות, אשר קשורים באופן חיובי לרווחה נפשית סובייקטיבית
-
סיכום
משמעות בחיים, המוכרת כמעט פה אחד כמרכיב יסודי של רווחה סובייקטיבית (הרגשה טובה כללית), זכתה למעט תשומת לב מחקרית כשזה נוגע לילדים, כנראה בגלל מחסור בכלי מדידה מתאימים לטווח גילאים זה. מחקר זה מציג ראיות לעקביות פנימית, מבנה גורמים (factor structure), ותוקף של שאלון משמעות בחיים לילדים (MIL-CQ), שהוא כלי דיווח עצמי חדש הכולל 21 פריטים, הבודק את נוכחותה ומקורותיה של משמעות בחיים אצל ילדים.
-
סיכום
מאמר זה מכוון למורים ולמנהלים המיישמים לוגותרפיה בפרקטיקה חינוכית בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, באוניברסיטאות או בהקשרים חינוכיים אחרים (לא קליניים). הוא מתחיל בסקירת אזכורים לחינוך ולהקשרים חינוכיים בספרים שכתב פרנקל. לאחר מכן תופיע סקירה של ספרות לוגותרפיה רלוונטית. מורים, פרופסורים, ואנשי חינוך אחרים עשויים למצוא רעיונות ומשאבים אלה שימושיים לבנייה ולהגנה על עבודתם האקדמית והפרקטיקה המקצועית שלהם
-
סיכום
-
תקציר
-
תקציר
-
סיכום
אמנם, הטלפונים החכמים מאפשרים להורים לדעת היכן הילדים נמצאים בכל עת והרשתות החברתיות מהוות אמצעי תקשורת מרכזי, חשוב וחסר תחליף. אבל, האינטראקציות המקוונות יכולות להפוך בין רגע לשדה קוצים בוער של קטילות ומריבות, כאשר העומדים מהצד מלבים את האש. על רקע זה, המאמר בודק מהו תפקידה של מערכת החינוך בדרמה הדיגיטלית הזו וכיצד יכולות מורות ויועצות להנחות תלמידים להתנהלות נכונה ברשת.
-
סיכום
מאמר זה מתמקד באופן שבו מנגנוני שליטה מדומיינים ומיושמים בתכנון ובשימוש במבני בתי ספר, ובאמצעות זאת משרטט תמונה של המנגנון המרחבי-הביצועי של בתי הספר. המאמר עושה זאת תוך הישענות על תיאורי מתכננים, תוכניות וחזונות הקשורים למבנה שתוכנן במסגרת תוכנית Building Schools for the Future (BSF) בליברפול, אנגליה, וכן על תיאורים של חוויות מצד דיירים שונים בבית הספר. לטענת המחברים, ארכיטקטורה גמישה וחדירה אינה מבטלת או ממעיטה את השליטה, ואף אינה משעתקת את צורות הכוח הקלאסיות בלבד – אלא מרבה ומגוונת את הצורות של שליטה "פוליצנטרית" (רב-מוקדית) המופעלת דרך קווים מצטלבים של ראייה ושמע.
-
סיכום
מורות ומחנכות המנסות לאזן בין גידול ילדים לבין תובענות המקצוע, ונכשלות בכך, נושרות מן המקצוע מדי יום. הן מצפות מעצמן להצטיין בשני המישורים, האישי והמקצועי, ודווקא הציפייה הזו מובילה לתחושות אשמה וחוסר התאמה. על רקע זה, במאמר נשאלת השאלה כיצד יכולות מורות ומחנכות, שהן גם אימהות, להתמודד עם שחיקה בעבודה?
-
תקציר
במהלך השנים התגבש שיח פדגוגי רחב סביב המתח שבין שתי גישות מרכזיות בלמידה: שינון בעל פה של עובדות ואלגוריתמים, ולצדו פיתוח הבנה מושגית ואסוציאטיבית של עקרונות הלמידה. בעוד שבעבר נטו חוקרים ומחנכים לאמץ אחד מן הקטבים, המחקר העדכני מצביע על כך שהשילוב המושכל בין השניים עשוי להניב את התוצאות היעילות ביותר הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
-
סיכום
הבינה המלאכותית מעצבת מחדש את שדה החינוך ובתי הספר מתמודדים עם אתגרים מורכבים, לצד הזדמנויות מלהיבות. בכוחה של הבינה המלאכותית להוביל מהפכות של ממש בעולמות הלמידה וההוראה, להציע למידה מותאמת אישית, להקל את עומס העבודה האדמיניסטרטיבי ועוד. אבל, מאיפה צריך להתחיל? מהי המדיניות הבית ספרית הנכונה והראויה? מה לגבי שיקולים אתיים או מורים המתעקשים לדבוק בשיטות ההוראה המסורתיות והמוכרות? ומי מבטיח שבתוך 10-5 שנים לא תפרוץ מהפכה טכנולוגית חדשה אשר תייתר את זו הנוכחית?
-
סיכום
מאמר זה עוסק בשאלה כיצד מורים בבתי ספר למשפטים יכולים לסייע לתלמידיהם להגן על שלטון החוק כבסיס לדמוקרטיה, אך אבחנותיו תקפות לגבי מורים ותלמידים במקצועות אחרים. לטענת המחברת, הדמוקרטיה האמריקנית נמצאת במשבר. היא סבורה כי ההתקפה על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר 2021 חייבת לשמש כקריאת השכמה מחודשת למקצוע המשפטי; העוסקים במקצוע זה אינם יכולים עוד להרכין את ראשיהם, מבלי להיות מודעים לכך שכל מה שהם עושים מדי יום כעורכי דין מתחיל ומסתיים בחובתנו לשמר את שלטון החוק ואת מערכת הצדק. עליהם להכיר בכך שעורכי הדין הם אלו שהעמידו את הדמוקרטיה בסכנה. עורכי הדין הם אלו שניסו, בתפקידם כסנגורים נלהבים, להפוך את תוצאות בחירות 2020 ללא בסיס משפטי לכך.
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

