אימהוּת ודאגה: המפגש בין הוראה ושחיקה

Shaw, S. (2025). Motherhood & caretaking: The intersection with educator burnout. Techniques: Connecting Education & Careers, 100(4), 16–22

כיצד יכולות מורות ומחנכות, שהן גם אימהות, להתמודד עם שחיקה בעבודה?

• הזכירו לעצמכן את הסיבה שבגללה בחרתן להיות מורות, בין אם זו שליחות, אהבה לילדים או תשוקה להנחיל ידע, והזכירו לעצמכן את ההצלחות הקטנות והגדולות שחוויתן בהוראה
• הגדירו מראש זמן למנוחה ושקט מוחלט והימנעו משאיפה לשלמות - לא כל משימה היא דחופה ולא כל תלמיד חייב מענה מיידי
• שמרו על קשר פתוח עם ההנהלה, בטאו בפניה את האתגרים האישיים והקשיים המקצועיים וקחו חלק בקבוצות תמיכה של מורים
• במקום לנסות לשכוח מהעבודה בבית, שתפו את הילדים במתרחש בעבודה, ספרו להם על אירועי הצלחה שחוויתם ובקשו מהם הצעות למערכי שיעור שילדים אוהבים
• התמידו או פתחו שגרות התומכות ברווחה נפשית וחשבו עליהן כחלק אינטגרלי מהעבודה, ולא כבריחה ממנה. לדוגמה, התעמלות, מדיטציה, כתיבה יוצרת, האזנה למוזיקה או שהות בטבע

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הוראה

בעידן הפוסט-קורונה, מערכת החינוך מתמודדת, בין השאר, עם פערי ידע, נשירת מורים, אלימות בית ספרית, עומס עבודה והורים תובעניים וקטנוניים. למרבה הצער, מחנכות או מורות, שהן גם אימהות צעירות, מהוות נושאות עיקריות בנטל. מאמר זה בוחן את ההשפעות הרגשיות והפיזיות שטומן בחובו הניסיון לאזן בין מחויבות למקצוע לבין אילוצים הוריים ומשפחתיים. המאמר מדגיש את הצורך של כוח ההוראה לפתח חוסן מנטלי, לצד דרישה מממונים לגלות תמיכה ולמצוא פתרונות נקודתיים ורוחביים.

בחני את עצמך: האם וכיצד יכולות מורות ומחנכות לזהות שחיקה עצמית?

שאלו את עצמכן, עם יד על הלב:

1. האם אני מפקפקת בחשיבות של עבודתי?
2. האם עלי לגרור את עצמי לעבודה?
3. האם אני מרגישה מרוחקת מבית הספר והעמיתים?
4. האם אני מאבדת סבלנות מהר עם עמיתים או תלמידים?
5. האם חסרה לי אנרגיה כדי לבצע את עבודתי נאמנה?
6. האם קשה לי להתרכז בעבודה?
7. האם אני חשה מעט מאוד סיפוק בעבודתי?
8. האם אני מרגישה שבית הספר מאכזב אותי?
9. האם אני מפקפקת בכישוריי ויכולותיי?
10. האם אני בורחת למזון, אלכוהול או תרופות כדי להרגיש טוב יותר או להדחיק מחשבות שליליות?
11. האם העבודה מדירה שינה מעיני בלילות?
12. האם אני סובלת מכאבי ראש, בטן או כל כאב פיזי אחר שמקורו אינו ברור?

אם את מוצאת עצמך משיבה בחיוב לרוב השאלות האלו, או אפילו רק על מחציתן, ייתכן שאת סובלת משחיקה בהוראה. זכרי כי עבודה עם אנשים נוטה תמיד להוביל להתשה נפשית, אובדן העצמי, רוגז, ציניות וניכור וכי הרגשות הללו טבעיים ומובנים. אלו הסובלים משחיקה נוטים להתאכזב מעצמם, לחוש אי שביעות רצון וחרדה ולהתנתק רגשית מממונים, עמיתים ותלמידים.

ההשפעות ארוכות הטווח של המגיפה

משבר הקורונה עיצב מחדש, ובאופן שורשי, את תפיסת מערכת החינוך, כאשר הפנה זרקור לעבר היבטים של תחלואה נפשית, יציבות מנטלית ורווחה פסיכולוגית. עבור מורים ומחנכים, משבר הקורונה סימל תקופה מאתגרת בה נאלצו ללמד מהבית, להמציא שיטות הוראה חדשות, להתמודד עם פערי ידע כיתתיים הולכים וגוברים ולעמוד בדרישות משתנות שהוכתבו מלמעלה. ובתוך כך, להמשיך לטפל בילדים ולדאוג למשק הבית 24/7.

המפגש בין המחויבויות המקצועיות לבין המשפחתיות הציף את מפלסי המתח והקושי והוא תואר בספרות התיאורטית כמלכוד כפול (Shaw, 2020). הלחצים הללו המשיכו לבעבע, נתנו את אותותיהם, טלטלו את כוח ההוראה והגבירו את התשישות הפיזית, הרגשית והמנטלית בקרבו (Maslach & Leiter, 2016).

סיבות ותוצאות

שחיקת מורים ומחנכים יכולה לנבוע ממגוון גורמים הקשורים זה לזה באופן נסיבתי:

1. חוויות רגשיות מועצמות – על מורים ומחנכים מוטלים לחצים כבדים ומתמשכים לענות על צרכים נבדלים של שלל לומדים;
2. כפיפות למדיניות משתנה – מורים ומחנכים נאלצים ליישר קו ולהסתגל, בקצב מהיר ולעיתים כפוי, לשיטות הוראה, טכנולוגיות חדשות וקווי מדיניות;
3. עומס עבודה ושכר בלתי-מתגמל – רוב המורים והמחנכים נאלצים לעבוד מעבר לשעות העבודה הרשמיות ולקחת את העבודה הביתה. זאת, ללא פיצוי, תגמול כספי או מתן תשלום בעבור שעות נוספות לפי חוק;
4. תחושת חוסר הערכה תמידית – מורים רבים חשים שקולם אינו נשמע ושמאמציהם הבלתי-נדלים נותרים ללא הכרה.

הגורמים השליליים המוזכרים לעיל עתידים להוביל לתשישות נפשית, תחושת חוסר מסוגלות עצמית ונשירה סיטונאית מהמקצוע. כפתרון לכך, דרושים פתרונות מערכתיים רוחביים ויצירתיים שמתעדפים את הבריאות הנפשית של המורים ומספקים להם גב אדמיניסטרטיבי ופדגוגי וקרקע מקצועית איכותית.

אימהוּת, הוראה ושחיקה

תופעת השחיקה המקצועית אינה בלעדית למקצוע ההוראה, והיא נותנת את אותותיה במקצועות נוספים, דוגמת עבודה סוציאלית, סיעוד, רפואה וצבא. שחיקה שכזו מיוצגת על ידי תשישות מנטלית, רגשית ופיזית הנגרמת על ידי חשיפה ממושכת למצבים תובעניים ואינטנסיביים. זאת, לצד ציפייה להתמודד עם אותם מצבים, ולהיחלץ מהם, באופן עצמאי וללא התחשבות בחיים האישיים של האינדיבידואל. למען האמת, מתוך כל המקצועות האלו, מורים ומחנכים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לשחיקה נפשית ולראיה, מדי שנה, כ-55% מהמורים שוקלים, בינם לבין עצמם, לעזוב את המקצוע (Walker, 2022).

חסמים מערכתיים ונורמות תרבותיות

חשיבה סטראוטיפית ואגוצנטרית ודעות קדומות מחמירות את אתגרי המורות והמחנכות ואת דימוין החברתי. פלחים נרחבים באוכלוסייה רואים בנשים כברירה הטבעית לשאת בנטל של גידול ילדים וחינוך תלמידים. מנשים, לכאורה, מצופה לבחור במשרה המאפשרת גידול ילדים ולוותר על מרדף אחר קריירה נחשקת או משכורת שמנה. אלו הן סוגיות חברתיות מורכבות, שכדי לפתור אותן דרושה חשיבה מערכתית מחודשת, כזו שתכלול הטבות שכר, תמיכה פיננסית, גמישות מקצועית והבניה מחדש של נורמות חברתיות-תרבותיות.

חוסן מנטלי וקריאה לשינוי

מורות ומחנכות המנסות לאזן בין גידול ילדים לבין תובענות המקצוע, ונכשלות בכך, נושרות מן המקצוע מדי יום. הן מצפות מעצמן להצטיין בשני המישורים, האישי והמקצועי, ודווקא הציפייה הזו מובילה לתחושות אשמה וחוסר התאמה.

לסיום, נשאלת השאלה כיצד יכולות מורות ומחנכות, שהן גם אימהות, להתמודד עם שחיקה בעבודה?

1. הזכירו לעצמכן את הסיבה שבגללה בחרתן להיות מורות, בין אם זו שליחות, אהבה לילדים או תשוקה להנחיל ידע, ופמפמו לעצמכן את ההצלחות הקטנות והגדולות שחוויתן בהוראה.
2. הגדירו מראש זמן למנוחה ושקט מוחלט והימנעו משאיפה לשלמות - לא כל משימה היא דחופה ולא כל תלמיד חייב מענה מיידי.
3. שמרו על קשר פתוח עם ההנהלה, בטאו בפניה את האתגרים האישיים והקשיים המקצועיים וקחו חלק בקבוצות תמיכה של מורים.
4. במקום לנסות לשכוח מהעבודה בבית, שתפו את הילדים במתרחש בעבודה, ספרו להם על אירועי הצלחה שחוויתם ובקשו מהם הצעות למערכי שיעור שילדים אוהבים.
5. התמידו או פתחו שגרות התומכות ברווחה נפשית וחשבו עליהן כחלק אינטגרלי מהעבודה, ולא כבריחה ממנה. לדוגמה, התעמלות, מדיטציה, כתיבה יוצרת, האזנה למוזיקה או שהות בטבע.

רשימת המקורות

Maslach, C., & Leiter, M.P. (2016). Understanding the burnout experience: Recent research and its implications for psychiatry. World Psychiatry, 15(2), 103–111. https://doi.org/10.1002/wps.20311

Shaw, S. (2020). Exploration of the intersection of social identities of female leaders in postsecondary education: A phenomenological approach [Doctoral dissertation, University of Nevada Las Vegas]. UNLV Theses, Dissertations, Professional Papers, and Capstones. http://dx.doi.org/10.34917/19412170

Walker, T. (2022). The state of educator stress and burnout during the pandemic. NEA Today