ספר המאמרים החדש בעריכתה של פרופסור Kitty-te-Riele מאוסטרליה על שינוי סביבת הלמידה וההוראה בבתי ספר זוכה לעניין רב בעולם. קובץ המאמרים כולל פרקים מעניינים על חדשנות פדגוגית בבתי ספר, מרחבי למידה מסוג אחר בבתי ספר , למידה מתוקשבת ולמידה מבוזרת חוצת גבולות בין ביה"ס והבית , זהויות הלומדים בבית הספר כיום וסוגי הדיאלוג הנחוצים , פדגוגיות התקווה בבתי הספר ואפשרויות יישומן ועוד. בתיאור הפריט ניתן לקרוא גם המחברים ותוכן העניינים של הספר.

מערכת החינוך בסקוטלנד נרעשת בעקבות הצגת תכנית חדשה לחינוך ולמצוינות בבתי הספר היסודיים המבקשת לעדכן את תכניות הלימודים הקיימות ולהתאימן לילדי המאה העשרים ואחת. הרפורמה, כפי שנכתב באתר של ממשלת סקוטלנד, נועדה לא רק לבדיקה ולעדכון של תוכני הלימוד אלא גם לסקירה מקיפה של שיטות הסמכה, ההערכה וההוראה הסקוטיות. מטרתה להעניק לילדי סקוטלנד כישורי למידה, חיים ועבודה ולהכינם לתפוס את מקומם בחברה ובכלכלה המודרנית. הרפורמה, מבטיחה הממשלה באתר, אינה שינוי חד-פעמי אלא תחילתו של תהליך ממושך שנועד להבטיח את העדכניות והרלוונטיות של תכניות הלימוד לצרכים החברתיים המשתנים. הדגש ברפורמה הסקוטית מושם על תחומי הטכנולוגיה המתוקשבת. התלמידים הסקוטים יידרשו, בין השאר, להכיר את אפשרויות הפקת המידע בסביבות המתוקשבות של , WEB ,2.0 הם יפתחו בלוגים, ידעו לערוך וויקי וגם ילמדו טכנולוגיות מתקדמות של מיקרו-בלוגים, כגון טוויטר ורשתות חברתיות אחרות.

מזכיר המדינה לענייני חינוך בארה"ב , ארני דנקן , הודיע כי תוך 6 חודשים הוא יזרים תקציב 44 מיליארד דולר להשקעות בחינוך ובמורים. ההעברות התקציביות האדירות הן במסגרת הצו הנשיאותי לעידוד הכלכלה האמריקאית American Recovery and Reinvestment Act -ARRA . התכנית הפדראלית היא להעביר במהירות את תקציבי הפיתוח למחוזות החינוך ולבתי הספר. באופן מיידי ישמשו הכספים לבלימת תהליכי צמצום ונשירת כוחות ההוראה בבתי הספר ובהמשך לבינוי ולשיפוץ בתי ספר. בשלב השלישי ישמשו התקציבים לקידום רפורמות חינוכיות ופדגוגיות בבתי הספר עפ"י תוכניות חדשות שיגובשו בהמשך.

בהתנהלות של רפורמות חינוכיות נסתרת בדרך כלל עמדת המורים הנוטלים חלק מהותי ביישום הרפורמה בבית הספר. עם זאת , יש לזכור כי הצלחתן של רפורמות חינוכיות תלויה ברמת ההזדהות של המורים המלמדים בביה"ס עם מטרות הרפורמה וערכיה . על רקע זה , נעשה ניסיון ראשוני לבדוק את עמדת המורים המשתתפים ברפורמת "אופק חדש" . הממצאים הראשונים (שעדיין לא נותחו לעומק) מלמדים על קשיי הסתגלות של מורים רבים לתהליכי השינוי "באופק חדש". עומס העבודה שהוטל על המורים הולך וגדל וניכרת לעתים אזלת יד מצד הנהלות בתי הספר. במקומות שהנהלות בית הספר תמכו במורים וגילו מדיניות עקבית וגמישה ניכרת רמת הזדהות גבוהה יותר של המורים. ראייה נוספת של הממצאים עשויה לסייע לחוקרי חינוך לפרש ולנתח את רפורמת "אופק חדש" בעתיד ועדיף עוד בהווה . הממצאים נאספו על ידי צוות פורטל מס"ע באמצעות כמה וכמה מנועי חיפוש באינטרנט אשר התמקדו בפורומים חינוכיים של מורים .

תקציר הרצאתו של פרופסור רוני אבירם בכנס השנתי לתיקשוב בחינוך ובהוראה, שאורגן על ידי מכון מופ"ת בשיתוף קבוצת אנשים ומחשבים. נושא הכנס היה "מורים, ילדים ועולמות וירטואליים". פרופ' רוני אבירם, ראש המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון , ניתח 30 שנות תיקשוב בהוראה. הוא הסביר למשתתפים מדוע הנושא לא התרומם, למרות הצלחות יפות, וגם הציג שני מודלים מחקריים, שלדעתו יכולים לסייע למערכת החינוך להטמיע טוב יותר את התיקשוב. פרופ' אבירם דיבר על גלים שהיו במערכת החינוך בכל הקשור לתיקשוב ועל חוסר התובנה של מערכת החינוך מבחינת ראייה פדגוגית של שינויים נדרשים.

ספר חדש המתאר את הפעילות החינוכית של תנועת רפורמה בארה"ב הפועלת לשינוי בתי ספר והפיכתם לבתי ספר אמנותיים. תנועת רפורמה פדגוגית זו אינה סבורה כי רפורמה ארגונית גרידא יכולה לשנות מהות ביה"ס . רק רפורמה של תכנים ויצירה בביה"ס עשויה להביא שינויים ממשיים ואקלים כיתה חיובי . הספר מתאר את החזון והפעילות ליצירת רפורמה פדגוגית בארה"ב הידועה בשם A+ School Program שנועדה לחזק את הצדדים האמנותיים-איכותיים של בתי ספר תיכוניים.המטרה היא לחזק את זהות בית הספר באמצעות מגמות אמנות ופעילויות אמנותיות יצירתיות שיאפשרו הן לתלמידים והן למורים למצוא עניין ואתגר בחיי ביה"ס. מחברי הספר הם פרופסורים לסוציולוגיה וחוקרי חינוך בארה"ב. פרויקט הרפורמה בבתי התיכוניים הידוע בשם A+ School Program מופעל במדינת מיסורי בארה"ב ונועד לחולל שינוי איכותי בבתי הספר ובאווירה וביחס הלומדים ולא בהכרח בצדדים הארגוניים שהיו מקובלים ע"י רפורמות אחרות בעבר .

מערכת החינוך הישראלית צומחת בעת ובעונה אחת עם החברה הישראלית ועם תרבותה. היא נוצרה על ידי החברה העברית בראשית התהוותה והייתה כלי ליצירתה, מאז היא ממשיכה לקחת חלק בעיצוב החברה הישראלית במכוון או באקראי. השתיים משקפות זו את פניה של זו, את מאבקיה ואת בעיותיה של זו וחוזר חלילה. היכרות עם מערכת החינוך פרושה היכרות עם החברה הישראלית, עם הלכי הרוח המקובלים בה, עם השלבים השונים המאפיינים את התפתחותה ועם ציפיותיה לעתיד. בספר זה לוקחת אותנו המחברת למסע היכרות עם מערכת החינוך הישראלית, עם מאפייניה, עם קשייה ועם הצלחותיה מנקודת המוצא שהיכרות וידע הם תנאי להבנה, לשותפות, לביקורת ולשיפור. מטרת הספר היא לתת מבט כולל על סיפורה של מערכת החינוך הישראלית תוך הפניית תשומת לב לזרמים ולמגמות שבה, למגזרים שבהם היא פועלת ולמאפייניה השונים. הספר אינו מתיימר להעמיק בכל אחד מהנושאים הקשורים למערכת החינוך אלא לתת רקע כללי על ציר הזמן, לאפשר את המשך המסע ולעודד חקירה בנתיבים שהקורא יבחר לעצמו.