האם הכיתה המתוקשבת מדור Web 2.0 אכן מביאה לפריצת דרך בחינוך ?

 המאפיינים של כיתת הלימוד המתוקשבת הנקראת כיום Classroom 2.0 יהיו כנראה תוך שנתיים שלוש  המציאות הטכנולוגית של מרבית כיתות הלימודים בעולם . הכיתה במתכונת Classroom 2.0 אינה רק סביבה רוויה במידע אלא בראש ובראשונה סביבה שיתופית בה התלמידים עובדים תוך כדי שיתוף פעולה מתוקשב עם עמיתיהם. השאלה שנשאלת עתה יותר מתמיד האם הטכנולוגיות המתוקשבות החדשות שנכנסות לכיתה כגון מחשבים ניידים או בלוגים ,או רשתות חברתיות הם פריצת דרך בתחומי החינוך והלמידה ? על שאלה זו מנסים לענות שורה של מומחי חינוך וסוציולוגיה  שזומנו להביע דעתם בבלוג של אנציקלופדיה בריטניקה.  חלקם , במיוחד אנשי המדעים מהאוניברסיטאות  והאנתרופולוגים החינוכיים, אינם רואים שינוי מדרגה שנייה בתהליכי הלמידה בכיתה המתוקשבת. לדעתם , לא נוצרה אצל לומדים תשוקה ללמידה והשינוי הוא טכני מיסודו .  אחרים , בעיקרם אנשי החינוך המתוקשב, מצביעים על שינוי מהותי בכיתות מתוקשבות הלומדות עם בלוגים , מאגרי מידע ומחשבים ניידים . לדעתם הטכנולוגיות הדו-כיווניות של Web 2.0,  יוצרים שינוי משמעותי  ופורץ דרך בכיתות הלימוד כיום , תהליכים שהאוניברסיטאות השמרניות עדיין לא מודעות להן . אחד מן המשתתפים בויכוח הוא פרופסור Howard Rheingold והוא סבור כי תהליכי התקשוב של  Web 2.0 מובילים לקראת מעורבות מעמיקה יותר של התלמידים על אף שהפלטפורמות הטכנולוגיות עדיין בראשית דרכם.

במקביל התפרסמה כתבה נוספת באותו עניין אודות תהליכי למידה מתוקשבים בהשפעת  ווב 2.0 ( כתבה שנכתבה ע"י   kaplan-Leiserson   ). בכתבה מרואיינים מומחים מובילים בתעשייה ובמגזרי המשק המסבירים את הפוטנציאל הטכנולוגי של טכנולוגיות Web 2.0, על הלמידה כיום בארגונים . מדבריהם עולה כי תהליכי השינוי המתוקשבים בלמידה ארגונית המתחוללים בארגונים ובחברות יגיעו בסופו של דבר גם לחינוך.