ר Christopher D. Sessums מפרסם את עיקרי הממצאים של מאמר חשוב הסוקר את התפתחות פרויקט הקהילות המתוקשבות של מורים בארהב STAR-Online. המאמר המקורי מציע את התובנות הבאות להצלחת פרויקטים של קהילות מתוקשבות למורים. קהילות מתוקשבות לפיתוח מקצועי מצליחות כאשר הן מורכבות ממורים שקשה להם להיפגש פנים-אל-פנים, המטלות של המורים המשתלמים מוגדרות היטב והציפיות שלהם ברורות מראש, קיימת תחושת אחריות שיתופית בין כל העמיתים המשתתפים בקהילה, יש מנהיגות מוחשית לקהילה שמכוונת ומנחה את המורים ומשמשת דוגמא. מנחי הקהילה יודעים כיצד לאתגר את המשתתפים, האינטראקציה בין המורים בקהילה אינה טכנית אלא קונסטרוקטביסיטית, כמו כן , יש חשיבות להתארגנות של צוותים קטנים במסגרת הקהילה המתוקשבת אשר יש ביניהם שיתוף פעולה לא מלאכותי העונה על צרכים ומטרות משותפות .

המאמר דן בהפיכתם של צוותי מורים ושל סטודנטים להוראה לקהילות לומדות במסגרת הכשרת מורים במערך של "בית ספר לפיתוח מקצועי" (PDS) ובשילובם של שני סוגי שיח למידה- פנים –אל-פנים ודואר אלקטרוני (דוא"ל) – בהליך זה שני תהליכים אלה שינו את תפקידי המורה ואת תפקידי המדריך הפדגוגי. המחקר התמקד בקהילה לומדת אחת, שהתרכזה סביב מדריכה פדגוגית להוראת הלשון העברית, והשתתפו בה סטודנטים ומורים משני בתי ספר. הפעילויות שנחקרו חולקו לשתי קטגוריות עיקריות: פעילות פנים-אל-פנים ופעילות בדוא"ל. נראה כי שימוש בתקשורת מקוונת לצדן של פגישות יזומות עשוי לייעל את פעילות הקהילה ולכונן ולהצמיח את המשתתפים ואת תפוקתם (חנה שגיא, דרורה כפיר)

המאמר דן בדרכים להניע מורים להתמיד במלאכת ההוראה תוך כדי התחדשות. מורים בשנים הראשונות אינם חוששים מעומס הוראה, אך הם זקוקים לריגוש בהוראה. צריך להבין כי הדרך העיקרית למשוך את המורה להתמיד במלאכת ההוראה הוא ע"י יצירת ריגוש שלהם לגבי ההוראה ועל ידי למידה עצמית שתוביל אותם להתחדשות עצמית. חלק מתהליך זה ניתן להעצים ע"י טיפוח הקשרים והאינטראקציות של המורים עם עמיתיהם למקצוע בבי"ס ומחוץ לו. יש להציב בפני המורים יותר הזדמנויות להתפתח באופן עצמי וגם להרחיב את מרחב השפעתם בביה"ס לא בהכרח בדרך של תפקידים מוגדרים, אלא בהאצלת אחריות ללמוד דברים חדשים ולהניע אותם במסגרת ביה"ס או השכבה ליזום דברים. חלק מתהליכים אלו ניתן להגשים על ידי שותפויות עם גורמי חוץ, כמו אוניברסיטאות או מכללות. (Margolis, Jason)

המדריך המוצג מיועד ליצור תשתית שתאפשר לכל מעבירי ההשתלמויות בתחום ההערכה ולכל המשתלמים לדעת את היקף הידע, את תחומי ההתנסות ואת השימושים בפועל שלהם נדרשים העוסקים במדידה והערכה בחינוך. כתיבת המדריך מבוססת על המסגרת המוצעת ע"י ועדה המומחים שפעלה בתמיכת היזמה למחקר יישומי בחינוך (2004), תוך שהוא מוסיף לה נדבך נוסף בפירוט הנושאים, המטרות, תתי-מטרות והשימושים בפועל של המשתלמים, אותם יש לכלול בהשתלמויות בתחומי מדידה והערכה. בנוסף, המדריך כולל המלצה בנוגע למערך הליווי וההנחיה במהלך ההשתלמות, קריטריונים למנחים בהשתלמויות במדידה והערכה והמלצות כלליות אחרות בנוגע למבנה ההשתלמות ומהלכה. (חגית הרטף)

המחקר האיכותני הנוכחי בדק את המעורבות של צוותי מורים בתכנון וגיבוש תוכניות לימוד בית- ספריות בכמה וכמה בתי ספר שם. הממצאים נאספו על ידי ראיונות מובנים למחצה וגם על ידי תיעוד בצילום וידאו של התמודדות המורים והשתלבותם בצוותי הפיתוח. ממצאי המחקר מלמדים כי התהליך של התכנון המשולב (PER mode) מעצים את ההתפתחות המקצועית של המורים המעורבים בתהליך. עם זאת, סבורים, המחברים, כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת לבדוק האם יכולים המורים להתמודד עם המורכבות הרבה הכרוכה בתכנון בית-ספרי (Edmond Hau-Fai Law; Maurice Galton; Sally Wai-Yan Wan)

המאמר בוחן את השאלה של חיזוק מעמדו של המחקר-העצמי בהכשרת מורים. למרות ההכרה בהשפעה החיובית של המחקר העצמי על התפתחות מקצועית של מורי מורים, המאמר קורא ליצירת קשר הדוק יותר של המחקרים העצמיים הלו במסגרת הזרם המרכזי של מחקר ההכשרה. זאת כדי שהקולות של מורי המורים ישולבו עם קולות החוקרים האחרים. המאמר דוחה את התפישה הרואה את המחקר כתורם להבנה תיאורטית גדולה יותר או כתורם לשיפור המעשה וטוען שמחקר עצמי צריך לנסות לעבוד על שתי המטרות בו-זמנית. (Zeichner, K)

מחקר זה עוסק בהעדפותיהם של מורים בבתי ספר יסודיים, להשתלם בהשתלמויות מקצועיות במהלך שנות עבודתם. מטרת המחקר לבדוק את סיבות המורים להשתלם בהשתלמויות שונות, בשלבים שונים בהתפתחותם המקצועית ובזיקה לתפיסתם את ההוראה כפרופסיה. סיבות המורים להשתלם הוגדרו כסיבות אישיות (עניין אישי, המלצות חברים, גמול השתלמות), או סיבות מקצועיות (עניין ורלוונטיות למקצוע, צורך של בית הספר, ובקשת המנהל, היכרות במקצועיות המרצה). נבדקו מורים בשלבים שונים בהתפתחותם המקצועית ובזיקה לתפיסתם את ההוראה כפרופסיה. כמו כן נבדקו סיבות המורים להשתלם בזיקה למשתני הרקע של המורה (שרה רוזן)

במאמר זה מוצג חקר מקרה של קבוצת מחנכי כיתות אשר עבדו בתיכון במרכז הארץ. המחקר התמקד בשתי שאלות. ראשית, כיצד המחנכים ממשיגים את זהותם המקצועית כמחנכים. שנית, כיצד המחנכים ממשיגים, מתארים ומפרשים את התפתחותם המקצועית כמחנכי כיתות על פני טווח החיים המקצועיים המלא שלהם. כתחום חקירה בלתי מספק בקורפוס המחקר הישראלי, ממצאי מחקר זה מאירים היבטים חשובים בחייהם המקצועיים של מחנכי הכיתות ומצביעים על השלכות מעשיות לגבי מסגרות להכשרה ולפיתוח תוך-תפקידי של מחנכי כיתות. כמו כן, תרומתו של מחקר זה הינו בתחום המתודולוגי, בתוקף תרומתו לכל מחקר בחינוך המתמקד בסוגיית ההתפתחות המקצועית (ורדה צימרמן)

קיימות דעות שונות בעולם לגבי השאלה איזה בית ספר מתאים להיות בית ספר לפיתוח מקצועי. החוקרות הציגו דגם לאפיון בית הספר המתאים לשותפות. הדגם מתבסס על המודל של טייטל (2003) והשוני מתבטא בקיצור הזמן בכל שלב – שיטוח הפירמידה. בנוסף הן הציגו את מאפייני בית הספר היכולים להפוך את מערך ה- PDS להצלחה: נכונות כל הגורמים בבית הספר בהפעלת המערך ובבניית שיתוף ואמון בין הגורמים האנושיים שבו, אקלים חיובי של בית הספר ועבודת צוות טובה, מומחיות ומקצועיות ובטחון עצמי של המורים החונכים בעבודתם המקצועית. גורם משמעותי נוסף המשפיע על מידת ההצלחה הוא מימוש האינטרסים הייחודיים של בית הספר (ענת אוסטר-לוינץ, אביבה קליגר)

שאלת המחקר המרכזית היא: מה ניתן ללמוד משינויים בתהליכי החשיבה שתוארו בסיפורי מורי המורים למדעים על התפתחותם הפרופסיונלית. שאלות המשנה הן: כיצד מתארים מורי המורים את השינויים שעברו, ומה היו הקשיים בתהליך. המחקר מושתת על מחקרים קודמים בנושא של התפתחות פרופסיונלית של מורים, של מורים למדעים, של מורים באקדמיה ושל מורי מורים. הניתוח נעשה בשיטה מעורבת, תוך תפיסת הריאיון כטקסט. ממצאינו מדגישים את חשיבותן של שאלות העוסקות בידע הנחוץ למורי-מורים למדעים, וכן את שאלת האופן שבו תופסים מורי המורים את תפקידם כמכשירי מורים. הידע של מורה מורים למדעים הוא מורכב ואין למצותו ברשימת פריטים כזו או אחרת. הוא אישי ומעוגן בהקשר. המחקר תורם להבנה חדשה של מקומם של תהליכי שינוי בחשיבה בתהליכי ההתפתחות המקצועית של מורי-מורים למדעים (חוה גרינספלד, אילנה אלקד-להמן)

עדויות אמפיריות להשפעה של ה-PDS על מורים חונכים של סטודנטים להוראה מצומצמות, במיוחד במתן מידע איכותי וכמותי שנאסף בשיטתיות לאורך זמן. המחקר הנוכחי בוחן סוגיה זו לעומק תוך שימוש בנתונים איכותיים וכמותיים לאורך זמן. הוא מתמקד בחשיפת המחסומים המכבידים על הפיתוח המקצועי של מורים חונכים ב-PDS ובזיהוי הזדמנויות העשויות לקדם תהליכי צמיחה אלה. המחקר מושתת על נתוני הערכה מעצבת שש-שנתית שהתבצעה ברשת ה-PDS, של בתי ספר על יסודיים עם המסלול העל יסודי במכללה. הממצאים מצביעים על מגוון בעיות בתפיסת המורים החונכים את התפתחותם המקצועית, בכלל, וב- PDS, בפרט. נמצאו פערים בין הצמיחה המקצועית הנתפסת על ידם לבין הצמיחה בפועל. ממצאים אלה מעידים על צורך לעסוק באופן מתוכנן ומכוון בהתפתחות המקצועית של מורים חונכים, וזאת על מנת שיחושו תרומה מקצועית ואישית גבוהה יותר, יקדמו את בית הספר שלהם, ויוכלו להמשיך ולהשקיע בשותפות עם המכללה (דליה עמנואל, תמר אריאב)

מטרת המחקר היא להתחקות על סיפור התפתחותן המקצועית של שלוש מורות בוגרות המכללה וללמוד מתוך הסיפורים האלו את המאפיין של "סיפורי הצלחה". ייעשה ניסיון לזהות מאפיינים אישיים, מקצועיים ומערכתיים שעולים מסיפורי המרואיינות כדי להשתמש בידע הזה כבסיס לשיפור ההכשרה המקצועית במכללות להכשרת מורים מכאן ולהפנות בוגרות מתאימות לעבודות ולתפקידים נוספים במערכת החינוכית מכאן. במחקר נעשה שימוש בגישה האיכותנית-נרטיבית. אסטרטגיית "סיפורי חיים" מאפשרת לחשוף את התהליכים הפנימיים בחיי הקריירה של האדם ולנתח את התנסויותיו מתוך הפרשנות והמשמעות שהם עצמם מעניקים להתנסויות אלה. המטרה בניתוח הסיפורים היא להבין את האחר, להציג את קולו ולרדת לעומקן של תופעות אנושיות( פטקין, דורית ודבורה גסר).

למידת מורים היא תהליך של רפלקציה ופעולה שבאמצעותה המורים מפתחים כשרים ורוכשים ידע ומומחיות. הדבר עשוי להתרחש ברמת הפרט באמצעות התאמה מתמדת ושינוי של ההוראה, כתגובה לפעולות, אינטראקציות ופעילויות בכיתה ומתוך צפייה של מצבים עתידיים. למידת המורים המתחילים נושאת אופי לא פורמלי ובלתי מתוכנן. ככלל, מורים נוטים להעריך יותר למידה בין ותוך- אישית והזדמנותית ופחות – ידע מחקרי. למידת המורים עשויה להתרחש גם במצבים של "חצית גבולות", שבהם המורים לומדים עם קבוצות שמחוץ לבית ספרם. מהלך זה מסייע להגברת הביטחון ולהתוודעות לתובנות חדשות על נושאים שמטרידים את המורים המתחילים תוך הרחבה ההבנה של נושאים מקצועיים שונים ( Wilson, A., Demetriou, H).

הספרות המחקרית מציינת כי שנות ההוראה האשונות הן שנים המאופיינות בבעיות ייחודיות של המורים המתחילים. האתגרים, הנושאים והתהליכים מתוארים בספרות, בין היתר, כתהליך של הישרדות המתמקד בשלושה שלבים היררכיים (Fuller, 1969). המחקר בדק התפתחות אורכית של קבוצת מורים לאורך שנתיים של הוראה במשרה מלאה תוך שימוש בכלי (TCC =Teachers Concerns Checklist) להערכת היישומיות של התיאוריה המוצעת וההבנה הקונצפטואלית של שלבים התפתחותיים בהוראה מתחילה. ממצאי המחקר מערערים את הדגם הכרונולוגי של שלושה השלבים ההתפתחותיים שפורטו במאמר. הוראה מתחילה היא יותר דינאמית והקשרית מאשר מיקודה במאבק עם נושאים של ניהול כיתה (Feiman-Nemser, 2001), ומתן תשומת לב מאוחרת לממדים אישיים ואקדמיים של למידת תלמידים ורווחתם ( Watzke, J.L).

סקירת ביקורת (Book review) על ספרו האחרון של פרופסור Chris Dede העוסק בדגמים של התפתחות מקצועית של מורים באמצעות טכנולוגיות תקשוב. קובץ המאמרים בעריכתו של Dedeבוחן 10 חקרי מקרה שיש בהם כדי לסייע למורים לשפר את הידע המקצועי שלהם, ההוראה והמיומנויות של המורים בתקשוב כחלק מההתפתחות המקצועית שלהם. חלק מהדגמים הנחקרים בקובץ המאמרים התפתחו מהנחייה מתוקשבת בין מורים מתחילים ומורין וותיקים וחלק אחר התפתח כקהילות מעשה מתוקשבות של מורים וותיקים.