התפתחות מקצועית של מחנכי כיתות: חקר מקרה
מאת: ורדה צימרמן
מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת.
חיי המחנכים במערכת החינוך בארץ לא נחקרו דים ולפיכך, חקר המקרה שיתואר להלן שם לו למטרה למלא חסר משמעותי זה בקורפוס הישראלי.
מטרת המחקר הייתה כפולה. ראשית, לבחון כיצד מחנכי כיתות בביה"ס העל-יסודי ממשיגים ומפרשים את זהותם המקצועית (professional identity).שנית, לבחון כיצד מחנכי הכיתות ממשיגים, משרטטים, מתארים ומסבירים את התפתחותם המקצועית (professional development) על פני טווח החיים המקצועי השלם שלהם.
לאור המטרות הנ"ל, נבחרה פרדיגמת המחקר האיכותנית-נטורליסטית (Cohen&Manion,1989). במסגרתה, נבחרה מתודולוגיית חקר המקרה כמשרתת שלושה היבטים. ראשית, כאמצעי לתיחום גבולות היחידה הנחקרת (Stake,1995). בהקשר זה, חקר המקרה נוהל בקרב קבוצת מחנכי כיתות, בתיכון במרכז הארץ, במהלך ארבע שנים. שנית, לצורך ביצוע התהליך המחקרי במסגרתו האותנטית (Yin,1994). שלישית, חקר מקרה זה שרת את הצורך של הגדרת תוצרי המחקר.
מטרת המחקר הייתה כפולה. ראשית, לבחון כיצד מחנכי כיתות בביה"ס העל-יסודי ממשיגים ומפרשים את זהותם המקצועית (professional identity).שנית, לבחון כיצד מחנכי הכיתות ממשיגים, משרטטים, מתארים ומסבירים את התפתחותם המקצועית (professional development) על פני טווח החיים המקצועי השלם שלהם.
לאור המטרות הנ"ל, נבחרה פרדיגמת המחקר האיכותנית-נטורליסטית (Cohen&Manion,1989). במסגרתה, נבחרה מתודולוגיית חקר המקרה כמשרתת שלושה היבטים. ראשית, כאמצעי לתיחום גבולות היחידה הנחקרת (Stake,1995). בהקשר זה, חקר המקרה נוהל בקרב קבוצת מחנכי כיתות, בתיכון במרכז הארץ, במהלך ארבע שנים. שנית, לצורך ביצוע התהליך המחקרי במסגרתו האותנטית (Yin,1994). שלישית, חקר מקרה זה שרת את הצורך של הגדרת תוצרי המחקר.
מבחינת תוצריו, זהו מחקר תיאורי (descriptive) אשר הוביל לאיסוף תיאורים מקיפים וממשיים אודות המחנכים הנחקרים, מזווית ראייתם הסובייקטיבית ('thick descriptions'). כמו כן, זהו מחקר מסביר- פרשני (explanatory) המפרש את סיפורי הקריירה של המחנכים לאורן של תיאוריות קימות.
במסגרת הפרדיגמה האיכותנית ומתודולוגית חקר המקרה, אומצו שלוש גישות מחקריות אשר קידמו את המטרה של איסוף סיפורי הקריירה של המחנכים הנחקרים ופרשנותם: הגישה הביוגראפית, אשר במסגרתה אומצה שיטת היסטוריות החיים (Sikes&Goodson,2001;Goodson,2003), כטכניקת ראיונות וכמתודולוגיה, והגישה הנרטיבית, כשיטה לניתוח סיפורי החיים והקריירה של המחנכים.
ברמה התיאורטית, המחקר נשען על תיאוריות של זהות מקצועית, בעיקר זו של קלצטרמנס וונדלברג (Kelchtermans & Vandenberghe, 1994) הממשיגה את המערכת האינטרפרטיבית של המורה כנשענת על שני מרכיבים מרכזיים: (א) הזהות המקצועית של המורה (professional self) (ב) התיאוריה החינוכית האישית של המורה (subjective educational theory). כמו כן, מימד ההתפתחות המקצועית נבחן לאורן של תיאוריות התפתחות דינאמיות. נעשה שימוש אינטנסיבי במודל הדינאמי של: Fessler & Christensen, 1992 ושל: Fessler, 1995. מודל זה: The Teacher Career Cycle, ממשיג את התפתחות המורה כרצף מעגלי, בו ניתן להתקדם קדימה ואחורה על פי הנסיבות המשתנות בחיי המורה.
המחקר צמח בשלושה מעגלים, כאשר כל מעגל מחקרי הוביל למשנהו, בזיקה לשיטת ה – grounded theory. במהלך המעגל הראשון, אשר בדק את הזירה המחקרית (''exploring the field") נערכו ראיונות עומק בזיקה למתודולוגית היסטוריות החיים, על פי שיטתם של סיקס וגודסון (Sikes & Goodson , 2001).
מעגל זה הניב מידע עשיר לגבי סיפורי הקריירה והחיים של מחנכי הכיתות, לרבות מימדים של זהות מקצועית. אולם, מעגל זה לא הניב מידע מספק אודות שאלת המחקר השנייה הדנה בהתפתחות מקצועית. חסר זה הוביל לבניית המעגל המחקרי השני, אשר שם לו למטרה להתמקד ביתר שאת במימד ההתפתחות המקצועית של מחנכי הכיתות. לצורך זה נבנה 'שאלון הראיון המורחב' (extended interview questionnaire) אשר כלל, בין השאר, פריט ייחודי שפותח במחקר זה: גרף ההתפתחות מקצועית: pictorial activity, אודותיו ארחיב להלן. המעגל השלישי הוקדש בעיקרו לניתוח הממצאים שעלו במהלך שני המעגלים הראשונים. בעוד שבמהלך המעגל הראשון והשני החוקרת מיצבה את עצמה כתצפיתנית חיצונית לקהל הנחקר: a non-participant observer, הרי שבמהלך המעגל השלישי, החוקרת, אשר בחרה לשאת במלאכת חינוך כיתה לאחר שנים של הפוגה, מיצבה את עצמה בקרב קבוצת הנחקרים כתצפיתנית המשתתפת בזירה המחקרית (a field practitioner). שתי עמדות אלו תרמו רבות להרחבת זווית הראייה של החוקרת.
הפריט המרכזי בשאלון המורחב, גרף ההתפתחות המקצועית, אשר הוזכר לעיל, נבנה על בסיס מספר גישות תיאורטיות: (א) הגישה הביוגראפית אשר אפשרה למשתתפים לספר את סיפורי הקריירה שלהם באופן מקיף (Goodson&Sikes,2001;Nias,1989a,b).
(ב) גישת הקריירה – אשר הזמינה את המחנכים לנבור בקריירה המקצועית שלם כמחנכים, בנפרד מקריירות אחרות (Hughes,1958) אך, בו בזמן, ככרוכה בקריירות אחרות. גישה זו התמקדה בדימויים של המחנכים לגבי התפתחותם המקצועית (Connelly& Clandinin,1995) (ג) גישת הנרטיב- אשר דרשה מן המחנכים שתי רמות של ניתוח נרטיבי. ראשית, הם נדרשו לתאר את נתיב הקריירה שלהם כמחנכים, באופן גרפי, בצורה של'קו קריירה' (a career line). שנית, המחנכים התבקשו לפרשו, באופן מילולי, באמצעות נרטיבים קוהרנטיים המשחזרים ונותנים פרשנות לקו קריירה זה. (ד) גישת המקצוענות (professionalism) אשר מניחה כי המחנכים מונחים בעבודתם היומיומית על ידי שאיפה למקצועיות ולמצוינות (Eraut,1994) (ה) גישת האינטליגנציות המרובות – אשר אפשרה להכליל את המימד הגרפי, בנוסף על המימד הוורבאלי -הכתוב, השגור יותר במחקר החינוכי, לצורך המשגת מימד התפתחותם המקצועית (ו) גישת המידע הסמוי (Eraut,1994;Elbaz,1991) המניחה כי למחנכים עשויה להיות תמונה ויזואלית ברורה של נתיב התפתחותם המקצועית, וביכולתם להוציאה אל הפועל, רק כאשר הם מתבקשים לעשות כך.
שיטת הניתוח המרכזית של בסיס הנתונים העשיר שעלה הן מהמעגל הראשון והן מהמעגל השני התבססה על הגישה הפרשנית-נרטיבית לשיטתן של ג'וסלסון ולייבליך (Josselson & Lieblich,1998). שיטה זו, סייעה גם בתהליך הניתוח של גרף ההתפתחות המקצועית, הן מבחינת צורת הגרף הכוללת והן מבחינת ניתוח הפרשנות המילולית הנלווית לו.
מעגל המחקר הראשון והשני הובילו לתיאורים עשירים של סיפורי הקריירה המקצועית של המחנכים, והם היוו בסיס הן לצורך המשגת המערכת האינטרפרטיבית האישית (Kelchtermans&Vandenberghe,1994ׁ) של המחנכים והן להמשגת נתיבי ההתפתחות המקצועית שלהם.
ניתוח הנתונים הראה כי המערכת האינטרפרטיבית של המחנכים אכן דמתה לזו הקיימת בספרות (Kelchtermans &Vandenberghe,1994). יחד עם זאת, מערכת זו ייחודית בכך שהיא מחדדת את מרכיב היחסים הבינאישיים בין המחנכים לתלמידיהם.
התלמידים נתפסו במחקר זה כקובעי מציאות משמעותיים (Critical reality definers, Riseborough,1985) בחיי המחנכים. ניתוח הגרפים של ההתפתחות המקצועית לרבות פרשנויותיהם, בזיקה לניתוח סיפורי הקריירה שצצו מתוך ראיונות העומק, כל אלו הובילו לזיהוי שלוש טיפולוגיות ייחודיות של נתיבי התפתחות מקצועית: (א) ירוקי העד (evergreens): המחנכים תפסו את התפתחותם המקצועית כקו רצף התפתחותי ועקבי המעיד על תהליכי שיפור אישיים-מקצועיים תמידיים (ב) הטבעיים (naturals): המחנכים תפסו את עצמם כמי שעברו תהליכי צמיחה עד שלב מסוים ולאחריו החל שלב דעיכתם המקצועית (ג) המתנדנדים (fluctuating): המחנכים תפסו את עצמם כמי שעברו במהלך חייהם המקצועיים משבר/ים או טלטלות אשר קטעו את קו הרצף של התפתחותם. למרבה המזל, מחנכים אלו הצליחו להתגבר על מכשולים אלו.
מלבד תרומתו של המחקר הנוכחי בהארת תחום התוכן של חיי המחנכים, לממצאי חקר המקרה הנדון השלכות מעשיות. המחקר מציע הצעות אופרטיביות לבניית מערך השתלמות תוך-תפקידית למחנכים. מערך כזה, מן הראוי, שיעשה שימוש מעשי בטיפולוגיות ההתפתחות המקצועית הנדונות ואף יחדד את מורכבות היחסים הבינאישיים עם התלמידים. כמו כן, תרומתו של מחקר זה בייחודו המתודולוגי: דגם שאלון הראיונות המורחב, לרבות הפריט של גרף ההתפתחות המקצועית, עשויים לתרום תרומה משמעותית למחקרים נוספים העוסקים בחקר התפתחות מקצועית של אנשי חינוך.
לסיכום, למחקר זה תרומה משמעותית בהארת סוגיית חייהם המקצועיים של מחנכים בביה"ס העל-יסודי ובהבנת התפתחותם המקצועית. כמו כן, למחקר זה תרומה ייחודית בגישתו המתודולוגית.
yyya
הסכום מעניין. יש שם כמה נקודות מתודולוגיות שמעניינות אותי במיוחד.היכן אפשר למצוא את המאמר השלם?
אנא פרטי מהם ההיבטים המתדולוגיים שמענינים אותך במיוחד. המאמר טרם התפרסם.