היענות לצרכים הפסיכולוגיים של מתכשרים להוראה במהלך ההתנסויות הראשונות שלהם

מקור:
Fulfillment of the basic psychology needs of student teachers during their first teaching experiences, Teaching and Teacher Education, 24, pp. 1137-1148.
 
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
 
מבוא
סטודנטים מביעים את הרגשותיהם לאחר מתן שיעור בכיתה בקודים, הם מצפינים את המציאות באמצעות דימויים ומטאפורות. לפי אפשטיין (Epstein,1998b) בני אדם פועלים בשתי שיטות התייחסות: רציונלית ואקספרימנטאלית. השיטה הרציונלית הפועלת על פי היקשים הגיוניים היא מודעת, דליברטיבית ויחסית מנותקת מרגשות. השיטה האקספרימנטאלית, שהיא למידה ישירה מהתנסויות, היא לא מודעת,
אוטומטית וקשורה לרגשות, ויש בה עיבוד מהיר של גירויים. לשיטה האקספרימנטאלית השפעה רבה על ההתנהגות האנושית והיא פועלת בדרך קונקרטית, אסוציאטיבית ואוטומטית, תוך שימוש בסטריאוטיפים והכללות והצפנת המציאות בדימויים, מטאפורות ונרטיבים (Epstein, 1998b). במחקר שלפנינו נעשה ניסיון להסב את תשומת הלב מחשיבה רציונלית של מורים לחשיבה האקספרימנטאלית שלהם. החוקרים בדקו היענות לצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של מתכשרים להוראה בראשית דרכם המעשית מתוך הנחה שיש להתנסויות הללו השפעה חזקה על חוויותיהם הרגשיות.
 
מסגרת מושגית
צרכים פסיכולוגיים בסיסיים – התיאוריה שעליה מתבססים החוקרים היא זו של החלטיות עצמית, שהיא אחת מהתיאוריות המפותחות והנחקרות על תפקיד צרכים אצל בני אדם (Ryan & Deci, 2002 ). תיאוריה זו מבחינה בין שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים: הצורך לכשירות (competence), הצורך להתייחסות (relatedness) והצורך לאוטונומיה. מילוי צרכים אלה חיוני לבריאות פסיכולוגית ולצמיחה, למוטיבציה פנימית, לתחושה שלwell being, לתפקוד אופטימלי ולמימוש עצמי.
תגובות אפשריות למצב שבו נמנעים מלהיענות לצרכים בסיסיים אלה עלולות להיות: התגוננות עצמית, גישה תבוסתנית והתמרמרות. דפוס ההתנהגות במצב של העדר התייחסות לצרכים הללו מתוארים בדימויים של לחימה, טיסה וקיפאון ((Skinner & Edge,2002. כשהצרכים נענים מופיעות התנהגויות כמו אימוץ, סיגול והתאמה, צמיחה והתנסות מיטבית המובעים בדימוי שלו זרימה, זו מצב שבו הקשר עם הסביבה פתוח ונטיות הפעולה מכוונות למימוש נוסף.
 
שאלות המחקר
1.מהי הרמה הממוצעת של היענות לצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של סטודנטים במהלך ראשית ההתנסות המעשית שלהם?; 2.מהם ההבדלים ברמות ההיענות בין סטודנטים, בין כיתות ובין שיעורים?; 3.האם רמת ההיענות משתנה במהלך ההתנסות?
 
מתודולוגיה
משתתפים – 36 סטודנטים בהכשרת מורים בעלי תואר ראשון. הסטודנטים לימדו 10 – 20 שיעורים בשבוע ללא נוכחות של מדריך פדגוגי.
 
כלים – פותח שאלון לזיהוי הצרכים בהתבסס על שאלון של שלדון וחוב' ((Sheldon et al,2001. המאמר כולל תיאור מפורט של הכלי, של דרכי תיקופו ושל דרך השימוש בו במחקר (עמ' 1142-1140).
 
הליך – איסוף הנתונים נעשה במהל 14 שבועות. המשתתפים התבקשו למלא את השאלון לאחר הוראה בשיעור. כל משתתף עשה זאת 18 פעמים, לאחר הוראה בשלוש כיתות שונות.
 
ממצאים
הממצאים מראים שבממוצע ההיענות לכל שלושה הצרכים מדורגת מעל האמצע. החוקרים ייחסו לניקוד הממוצע של הסטודנטים רמה מתונה של היענות לצרכים. ניקוד ההיענות לצרכים של הסטודנטים בשיעורים הבודדיםהצביע על כך שביותר מ-75% של השיעורים הסטודנטים דווחו על מיעוט בהיענות.
השיעורים היו גורם חשוב ביותר שהסביר את השינויים שינויים ברמת ההיענות לצרכים. ההשפעה של גורמים הקשריים מאשרת את ההנחה שהיענות לצרכים מתרחשת בעיקר באינטראקציות עם הסביבה ותלויה בתנאים התומכים או המעכבים הקיימים בה ( Ratelle,2002& Vallerand). עוד נמצא שמאפייני כיתה משפיעים על השונות בהיענות לצורך בהתייחסות יותר מאשר לצורך בכשירות ולצורך באוטונומיה, שבהם יש השפעה רבה יותר למאפיינים אישיים.
במהלך 14 שבועות המחקר רמת ההיענות לצרכים השתנתה לגבי אוטונומיה וכשירות, כנראה כתוצאה מעצם רכישת ניסיון בהוראה. אם כי אין זו תקופה מספקת המאפשרת לרוב הסטודנטים להגיע לשינוי ממשי ברמת ההיענות לצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים שלהם.
 
דיון
השתמעויות למחקר – הנושא המטופל במאמר זה לא טופל רבות במחקרים עד כה, המחקר הנוכחי מצביע על כמה תובנות חדשות. התוצאות מצביעות על עיכוב הטיפול בצרכים הפסיכולוגיים בראשית ההתנסות המעשית, דבר המקשה על הסתגלות להוראה בכיתה (Ryan & Deci, 2002, Skinner & Edge, 2002). מאחר שנמצא שרמות ההיענות לצרכים של הסטודנטים נמוכות הרבה יותר מאשר במקרה של מורים מנוסים, החוקרים מניחים שהתנסות גדלה והולכת בהוראה היא גורם מרכזי בהעלאת הרמה של ההיענות לצרכים של מורים. לדעתם נדרש מחקר נוסף, במיוחד בהקשרים אחרים, כדי לחקור זאת.
 
אחד מנקודות החוזק של המחקר היא שהוא בוצע בהתנסות ממשית בהוראה של סטודנטים ולא נעשה בתנאי מעבדה.
מגבלות המחקר: הנתונים מכסים רק מעט שיעורים בכיתות שונות שנבחרו ע"י הסטודנטים עצמם, התקופה של 14 שבועות נבחרה משיקולים פרגמאטיים וייתכן שלאורך שנה או יותר היו מתקבלות תוצאות אחרות, נעשה שימוש חוזר באותו שאלון לפעמים 19 פעמים ע"י אותו נחקר, היענות לצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים בחיים האישיים של הסטודנטים היא היבט שדורש התייחסות נוספת.
 
השתמעויות להכשרת מורים – חשוב לטפל בהתפתחות המקצועית והאישית של מתכשרים להוראה בדרך אינטגרטיבית ((Korthagen, 2004, 2005. היענות לצרכים פסיכולוגיים בסיסיים כנ"ל יכולה להיעשות בכמה דרכים: א. שיבוץ סטודנטים בכיתות בטוחות (safe) בהן ניתן לקיים אינטראקציות חיוביות ופתוחות עם התלמידים; ב. מתן הזדמנויות לבחירה, להשגת מטרות אישיות, ערכים ושאיפות ולפיתוח פעילויות למידה בהתאם (צורך באוטונומיה); ג. הבניית תהליך הלמידה ותמיכה בעבודה על מטלות ריאליות ומובנות, והתמקדות במשוב בהתנסויות מוצלחות (צורך בהרגשת יכולת); ד.ערור תשומת לב הסטודנטים לקשר אישי הדדי עם התלמידים וחיזוק ראיית הכיתה כקבוצה שיש בה פרטים בעלי צרכים שונים ולא כגוף הומוגני (הצורך בהתייחסות-relatedness).
רפלקציה על ההוראה נחשבת לתהליך חשוב בהכשרת מורים. אולם היענות לצרכים לא הוערכה כאובייקט לרפלקציה. המחקר מראה שהעלאת המודעות של הסטודנטים להיענות או להזנחה של צרכים פסיכולוגיים בסיסיים עשויה לעזור להם בהבנת המתרחש בשלב הראשוני של ההתנסות המעשית.
 
ביבליוגרפיה
 Epstein, (1998). Constructive thinking: The key to emotional intelligence. Westport: Praeger.
Korthagen, F. A. J. (2004). In search of the essence of a good teacher: Towards a more holistic approach in teacher education, Teaching and Teacher Education, 20(1), pp. 77-97.
Korthagen, F. A. J. (2005). Practice, theory and person in lifelong professional learning, in: D. Beijaard, P. C. Meijer, C. Morine-Dorshimer & H. Tilema (Eds.), Teacher professional development in changing conditions, Dordrecht: Springer, pp. 79-94.
Ryan,R. M., & Deci, E. L. (2002). Overview of self-determination theory: An organismic dialectical perspective, In: E.L, Deci & R.M. Ryan (Eds.), Handbook of self-determination research, Rochester: The University of Rochester Press., pp. 3-33.
Sheldon, K.M., Elliot, A.J., Kim, Y., & Kasser, T. (2001). What is satisfying about satisfying events? Testing 10 candidate psychological needs, Journal of Personality and Social Psychology, 80(2), pp. 325-339.
Skinner, E., & Edge, K. (2002). Self-determination, coping and development, In: E.L, Deci & R.M. Ryan (Eds.), Handbook of self-determination research, Rochester: The University of Rochester Press., pp. 297-337.
Vallerand, R.J., & Ratelle, C.F. (2002). Intrinsic and extrinsic motivation: A hierarchal model, In: E.L, Deci & R.M. Ryan (Eds.), Handbook of self-determination research, Rochester: The University of Rochester Press.
המאמר נמצא במרכז המידע הבין-מכללתי של מכון מופ"ת
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya