המחקר מתאר תהליך למידה של שישה מורי יסודי שהשתתפו בתוכנית התפתחות מקצועית לאורך שישה חודשים בהוראת המדעים. התוכנית נבנתה כמסגרת של התפתחות מקצועית שמטרתה לעזור למורים ללמוד על דרכים חדשות להוראת התחום. הנחה הייתה השתלמות המסתפקת בהצגת תוכנית לימודים או מקורות שונים אינה מספיקה לכדי שנות את ההוראה של המורים, במיוחד בנושא שיש בו הרבה חוסר ביטחון. היבט מרכזי במחקר עצמי הוא החשיבות של תמיכה חברתית להכנסת שינוי והוא מופיע בשני דגמי הלמידה שיצרו המורות שבמחקר. המודל המשותף שלהן מחזק את הצירוף של גורמים המעורבים בלמידת מורים ובהם רפלקציה אישית, משוב של תלמידים, עמיתים להוראה, קבוצות של מורים, שותף אקדמי, מקורות מחוזיים וידע אישי קודם. מחקר עצמי עשוי לעזור למורים להבין טוב יותר את עצמם כלומדים וכך להבין ולנהל את התהליכים הדינמיים של למידתם כדי להתפתח מקצועית, לשפר את איכות ההוראה ואת איכות הלמידה של תלמידיהם Austin, T., & Senese, J. C. (2004).

מתוך התבססות על נתונים ממחקר רחב על הוראת אוריינות בחטיבות ביניים מתאר המאמר שלושה מורים שהשתתפו בתוכנית מתמשכת של הוראת אוריינות והיו חברים בקבוצה לומדת של מורים שעבדה בשיתוף עם החוקרים. על בסיס תיעוד ישיבות העבודה, שיעורים בכיתות וראיונות נמצא כי למרות שכל מורה השתתף באופן פעיל בקבוצת הלמידה ופיתח ושינה את דרכי ההוראה שלו, המורים לא הביאו אל דיוני הקבוצה את התנסויות ההוראה שלהם בהיקף המצופה. ניתוח הממצאים מעלה שאלות על הדרך בה מורים לומדים מתוך שיתוף פעולה וכיצד ראוי להבנות ביעילות קבוצות למידה של מורים. (Hindin, A Et al)

שני כוחות מנוגדים הפועלים ברפורמה המוצעת להערכת תלקיטים: א. הצורך הקיים ליצירת סטנדרטים קשוחים להשגת אחידות בתהליך ההערכה ומתן ציונים על הישגים; ב. קיומן של שאלות קריטיות המתייחסות להבחנה בין מטרות התלקיט המכוונות להערכת הישגים ובו בזמן גם לשיפור איכות הלמידה של הסטודנטים והתפתחותם. במחקר זה בחנו החוקרים קריטריונים להערכת תלקיטים לצורך דירוג האיכות של החמרים המופיעים בו. מטרתם הייתה להבין כיצד קריטריונים כאלה נבחרים וכיצד משתמשים בהם בשני הכיוונים הנ"ל. בהקשר של הכשרת מורים נבחנו דרכי הערכה קיימות, ע"י בדיקת האוריינטציות השיפוטיות וסגנונות ההדרכה ששימשו את המעריכים. בנוסף, לצורך השוואה, החוקרים נתנו לקבוצת מעריכים להעריך אותו תלקיט. התהליכים שנבחנו מצביעים על כך שיש דרך משותפת לכולם בשיפוט תלקיטים, שעיקרה הערכות נורמטיביות הנעשות פחות או יותר על-פי קני-מידה מוחלטים מראש ותלויי-מעריך והמאפשרים גישה של "checkbox" להערכה. לאור המחקר ניתן לאפיין את דרכי ההערכה הקימות, ולהציע טיפולוגיה של תבחינים המאפשרת להשיג שקיפות בתהליך, דבר שיכול להקל על הדילמה של מורה-המורים המשמש הן כמעריך והן כמדריך במהלך ההכשרה. (Tillema, H., & Smith, K.)

מטרת המחקר הייתה לנסות מודל הדרכה פדגוגית חלופית במכללה להכשרת מורים בארה"ב במסגרת PDS. במחקר נעשה ניסיון להבנות מחדש את תפקידו של המורה המאמן ולהופכו לשותף פעיל יותר בהדרכה ובהערכה של המתכשרים. המודל מציע שמורים מאמנים יעבדו בזוגות עם זוגות של סטודנטים במסגרת ההתנסות המעשית. המחקר בדק כיצד מורים ומורי-מורים תכננו את העבודה בזוגות וכיצד הגיבו המשתתפים לחידוש זה. הממצאים מראים כי מורים ואנשי סגל צעירים יכולים לחולל שינוי שבא מלמטה גם תחת אילוצים מערכתיים רבים. (Rodgers, A., & Keil,V. L)

מבנה ההרצאה המרתקת של פרופ' תמר אריאב שניתנה בכנס המורים הארצי למורי מדעי המחשב ב2006: התפתחות התובנות בנושא התפתחות מקצועית, שלבי הצמיחה של המורה, מדוע מורים צריכים לצמוח באופן מתמיד? מדיניות –על לגבי התפתחות מקצועית – מבט בינלאומי, גורמים תומכים ומעכבים התפתחות מקצועית, מאפייני למידה של מורים מתחילים ומנוסים מבנים ארגוניים לקידום התפתחות מקצועית סיכום.

תפקידי ההערכה של המורים מתרחבים, ואחריותם כמעריכים גדלה. המורים נדרשים לאסוף נתונים גם ברמת הכיתה וגם ברמה הבית ספרית על תהליכי ניהול והוראה שמשתנים עם מעבר המוסד לאוטונומיה בית ספרית. עליהם לשפוט תהליכים אלה מתוך מודעות לאחריות הציבורית של בית הספר להגדיל את תפוקותיו החינוכיות. המחברת טוענת כי הכשרת המורים חייבת לתת מענה לתהליכי שינוי אלה, ולהציע מסגרות של למידה ושל התנסות התואמות את מגוון תפקידי ההערכה של המורים כיום. מסגרות למידה והתנסות אלו יסייעו למורים להתמודד עם הקשיים המלווים את תהליכי ההערכה. המחברת מציגה ומפרטת במאמר מודל להכשרת מורים בהערכה (אפרת דרורי)

המאמר סוקר בהרחבה את שתי הגישות העיקריות המקובלות לפיתוח מקצועי של מורים למתמטיקה (בתי ספר יסודיים) באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. הגישה הראשונה והמובילה לפיתוח מקצועי של המורים למתמטיקה בארה"ב ידועה בשם Cognitively Guided Instruction ואילו הגישה השנייה ידועה בשם (Math as Text (MAT. גישת הפיתוח המקצועי בתפיסת ה-CGI גורסת שיש לתלמיד בביה"ס היסודי ידע מתמטי אינטואיטיבי (ידע לא פורמאלי) והמורים צריכים לדעת כיצד לטפח ולעצב חשיבה זו לקראת פתרון בעיות. הדגש הוא גם על טיפוח הידע המקצועי של המורים במתמטיקה עצמה. לעומת זאת, גישת ה-MAT לפיתוח מקצועי של מורים מתרכזת יותר בשיטות הוראה ודרך העברתן ופחות בחשיבה של הילד. בשיטת ה-MAT לומדים המורים בעיקר אסטרטגיות הוראה חדשניות למתמטיקה והתנסויות של עבודה בקבוצות. המורים לומדים לתעד את ההתנסות שלהם באופן שיוכלו בהמשך לאמץ את שיטות ההוראה שנחשפו אליהם בכיתה. דגש רב ניתן בשיטה זו לרפלקציה ולתיעוד עצמי של המורים למתמטיקה (Andrew, Lane)

בעשור האחרון מורי מורים התחילו לחקור באופן שיטתי תהליכים הקשורים למאמציהם לשפר את דרכי ההכשרה. מחקר-עצמי זה שנעשה ע"י מורי-מורים תרם תרומה גדולה להתפתחות המקצועית של המורים. אולם למורי מורים רבים חסרים משאבי זמן וידע לערוך מחקרים כאלה. לאור זאת כותבי המאמר ניסו להציע אסטרטגיות מחקר אחרות כדי לתמוך בהתפתחות המקצועית של מורי מורים. את שלושה המחקרים המוצגים במאמר ניתן לתאר כמחקר עם מורי מורים. לסיכום, ובהתבסס על רפלקציה על שלושה המחקרים, מוצגים חמישה מאפיינים של מחקר יעיל עם מורי מורים. (Luneberg, M., Willemse, M.)

היוזמה של קרן קרנגי' בחינוך לפיתוח ערכת חילופי מידע פדגוגי ותיעוד דידקטי (KEEP) הפכה בארה"ב לפרויקט פדגוגי משמעותי המופץ עתה לעשרות אלפי מורים העושים בה שימוש מושכל. הערכה הממוחשבת KEEP פותחה עוד בשנת 2000 ע"י מעבדת הידע המרכזית (KML) של קרן קרנג'י במטרה לאפשר למורים לתעד בצורה ממוחשבת את ההתנסויות הפדגוגיות שלהם בהוראה. המורים והמחנכים המשתמשים בתוכנת KEEP יכולים לתעד בצורה ממוחשבת מסמכים, מערכי שיעור, הבזקי הוראה, צילומים ותמונות. ניתן לתעד בקלות ממצאים נוספים המעידים על התקדמות ההוראה או על שיקולי דעת פדגוגיים בהוראה במצבים שונים או דרכי הוראה ואסטרטגיות הוראה כולל צילומי וידאו בכיתה, הפעלות, מערכי שיעור ושיקולים דידקטיים מצביים שונים (Toru Iiyoshi, Cheryl Richardson, and Owen McGrath).

המצגת מכסה את הנושאים הבאים: מהי קהילה מקצועית לומדת? על אילו מאפיינים מושתתת הקהילה? מטרות הקהילה, הרכב הקהילה, מדוע סטנדרטים פנימיים, אלו מאפיינים של קהילה לומדת משתקפים בפעילות הקהילה המשתלמת? כיצד תופסים שותפי הקהילה את תהליך הלמידה, תנאיו ותרומותיו למשתתפים ולבתי הספר? אילו קשיים ובעיות התעוררו במהלך פעילות הקהילה? תנאים בקהילה, היגדים בשאלון, השפעה על העבודה בבית הספר, היגדים בשאלון, מחקר הפעולה בבית הספר כאתגר היגדים בשאלון, סיכום ומשמעויות, קשיים ובעיות, מה המשמעות של הקהילה? (עירית דיאמנט, דליה עמנואל-נוי, כרמלה גינת, אבריאלה עמית, איריס ברקוביץ)

הדו"ח בוחן מה נמצא במחקר על למידה מקצועית המשפרת את עבודת המורים ואת למידת התלמידים. הדו"ח מתאר תמונת מצב של התפתחות מקצועית העומדת לרשות המורים במדינות מפותחות שהשקיעו בכך משאבים רבים במהלך 20 השנים האחרונות. יש בו בחינה של הסטאטוס של ההזדמנויות והתמיכה בהתפתחות מקצועית העומדים לרשות המורים. הסקר מקיף מחקרים קיימים שעניינם התפתחות מקצועית אפקטיבית, וכן – דרכים שונות שבהן מנסים לעצב מחדש את ההתפתחות המקצועית במדינות מערביות שונות. הדו"ח מתבסס על נתונים מהשנים 2003 – 2004, שהם החדשים ביותר הקיימים. מחברי הדו"ח בקשו לבדוק אם המדיניות והמעשה בתחום נמצאו ע"י המחקר, יעילים. המחברים גם ניתחו את הזדמנויות ההתפתחות השונות בחתך של הקשרים בית-ספריים שונים (גיל, מיקום ומאפייני אוכלוסייה), ואת ההבדלים בנגישות של המורים להתפתחות מקצועית בקהילות בית ספריות מטיפוסים שונים ( Darling-Hammond, L., Chung Wei, R., Alethea, A., Richardson, N. & Orphanos, S.).

תכניות אשר פותחו כדי לתמוך בהתפתחותם המקצועית של המורים, לעתים רחוקות סייעו להם להתמודד בהצלחה ולאורך זמן עם האתגרים הללו. לדעת המחברות אחת הסיבות לכך היא העובדה שתכניות ההכשרה אינן עונות במלואן על הצרכים הממשיים של המורים. המחקר פותח במטרה להבין את הצרכים של המורים מנקודת מבטם ואת מה שהם רואים כחיוני להתפתחותם המקצועית, כדי לפתח בהמשך תכניות המבוססות על צרכים אלה. נמצא שקיים פער בין תפישת המחברות לבין תפישת המורים לגבי המהות של התפתחות מקצועית. בעוד תפישת המחברות לגבי התפתחות מקצועית התייחסה לכמה שלבים, המורים מעוניינים בעיקר בידע לגבי למידת תלמידיהם. בעוד נקודת המוצא של המחברות בנוגע להתפתחות מקצועית נובעת מתוך ראייה "הוליסטית", נקודת המבט של המורים היא "פנימית". כלומר, הם אינם מסוגלים לראות מעבר לצרכים המיידיים שלהם, גם לא לאחר שנים רבות של ניסיון. (עטרה שריקי, אילנה לביא)

המחקר נועד לחשוף את האפקט של השלב בהתפתחות המקצועית של המורה על עמדות של מורים כלפי החדרת שינויים בדרכי הוראה. המחקר הנוכחי להשיב על השאלה, מהו הקשר בין עמדות של מורה כלפי החדרת שינויים בדרכי ההוראה לבין השלב בהתפתחות המקצועית שבו הוא נמצא. הממצאים מצביעים על הבדלים בציוני העמדות כלפי החדרת שינויים בדרכי ההוראה אצל מורים בשלבים שונים בהתפתחות המקצועית. עולה מהם כי השלב בהתפתחות המקצועית שבו נמצא המורה הוא אחד הגורמים המרכזיים המניעים בפועל תהליכים של החדרת שינויים. הממצאים ובעקבותיהם המסקנות מרחיבים את הידע על עמדות של מורים כלפי החדרת שינויים בדרכי הוראה באופן כללי, ועל עמדות של מורים הנמצאים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית כלפי שינויים בדרכי ההוראה (דיצה משכית)

המאמר משתמש במחקר-עצמי כדי לנתח את ההתפתחות של גישה גנרטיבית מבוססת-מחקר לאימון סטודנטים להוראה בשותפות בין בית ספר לבין אוניברסיטה. המחקר בודק גם את התרומה של הגישה הנחקרת להגדרה מחודשת של דרכי הכשרת מורים. המאמר מתמקד בערכים האונתולוגיים ובלמידה משותפת של הכותבים שעבדו בשיתוף פעולה עם מאמנים בדרך דמוקרטית. השימוש בוידיאו לתיעוד ההוראה והלמידה המצבית של מורים מאמנים ושל סטודנטים להוראה נחקר גם כן וכך גם התכונות והתנאים שעזרו להביא לשינוי ביחסי הכוחות בין השותפים שהיו מעורבים בדיאלוג הרפלקטיבי ובחקר. המאמר מתייחס לנושאים של חיזוק וביסוס דרכי עבודה כאלה וכן לתרומה של סיפורי חקר מורים לידע המקצועי של מורי מורים, מורים ומתכשרים. (Whitehead, J., Fitzgerald, B)

המאמר מדווח על מחקר של שני מורי מורים מתחילים שעברו מתפקיד של מורי כיתה לתפקיד של מדריכים פדגוגיים (university-based teacher educator) במהלך לימודיהם לדוקטורט באוניברסיטה. המחקר נעשה בשילוב של מתודולוגיה איכותית שכללה חקר מקרה ומחקר-עצמי (self-study), זאת כדי לחקור מאפיינים של ההקשר המוסדי שבפניו עמדו הנחקרים, את בסיסי הידע שלהם בתהליכי קבלת ההחלטות ואת שילוב הזהויות המקצועיות שלהם כמורי כיתה וכמורי-מורים. (Dinkelman, T. Margolis, J., & Sikkenga, K)

השינויים בהוראת המתמטיקה, שהם לחם חוקנו בשנים האחרונות, הובילו בשנים 1999-2003 להפעלת פרויקט הטמעה במתמטיקה ברשת אורט. מטרת הפרויקט הייתה לחזק דפוסי עבודה וחשיבה של מורים, בכיוון של שיתוף פעולה בין מורים מצד אחד, והדגשת ההוראה בעזרת חשיבה מתמטית, ריבוי ייצוגים, גילוי וחקר מצד שני. מחקר שבדק את מערכת הגורמים המשפיעים על נכונות המורים להטמיע שינויים, ואת ההיררכיה של גורמים אלה. במחקר נבדקה גם השפעתו של הדימוי העצמי המקצועי של המורה על נכונותו להשתנות מקצועית. המחקר התבצע בבתי הספר שהשתתפו בפרויקט ההטמעה. המחקר היה איכותני, אינדוקטיבי ונטורליסטי. שולבו בו היבטים חברתיים, תרבותיים, ופסיכולוגיים עם תיאוריות של תהליכי שינוי במערכות כלליות ובמערכות חינוכיות. כתוצאה מן המחקר נבנתה היררכיה של הגורמים המובילים מורים להטמעת שינוי. נראה כי הממצאים אינם ייחודיים למורי מתמטיקה ומתאימים גם לקבוצות מורים אחרות (ד"ר נעמי צ'יזיק)

המודל המוצע על ידיד המחברים אמור לתת מענה לקליטה מוצלחת של מורים מתחילים במערכת, באשר הוא מתייחס להיבטים חברתיים – רגשיים, ארגוניים ומקצועיים. שלבי המודל שזורים בתהליכי הערכה רפלקטיביים הבאים להעצים את המורה באמצעות הערכה עצמית, הערכת עמיתים והערכת החונך ומנהל ביה"ס. מודל הקליטה המוצע המוצג בדרך של תרשים זרימה ומנוהל על פי שלושה שלבים: שלב המיון והקבלה , שלב הקליטה הראשונית – היכרות עם ביה"ס כארגון ושלב הכניסה להוראה בפועל. (מירה לאוב, אריה קיזל)