חומר להעשרה וחשיבה שגיבשו ד"ר אברום רותם ועידית אבני במהלך חודש אוקטובר 2008 : מסמך המתאר את נוף הידע של המורה המקוון המשלב סביבה מקוונת בהוראה למידה ובהתנהלותו החינוכית. במאמר זה מפורט מתווה מדורג של ידע, כישורים ומיומנויות של מורה מקוון ב- 3 שלבי התפתחות מקצועית. שלבים אלה מהווים תשתית לפעילות ההוראה המקוונת ומתווים מדרג לפיתוחו המקצועי של המורה כמורה מקוון. כל היגד המוצג בטבלה משוייך לאחד משלושת שלבי הפיתוח המקצועי של המורה המקוון : מתחיל, חלקי, מתקדם.

התפתחות מקצועית מתמשכת של מורים באנגליה הוא תחום השרוי במחלוקת ויש רק מיעוט עדויות לגבי קיומה של מסגרת התייחסות קוהרנטית שסביבה פותח נושא זה. המאמר בוחן את המידה שבה החומרים שפותחו למטרה זו נתפשים כמעודדים חידושים בהוראה בביה"ס היסודי – בונוס, ו/או כדורשים רמות גבוהות של תווך ועבודה מפתחת כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בהם – נטל.לדעת כותבות המאמר נקודות החוזק של החומרים להתפתחות מקצועית מתמשכת טמונות בשיטתיות שלהם ובדגש על רפלקציה וחקר המעשה. (Passy, R., Waite, S.)

כדי להבין טוב יותר מדוע וכיצד מורים מסוימים משנים את ההוראה יותר ממורים אחרים בעקבות התפתחות מקצועית הכותבים בוחנים את הנושא בשני שלבים: א) הבחנה בין ידע(knowledge ) שלאדם יש בעלות עליו לבין ידיעה(knowing ) שהיא ביטוי הידע במעשה. השאלה היא כיצד פרקטיקה אינסטרומנטלית של מורים באה לידי ביטוי בהתפתחות מקצועית; ב) הצגת היתרונות שיש למעבר מראייה חד-כיוונית לניתוחים רב-כיווניים של למידת מורים בהקשרים של התמק' ושל עבודה בכיתה. הכותבים משתמשים במושג "התפתחות משולבת והדדית" ((coevolution המשלבת בין שתי מסגרות אלה, מביאים דוגמאות לאורך המאמר ומעלים המלצות לתכנון ולמחקר של ההתפתחות המקצועית (Kazemi, E. & Hubbard, A).

המאמר הוא חלק מפרויקט מחקרי רחב על התפתחות הזהות המקצועית של מורי מורים. המאמר דן בהתפתחות של שתי מורות-מורים, העוסקות כרגע בהכשרה במסלול לבית הספר היסודי. השאלות במחקר נרטיבי-ביוגרפי זה היו: "כיצד מתפתחות המורות הללו להיות מכשירות-מורים וכיצד מושפעת התפתחות זו משינויים שהוכנסו להכשרה לבית הספר היסודי?". הממצאים מראים ששתי מורות-המורים עושות שימוש בחידושים בהכשרה כדי להתפתח מקצועית. בראשית הקריירה שלהן הן מתפתחות בתוך המוסדות בהן הן עובדות, מאוחר יותר הן מחפשות דרכים להתפתחות מחוץ למוסדות ויש להן תפקיד משמעותי בקהיליית מורי המורים. (Swennen,A., Volman, M., & Van Essen, M.)

המאמר מבוסס על מחקר שנעשה בנורבגיה. למחקר, שבחן מורים מתחילים ומורים מובילים בנושא של מנהיגות ופרופסיונליזם, היו שני מוקדים: א. הדרך שבה מורים מתחילים מתארים כיצד הם פועלים בבית הספר או בגן הילדים, וכיצד המפגש עם מערכת החינוך משפיע על חיי היומיום שלהם כמורים ועל התפתחות מיומנויותיהם; ב. נקודת המבט של מנהלי הארגון, המדגישה את המורכבות של יכולת פרופסיונלית הכוללת, לדעתם, היבטים חשובים של תפקיד המורה ובהם: סמכותיות, מנהיגות ודרכי פעולה הנדרשות ממורים, שהינם מרכיבים חשובים בהתפתחות המקצועית בשנות העבודה הראשונות. (Grimsaeth, G., Nordvik, G., & Bergsvik, E)

המאמר מציע דגם של התפתחות מקצועית מקוונת להתפתחות מקצועית של מורים ומורי-מורים. הדגם שימש לפיתוח קורסים לשימוש ברשת לקידום הוראה בתחומי דעת שונים: ספרות ילדים, מתמטיקה, מדעים, לימודי חברה, חינוך רב-תרבותי, מעורבות הורים, אוריינות, למידה מבוססת-חקר ואנגלית כשפה שנייה. מרכיבי הדגם והבסיס הפדגוגי שלו הם יישומיים לתכנון ויישום של קורסים מקוונים בדיסציפלינות אחרות שיש בהן התנסות מעשית.הדגם המוצע במאמר זה עושה שימוש בדיונים א-סינכרוניים לתמיכה במורים המנסים טכניקות חדשות ודנים בלמידת תלמידים ובנושאים הקשורים להוראת כיתה. מורים עושים באינטרנט שימוש כמקור לשיעורים ולמידע על דרכי הוראה. המורים מיישמים ידע חדש לשיעורים שהם הורו בעבר ומשתפים ברפלקציות על למידה ובהצעות להוראה עתידית ( Signer, B).

סקירת ביקורת חיובית על ספרם (קובץ מאמרים) של Ann Lieberman and Lynne Miller (עורכים) . העורכים הצליחו לרכז ולקבץ שורה של מחקרים חשובים על גיבוש קהילות מקצועיות להתפתחות מקצועית של מורים. המחקרים המעמיקים בוחנים את האיכויות וההתנסויות של קהילות מורים והאתגרים הניצבים בפניהם בדרך להתפתחות מקצועית ראויה. מלבד מחקרים על תהליכי ההתגבשות של קהילות מורים , החליטו העורכים להרחיב את היריעה ולאפשר למתאמים ולמנהלים של חמשת תוכניות של קהילות מורים להציג במקביל את עמדותיהם ותפיסותיהם לניהול קהילות המורים בארה"ב, כולל קהילות מורים מתוקשבות לפיתוח מקצועי. המחקרים בקובץ בוחנים לעומק סוגיות כגון היחסים הנרקמים בין המורים , השותפים לקהילות והנהלת ביה"ס , חשיבותה של אוטונומיה שיתופית של המורים מול תכתיבים של מנהלי הקהילה, הצורך בחזון של קהילות המורים מעבר לשגרה הפדגוגית הקיימת וכנות היחסים בין המורים , חברי הקהילה . כמו כן , בוחנים שניים מן המחקרים את הסוגיה של יתרונות וחסרונות ההנחיה החיצונית לקהילת המורים ההולכת ומתגבשת. הסקירה משבחת את קובץ המאמרים המעמיק המצליח להקנות יסודות של ראייה מחקרית מאוזנת ואנליטית לכל הסוגיה של קהילות מורים והתפתחות מקצועית.

המחקר מתאר פעילות חקר שיתופית של מורים כחלק מהתפתחותם המקצועית ומציע כמה תובנות לניהול אפקטיבי של התהליך. הממצאים מלמדים על חשיבותם יצירת התרבות השיתופית של המורים והפעלתם המאתגרת בפרויקט חקר חוצה גבולות ביה"ס. הפעילות המונחית המתוארת במאמר היא חלק מיוזמה רב-שנתית בארה"ב (PRISSM ) לקידום ההתפתחות המקצועית של מורים למדעים ולמתמטיקה בבתי ספר תיכוניים ( Tamara Holmlund Nelson, David Slavit, Mart Perkins & Tom Hathorn).

פנים ולמידה מקוונת יעילה יותר להתפתחות המקצועית של מורים בהשוואה להשתלמות פנים אל פנים. באוכלוסיית המחקר כללה 68 מורים למתמטיקה ו65 מורים למדעים מחטיבות ביניים בארה"ב. עורכי המחקר בדקו גם את ההשלכות של למידה מבוזרת/משולבת מבחינת התלמידים בכיתה. תכנית ההשתלמות הידועה בשם Teacher eLearning Project (TeL) הייתה שנתית וכללה שני מודולים : יום השתלמות מרוכז בחודש ולאחר מכן 8 שבועות של מפגשים מקוונים באינטרנט. ההערכה המחקרית של הידע המקצועי והעמדות של המורים התבססה על המודל של Guskey’s (2000). הממצאים מלמדים כי הלמידה מבוזרת/משולבת תורמת רבות למוטיבציה של המורים אך גם מחזקת יכולות הוראה בתחומי המתמטיקה או המדעים. מבחינת ההשלכות על התלמידים היו להשתלמות המשולבת יותר השפעה על תחום הדעת של מדעים וטכנולוגיה ופחות במתמטיקה.

הספרות העוסקת בהתפתחות מקצועית של מורים (TDP – Teacher Professional Development) גורסת כי תהליך הלמידה ורכישת הכישורים של מורים מתבצע בתחומיהן של קהילות בעלות יעדים משותפים, קהילות אשר מוקירות את חבריהן ומתמקדות בסוגיות של פרקטיקות שונות. על רקע זה, ניתן היה לצפות כי הוספתו של ממד מקוון לתהליך התפתחותם המקצועית של המורים יתרום להגשמת המטרות של קהילות אלו. אולם, מחקרים קודמים הוכיחו כי ההקמה והשימור של תמיכה מקוונת למען קהילות אלו הינה משימה מאתגרת וכלל לא פשוטה. המחקר הנוכחי מציג ממצאים לגבי קהילה מקוונת של מורים קנדיים. מחקר זה בחן את טיב התקשורת המקוונת בין המשתתפים בפרויקט, תוך בחינת הגורמים המשפיעים על השתתפותם בפרויקט האורייני המקוון. אתר האינטרנט לא הפך למרכיב מרכזי בתהליך ההתפתחות המקצועית של המורים מפני שהמשתתפים לא תפסו אותו כמצרך בעל פונקציה הכרחית ויעילה ( Najafi, Hedieh. Clarke, Anthony).

בעשורים האחרונים התחזק הטיעון שיש קשר בין התפתחות מקצועית של מורים לבין העלאת הישגיהם של התלמידים. יוזמות לקידום תוכניות התפתחות מקצועית של מורים בארה"ב עודדו את העוסקים בתחום לאמץ תוכניות ודרכי למידה הנתמכות בממצאי מחקרים (Birman, et al., 2007). גם גופים אחרים עשו מאמץ לשפר את תוכניות ההתפתחות המקצועית ולעקב אחר השפעותיהן על המשתלמים. לדעת כותבי מאמר זה לאור ההשקעה בהתפתחות מקצועית יש חשיבות רבה למחקרים המתייחסים לשאלות פרקטיות העומדות בפני המתכננים והמבצעים של התוכניות. הספרות הקיימת מראה שהתפתחות מקצועית המתוכננת במדויק ומועברת למשתלמים ע"י המחברים במסגרות תורמות עשויה להיות בעלת השפעה על הישגיי תלמידים. אך יש צורך להראות את היעילות של תוכניות כאלה כאשר הן מועברות ע"י אחרים במגוון של הקשרים (Wayne, A., Suk Yoon, K., Cronen S., & Garet, M.S.).

הסקירה שכתב יובל וורגן ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת עוסק בהשתלמויות מורים במערכת החינוך, ובעיקר בקשר בין נושא ההשתלמות לבין התחום המקצועי של המורה המשתלם. מחקרים על ההכשרה המקצועית של מורים מלמדים כי יש צורך לבחון גישות מערכתיות מקיפות, המבוססות על תכנון מרכזי ועל יעדים ארוכי טווח. ממחקרים אלו עולה גם כי יש ללוות את הכשרתם המקצועית של מורים בתמיכה רחבה בתוך בית-הספר ומחוצה לו ובהערכה שיטתית המאפשרת לעמוד על מידת התאמתה של הלמידה לצרכיו המקצועיים והאישיים של המורה. הממצא העיקרי העולה במסמך זה הוא שכיום אין למשרד החינוך נתונים על הקשר שבין נושא ההשתלמות לבין מקצוע ההוראה של המורה המשתלם או צרכיו המקצועיים והאישיים. נוסף על סקירה רחבה של סוגיה זו, מוצגים במסמך עיקרי המדיניות של משרד החינוך בתחום ההשתלמויות, וכן נתונים מפורטים על היקף ההשתלמויות ועל תקצובן.

ככל שחשיבות ההנחיה מקבלת תוקף מחקרי בהתפתחות המקצועית של מורים , כך הולכת וגדלה ההתעניינות בהנחיה מתוקשבת כאמצעי לביצוע התמיכה והליווי של מורים ותיקים באינטרנט. מטרת המאמר הנוכחי הייתה לסקור מחקרים על הנחייה מתוקשבת למורים , בעיקר מורים הנמצאים בתהליכי השתלמות והתפתחות מקצועית. נבדקו גישות ואמצעים שונים להנחיה מתוקשבת כגון הנחייה מתוקשבת סינכרונית באינטרנט , הנחייה מתוקשבת מבוססת דוא"ל והנחייה מתוקשבת מבוססת פורומים מקוונים. ממצאי המחקרים שנסקרו מלמדים כי למרות הקצב האיטי באימוץ טכנולוגיות ההנחיה המתוקשבת בבתי הספר, אלו שנעזרו בה דיווחו על התנסות חיובית מאד ושינוי עמדות בעבודה המקצועית בעקבות כך. לא נמצא עדיין אישוש אמפירי ( איכותני או כמותי ) לשיפורים מהותיים בעבודת המורים ( אין מחקרים שערכו תצפיות על מנת לגלות שינויים בעבודת המורה בעקבות ההנחיה המתוקשבת ). נוכח חשיבות ההנחיה המתוקשבת להתפתחות המקצועית של המורים ממליצים עורכי הסקר להרחיב את היריעה בתחום ולבצע מחקרים מעמיקים אשר מהם ניתן לקבל תובנות נוספות על האפקטיביות הפדגוגית של ההנחיה המתוקשבת.

זהו מסמך המציג ממצאי מחקר על צורכי ההתפתחות המקצועית של מורים בשנים ה-2 – 6. במסגרת הסקר התקיימו ראיונות קבוצתיים (59 משתתפים) ועיקרו – סקר אלקטרוני (667). ההתפתחות המקצועית המתמשכת בסקוטלנד היא בעלת אוריינטציה אינדיבידואלית ומבוסס על סדרה של סטנדרטים מבוססי-כשירויות. למרות ההכרה בכך שיש צורך שונות בהתנסויות, מסמכי מדיניות נוטים להעדיף התפתחות מקצועית פורמלית על פני למידה מקצועית בלתי פורמלית. התפיסה היא שהרגלים טובים עשויים וצריכים להילמד בשנת ההתמחות ובשנות ההתפתחות המקצועית המוקדמת. ניתן לראות שיש מסגרת שונה למורים בשנה השנייה והשלישית. אחריותיות נחשבת לעניין מרכזי: האחראים על הערכת ההתפתחות המקצועית מבקשים לראות תפוקות מדידות, אם כי הדבר עשוי לגרום לתפישה מוגבלת של ההתפתחות המקצועית, ככזו שקל למדוד אותה, למשל, בספירת שעות בניגוד לבחינת איכויות. תוכנית ההתמחות בסקוטלנד נחשבת להצלחה, אך ראוי לשקול את ההמשכיות במעבר לשנה השנייה במונחים של סוג ורמת התמיכה כמו גם לסטטוס ההעסקה של המורה החדש ( Kennedy, A.).