אתרים מלווי קורסים העוסקים בהתפתחות מקצועית של מורים, מהווים בד"כ מקור לחומרים ובמה להחלפת דעות. השימוש הזה במדיה המתוקשבת אינו מוביל בהכרח להתפתחות מקצועית משמעותית של המורים המשתתפים ובודאי אינו נוגע למורים שאינם משתתפים בקורס.בהרצאה שהוצגה בכנס מו"ח 2003, הוצג מודל הפעלה הנשען מחד, על מאפייני גישות עדכניות להתפתחות מקצועית של מורים ומאידך, על יתרונות המדיה המתוקשבת. (אסתר בגנו, סמדר לוי, אירינה ויסמן)

המאמר מדגים סוגים של קבוצות למידה של מורים (TSG) אשר מאורגנות ונתמכות על ידי מורים, במטרה לעזור להם לחזק את התפתחותם המקצועית בתחומים בעלי עניין משותף. בקבוצות אלה, המורים הם האחראיים ללמידה העצמאית שלהם, ומקביל שואפים להגשים מטרות אישיות באמצעות אינטראקציה עם אחרים. סביבת התמיכה והאמון השוררת בקבוצות מאפשרת למורים להביע את הבנתם לגבי למידה והוראה ולאתגר אמונות ישנות. יתרונות של TSG מרובים כיוון שהן מאפשרות אינטגרציה בין צרכים אינדיבידואלים וצרכי בית הספר, וכיוון שהלמידה בהן מתמקדת בצמיחה ושינוי. הקבוצות מבנות תלות-הדדית חיובית בקרב מורים באמצעות אינטראקציות פנים מול פנים, מחזקות מיומנויות של מנהיגות ומספקות התנסויות חדשות בעשיית החלטות, תקשורת ופתרון קונפליקטים.(Shirley Lefever-Davis, Cindy Wilson, Elizabeth Moore, Andrea Kent, Scott Hopkins)

שימוש בפורטפוליו קשור ל: התפתחות מקצועית או בהקשר להסמכה מקצועית, ותנאי השימוש בו: חובה או וולנטרי. שימוש בפורטפוליו גורם להתפתחות מקצועית גם לטווח ארוך. (Kari Smith, Harm Tillema)

התפתחות מקצועית מתרחשת אם כך כתוצאה מתהליכים לימודיים –התנסותיים מתמשכים, בהקשר נתון, המכוונים לרכישת ידע שלם וקוהרנטי, לרכישת תובנות, להבהרת עמדות, ולרכישת רפרטואר של פעילויות שמורה זקוק להם כבסיס לפעילות יום יומית בעבודתו.כתוצאה מכך רוב התפתחותו המקצועית של המורה מתבססת על למידה בעבודה. זוהי למידה ללא מילים, ידע שמורווח במהלך ההתנסות. אחד הדברים שמבחינים בין מורים בשנתם הראשונה לבין מורה אומן היא היכולת של האחרון לנתח סיטואציות הוראה ולרכוש רפרטואר רחב של אסטרטגיות הוראה. (Vonk J.A.C)

מטרת המחקר הראשונה היתה להבחין בין מורים מלווים למורים לא מלווים מבחינת התפתחותם המקצועית גם לאחר שבע שנות עבודה. נמצא כי ציון ההתפתחות המקצועית של המורים המלווים גבוה ברמה סטטיסטית מובהקת מציון ההתפתחות המקצועית של המורים הלא מלווים. משמעות מממצא זה היא, שלמורים המלווים יש יתרון, כי כבר בשלב הראשון של ההתפתחות המקצועית, ההתקדמות ב", אני" של המורים עצמם אינו תורם להוראה, מטריד ומעסיק יתר על המידה את המורים, משפיע על עמדותיהם ועל איכות ההוראה שלהם ומכביד על עבודת החינוך בהוראה. בדיקת ההבדלים בהתפתחות המקצועית של מורים לפי ליווי בקליטה מראה, כי המורים המלווים בקליטה מגיעים מהר יותר לשלב גבוה יותר של התפתחות מקצועית בהשוואה למורים הלא מלווים. (הנרי תם)

מרכזי מורים הם המסגרת אשר אמורה לתת מענה להתפתחותם המקצועית של המורים ולקידומם, תוך ראיית צורכי מערכת החינוך באזור. המחקר נערך בשני שלבים: בשלב הראשון, בהתבסס על בהתבסס על ספרות מקצועית ועל סקרנו את הספרות המקצועית וערכנועל ראיונות עומק מובנים פתוחים למחצה זוהו ארבע אשכולות של ערכים המבטאים את ההתפתחות המקצועית של המורים והם: התפתחות אקדמית, התפתחות דידקטית, התפתחות אישית והתפתחות חברתית. בשלב השני הועברו שאלונים הכוללים שאלות פתוחות ושאלות סגורות, במטרה לבדוק את חווית התפתחותם המקצועית של המורים בכל אחד מממדים אלו. במחקר נטלו חלק 125 מורים בפועל, שלמדו במרכז מורים במכללה אקדמית בשנה"ל תשנ"ט-תש"ס, סה"כ 50 גננות ומורים לגיל הרך, 50 מורים מנחי מחשב ו- 25 מורי מדע, טכנולוגיה ומתמטיקה. (עפרה ניר-גל, אורית אבידב, עמוס פליישמן)

מטרת המחקר לזהות את המודל המנטלי של מורות על האופן שבו תלמידים לומדים בכיתה. המודל הוסק מדבריהן של מורות על הוראתן. למחקר שלוש השלכות בתחום ההתפתחות המקצועית של המורים. ההשלכה הראשונה היא בתחום הכשרת מורים. המודל המנטלי שזיהינו במחקר שלנו יכול לשמש כפריסמה למורי מורים כאשר הם מנתחים ודנים בשיעוריהם של פרחי הוראה ומורים. המודל יאפשר למורי המורים לנתח ולדון בהוראת המורה בתוך מערכת קונספטואלית שלא פותחה לפני מחקר זה. ההשלכה השנייה היא בתחום הרפלקציה של מורים. התיאור של המודל המנטלי על-פעולה יוכל להנחות את החשיבה של המורים על הוראתם ולשמש כלי לרפלקציה. ההשלכה השלישית היא בתחום הרפורמה בחינוך. כדי שמורים יהיו מודעים למודלים המנטליים שלהם, יש לכתוב תוכנית שתתאים למורי מורים בעבודתם. תוכנית זו תוכל להתבסס על המודל המנטלי שזיהינו במחקר זה. אם מורים יהיו מודעים למודלים המנטליים שלהם, יתכן שהם יהיו פתוחים להפנים וליישם גישות נוספות בהוראה (ג'ודי שטיינר)

המחקר של ד"ר שוש מלאת הוא מחקר מעקב מהסוג של "חקר מקרים" שהתחקה אחר תהליכי ההתנהגות והחשיבה של מורים מתחילים בוגרי אוניברסיטאות ומורים מתחילים בוגרי מכללה בשנה הראשונה לעבודתם. חלק מהמורים המתחילים השתתפו בפרויקט ליווי בקליטה (פרויקט תמיכה במורים מתחילים מטעם המוסד המכשיר, כולל הנחייה מלווה). מטרת המחקר הייתה לחשוף את התמורות בתפקודו של המורה המתחיל. המחקר נערך בשיטה האיכותית. כלי המחקר כללו תצפיות, שאלונים וראיונות רפלקטיביים. (שוש מלאת)