בבית הספר "יובלים" בקדימה־צורן מקיימים זו השנה השנייה פרויקט בשם "מעגלי שיח" המפגיש בין התלמידים ובין המחנכות פעם בשבוע. המפגש מוקדש כולו לשיחה. מעגלי השיח, מספרת רינה צבע, מנהלת בית הספר, שינו את אקלים בית הספר בצורה דרמטית. בבית הספר לומדים 398 תלמידים ב־14 כיתות. מעגלי השיח מתקיימים בקבוצות קטנות (מחצית מתלמידי הכיתה) בהנחיה של מורה מצוות המחנכות ובשיתוף מנהלת בית הספר והיועצת.

המחקר מתמקד בהטמעת מערכת מקוונת לניהול למידה במוסדות חינוך בהתאם לגישת החדשנות הכוללת. המחקר המתואר בחן את הטמעתה של מערכת משו"ב (מידיות, שקיפות, ובקרה) בעשרה בתי ספר על-יסודיים שש-שנתיים. לשם כך נבדקה מידת האינטראקטיביות בין עובדי ההוראה, התלמידים והוריהם. כל בתי הספר החלו להשתמש במערכת משו"ב בשנת תשס"ז, ונעזרו בה ברציפות במשך שלוש שנים עוקבות (בלאו, אינה, מירה, המאירי ).

מניתוח הכתבה בעיתון "הארץ" על הטאבלטים של ילדי כיתה ז' בבת ים ניתן להסיק כמה תובנות ומסקנות. המורים, אמנם עושים את מלאכתם נאמנה אבל אין שום קשר בין המדיה החדשה ( ספרי לימוד דיגיטאליים מאוחסנים בטאבלטים) לבין שיטות ההוראה שנותרו כפי שהיו. שילוב אמצעי מדיה חדשניים ללא כל שינוי מקביל בדרכי הוראה ובאסטרטגיות הפעלה דידקטיות מוביל למצב דיכוטמי בכיתה : מצד אחד התלמידים המחפשים אפשרויות פעולה ולא יכולים להישאר פסיביים ומצד שני המורה שעדיין נותר במוקד הפעולה של הוראה פרונטלית.

מיזם "סיסמה לכל תלמיד" נולד במטרה לאפשר למערכות החינוך בפריפריה להשתמש בטכנולוגיית הידע, כחלק בלתי נפרד מאורח חייהם של התלמידים ולהכניס את בתי הספר לעולם הטכנולוגי של המאה ה -21. המיזם מתבסס על פורטל מרכזי, המאפשר גישה אליו מכל מחשב המחובר לאינטרנט ומאפשר סביבת למידה והוראה מתקדמת ומחשוב בתי הספר בקלות.

המעבר מספרי לימוד לספרי לימוד ממוחשבים הולך ומתגבש בעולם ולאחרונה נערכים ניסיונות טכנולוגיים ופדגוגיים מעניינים על מנת לפתח ספר לימוד ממוחשב בתחומי דעת שונים . בהתאם לדו"ח 2011 Horizon, ספרים אלקטרונים נצפים להיות במרכז המגמה השלטת שמוסדות חינוך מאמצים אותם. המומחים סבורים כי בהיבט אחד יש לספרי הלימוד המקוונים יתרון מהותי והיא שאלת עדכון התכנים; התלמידים לא יצטרכו עוד להמתין בסבלנות עד שייצאו לאור ספרי לימוד מעודכנים כי ספרי לימוד מקוונים יכולים להתעדכן במהירות ע"י מערכות ממוחשבות מתקדמות באינטרנט. יחד עם זאת, סבורים המומחים כי פורמטים דיגיטליים אינם תורמים בהכרח לקריאה רציפה ונמשכת ( דזירה פז ועמי סלנט) .

עדכון לסקירה השנתית אודות ימים מקוונים בבתי ספר ישראליים. ניתוח ממצאי האיסוף מצביע על התרחבות הפעילות המתוקשבת של ימים מקוונים בבתי הספר בשנה האחרונה ועל גיבוש מודלים פדגוגיים להנעת תהליכי הלמידה בימים המקוונים , כגון הפעילות של זהר טלמור-רוטבליט, מפתחת המודל "מקוונים גבוה" . הימים המקוונים בבתי ספר בישראל שהחלו בהשראה ובתכנון של ד"ר אברום רותם , בחט"ב בכפר ורדים לפני 12 שנה , הפכו להיות מיזם חינוכי ייחודי ישראלי של תקשוב חינוכי בעולם.

בכנס ון-ליר הופץ סיכום של מחקר , שבחן את התפיסות של מורים ומנהלים לגבי האמון שמוענק להם בעבודתם. המחקר בוצע ע"י מכון ון-ליר בשיתוף עם מכון אבני ראשה. במחקר השתתפו 15 מורות ו-15 מנהלים מבתי ספר באזור ירושלים. המחקר נערך בצורה איכותנית באמצעות ראיונות עומק עם המורות והמנהלים. המורות ציינו את האוטונומיה ניתנת להן בעבודתן כקנה מידה מרכזי לתחושה שיש בהן אמון. המורות גם ציינו כי תכנית הלימודים המהודקת בישראל היא אחד הגורמים המרכזיים המגבילים את האוטונומיה שלהן. המורות שהשתתפו במחקר הבחינו בין שני סוגי בקרה על עבודתן : בקרה חיצונית שמפעיל משרד החינוך ובקרה פנימית שמבצע בדרך כלל המנהל. המורות תפסו את הבקרה החיצונית , שמתבצעת ע"י המפקחים, כמנותקת לגמרי מההקשר הבית ספרי והכיתתי. כמו כן , סברו המורות כי הבקרה שמבצעים המפקחים אינה איכותית , אינה יעילה, ולעתים לא הוגנת .

תקציר מתוך הרצאה שהוגשה על ידי סוזן צעירי ואריאלה לונברג בכנס רשתות חברתיות בחינוך במכון מופ"ת בשנת 2010 . ניתן למצוא דוגמאות מגוונות ללמידה באמצעות רשתות חברתיות בארץ ובעולם. מורים היוצרים או המשתתפים ברשתות חינוכיות, טוענים כי הרשת מאפשרת למורה לתת ביטוי לתפקיד האמיתי שלו כפי שתואר על ידי ויגוצקי. לא עוד sage on the stage אלא, guide-on-the-side או meddler-in-the-middle. בסביבה זו התלמיד גם יכול ללמד או אף להיות קטליסט ללמידה של אחרים ובכך גם תפקודו המסורתי כ"מקבל מידע" משתנה לתפקיד פעיל, יוזם ויוצר ( סוזן צעירי ואריאלה לונברג ).

אם בעבר ההגדרה למוסד חינוך טוב הייתה ברורה ועשויה מקשה אחת, הרי שכיום הגיוון והיצירתיות חשובים במיוחד: מוסד לימודי טוב הוא זה המוצא נוסחה ייחודית המתאימה לתלמידים הלומדים בו. בתי הספר והגן המופיעים ברשימה זו מצויים תחת גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך, המאפשר למוסדות חדשניים בעלי רעיון מקורי לבחון את הפיתוח החינוכי שלהם, ובהמשך להפיצו וללמדו בבתי ספר נוספים ( עמרי מניב ).

ההתפשטות השימוש של טאבלטים מסוג אייפד בבתי ספר בארה"ב היא יותר מהירה מאשר תכננו מערכות החינוך ומשרד החינוך הפדראלי . אלפי כיתות בארה"ב כבר מצויידות במחשבי אייפד. השימוש הגובר באייפודים בכיתות בארה"ב מייצג כמה מאפיינים של הפצת חדשנות בחינוך עפ"י רוג'רס מחד, אך כמה מאפיינים ואילוצים של איי חדשנות במערכות חינוך מאידך. בכל מקרה , קצב התפשטות החידוש החינוכי נותר גבוה בארה"ב . יש גם מיזמים של מחוזות חינוך בארה"ב ( כגון פאלם ביץ' ומחוז החינוך ( MCALLEN ) אשר יזמו תכנית מקיפה לכניסה מאסיבית של כל בתי הספר במחוז לשילוב אייפדים בכיתות .

יעקב הכט מדווח על ביקור משלחת אנשי החינוך הישראליים בחודש מאי 2012 בבתי ספר ייחודיים בארה"ב . "יום רביעי התחיל בבית ספר הקסום של אורבן-אקדמי אחד מבתי הספר שמובילים את רעיון "בתי הספר הקטנים". מודל של חלוקת בית הספר הגדול של אלפי תלמידים למספר בתי ספר קטנים ביני מאה עד חמש מאות תלמידים. במתחם שביקרנו היום קיימים שישה בתי ספר קטנים, שאורבן אקדמי הוא אחד מהם, אורבן אקדמי הוא בית ספר לנוער בסיכון של ניו יורק, נוספו לדיווח הקצר הזה רשימת מחקרים ומאמרים שצוות פורטל מס"ע אסף בנושא בתי הספר הקטנים בשנים האחרונות.