מערך שיעור בלמידה מרחוק .בשיעור כפול זה נדון בשילוב וההטמעה של בלוג הלמידה כסביבה לימודית מתוקשבת בביה"ס ובכתות הלימוד. במהלך הסיור הוירטואלי ( 12 תחנות נפרדות) מוצגות יוזמות שונות של מורים שפועלים בארץ ובעולם ליצירת סביבה מתוקשבת המבוססת על בלוגים ובסיום השיעור מוצגים התנאים להצלחת הטמעת הבלוג הלימודי ( עמי סלנט) .

הטשטוש בין הפרטי לציבורי קיים, גם ללא הכנסת פייסבוק ככלי חינוכי רשמי, לאור השימוש הנרחב בכלי זה על ידי תלמידים ומורים כאחד. לאחר השינויים שנעשו במדיניות האבטחה ובכלים שאותם פייסבוק מציעה למשתמשים בה, קיימת כיום האפשרות לשמור על ההגדרות התפקיד החינוכי במסגרת שימוש בפייסבוק וניצול יכולותיה. גם כאשר הרצון לעכב את הקידמה קיים, וגם אם קיימות לרצון זה סיבות מוצדקות, הקידמה ממשיכה בשלה ומתרחשת, בין אם מעוניינים בכך ובין אם לאו. המאמר מפרט שימושים מומלצים ברשת החברתית למטרות חינוכיות ( רועי מרדכי ).

שאלות המחקר : מה ידוע לנו על שימוש בשעוני נוכחות בבתי ספר ברחבי העולם? מה חושבים מורים ומנהלים בישראל על הכנסת שעון נוכחות , בפרט בהקשר למושג האמון ? אילו משתנים מסבירים עמדות אלו ? מתוך מחקרו של ד"ר איתי אשר נמצא כי שעוני נוכחות למורים הוא כלי לא מקובל בעולם, לא מתאים לאופי העבודה. מבחינת המורים , יש כאן מסר שמערכת החינוך לא נותנת בהם אמון. יש חשש מהשפעה שלילית של חוסר האמון על התנהגות המורים ( איתי אשר) .

בתיכון החדש שייפתח בצפון מערב תל אביב הלימודים יתבססו בעיקר על שימוש בלפטופים וטאבלטים, אבל זה לא החידוש היחיד בו: גם מבחינה אדריכלית הוא שובר מוסכמות בשל מבנהו הייחודי. עפ"י התכנון הפדגוגי החדשני שעוצב ע"י רם כהן , מנהל ביה"ס וצוות מט"ח המלווה את ביה"ס ,הלימודים בתיכון ייעשו בעיקר באמצעות שימוש בלפטופים ובטאבלטים, במקום ספרים ומחברות, וכן באמצעות שיחות וידאו עם בתי ספר בחו"ל, מערכי שיעור אינטראקטיביים, הגשת שיעורי בית דרך האינטרנט וכדומה, ולכן הוא כבר זכה לשם "תיכון נט".

התלמידים מגבשים סגנונות למידה אישיים בסיוע כלים טכנולוגיים חדישים. לעומת זאת, בתיה"ס עדיין אינם משתמשים במודלים ללמידה אישית, ומודל ההוראה השולט הוא של "חליפה במידה אחת לכולם". כך נמצא בסקר נרחב, שנערך לאחרונה בארצות הברית על ידי קבוצת "פרויקט מחר Project Tomorrow . דו"ח ראשון על ממצאי הסקר פורסם באפריל 2012 . פרויקט מחר הוא ארגון אמריקני, ללא מטרות רווח, בתחום החינוך. בראש הארגון, שנוסד לפני 16 שנים, עומדים בכירים בארגונים כלכליים וטכנולוגיים גדולים, אנשי חינוך ואקדמיה. הארגון פועל לקידום לימודי המדעים, המתמטיקה והטכנולוגיה במערכת החינוך האמריקנית.הטכנולוגיה בבתיה"ס ומחוצה להם.

מערכות החינוך בכל רחבי העולם נמצאות כיום בפני אחת המהפכות הגדולות ביותר שידעו בתולדותיהן. המהלך, שהחל עם הכנסת מחשבים לכיתות בשנות ה-90, מגיע כעת לנקודה בה החלום לשים מסך מחובר לאינטרנט בפני כל ילד הופך למציאות בזכות מחשבי הטאבלט. איך המערכת מגיבה לזה, בישראל ובמדינות האחרות? ומהו הפוטנציאל של הכלי החדש הזה? פרוייקט מיוחד ( ענת שלו).

משיכה ושמירה על מורים יעילים בבתי ספר עירוניים באוכלוסיות עניות הוא אתגר קריטי. יש חוקרים המפרשים את שיעורי התחלופה הגבוהים בבתי-ספר אלה כעדות לכך שמורים מעדיפים לעבוד עם תלמידים חזקים, משיגים. אחרים טוענים שמורים עוזבים כתוצאה מתנאי עבודה דלים הקיימים באופן מתמיד בבתי ספר אלה. על אף יצירת איזון בהיבט של חלוקת משאבים תקציביים, תפרוסת המורים המיומנים עדיין אינה שווה, ואיוש בתי ספר אלה במורים יעילים מהווה קושי (Allensworth et al., 2009). הטיעון המובא במחקר זה הוא שעדויות ממחקרים רחבי-היקף מראים שהדפוס של עזיבת בתי ספר "קשים" עשוי לשקף העדפות של מורים לסביבות עבודה טובות יותר ולא לתלמידים אחרים ( Kraft, M) .

הוגה הדעות ג' ון דיואי טען כי תפקידו של החינוך הוא " ללמד את הילד לחשוב ולא ללמדו מה לחשוב ". רעיון זה הוא אחד מאבני הדרך בתוכנית ללמידת חקר המתקיימת בתיכון גליל מערבי , בניהולה של מאיה בליאבין , ומשולבת בתחומי דעת שונים בכל שכבות הגיל ( ז'-יב ) . בספרות התמקדו בחקר יצירתו של אמנון שמוש " תמונות מבית הספר העממי " בהקשרים הספרותיים , החברתיים והתרבותיים שלה . בנוסף , התלמידים ערכו ראיונות עם עולים חדשים והשוו את סיפוריהם לסיפורו של אמנון שמוש ( לוי סבג תמיר, רכז חקר).

שתי מורות חדשניות בארה"ב , ויקי דיוויס וג'ולי לינדסי , כתבו ספר המסכם את ניסיונן בייזום מיזמי למידה בינלאומיים שיתופיים בין כיתות לימוד ממדינות שונות. הספר יכול לשמש כמדריך עזר למורים ולמחנכים המעוניינים ליזום פרויקטים שיתופיים עם כיתות מקבילות ברחבי העולם , והוא מציג את ההתמודדות הנדרשת לכך וההיערכות של המורים ללמידה שיתופית בעולם . הכותבת הראשית , המורה ויקי דיוויס , נחשבת בארה"ב ובעולם כמורה החדשנית ביותר בתחומי הלמידה המתוקשבת ( Vicki Davis Julie Lindsay).

דדי צוקר, שותף ומנהל בחברת "בליגיר" המפתחת לימודים באמצעות טאבלט, והרב אליעזר קורצוויל, מנהל הנתיב לחברה ולמשפט בקרית החינוך אמ"ית כפר בתיה, דנו בהרצאה משותפת במידת ההצלחה ובנקודות התורפה שהתגלו בניסיונות הראשונים של לימוד באמצעות טאבלט בישראל. 6 בתי ספר בבת ים משתתפים בניסוי הטאבלטים וביה"ס אחד ברעננה ( אמ"ית , כפר בתיה) . עיקרי הרצאה משותפת בכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה , מכון מופ"ת , 28 במרץ 2012 .

אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ30% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים . עם זאת, יצוין כי לפני שלוש שנים היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך. בסקירה מובאות דוגמאות יציגות לאתרי אינטרנט פעילים של כיתות ביה"ס ברחבי הארץ ( עמי סלנט) .

בניית קשרי-גומלין בין ביה"ס להורים יכולה להתבצע בעזרת מספר מנגנונים. במאמרנו נתמקד באחד מהם שלהערכתנו, פחות רווח בזירת ביה"ס, ויש מקום ליישמו דווקא בזירת ביה"ס שהיא נגישה ורלוונטית לא רק למורים, אלא גם להורים. המנגנון המוצע הוא למידה משותפת של מורים והורים בנושאים מרכזיים המעסיקים אותם – הן כמורים והן כהורים. המודל המסורתי ההיררכי של המורה המומחה וההורה הנזקק – צריך לפנות את מקומו לדיאלוג בין שווים, מתוך אמון וכבוד הדדיים ( אבי צפרוני) .