בתי ספר
מיון:
נמצאו 1123 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    כוחם של מפקחים, מנהלים ואנשי מנהלה ליצור שינוי מהותי ופרקטי בנושא המעמד החברתי והמקצועי של המורים הינו מוגבל. אבל, בעזרת האסטרטגיות המוצגות בפריט זה, שאינן מצריכות בהכרח משאבים כספיים, אפשר ליצור סביבת עבודה הומנית אשר מכבדת את זהותם, נקודת מבטם ומקצועם של המורים.

  • תקציר

    מתוך שאיפה להעצים את שוק התעסוקה ולהגדיל את התוצר הלאומי גולמי, נעשים מאמצים כבירים לשפר את האיכות של הוראת ה-STEM בבתי הספר העל-יסודיים בארה"ב. הגם שמירב המאמצים מופנים לשדה ההכשרה להוראת STEM, חשוב מאוד לבחון, עוד לפני כן, כפי שעושה מאמר זה, את האתגר המכריע של גיוס מורים להוראת STEM, ובפרט בבתי ספר קשים לאיוש.

  • תקציר

    המטרה של ניהול משאבי אנוש בבתי ספר היא לתרום לשיפור איכות שירותי החינוך הניתנים במוסד. ניהול משאבי אנוש מבוסס על פרקטיקות ופעילויות הקשורות להתנהגות עובדים, עמדותיהם, גישתם לעבודה (מוטיבציה) ויעילות הפעולות שלהם. הוא מתמקד בגיוס עובדים, פיתוחם המקצועי, הנעתם ושימורם בארגון. מאמר זה סוקר את האלמנטים של ניהול משאבי אנוש ואת תפקידו של המנהל בניהול משאבי אנוש בבית הספר.

  • סיכום

    הצורך של בתי ספר ליישם ניהול משאבי אנוש הולך וגדל. ניהול משאבי אנוש יכול לסייע לשיפור הישגי התלמידים באמצעות הגברת המעורבות והמוטיבציה של המורים. מאמר זה מציע מסגרת מושגית לעיצוב ניהול משאבי אנוש בבתי ספר שיסייע ביצירת כוח עבודה איכותי ומחויב של מורים. המאמר מתמקד בגישת המחויבות לניהול משאבי אנוש ומציע פרקטיקות שעשויות לתרום ליצירה של כוח עבודה של מורים מוכשר ומחויב וכן מצביע על תהליכים ליצירת סביבה מיטבית שבה ניהול משאבי אנוש עשוי להוביל לתוצאות רצויות.

  • תקציר

    במטרה לנתח את ההשפעות של גישת הלמידה החברתית-רגשית, בוצעה סקירת-על בקרב 213 בתי ספר ו-270,034 ילדי גן ותלמידי א'-י"ב בארצות הברית במשך 52 שנים (2007-1955). נמצא שתלמידים אשר מוריהם שילבו וישמו פרקטיקות של למידה חברתית-רגשית הצליחו לשפר את גישתם ללימודים, מיומנותם החברתית, ויסותם הרגשי והישגיהם הלימודיים. במקביל, גננות ומורים דיווחו על שימוש מוצלח ומספק של תוכנית לימודית זו.

  • סיכום

    מחלקת החינוך של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ערכה סקר נרחב בין נשאלים מ-59 מדינות שונות, בניסיון לברר כיצד מתמודדות מערכות החינוך בעולם עם משבר הקורונה ועם הדילמות שמעלה הפתיחה מחדש של בתי הספר. פורטל מס"ע יציג את הממצאים וההמלצות בסדרת סיכומים. סיכום זה יעסוק בנזקים לחברה, לכלכלה ולתמידים ולדרך הנכונה לפתוח את בתי הספר מחדש

  • סיכום

    מחלקת החינוך של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ערכה סקר נרחב בין נשאלים מ-59 מדינות שונות, בניסיון לברר כיצד מתמודדות מערכות החינוך בעולם עם משבר הקורונה ועם הדילמות שמעלה הפתיחה מחדש של בתי הספר. פורטל מס"ע יציג את הממצאים וההמלצות בסדרת סיכומים. סיכום זה יעסוק בדרך שבה כדאי למדינות מדינות להתמודד עם התנגדות ציבורית לצעדי מדיניות ולפצות על אובדן החומר שנלמד.

  • סיכום

    סר פרופ' קן רובינסון שמת בסוף השבוע שעבר היה אחד מחוקרי החינוך הידועים בעולם, בעיקר בשל ביקורתו החריפה על מערכת החינוך. ההרצאה שנתן ב-2006 תחת הכותרת "האם בתי הספר הורגים את היצירתיות?" היא הרצאת Ted הנצפית בהיסטוריה, עם כ-66 מיליון צפיות. לפניכם סקירה ביקורתית של עיקרי משנתו.

  • סיכום

    דוח זה מביא שבעה לקחים משמעותיים ממחקר, שנמשך שלוש שנים ושהתמקד ברשתות של בתי ספר, הפועלות לשיפור איכות ההוראה וארגונה בבתי הספר. הדוח מספק דוגמאות מעשיות והנחיות מעשיות למנהלי בתי ספר, מפקחים, ממונים וקובעי מדיניות בנוגע לארגון שירותי החינוך ולקשר שבין בתי הספר.

  • סיכום

    כתב העת היוקרתי The New Yorker פרסם כתבה ארוכה על רשת בתי ספר ציבוריים בזיכיון בשם Success Academy, הפועלת בעיר ניו יורק ונתונה במחלוקת ציבורית עזה.תלמידי הרשת משיגים ציונים גבוהים במבחנים האחידים של מדינת ניו יורק. 95% מהתלמידים הצליחו להשיג "דרגת מומחיות" בבחינות במתמטיקה ו-84% השיגו דרגה זו בבחינה באנגלית ואמנויות. זאת כאשר שיעורי השגת דרגת המומחיות הממוצעים בעיר נמוכים בהרבה: 36% ו-38% בהתאמה. הישג זה ראוי להערכה מיוחדת, משום שרוב תלמידי הרשת מגיעים משכבות מוחלשות: רובם הגדול שחורים ולטינים, ולפחות שני שלישים מהם באים ממשפחות עניות. הרשת החלה את דרכה עם בית ספר אחד ב-2006, וכיום יש בה 46 בתי ספר שבהם לומדים יותר מ-15 אלף ילדים מגן הילדים ועד כיתה י"ב.

  • תקציר

    המחקר בוחן את ההשפעה של מתחים גזעניים בבית הספר ואי-הכרה בתרבות ההיספנית על הפנמת התסמינים בקרב 58 מתבגרים לטיניים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה ובוחן האם הזהות האתנית ממתנת את הקשר הזה. התוצאות מראות שלחץ חינוכי ותרבותי מקושר עם בריאות נפשית גרועה (Stephanie A. Torres and Catherine DeCarlo Sant, 2017 ).

  • תקציר

    התפיסות של המשפחות את בתי הספר והמורים, והאינטראקציות עמם, יכולות למלא תפקיד חיוני בתוצאות החינוכיות של אנשים צעירים. על פי תיאוריית המערכות האקולוגיות של אורי ברונפנברנר (Urie Bronfenbrenner), אנשים צעירים גדלים בתוך מערכות מקוננות מרובות של השפעה היוצרות אינטראקציה זו עם זו. על כן, ההתפתחות שלהם מושפעת מאנשים, מתהליכים וממוסדות בכל הרמות, החל מהמשפחה שלהם, עבור בבית הספר שבו הם לומדים וכלה בחברה. מחקר זה בחן את התפקיד של יחסי בית ספר–משפחה, את שביעות הרצון של ההורים מבית הספר ואת הקשרים שלהם להישגים חינוכיים (Hampden-Thompson, Gillian; Galindo, Claudia, 2017).

  • לינק

    כנסי צ'ייס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה המתקיימים כבר 12 שנים מייצגים את נדבך הידע המשמעותי ביותר להבנת הטמעת התקשוב החינוכי בישראל. ההרצאות והפוסטרים בכנס השנים-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס שנערך השבוע בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה שקפו נאמנה את העשייה המחקרית המגוונת בתחומי התקשוב החינוכי בכלל והטמעת התקשוב החינוכי בבתי הספר בפרט (עמי סלנט).

  • תקציר

    המאמר מדווח על אופיס 365 לחינוך (Office 365 Education), שירות חינמי המוצע על-ידי מיקרוסופט כדי לסייע לקידום שיתוף הפעולה והשיתופיות של עבודת הכיתה בין מורים לבין תלמידים, כולל אופיס אונליין (Office Online), יאמר (Yammer) ואתרי שייר פוינט (SharePoint).

  • לינק

    מבין המאמרים שהתפרסמו בעשור האחרון בנושאי חינוך מתוקשב והוראה מתוקשבת בולט בעומקו וברפלקטיביות שלו מאמרו של אבי ורשבסקי, מנכ"ל MindCET וחבר הנהלת מטח, באסופת המאמרים שערך פרופסור יורם הרפז בהוצאת מכון מופ"ת, 2016. לאור חשיבותו של המאמר למערכת החינוך סיכם עמי סלנט את עיקרי הדברים בבלוג שלו (עמי סלנט).

  • תקציר

    המחויבות לכונן מערכת של הכשרת מורים "המובלת על ידי בתי הספר" באנגליה, אשר הוכרזה בידי ממשלת הקואליציה ב-2011 ונשמרה בנוקשות לאחר מכן, ייצגה פרידה מרחיקת לכת מסוגים קודמים של עמיתות בהכשרת מורים ראשונית. ב-2014, הממשלה כוננה "סקירה של הכשרת מורים ראשונית", בהובלתו של מנהל בית ספר יסודי, סר אנדרו קרטר. דבר זה נתן אות להכרה בהכשרת מורים כ"בעיית מדיניות", במונחים של מרילין קוכרן-סמית. הדוח, שפורסם בתחילת שנת 2015, היה מגוון יותר ממה שניתן היה לצפות, אף על-פי שמספר מתחים עמוקים הופיעו בקריאה אנליטית צמודה יותר; ארבעה ממתחים אלה דומים לאלה שהוגדרו בעבר על ידי קוכרן-סמית ושניים הם מופעים חדשים. מאמר זה מזהה ודן במתחים אלה כפי שהם מופיעים בסקירה של קרטר ומקשר אותם לדיונים רחבים יותר אודות הקשרים בין הוראה, הכשרת מורים, עדויות ומחקר, ותהליכי קביעת מדיניות בחינוך (Mutton, Trevor; Burn, Katharine; Menter, Ian, 2017).

  • לינק

    הספר מתאר ומדגים כיצד יכולים בתי ספר לבנות יכולת שתאפשר להם להגיע להישגי תלמידים גבוהים יותר, באמצעות האוטונומיה שניתנה להם בשנים האחרונות – וכך להרוויח את הערך המוסף באוטונומיה – וכיצד יכולות מערכות חינוך לתמוך בבתי הספר. הספר נסמך ברובו על מחקר התומך בחלקה של אוסטרליה במחקר הבינלאומי על אוטונומיה בית ספרית ולמידה (International Study on School Autonomy and Learning – ISSAL), שכולל צוותי חוקרים מאוסטרליה, קנדה, הונג קונג, אנגליה, פינלנד, ישראל וסינגפור. במאמר זה מופיעים תקצירים מתוך הספר, שעשויים להועיל ללמידה ולחקירה המתקיימות בסמינרים ובסדנאות (בריאן ג' קולדוול).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפנה את תשומת לבנו לתיעוד מקורי של מרחב למידה בית-ספרי לא שגרתי ומעורר השראה: "לואי הוא vlogger מהמפורסמים בעולם. בסרטון הזה הוא מבקר בבית הספר הכי אקולוגי בעולם. Green School Bali נמצא באי באלי שבאינדונזיה (מאוד קרוב לאוסטרליה). לואי הוזמן על-ידי אחת המורות לסיור בבית הספר. בסיור מתגלה התכנית הפדגוגית של בית-הספר, בגישה יזמית-קהילתית-אקולוגית. בית הספר טובל בצמחייה ומטפח אותה למטרות הזנה – בבית הספר פועל מזנון בו הכריכים עטופים בעלי בננה, כל הגידולים אורגניים כמובן. כל הגישה האקולוגית הזו השפיעה על הקהילה של בית הספר, ורבים מההורים עברו לגור בבקתות מסביב לבית הספר" (לימור ליבוביץ).

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא לנתח שני תהליכים מקבילים במערכת החינוך הישראלית: ראשית, הרעיון של אוטונומיה בית-ספרית, חקירת מקורותיו, השלכותיו הפדגוגיות והאפקטיביות שלו; ושנית, פיתוחו של החינוך הפרוגרסיבי הבולט בעיקר בתחום הקוגניטיבי של מיומנויות המאה ה-21, תוך התמקדות בטיפוח "ידע עמוק" ומיומנויות חשיבה של ילדים. כתב היד חוקר את "הגלים" השונים של פדגוגיות פרוגרסיביות שהתרחשו במערכת הבית-ספרית הישראלית במהלך השנים, תוך תיאור וניתוח התהליכים המאפיינים אותם. בהתבסס על פרספקטיבה היסטורית, המאמר מתאר באופן כרונולוגי את ההתפתחויות העיקריות הקשורות לאוטונומיה בית-ספרית וליוזמות מדיניות של מיומנויות המאה ה-21, בהתבסס על סקירת ספרות וניתוח מסמכי מדיניות (Nir, Adam; Ben-David, Adi; Bogler, Ronit; Inbar, Dan; Zohar, Anat, 2016).

  • תקציר

    במהלך העשור האחרון, מספר התכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 בבתי הספר עלה בהתמדה. למרות הצמיחה של תכניות אלה, קיימת הסכמה מועטה לגבי תרומתן לתוצרי למידה משופרים. מאמר זה סוקר 65 מאמרי מחקר ו-31 עבודות דוקטורט אשר ראו אור מינואר 2001 עד מאי 2015 על מנת לבחון את השפעתן של תכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 על הוראה ולמידה החל בגן הילדים ועד סוף בית הספר התיכון (Binbin Zheng, Mark Warschauer, Chin-Hsi Lin and Chi Chang, 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין