שתי אסכולות של חינוך: רשת בתי הספר Success Academy בניו יורק משלבת משמעת נוקשה עם תכנית לימודים גמישה
Mead, R. (2017). "Two schools of thought: Success Academy's quest to combine rigid discipline with a progressive curriculum". The New Yorker, December 11, 34-41
כתב העת היוקרתי The New Yorker פרסם כתבה ארוכה על רשת בתי ספר ציבוריים בזיכיון בשם Success Academy, הפועלת בעיר ניו יורק ונתונה במחלוקת ציבורית עזה.
תלמידי הרשת משיגים ציונים גבוהים במבחנים האחידים של מדינת ניו יורק. 95% מהתלמידים הצליחו להשיג "דרגת מומחיות" בבחינות במתמטיקה ו-84% השיגו דרגה זו בבחינה באנגלית ואמנויות. זאת כאשר שיעורי השגת דרגת המומחיות הממוצעים בעיר נמוכים בהרבה: 36% ו-38% בהתאמה. הישג זה ראוי להערכה מיוחדת, משום שרוב תלמידי הרשת מגיעים משכבות מוחלשות: רובם הגדול שחורים ולטינים, ולפחות שני שלישים מהם באים ממשפחות עניות. הרשת החלה את דרכה עם בית ספר אחד ב-2006, וכיום יש בה 46 בתי ספר שבהם לומדים יותר מ-15 אלף ילדים מגן הילדים ועד כיתה י"ב.
לקריאה נוספת
מחקר באנגליה: בתי ספר אוטונומיים מעניקים חינוך יותר איכותי
בתי הספר של הרשת מקיימים שילוב נדיר בין שתי גישות סותרות: המסורתית והפרוגרסיבית. כמו בתי ספר מסורתיים, הרשת דוגלת במשמעת, בציות ובמשטר של מבחנים וציונים מספריים. מצד שני, בדומה לבתי ספר פרוגרסיביים, מוסדות החינוך של Success Academy מרבים להוציא את תלמידיהם מחדר הכיתה אל סיורים וטיולים בשטח, מעניקים להם פרקי זמן ממושכים לקריאה עצמית וללימוד מעשי של שיעורי מדע במעבדה, וכוללים בתוכנית הלימודים פרויקטים בינתחומיים, המשלבים מקצועות לימודיים שונים כהיסטוריה ומדעים – כמו למשל על תולדותיו, חשיבותו, דרכי הכנתו ומשמעותו התרבותית של הלחם.
ביקורת
המבקרים טוענים כי הרשת מציבה ציפיות ודרישות גבוהות מדי בענייני משמעת, התנהגות והישגים לימודיים. לדבריהם, הרשת יוצרת סביבה סמכותנית, מפוקחת ואף דכאנית. סביבה כזו, אומרים המבקרים, יכולה אמנם לפתח ילדים שמתפקדים היטב בחברה מפוקחת ולהשיג ציונים גבוהים, אבל עלולה לפגוע ביכולת הלמידה העצמית שלהם במסגרות פחות מפוקחות, כגון בקולג'; סביבה כזו גם עלולה לייצר אזרחים צייתנים וקונפורמיסטים מדי, במקום מה שחברה דמוקרטית זקוקה לו: אזרחים ביקורתיים ובעלי חשיבה עצמאית.
כללי התנהגות
הרשת ידועה בדרישות המשמעת הגבוהות שלה, ובהן:
נעליים ללא שרוכים: כל התלמידים נדרשים להגיע בנעליים ללא שרוכים, כדי שהמורים לא יבזבזו זמן על קשירת נעליים שנפתחו.
מיני בוחן-פתע בשיעור: הילדים נדרשים להשיב על שאלות שהמורה בוחר להפנות אליהם, גם אם לא הצביעו וביקשו רשות דיבור.
אסור לחלום בהקיץ: חובה על התלמידים להביט בדובר (מורה או תלמיד חבר) בכל רגע, פרקטיקה הקרויה בשם "מעקב". אסור לבהות בנקודה מקרית בחלל או לחמוק מקשר עין עם הדובר. זאת, כדי למנוע מהילדים לחלום בהקיץ. מי שחולם ננזף גם על ידי המורה, וגם על ידי חבריו – הילדים נדרשים להעיר לחבריהם אם חברים אלה אינם מסתכלים עליהם כשהם מדברים.
ישיבה זקופה: התלמידים נדרשים לשבת זקוף, והמורה משוטט בחדר ומניח את ידו על כתפיו של תלמיד שיושב שעון על מרפקיו במקום בגב ישר ובידיים שלובות.
חולצות בתוך המכנסיים: התלמידים נדרשים להכניס את החולצות לתוך המכנסיים, והמורים והמנהל מעירים להם כשהם אינם עושים זאת, גם בהפסקה.
אסור לומר משפטים מקוטעים: התלמידים נדרשים לדבר במשפטים שלמים, פעמים רבות בעלי מבנה קבוע: "אני לא מסכים עם איקס מפני ש..."; "אני מסכים עם איקס, ורוצה להוסיף כי...".
עפרונות במקום קבוע על השולחן: על התלמידים להניח את העפרונות במקביל לדופן הימנית של השולחן ובסמוך לה, ולא במקום או בזווית אקראיים.
כסא התרגעות: תלמיד שמפריע נשלח לשבת ב"כסא התרגעות" מיוחד.
מעורבות הורים בפיקוח: ההורים נדרשים לעקוב מקרוב אחר הכנת שיעורי הבית. בתי הספר של הרשת שולחים להורים בסיום הסמסטר גיליון שמעריך את ביצועיהם בתחום הפיקוח על ילדיהם.
השעיות תכופות: 20% מהתלמידים מושעים לפחות אחת לשנה, במיוחד בשבועות הראשונים ללימודים – בזמן שהם עדיין מסתגלים לדרישות המשמעת הגבוהות ולכללי ההתנהגות הנוקשים.
יצירת סביבה לימודית נוחה, משוכללת ומכבדת
רשת Success Academy מציבה דרישות גבוהות לתלמידים ולהוריהם, אך גם לעצמה:
לוח חכם ותזמון מדויק של הפעולות בשיעור: על לוח חכם בכיתה יש שעון דיגיטלי שסופר לאחור את השניות לסיומה של כל פעילות מתוכננת בשיעור. כל פעילות מתוזמנת מראש, וכשהיא קרבה לסיומה מכריזים: "שלוש, שתים, אחת... סיימנו!" כך למשל מוקצות 10 שניות למציאת מקום ישיבה על השטיח ולהוצאת ספר לימוד מהילקוט.
שטיחים מונעי רעש בכיתות: הרצפה בחדרי הכיתות מכוסה בשטיחים, שסופגים את הרעשים האופייניים לבתי ספר: צעדי ריצה, חריקת רגלי הכיסאות ברצפה, עפרונות שנופלים; הדממה מקלה על הריכוז.
"זמן מעגל" על השטיח: הילדים יושבים בנוחיות על השטיח במקום על הכיסא, בפרק זמן מיוחד בשיעור שמוגדר מראש ומכונה "זמן מעגל". כך יכולים התלמידים לשוחח בקלות ובנינוחות זה עם זה ועם המורים. לפעמים נהפך השטיח למרבד קסמים, ונהפך בדמיונם של התלמידים והמורים לאי מנהטן, לספינת מגלי-ארצות ולכל דבר רלוונטי לנושא השיעור.
למורים אסור לדבר לתלמידים בטון גבוה ומתיילד, מפני שהדבר נחשב כעלבון לאינטליגנציה שלהם. המורים עוברים תרגול מיוחד שנועד לגמול אותם מההרגל הזה.
על המרצפות במסדרונות מצוירות מילים לאיות, כדי שהילדים יוכלו לספוג ידע גם בהפסקות.
בשיעורי ספרות הטקסט הנלמד מופיע על הלוח סרוק, כשכל הפסקאות ממוספרות: הדבר מקל על התלמידים לאתר את הפסקה שהמורה מבקש לדון בה בכל רגע נתון. השיעור מחולק לארבעה שלבים: זיהוי הדמויות, הבעיה, הפתרון ומוסר ההשכל של הסיפור.