ניהול רשתות לשיפור בית-ספרי: שבעה לקחים מהשדה

Duff, M., Flack, C.B., Lyle, A.G., Massell, D., & Wohlstetter, P. (2019). Managing networks for school improvement: Seven lessons from the field. CPRE Workbooks 1. Available at: https://repository.upenn.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1000&context=cpre_workbooks

 

סיכום זה נכתב על-ידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת.

 

בשנים האחרונות פועלות בארה"ב יותר ויותר רשתות לשיפור בית ספרי (Networks for school improvement) (Barletta et al., 2018; Peurach & Glazer, 2012; Peurach, Glazer, & Lenhoff, 2016). אלה מעמידים בפני מנהיגים חינוכיים הזדמנויות ליצירת תשתיות דינמיות המביאות לשיפור תהליכי הוראה ולמידה.

לקריאה נוספת ראו:

הערות תיאורטיות אודות הניתוח הסוציולוגי של רשתות רפורמה בית-ספרית

שיפור איכות המורים באמצעות מדיניות מוכוונת ארגון, השלם (בית הספר) גדול מסך רכיביו (מוריו)

פערים בין סמכות לבין אחריות והשפעתם על מערכת אחריותיות במודל הניהול העצמי: נקודת מבט של מנהלים בבתי-ספר יסודיים

דוח זה מסכם את הלקחים המרכזיים לעיצוב רשתות לשיפור בית ספרי כפי שהופקו על-ידי מנהיגים חינוכיים בארבעה דפוסים מגוונים של רשתות כאלה, לרבות: מפקחים מחוזיים שתומכים בבתי ספר באיזורים גיאוגרפיים מסוימים; מרכזי תמיכה המקיימים שותפות עם מפקחים מחוזיים בטווח הביניים שבין השלטון המרכזי ובתי הספר; ארגוני זיקה (affinity organizations), דהיינו ארגונים עצמאיים שלא למטרות רווח שפועלים מכוח מכרז מהשלטון המרכזי לתמיכה במספר בתי ספר מחוזיים; וארגוני ניהול בתי ספר שבזיכיון (charter), הפועלים מחוץ למחוזות ותומכים בבתי הספר הקשורים אליהם.

הדוח מבוסס על מחקר שהתקיים בין השנים 2018-2015. המחקר כלל 71 ראיונות עם אנשי מנהלה בכירים שמפקחים על 13 רשתות אלה המכסות בין 21-250 בתי ספר ועל הפועלים במסגרתם וכן על 27 תצפיות של סדנאות לפיתוח מקצועי (מעל ל-100 שעות), שהוצעו על-ידי הרשתות.

האתגר המרכזי שעלה במחקר קשור בצורך של בתי הספר המשתתפים ברשתות לפעול באופן אוטונומי בכל הנוגע לתוכניות החינוכיות שלהם ולהוראה המתקיימת אצלם מצד אחד, ולאפשר רישות קוהרנטי ביחס לתוכניות ולהוראה בין בתי הספר מצד שני. היה עליהם לקבל מידע מהרשת וגם להזין אותה במידע כדי ליצור שיתוף פעולה ותקשורת בין השותפים.

הלקחים שעלו מהראיונות:

1) יש לפתח חזון הוראה ברור וקוהרנטי כדי לכוון את האופן שבו חברי הרשתות תופסים למידה והוראה.

2) יש להעצים בתי ספר לקבל החלטות בנוגע, למשל לקביעת יעדים, תפעול, שימוש בתוכניות הלימודים ולמידה מקצועית. בחלק מהרשתות נלקחה אחריות משותפת של מנהלי בתי הספר ושל מנהיגי הרשתות.

3) יש ליצר תקשורת דו-צדדית ופתוחה בין הרשתות לבין שותפיהם – בתי הספר. תקשורת כזו מסייעת ללמוד על צרכי בתי הספר ואתגריהם לצורך תמיכה טובה יותר מצד הרשתות.

4) יש לאפשר שיתוף פעולה בין בתי ספר החברים ברשתות, לקדם שיתוף בידע, למידה וחדשנות ולחזק אמון בתוך הרשתות. שיתוף הפעולה יכול להיעשות ברמת המורים בדרך כלל בתהליכי למידה מקצועית אך גם ברמת המנהלים או המנהיגים של מוסדות שונים ברשתות.

5) יש לבנות אמון בין בתי ספר שותפים ברשת. אמון נדרש כדי לזהות בעיות קריטיות בפרקטיקה באופנים ובהיקפים שהערכה פורמלית מתקשה לעשות. בניית אמון יכולה להיעשות דרך מפגשים פורמליים, קבוצות ייעוץ, ביקורים בין בתי ספר ומפגשי חשיבה.

6) יש להכיר את הנוף, דהיינו את המיצוב הפוליטי והמוסדי כדי להבין ולהפחית את ההשפעה החיצונית על פעולות הרשתות ועל משאביהם, על אילוצים של אחריותיות ונקיטת סמכותיות.

7) יש לעצב כדי להשתפר במסגרת עבודה בתהליך, פיתוח מנגנונים לאיסוף מידע ונתונים ולאגם משאבים. איסוף המידע יכול להיעשות באמצעות סקרים של מורים ומנהלים, תצפיות על הוראה ועל בית הספר, הערכות מעצבות ועוד. נמצא גם, שיכולת הרשתות ללמוד ולהשתפר תלויה בבגרות הארגון.

שבעת לקחים אלה מדגישים את האסטרטגיות שבהן רשתות לשיפור בית ספרי לנקוט ושנמצאו בעלות ערך על-ידי המגזרים השונים. הם מסייעים למנהיגים ולמנהלים שונים במחשבה על תהליכי ניהול ושיפור ובביצועם.

 

ביבליוגרפיה

Barletta, B., Comes, D., Perkal, J., Shumaker, R., Wallenstein, J., & Yang, B. (2018). Networks for school improvement: A review of the literature. New York, NY: Columbia University Center for Public Research and Leadership.  

Peurach, D.J., & Glazer, J. (2012). School improvement networks as a strategy for large-scale education reform: The role of educational environments. Educational Policy, 27(4), 676-710. 

Peurach, D.J., Glazer, J., & Lenhoff, S.W. (2016). The developmental evaluation of school improvement networks. Educational Policy, 30(4), 606-648.  

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

Barletta, B., Comes, D., Perkal, J., Shumaker, R., Wallenstein, J., & Yang, B. (2018). Networks for school improvement: A review of the literature. New York, NY: Columbia University Center for Public Research and Leadership.  

Peurach, D.J., & Glazer, J. (2012). School improvement networks as a strategy for large-scale education reform: The role of educational environments. Educational Policy, 27(4), 676-710. 

Peurach, D.J., Glazer, J., & Lenhoff, S.W. (2016). The developmental evaluation of school improvement networks. Educational Policy, 30(4), 606-648.  

yyya