בתיכון החדש שייפתח בצפון מערב תל אביב הלימודים יתבססו בעיקר על שימוש בלפטופים וטאבלטים, אבל זה לא החידוש היחיד בו: גם מבחינה אדריכלית הוא שובר מוסכמות בשל מבנהו הייחודי. עפ"י התכנון הפדגוגי החדשני שעוצב ע"י רם כהן , מנהל ביה"ס וצוות מט"ח המלווה את ביה"ס ,הלימודים בתיכון ייעשו בעיקר באמצעות שימוש בלפטופים ובטאבלטים, במקום ספרים ומחברות, וכן באמצעות שיחות וידאו עם בתי ספר בחו"ל, מערכי שיעור אינטראקטיביים, הגשת שיעורי בית דרך האינטרנט וכדומה, ולכן הוא כבר זכה לשם "תיכון נט".

יותר ויותר נתקל המורה המקוון באתגרים ארגוניים ופדגוגיים בכתות המקוונת 1:1 ( לכל תלמיד התקן קצה אישי ) כמו גם בכתות מקוונות חלקית, במצבים בהם עליו להתמודד עם מלכודות וסבך חוקי, תקנוני ובירוקרטי, בו המורה נזקק למוגנות מהמערכת. המוגנות הקיימת אינה עונה כיום על הצרכים שמעמידה הסביבה הלימודית העדכנית, המפורטת לצורך כך במאמר זה בקצרה, שכוללת שלושה מרכיבי יסוד: התנהלות בסביבה טכנולוגית, תוכן, ושימוש במדיה מתווכת שהיא המדיה החברתית ( אברום רותם ועידית אבני).

מערכות החינוך בכל רחבי העולם נמצאות כיום בפני אחת המהפכות הגדולות ביותר שידעו בתולדותיהן. המהלך, שהחל עם הכנסת מחשבים לכיתות בשנות ה-90, מגיע כעת לנקודה בה החלום לשים מסך מחובר לאינטרנט בפני כל ילד הופך למציאות בזכות מחשבי הטאבלט. איך המערכת מגיבה לזה, בישראל ובמדינות האחרות? ומהו הפוטנציאל של הכלי החדש הזה? פרוייקט מיוחד ( ענת שלו).

ספרם החדש של פרופסור Chris Dede ומומחה התקשוב החינוכי John Richards מעורר עניין רב בארה"ב ובעולם וזוכה לשבח. הספר נכתב לאור השינויים הדרמטיים בכיתות הלימוד בארה"ב שהופכות להיות מתוקשבות עם מחשב נייד או טאבלט לכל תלמיד. מורים בכיתות המתוקשבות מתמודדים עם מציאות פדגוגית שונה לחלוטין. יש כיום שינוי בדינאמיקה בכיתה כאשר לכל תלמיד בכיתה יש מחשב נייד או טאבלט ותשומת לבם יכולה להתפזר כיום. עורכי הספר מנסים לענות על האתגר העיקרי של מורים בכיתות מתוקשבות כיצד להפוך את הכיתה ליותר אינטראקטיבית ויותר פתוחה . נדרשת כיום גישת הוראה יותר מותאמת ויותר דיפרנציאלית בכיתה מתוקשבת שבה לכל תלמיד יש מחשב אישי ( Chris Dede and John Richards) .

פרסום ממצאי המחקר (בעל מאפיינים של מחקר כלכלי ) על כישלון פרויקט מחשב לכל ילד בפרו מעוררים סערה בעולם התקשוב החינוכי בארץ ובעולם. בסקירה זו רכזנו תובנות מאירות עיניים של מומחים בחינוך ומומחי בתקשוב חינוכי בארץ ובעולם לגבי הפרויקט בפרו . תוצאות מחקר שנערך בפרו, שבה היקף פרויקט מחשב לכל ילד הוא הגדול בעולם, העלו כי מתן המחשבים לילדים לא ממש תרם לביצועים ולהישגים הלימודיים. במסגרת מיזם OLPC שהחל בשנת 2007 נתנים מחשבים ניידים קטנים וזולים מאד לילדים במדינות מתפתחות. בראייה כוללת צריך להבין כי המחשב הוא כלי טכנולוגי שצריך לדעת להשתמש בו על מנת להפיק מוצר בעל משמעות (חינוכית) ,לכן המחשב במערכת החינוך הוא כלי ולא מטרה לשפר את תהליך הלמידה.

דדי צוקר, שותף ומנהל בחברת "בליגיר" המפתחת לימודים באמצעות טאבלט, והרב אליעזר קורצוויל, מנהל הנתיב לחברה ולמשפט בקרית החינוך אמ"ית כפר בתיה, דנו בהרצאה משותפת במידת ההצלחה ובנקודות התורפה שהתגלו בניסיונות הראשונים של לימוד באמצעות טאבלט בישראל. 6 בתי ספר בבת ים משתתפים בניסוי הטאבלטים וביה"ס אחד ברעננה ( אמ"ית , כפר בתיה) . עיקרי הרצאה משותפת בכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה , מכון מופ"ת , 28 במרץ 2012 .

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון כיצד יוזמה של שילוב מחשבים ניידים ( 1:1) השפיעה על למידת התלמידים בבית ספר תיכון כפרי במערב התיכון. ממצאי המחקר מציעים ששילוב של מחשבים ניידים ( 1:1) בכיתה משפיע בצורה חיובית על השתתפות התלמידים בכיתה ועל למידת התלמידים. לכן, יש צורך שהמורים יישמו פרקטיקות מחשוב מתאימות כדי להגביר את למידת התלמידים (Keengwe, J., Schnellert, G., & Mills, C. ).

מחקר זה השווה בין שלוש קבוצות של מורים: קבוצת מחשב לכל מורה ולכל תלמיד – להלן 1X1 , קבוצת מורים המצוידים במחשב אישי וקבוצת מורים המלמדים ללא שילוב אמצעים טכנולוגיים. המחקר בחן השפעת נכונות המורים לשינוי ועמדותיהם כלפי שילוב טכנולוגיה בהוראה על השימוש בטכנולוגיה לתקשורת ועל חיפוש מידע בקרב 97 מורים בעל-יסודי. התוצאות הראו שנכונות המורים להתמודד עם שינוי בחייהם המקצועיים ועמדותיהם כלפי הטכנולוגיה מנבאות 23.5% מהשונות במידת השימוש באינטרנט לתקשורת לצרכים אישיים ומקצועיים ו 35%- מהשונות בחיפוש מידע ברשת למטרות אישיות ולהוראה ( אינה בלאו, יהודה פלד ).

מטרת המחקר היתה לבחון את ההשפעה של תכנית הוראה ולמידה עם מחשבים ניידים אישיים 1:1 על יישום של מיומנויות למידה ואוריינות מידעאצל תלמידים, וכן על השליטה שלהם בכלים ממוחשבים. מיומנויות אלו נדרשות מהתלמיד כחלק מהמיומנויות של המאה ה 21- . המחקר כלל 40 תלמידי כיתה ט'. מחציתם לומדים באמצעות מחשבים ניידים אישיים בכיתות 1:1 ומחציתם בכיתות ללא תקשוב. כלי המחקר כלל משימה לימודית מורכבת ומתוקשבת הדורשת יישום מיומנויות מידענות שונות כגון: איתור מידע, הערכת המידע, הבנת הנקרא, עיבוד מידע, הכנת ייצוג חזותי והצגתו בצורה אטרקטיבית וברורה. במחקר נמצא כי תלמידים אשר למדו ארבע שנים עם מחשבים ניידים אישיים, הוכיחו יכולות גבוהות יותר באופן סטטיסטי מובהק בהשוואה לתלמידי כיתה ט' שלמדו בכיתה רגילה ללא תקשוב ( אורנית ספקטור-לוי , יעל גרנות גילת ).

במאמר נבדק השימוש בטכנולוגיה ניידת אצל מורים ותלמידים וכיצד שימוש באייפד השפיע על הלימוד וההוראה. בעזרת פיילוט שנערך בתיכון ווסטלייק אוסטין, טקסס בשנת 2011 נבדקה תכנית לימודים המלווה את השימוש במכשיר, הכשרת מורים ושיטות ליישום הטכנולוגיה במסגרת החינוכית ( Carolyn Foote).

ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון במדינת מיין בארה"ב לגבי תכנית שילוב המחשבים הניידים שם . הכתבה היא סקירה יחסית ארוכה על תכנית למחשב נייד לכל תלמיד במדינה שהשנה מלאו לה עשר שנים. השנה, בעלות של $11 מיליון למשלם המיסים של המדינה, כל תלמיד במיין בכיתות ז' ו-ח', וכל מורה של הכיתות ז' עד י"ב, צויי במחשב נייד. בנוסף, באמצעות פרויקט "צדדי", כ-60% מכל תלמידי התיכון של המדינה קיבלו מחשבים ניידים. סיכום הביניים מצביע על הצלחה לא קטנה. ג'יי הורוויץ מציין כי "בכתבה הזאת אנחנו פוגשים מערכת חינוכית שכנראה מצליחה לאפשר לתלמידיה, וגם למוריה, להתנסות, וגם לטעות. הדוגמאות להצלחת הפרויקט שבכתבה אינם בהכרח מלהיבים. אבל הנכונות להתנסות ולפלס דרך שבאה לביטוי בכתבה יוצרת את התחושה שמדינת מיין בדרך הנכונה".

על הבעייתיות של שינוי ממעלה שניה אצל מורים המשולבים בתוכניות התקשוב בבתי ספר אפשר ללמוד ממידע מעניין שהביא לידיעתנו לנו ג'יי הורוויץ בבלוג המעניין שלו. גם התגובה של המורה רווית לאותו מאמרון מלמדת על הבעיה ויותר מכך על האילוצים אתם מתמודדים המורים .פרופסור לארי קובן המצוטט במאמרון מציין שמורים אכן משלבים כלים מתוקשבים ועזרי הוראה חדשים לתוך הכיתה, והוא גם מדגיש שבעקבות זה בהחלט ניתן לראות שינויים. אבל האם מדובר בשינויים מהותיים?

כבר כתבנו בחודשים האחרונים בפורטל מס"ע על המגמה הגוברת של כניסת מחשבי טאבלט למערכות חינוך בעולם. מתבר עתה כי הטאבלטים שינו לחלוטין את שוק המחשבים האישיים במהלך השנה האחרונה, מה שהביא את אפל לנתח שוק של כ-15 אחוזים מנתח שוק המחשבים האישיים. אנו רואים גם התפתחות של מרכזי משאבים ייעודיים בארה"ב לגבי שילוב של מחשבי טאבלטים בהוראה ובלמידה . בסקוטלנד שוקלים עתה בכמה ערים להשכיר לתלמידי בתי ספר יסודיים מחשבי טאבלט. יותר מאלף בתי ספר בארה"ב כבר מפעילים תכניות תקשוב של מחשב טאבלט אחד לתלמיד ( 1:1) בכיתה ועוד אלפי בתי ספר כבר נערכים לכך. מה שידוע עוד הוא כי מורים בבתי ספר מגלים עניין והתלהבות בשימוש בטאבלטים, עמדות שמבטיחות, אולי, הטמעה יותר יעילה של התקשוב החינוכי בבתי הספר.

במציאות הקיימת כרגע בבתי ספר בארץ יש מעט מאד מורים המלמדים באופן פעיל בכיתה מתוקשבת שבה כל אחד מהתלמידים מצויד במחשבים ניידים. אחת המורות המקוונות הללו היא המורה רותי בן ישי, שהיא לא ספק אחת החלוצות בתחומם ההוראה המקוונת הישירה בכיתה ממנה ניתן ללמוד רבות. לאחרונה כתבה רותי בן ישי עוד פוסט בו היא מציגה את ההתלבטות שלה בהוראה מקוונת פעילה בכיתה (חטיבת ביניים) שבה התלמידים נדרשים לנצל את מרבית הזמן ללמידה מקוונת פעילה (רותי בן-ישי ).

מערכת החינוך היפאנית הקימה בשנת 2010 מיזם חינוכי מתווה דרך הנקרא "פרוייקט ביה"ס העתידי (The Future School Project ). המיזם נועד להתוות את הדרך בפני מערכת החינוך היפאני לקראת העידן המתוקשב. בביה"ס היסודי הניסיוני שהוסב למטרה זו , יש 10 כיתות אשר כולן מחוברות לאינטרנט ולכל תלמיד מחשב טאבלט המחובר גם ללוח תצוגה ממוחשב ( לוח "חכם" ). היפאנים אינם מבקשים להרשים את מערכת החינוך שלהם במיזם זה אלא ללמוד לעומק את אפשרויות הלימוד וההוראה הגלומות במערך מתוקשב כזה , אשר היום כבר ברור שבעוד כמה שנים יהיה חלק מכל ביה"ס בעולם המערבי. ביסודיות ובשיטתיות שלהם ניתחו היפאנים את כל דפוסי השיעור ומערכי השיעור בכיתות המתוקשבות על מנת להפיק לקחים ולהיערך בצורה נכונה לקראת העתיד הקרוב ( Tadashi Inagaki).

כיתת ניו-טון בתיכון אורט מלטון בת ים היא כיתה ייחודית המונה 35 תלמידי כיתה ז'. בכיתה זו ה"נטבוק" – מחשב נייד קטן מימדים, תופס את מקום המחברת והעט כאמצעי למידה מרכזי ברוב מקצועות הלימוד. מלבד המחשבים הניידים חדר הכיתה מצויד גם במסך ומקרן, הנותנים תחושה של למידה עתידנית. שמה של הכיתה מייצג את דרך ההוראה החדשנית שהיא יוצרת – "ניו-טון", "new-tone", קול חדש של למידה בתיכון, וברשת אורט בכלל. ההוראה מותאמת לכל תלמיד, באמצעות אתר ללמידה אישית, ובקרת קצב הלמידה נעשית באמצעות מערכת LMS. צוות המורים, המלמד בכיתה ייחודית זו, הינם בעלי מיומנות הוראה ואוריינות ממוחשבת והם משתמשים באמצעי הוראה מגוונים ואינטראקטיביים, כאשר הם זוכים לליווי והדרכה של המורה מריוס הלפרין. בכיתה מלמדים שבעה מורים עשרה מקצועות, ובאתר הכיתה קיימים כבר 850 פריטי תוכן. לכיתה מתוכננים סיורים בחברות היי-טק ואינטרנט מהמובילות בתחום.

ממצאי שאילתות בנושאים: מחשבי טאבלט בחינוך וכן סמארטפונים בחינוך. הממצאים משקפים את השימוש הגובר במחשבי טאבלט ובסמארטפונים בחינוך באופן כללי ובכיתה בפרט, אצל תלמידים צעירים (ילדים) וכן אצל סטודנטים מבוגרים. איתור המידע התבצע במאגרי המידע בינ"ל הבאים: Ebsco ProQuest ,Eric, Google Scholar, Google, Wilson. כמו כן , הבאנו בסקירת הספרות מבחר של מאמרים ועדכונים בנושאי הסקירה מתוך פורטל מס"ע. אסטרטגיית החיפוש כללה הרצת קומבינציות שונות של מונחי החיפוש: Tablet PC, Education, Classroom, Smartphones, Computer Uses in Education, students.. בין התוצאות שהניבו חיפושי המידע ניתן למצוא מאמרים, ספרים ובלוגים.

בעקבות סקירת המידע שהפקנו בנושא למידה ניידת בחינוך ממכשירי טאבלטים וסמארטפונים , הגיע אלינו בימים האחרונים דו"ח חדש של האיגוד הבינלאומי של מפעילים סללוריים (GSMA) בנושא. הדו"ח מתאר כמה עשרות מקרים בארה"ב ובאירופה של שילוב טכנולוגיות למידה ניידות בבתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות. המקרים המתוארים במסמך הם בתחומי סביבות הלמידה המתוקשבות, פעילות חוץ-כיתתית בבתי הספר, התפתחות מקצועית אוריינות מידע ושילוב למידה ניידת בחינוך המיוחד.

ישראל מפגרת אחרי המדינות המפותחות במספר המחשבים בבתי הספר ומובילה מבחינת פערי המחשוב מהמדינות המפותחות – כך עולה מדו"ח חדש של OECD שפורסם אתמול. הנתונים מתייחסים ל-2009, וייתכן שישתנו בשנים הקרובות הודות לתוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 שמשרד החינוך, שהחל ביישומה השנה בצפון ובדרום. לפי הנתונים, פחות מ-1% מתלמידי מדינות OECD דיווחו ב-2009 על כך שמעולם לא השתמשו במחשב, אך בישראל השיעור הוא 2%-3%, בדומה ליוון, טורקיה ויפאן. בפנמה ובירדן (שהן שותפות אך אינן חברות ב-OECD), מדובר בשיעור של 10% ו-7% בהתאמה . לפי הדו"ח, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבהן היחס בין מספר התלמידים בכיתות למספר המחשבים שעומד לרשותם לא השתנה כלל במשך כמעט עשור (2000-2009), ונותר נמוך יחסית למדינות המפותחות.( ליאור דטל וענבל אורפז).