דגמים פדגוגיים
מיון:
נמצאו 150 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    בית הספר הניסויי מבואות הנגב הוא אחד מבתי הספר החדשניים ביותר בישראל הן מבחינה דרכי ההוראה והן מבחינה היישום החדשני של פדגוגיה דיגיטלית בבית הספר . התכנית לחדשנות חינוכית של ביה"ס מבואות הנגב מופעלת ברציפות כבר משנת 2007 ויוצרת אינטראקציה רבה בין מורים ולומדים וכמובן מגבירה באופן משמעותי את המוטיבציה של התלמידים בביה"ס. ביסוד התוכנית עומדים שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל, וטכנולגיה דיגיטאלית. במסמך המצורף כאן ניתן לראות את דרכי ההוראה של המורים בסביבה מתוקשבת , דרכים בהם המורים בביה"ס מבואות הנגב מעודדים למידת עמיתים.

  • לינק

    פרופ' חנן יניב פיתח מודל של למידה בסביבה הרפתקנית (לב"ה). המודל כולל שלושה מרכיבים: אירוע, דילמה ורצף סיפורי – הרפתקה. הנחת היסוד של המודל היא כי כל תוכן יכול להפוך להרפתקה. האתגר ביצירת למידה בסביבה הרפתקנית הוא ליצור מוטיבציה פנימית, עניין, מיקוד בעשייה ומחוברות (engagement). מודל לב"ה יוצר מחוברות ללמידה, וההרפתקה מפעילה אצל הלומד מנגנוני למידה משמעותית.

  • לינק

    מנהיגות ממוקדת למידה חיונית לשיפור ההוראה והלמידה, ויש לה תפקיד משמעותי בשיפור הישגי תלמידים . על מנת שזה יקרה חשוב שבתי ספר יצרו מבנים ותהליכים שבהם ידע אודות תהליכי הוראה ולמידה נאסף, מעובד ומשמש בסיס לקבלת החלטות פדגוגיות. מטרת ערכה זו היא לאפשר התבוננות בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר בהשראת פרקטיקת ניהול שמקורה בחברת היולט פאקרד Hewlett-Packard) HP ).

  • לינק

    ד"ר צביה לוטן מתארת במאמרונה למידה שיתופית מקוונת – איזה דגמים אנחנו מכירים? את האופן בו באה לביטוי למידה שיתופית מקוונת וקוראת להצגת דגמים ללמידה שיתופית. בסקירה הקצרה מתוארות רמות שיתוף הפעולה, פעילויות לימודיות והתפתחות האמון (ראו תרשים במאמר ). חמש רמות מתוארות מהרמה הנמוכה ביותר דיאלוג ועד לרמה הגבוהה ביותר שיתוף פעולה סינרגסטי. לדברי סלומונס במונחים אבסולוטיים רמה אחת אינה טובה יותר מהשנייה ויש לשקול את ההתאמה של הרמה למטרות הלמידה , מבנה הקבוצה, זמן ושיקולים אחרים ( צביה לוטן).

  • סיכום

    בשנים האחרונות ניכר כי סרטי וידאו קצרים הפכו להיות משאב חשוב בתחומי החינוך הן מבחינת השתלמויות המורים והן מבחינת הכשרת המורים החדשים. בעקבות זאת , אנו רואים יותר ויותר יוזמות חדשות להקמת מרכזי משאבים באינטרנט המבוססים על סרטי וידאו המאורגנים ומסווגים עפ"י תחומי דעת , כגון מרכז המשאבים החדש בישראל של סרטי וידאו בהוראת המתמטיקה. בארה"ב הוקם בשנה האחרונה מרכז משאבים חדשני למורים שנועד ליצור השראה בקרב המורים ע"י הדגמת שיעורים מצולמים בווידאו. מרכז משאבים חדש זה כולל מאות סרטי וידאו המתעדים שיעורים שונים עפ"י תחומי דעת והכוונה להרחיבו להיקף של אלפי שיעורים מצולמים. ניתן למצוא במרכז המשאבים הרבה דגמים פדגוגיים שיכולים לשמש השראה למורים חדשים וגם למורים ותיקים.

  • לינק

    כמה תובנות בעקבות צפייה חוזרת בסרט התיעודי "המורה אירנה": סרט דוקומנטרי על מורה היכולה לשמש מודל לחיקוי , על מלאכת ההוראה המורכבת והמפרכת , על הילדים, הסביבה, ההורים. סרט שיכול לשמש כחומר הדרכה לפרחי הוראה וסטודנטים להוראה במכללות להכשרת מורים . המורה אירנה מלמדת בביה"ס גונן בשכונת הקטמונים בירושלים. הורים הטרודים בבעיות פרנסה ויש להם מספר ילדים לא מצליחים לעודד ילד לשבת וללמוד ברצינות. מדוע המורה אירנה מעוררת השראה ? היכולת להציב גבולות, לייצר מסגרת והרגלי למידה ובו בזמן להעניק כל כך הרבה הכלה ואהבה. היא הקפידה לתת כבוד ואהבה לתלמידיה ודרשה לנהוג כמוה, לדרוש מהם כבוד ואהבה. לסיכום , חינוך זה קודם כל הצבת גבולות ואירנה מציבה גבולות ועושה זאת בתבונה רבה ואהבה גדולה ומשיגה תוצאות מדהימות בילדים שאף אחד לא משקיע בהם

  • לינק

    בראיון שנערך בסוף אוגוסט 2011 עם ערן דובובי ( מוסף מיוחד של עיתון "הארץ" " "50 המשפיעים על החינוך בישראל" ) , ראש מערכת החינוך בעיר חיפה, למדנו על כוונתה הברוכה של עיריית חיפה להקים ביה"ס ראשון בישראל מסוג KIPP . תכנית KIPP האמריקאית מטפלת בהצלחה רבה בתלמידים משכבות מוחלשות. כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. בית הספר הזה יהיה באחת השכנות הסוציו-אקונומיות המוחלשות בעיר חיפה. אומר ערן דובובי בראיון : " לא נבנה בית ספר חדש אלא נסב בית ספר קיים לבית ספר ברוח KIPP בדיוק כמו התכנית המקורית. יש הסכמה לכך במשרד החינוך. זה יהיה פיילוט ארצי-חיפאי. התוכנית מתחילה מגיל רך ועד תיכון. למעשה כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. כדי לפתוח בית ספר כזה צריך הרבה כסף ואנחנו נצטרך השלמה כלכלית. KIPP מתכוונים לקשר אותנו עם תורמים שלהם , וזה יעזור" .

  • לינק

    המחבר סוקר את הספר "Teaching methods that really work! Evidence based methods of instruction" מאת Heckler, J.B בהוצאת World Literacy Initiative. המטרה של World Literacy Initiative (שנוהל על-ידי Jan Heckler) היא לסייע למדינות מתפתחות לגייס ולפתח משאבי למידה נכונים, אך גם מורים ומורי מורים במדינות מפותחות יכולים ללמוד מספר חשוב זה. הספר כולל ששה פרקים המחולקים לשלושה חלקים שנערכו בזהירות ברצף כדי ללמד, לשלב ולסקור את המרכיבים העיקריים של שיטות הדרכה מבוססות עובדות (evidence-based methods of instruction). הספר מתוכנן לשלב פרקטיקות רבות המבוססות על עובדות שקיבלו תימוכין ( Hursh, Dan).

  • לינק

    המורה והמחנך דביר קפלן כתב מאמר מענין על החידושים האחרונים בגוגל מסמכים והיכולת לשלב את חידושים אלו במערכת למידה של "דיאלוגים סוקרטי". גוגל שיחררו לפני מספר חודשים עדכונים לפלטפורמת גוגל מסמכים, חלק מעדכונים אלו נגעו לכתיבת מסמכים משותפת. מערכת שיתוף המסמכים מאפשרת כעת לא רק לכתוב מסמך משותף באופן נפרד או באופן סימולטני, אלא לנהל דיון הנוגע לסוגיות שונות במסמך במערכת אשר מולבשת על המסמך הנוכחי. בעזרת מערכת זו ניתן לנהל דיון שלם הנוגע לכתוב במסמך. במקרה שאותו בחר דביר קפלן להציג הוא החלטתו הפדגוגית בתור עבודת סוף שנה לתלמידי כיתה ח’ בתוכנית בהומניסטיקה בחטיבת הביניים הרטוב, לאפשר לתלמידים לנהל דיאלוג סוקרטי, התלמידים קיבלו הנחיות הן בכיתה והן באמצעות מסמך משותף לכלל התלמידים כיצד לבצע את הדיאלוג ביניהם. המשמעות של הדבר הייתה שכלל העבודה הנראית לעין הייתה דיאלוג בין זוג תלמידים הנפרס על פני מספר מצומצם של עמודים. אך האמת הפדגוגית מסתתרת מתחת למכסה המנוע של הטכנולוגיה ( דביר קפלן).

  • לינק

    המאמר מתייחס לתוכנית להתפתחות מקצועית בסקוטלנד שהיא תוכנית חמש שנתית המובלת ע"י קבוצה של אוניברסיטאות, במאמץ להעריך מודלים קיימים של התפתחות מקצועית מתמשכת ושל למידת מורים כדי ליצור מסגרת ברורה לניתוח ולהערכה מתמידים של התוכניות. במאמר נתחו את דפוסי האופי של כמה הקשרים והבנות בדבר המושג למידה מקצועית של מורים. הכותבים מציעים חלופה למדידת ה"יעילות" של ההתפתחות המקצועית באמצעות הישגי תלמידים. ההדגשה היא על כך שגישות המבוססות על חקר שיתופי ועל תמיכה במורים להבנות את הידע שלהם עשויה להוביל לשינוי משמעותי. עדשות או זוויות הראייה המוצעות לבחינה של תכניות להתפתחות מקצועית עשויות לפתור חלק מהקונפליקטים הפוטנציאליים בין מה שטוב לכלל, לכל בית הספר , לבין – למורה הפרט ( Fraser, C., Kennedy, A., Reid, L., & Mckinney, S. (2007).

  • לינק

    סקירת ספרות זו בוחנת את התפתחות המסגרת של ידע פדגוגי משולב מסוג Technological Pedagogical Content Knowledge (TPACK) עם התמקדות בהערכת ה-TPACK בהקשר של תכניות להכשרת מורים. במאמץ להדגיש את הופעתם של כלים ושיטות הזמינים לאחרונה לשימוש עם קבוצה מסוימת זו, מחקר זה מספק סקירה של הכלים והשיטות כמו גם דיון באתגרים, במטרות ובשימושים הפוטנציאליים של כלים אלה עבור הערכה המבוססת על שילוב הידע הפדגוגי מסוג TPACK בהתנסויות בהכשרת מורים. המסגרת של ידע פדגוגי משולב מסוג TPACK משלבת את תחום הידע ב"טכנולוגיה" לתוך המושג שטבע Shulman בשנת 1986 ונקרא pedagogical content knowledge (PCK) כדי לפנות לחשיבות ההולכת וגדלה של טכנולוגיות דיגיטליות במסגרות לימודיות כמו גם לפוטנציאל שגורם לשינוי הלמידה של טכנולוגיות אלה (Jason T Abbitt).

  • לינק

    בספרה החדש דנה ד"ר לילי אורלנד-ברק בהעמקה ובפירוט רב במושג הנחיה/חונכות ( mentoring ) כמרכיב בלתי-נפרד מהכשרת המורים. היא עוסקת בנושא בכלים מדעיים מורכבים לצד גישה סיפורית מעניינת. בהיבט המדעי מדובר בטכניקות מורכבות של תצפיות ותיאורים של תהליכים בין-אישיים ותוך אישיים של אנשי חינוך. זוהי הדרך הנכונה ביותר לחקר מעשה ההנחיה – התבוננות שקטה, הקשבה ושימוש בחזון רחב. בהיבט הסיפורי הכותבת מעוררת לחיים דוגמאות אמתיות של הנחיה ושל חונכות בפעולה. המחברת מזהה מגמה מתפתחת בספרות המחקר של הכרה במעשה ההנחיה (mentoring) כתחום מקצועי עצמאי, שיש לו מערכת אוניברסלית של עקרונות לפתרון בעיות המוכרת על ידי המערכת האקדמית, ומערכת של נורמות ומיומנויות המוכרת על ידי הקהילה המקצועית. לדעתה של אורלנד-ברק, הלמידה כיצד להנחות דורשת רכישה של שלושה תחומי דעת (או יכולות) הקשורים זה בזה: הערכה ( evaluation) , השתתפות ( participation), ואלתור improvisation) , במגוון של הקשרים דיאלקטיים בנקודת המפגש שבין מסגרות של דיאלוג למסגרות של עשייה ( סקירת ביקורת שנכתבה ע"י אריאלה גדרון בכתב העת , דפים , מס' 52

  • לינק

    רחל שגב-טל בוחנת את ערכם של הסיפורים האישיים בתהליך הלמידה אשר מלווה את ההכשרה להוראה. לכאורה, הסיפורים האישיים אינם קשורים לעיסוק בלמידה ובהוראה. ברם כאשר אלו "מתפרצים" ( או "זורמים" בלשון המחברת ) לתהליך ההדרכה, מתעורר הצורך במציאת האיזון ההולם בין החלק האישי לבין החלק המקצועי, תוך כדי מתן דוגמאות והצגת לבטיה כמדריכה פדגוגית באמצעות שזירת קטעים של "מחשבות בשולי הכתיבה". שגב-טל מצליחה לשכנע אותנו ביתרונות שילובו של הסיפור האישי בשיעור. גם בכתיבה זו מורגש הצורך של המדריכה לחלוק עם הקורא פרקטיקה ולהמשיג מודל של שימוש בסיפורים אישיים בשיחה, בכתיבה או בפעילות קבוצתית אחרת.

  • לינק

    איכות ההוראה היא המפתח לקידום ההישגים הלימודיים, הערכיים והמוסריים בבית הספר. מורים איכותיים הם מורים אפקטיביים ומעוררי השראה, הלהוטים לשוחח על הכשלים שהציגו במהלך ההוראה ולשנות את דפוסי ההוראה שלהם. שינוי בדפוסי ההוראה הוא דרישה מרכזית כדי ליצור שיעורים אפקטיביים, להעלות את רמת ההישגים ולהגביר את תחושת ההצלחה והמסוגלות של כלל התלמידים. מאמר זה מעלה מספר תובנות מרכזיות מתוך חדר הכיתה. ניתוח התנהגויות ההוראה מאפשר הבנה ראשונית של חלק מהן והתמקדות בשימור או בשיני הנדרש. המאמר מתבסס על מאות תצפיות הוראה שנערכו בעשר השנים האחרונות בבתי ספר יסודיים, בחטיבות ביניים ובבתי ספר על יסודיים ברחבי הארץ ( גוטרמן, קובי).

  • לינק

    בית הספר High Tech High נוסד בארה"ב מתוך דאגה לנוכח העובדה שתלמידים מעטים בלבד לומדים את מקצועות הליבה הקשים כגון: מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. את המייסדים הדריכה גם ההבנה שאם ברצונם לעורר בתלמידים מוטיבציה ואף להלהיב אותם להתמיד בקורסים המאתגרים האלה כדי להיות מוכנים היטב למכללה או לאוניברסיטה, עליהם להגיע אליהם בשלב מוקדם במסכת החינוך שלהם (גן-י״ב). כיום התרחבה רשת בתי הספר HTH ל 22- בתי ספר צ'ארטר המציעים הזדמנויות למידה מבוססת-פרויקטים לתלמידים בכיתות k-12 , המעודדת אינטראקציה בין תלמידים, מקשרת בין לימודיים טכניים ואקדמיים ומתמקדת בפרסונליזציה ובקישור של הלמידה לעולם האמיתי ( דזירה פז, עמי סלנט) .

  • לינק

    כותבת המאמר היא מורה לשעבר ופרופסור בביה"ס לחינוך ולתכנון הוראה באוניברסיטת קנט באוהיו. היא מציעה בקיצור כמה אסטרטגיות הוראינ מועילות למורים. תלמידים מגיעים לכיתה עם רעיונות, תפיסות ואמונות פרטיים משלהם. אולם עולמם הפנימי לא פעם מתנגש עולם הידע המדעי הנלמד בכיתה. האסטרטגיות החינוכיות המסורתיות לעיתים תכופות אינן יעילות בשינוי הרעיונות השגויים של התלמידים. שיטת Conceptual Change Instruction נועדה על מנת להמיר תפיסות מדעיות שגויות בקרב תלמידים ברעיונות תקפים מדעית. כל אחת מן האסטרטגיות המוצעות במאמר משלבת בין ניסיון לתקשורת, ובכך יוצרת מערך שיעור אקטיבי, במהלכו מטילים ספק התלמידים בהנחותיהם המוקדמות והשגויות, וכן מפתחים רצון להבין לעומק רעיונות חשובים נוספים. כך, שיטת Conceptual Change Instruction מסייעת לתלמידים לפתח גישה מדעית יותר, ובזאת מכשירה את הקרקע לבנייתם של רעיונות נוספים ( Khourey-Bowers, Claudia).

  • לינק

    המאמר חוקר דעות של שותפים על הדגם של התפתחות מקצועית שיתופית מתמשכת ובוחן מחסומים אפשריים בהפעלתה. המאמר מסתמך על שני פרויקטים בנושא: הראשון-פרויקט שבחן מורים כלומדים לאורך כל הנתיבה המקצועית שלהם (AERS; והשני – התמקד בצרכי ההתפתחות המקצועית המתמשכת של מורים בעלי ותק של 2 – 6 שנים (LTS ). הממצאים נותחו על פי "מסגרת שלוש – העדשות"(Fraser et al., 2007) המציעה הסתכלות מורכבת על למידת מורים, ונשענת על שלוש דרכים להבנת ההתפתחות המקצועית.מן המחקר הנוכחי עולה שרצוי לקיים איזון רב יותר בין צורות ומטרות רצויות של התפתחות מקצועית מתמשכת כפי שפורט, ועדיין בסקוטלנד ובמדינות רבות אחרות בעולם הדגש הוא על מסגרת אישית ומבוססת-סטנדרטים. קיימים מתחים ביחס למידה שבה למידה שיתופית ולא-פורמלית נתפשת כבעלת ערך ועד כמה היא ניתנת לביצוע במסגרת כזאת. לא כל הלמידה המקצועית ניתנת להתקבל כטובה או יעילה, ויש צורך באמון מקצועי רב כדי שהרווחים של למידה שיתופים, לא-פורמלית ומקרית לא יאבדו בניסיון להפוך אותה לפורמלית ולאישית ( Kennedy, A ).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על העבודה של קבוצה משותפת של חוקרים-מורים בבריטניה, שחקרו את הרעיון של גישה לדיאלוג (dialogic approach) דרך אינטראקציה בכיתה באמצעות בלוח מידע משותף אינטראקטיבי , לוח תצוגה חכם (interactive whiteboard (IWB) . קבוצת המחקר בחנה את הקשר בין השימוש בלוח מידע משותף אינטראקטיבי , לוח תצוגה חכם (interactive whiteboard (IWB ובין תזמור השיח וההוראה בכיתה. המחברים מאירים את הדרכים שבהן ההבנה המתפתחת של המורה לגבי הגישה של ניהול דיאלוג בכיתה השפיעה על השימוש שלה בלוח מידע משותף אינטראקטיבי (IWB). כמו כן , נדונה ההשפעה על הדיונים של הקבוצה לגבי התפקיד של לוח המידע המשותף האינטראקטיבי (IWB) , התמיכה, והביטוי לאחר מכן בפיתוח הצוות בבית הספר שלה.המחברים מסכמים שהמושג הפשוט של העברת הלמידה דרך הצגה של טכנולוגיות מתוקשבות בכיתה לא יכול להסביר את ההתפתחות של פרקטיקת ההוראה בכיתה. במקום זאת, המחברים מצביעים על קשר מורכב וסינרגטי בין הכוונות/מטרות הפדגוגיות של המורים לבין התפיסה ההולכת וגדלה שלהם את הזמינויות הרלוונטיות של לוח מידע משותף אינטראקטיבי בכיתה ( Paul Warwicka; Sara Hennessya ; Neil Mercer).

  • לינק

    הפרק דן בשיטת ההוראה הדיאלוגית וזאת בשני מישורים האידיאולוגי והפרקטי. מן הצד האידיאולוגי נטען כי המורה אינו ה"בעלים" של הידע והוראה דיאלוגית במסגרתה התלמיד שותף לבניית הידע היא פעולה של שחרור והעצמה של התלמיד. מן הצד הפרקטי הפרק מציע כלים לניהול דיאלוג שיתופי בכיתה ( איירה שור, פאולו פריירה).

  • לינק

    למידת צוותים (TBL) היא אסטרטגיה פדגוגית המבוססת על למידה שיתופית של צוותים המתמודדים יחד עם פתרון בעיות, מרביתם בעיות מורכבות מעבר למיומנות של לומד יחידני. למידת צוותים מבוססת הן על יחידות תוכן מורכבות והן על מתודולוגיה לאיסוף מידע והתווית פתרונות. השימוש במתודולוגיית הTBL מקובל בלימודי רפואה ומינהל עסקים , אך משום מה הוא נעדר בדרך כלל בהכשרת מורים בארה"ב. כותב המאמר , מציע להקנות לאסטרטגיית הTBL משקל רב יותר בלימודי הכשרת המורים בארה"ב כאסטרטגיית הוראה פעילה ועדיפה ומתווה כיווני פיתוח עיקריים ליישום השיטה בהכשרת מורים בארה"ב (Steve Whitaker) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין