דגמים פדגוגיים
מיון:
נמצאו 150 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    מחברת המאמר מתארת כיצד בשנים האחרונות היא נוטלת חלק בסדנות קיץ אשר מדגישות את היתרונות של סמינרים סוקרטיים. הדיונים נסובו סביב שאלות פתוחות בהנחייתם של תלמידים, אך היא התקשתה לתאר כיצד זה עשוי לעבוד בשיעורים שלה בכיתה ו'. למרות המבחנים עתירי-הסיכונים ומערכת ההערכה חדשה, היא החליטה לבצע זאת באוגוסט בשנה שעברה. התהליך החל בתחילת השנה, כאשר התלמידים התבקשו לזהות את המאפיינים של שומע פעיל. רפלקציה נמשכת על פעילויות הכיתה הובילה לכך שהתלמידים הפכו למודעים יותר לציפיות של מחברת המאמר ושל עצמם ( Ely, E.).

  • תקציר

    האופנה האחרונה בארה"ב של קורסים מתוקשבים רחבי היקף הידועים בשם MOOC הניעה את Lisa M. Lane ( מרצה מרתקת לקורסים מתוקשבים במכללה בארה"ב) להציע טקסונומיה של סוגי הקורסים האלו וההבדלים ביניהם. היא מבחינה בין קורסי MOOC מרושתים, כאלו שפותחו ע"י George Siemens בתפיסת הקונקטיביזם, לבין קורסים מתוקשבים רחבי היקף מסוג Task-based MOOCs המחייבים את הסטודנטים ללמידה פעילה של הכנת מטלות , לבין Content-based MOOCs, הקורסים הנפוצים בגלל ההיקף הניכר של לומדים בהם והמתכונת הפאסיבית של העברת תכנים בלבד ( Lisa M. Lane).

  • לינק

    מדריך זה נכתב על ידי אנשי החינוך של ביה"ס היי-טק- היי (HTH) ותורגם לעברית במהלך קיץ 2012 על ידי התיכון שליד האוניברסיטה העברית.המדריך תורגם תוך עריכה ביקורתית לרגל השקת התכנית הפדגוגית – תכנית למ"ה (למידה מוכוונת הבנה) שתיושם בשכבות השונות בבית הספר בשנת הלימודים תשע"ג. תכנית למ"ה פותחה על ידי צוות הפיתוח הפדגוגי שהוקם בבית הספר בשנת הלימודים תשע"ב במטרה לבסס ולשלב בכיתות למידה קונסטרוקטיביסטית – למידה פעילה המערבת את התלמיד בתהליך הלמידה שלו ודורשת ממנו הבנה בתוצר. בתכנית למ"ה המורים יוכלו לבחור אחד מדגמי הלמידה הקונסטרוקטיביסטית (למידה מבוססת- פרויקטים, קהילות חשיבה או למידת- חקר). המדריך ישמש את המורים שילמדו בדרך של למידה מבוססת- פרויקטים וכן מורים נוספים אשר יוכלו לשלב מרכיבים מתוך המדריך בלמידה בכיתותיהם ( אלק פאטון, ענת פלג ואמנון סדובסקי ).

  • לינק

    המאמר סוקר את ההתפתחות המהירה של קורסים מקוונים פתוחים מסוג רב-שותפים (MOOC) במהלך שנת 2012 תוך התייחסות לחלקם של השחקנים העיקריים כגון Coursera, edX . הסקירה מציינת את הייחודיות של תפיסת הקורסים המקוונים המשולבים בקונקטיביזם (מבית מדרשם של Siemens and Downes) לעומת הקורסים המקוונים הפתוחים הרגילים מסוג MOCC. השחקן המרכזי בארה"ב של פיתוח פלטפורומותMOOC הוא מיזם מוביל בשם Coursera המשקיע סכומי עתק בפיתוח הפלטפורמות והקורסים המקוונים .

  • מאמר מלא

    מה עושים עם מבול הטכנולוגיות והיישומים הניתח עלינו ללא הרף? איך נדע איזה יישום טכנולוגי מתאים לאיזה צורך פדגוגי? איך נטמיע את הטכנולוגיה בהוראה? מה עובד ומה לא? למה דווקא יישום זה ולא אחר? בספר "מתקוונים ללמידה: ארגז כלים למורה המקוון" (המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, 2012), שכתבתי עם דוד חן, אנחנו מציעים למורה ארגז כלים מקוון ובו מגוון יישומים טכנולוגיים, כולל הדרכה צעד אחר צעד לשילוב כל אמצעי בתהליך ההוראה. הכלים המפורטים ב"ארגז הכלים" שבספר נועדו לסייע למורים ולתלמידים בלמידה פעילה וביצירת ידע חדש – הן אישית והן קבוצתית, הן בבית הספר והן מחוצה לו ( גילה קורץ ) .

  • לינק

    המגמה של הקמת בתי ספר תיכוניים קטנים יותר בעלי ייחודיות פדגוגית נבדלת מתחוללת בשנתיים האחרונות לא רק בארה"ב אלא גם בקנדה. כך לדוגמא, הוקם השנה בקנדה בית ספר תיכון חדשני שבו מודגשים תהליכים של למידת חקר. מדובר על ביה"ס תיכון קטן יותר המתמקד בתהליכי חקר החוצים את כל תכניות הלימודים, בחלקם תוך יצירת צוות חקר של תלמידים , למידה שיתופית ושימוש בפלטפורמות של רשתות חברתיות.

  • לינק

    המורה והמחנכת רותי בן ישי כותבת בבלוג שלה באתר "שלובים" על דרכי ההוראה הפעילות בהן נקטה במהלך שנת הלימודים על מנת ליצור עניין ומוטיבציה אצל התלמידים. במסגרת לימודי ההיסטוריה בכיתה ז' עם עבדה עם התלמידים על פרויקט מרתק בנושא הצלבנים ( רותי בן ישי) .

  • לינק

    במאמר מוצגים שלושה דגמים: "מרוץ שליחים" , "הכה את המומחה", ו"איגום משאבים", אשר פותחו לצורך הטמעת תהליכי תיקשוב במסגרת הנחיית מורי מורים ליישום במפגשים מקוונים במגוון השתלמויות במרכז הפסגה האזורי בנתניה. בעזרת הדגמים האלה, המתארים באופן מילולי וחזותי את האינטראקציה הנרקמת בין חברי הקבוצה, ניתן ליצור משימה מתוקשבת שתצריך שיתוף פעולה בין המשתתפים בשלבים השונים של תהליך הלמידה: תיכנון, תוצר והערכה ( רונית קב) .

  • לינק

    המאמר מדווח על פיתוח של מערכת מתוקשבת שיתופית למרצים ומדריכים פדגוגיים בגרמניה ובאירופה שנועדה לסייע לסגל הוראה פחות מנוסה להשתמש באמצעים דידקטיים הולמים ומתאימים לתכנון ההוראה שלהם בקורסים אקדמאיים. ייחודה של המערכת הממוחשבת באינטרנט הוא התאמתה למכשירים ניידים , סמארטפונים וטבאבלטים עם אפליקציה להורדה ולשימוש בזמן השיעור. המערכת המתוקשבת MobiDics מסוגלת להציע למרצים ולמורים באוניברסיטאות בגרמניה המלצות דידקטיות לגבי דרכי הוראה למצבי הוראה ספציפיים בהתבסס על פרמטרים כגון גודל הכיתה , מספר המשתתפים בקורס, מתודת ההעברה ועוד. המערכת המתוקשבת יודעת להתאים באופן דינאמי המלצות דידקטיות למצבים משתנים , אך היא עדיין בראשית דרכה ותמשיך להתפתח באוניברסיטאות בגרמניה וגם בשבדיה בשנים הקרובות ( Andreas M?ller, Matthias Kranz , Barbara Beege ).

  • סיכום

    את היוזמה שלה , שיטה לשיפור הבנת הנקרא בתנ"ך , הגתה אביה זמרן , מורה ותיקה לתנ"ך בבית הספר האזורי סולם צור בקיבוץ גשר הזיו, אחרי שהגיעה למסקנה כי תלמיד ישראלי ממוצע אינו מבין כמעט אף פסוק מקראי. לדבריה , אף שלפניו מונח טקסט עם אוצר מלים בשפת אמו, הצעיר הישראלי נתקל בשורה שלמה של "מוזרויות" שמציבה חיץ בלתי עביר בינו לבין הבנת הנקרא. אמנם, היא קובעת, העברית המחודשת בת ימינו בנויה על בסיס העברית העתיקה, אך במהלך השנים חלו בה שינויים רבים כל כך, עד שאין מנוס מהצורך לבנות גשר דידקטי על פני התהום הזו. זמרן גורסת כי יש ללמד את הטקסט המקראי כמו שלמדים שפה זרה – באופן מובנה ובשיטתיות, והכי חשוב – כבר מהפעם הראשונה שבה נתקל הילד בתנ"ך. את השיטה שפיתחה זמרן , "מקרא בראש הנקרא", היא מיישמת בשנים האחרונות עם הצוות שלה בבית ספרה ( יעל אפרתי) .

  • לינק

    למידה מבוססת בעיות, נותנת בידי הלומדים דרך למידה ניסויית תוך שימוש במגוון טכנולוגיות וכלים. דרך הוראה זאת מקדמת את הפיתוח של כישורים אנליטים וסיבתיים מאחר והסטודנטים לומדים איך ללמוד כדי למצוא ולפתח פתרונות לבעיות אמיתיות בעולמנו. המחקר הנוכחי מוסיף לידע הקיים בנושא על ידי עשיית שימוש ביומני סטודנטים, בנוסף לכלים האחרים, כדי לבחון את האימפקט של PBL על מגוון ביצועי הסטודנטים. לצורך ניתוח התוצאות, נעשה שימוש בשיטה מעורבת בתכנון מחקר (mixed method research design) אשר מחברת גישות איכותיות וכמותיות לצורך איסוף הנתונים, הניתוח והעיבוד שלהם. במחקר זה, המורים סייעו לתהליך הלמידה על ידי הנחיית התלמידים דרך השלבים השונים של הלמידה מבוססת בעיות, חיבור הסטודנטים לבעיה, בניית המבנה, ביקור הבעיה, ביקור חוזר של הבעיה, יצירת תוצר והצגה והערכת הביצוע. התכנית מסייעת בפיתוח כישורי עצמאות. כן היא תורמת לבניית אווירת קהילה בכיתת הלימוד. הלומדים/סטודנטים הרגישו בנוח והם הציעו רעיונות, מבלי לפחד שהם יכולים לטעות ( Anthony R. Trude, Maria M. Ferreira ).

  • לינק

    התוכנית eזרחות מבוססת על מודל חינוכי בשם "מקוונים גבוה", שפותח גם הוא על ידי זהר טלמור-רוטבליט. מודל זה מותאם להוראה של תחומי דעת שונים ממדעי הרוח והחברה. בהתאם למודל, התוכנית משלבת הוראה בכיתה לצד פעילות מתוקשבת המתבצעת במסגרת שיעורי הבית. ההוראה בכיתה מתקיימת בכיתה רגילה, שיש בה מחשב ומקרן (לא במעבדת מחשבים) והיא כוללת, בין השאר, הצגה של התוצרים שהתלמידים הפיקו במסגרת שיעורי הבית .

  • לינק

    הרצאתו של ג'ורג סימנס על קורסים אקדמאיים מתוקשבים פתוחים רב- שותפים. קורסים אקדמאיים פתוחים רחבי היקף מסוג MOOCS הולכים ונעשים שכיחים יותר בעולם האקדמאי. בהרצאתו מתייחס ג'ורג' סימנס, אבי תורת הקוניקטיביזם, למאפיינים של סוג קורסים מתוקשבים אלו ולייחודיות שלהם מבחינת יצירת הידע והפצתו. במיוחד מציין ג'ורג' סימנס את הייחודיות של הקורסים המתוקשבים המבוזרים שאינם בנויים בהכרח כל תכנים אלא על תחנות של פעילויות מתוקשבות שצריך הלומד לעבור. הפעילות המתוקשבות מבוזרות לכל אורך ורוחב האינטרנט ולא בפלטפורמה יחידה . בשלבים מתקדמים של הקורס צריך הלומד גם לייצור בעצמו פעילויות מתוקשבות. כל הקורסים הללו מבוססים על למידה מכוונת עצמית , אך יש בהם מרכיב פעיל של אינטראקציות בין הלומדים וניווט ידע אישי או שיתופי ( George Siemens).

  • לינק

    המחקרים האמפיריים המעטים שבדקו את ההשפעה של חונכות מורים לאחר שנת חונכות מצביעים על תוצאות מאכזבות בהקשר זה (Glazerman, et al., 2008, Isenberg et al., 2009).). המחקר המוצג במאמר עוסק בסיוע למורים מתחלים ללמוד לנהל דיונים כיתתיים מבוססי-טקסט לקידום חשיבה מסדר גבוה. במחקר נבחנה תוכנית התערבות לתמיכה במורים מתחילים בפיתוח כישור הוראתי זה במטרה לברר אם מיקוד החונכות בכישורים ספציפיים וחשובים של הוראה איכותית משפיע על מה שקורה בכיתה ( Stanulis, N.R., Little, S., & Wibbens, E.) .

  • לינק

    במערכת החינוך מדברים כיום הרבה על הכשרת התלמידים למיומנויות המאה ה 21- , פיתוח חשיבה מסדר גבוה ולומד עצמאי. בפועל, בתהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים במרבית השיעורים לא חל כל שינוי. סגנון ההוראה השכיח הוא עדיין ההוראה הפרונטאלית, של הרצאת הידע, ובמקרה הטוב – הרצאת הידע בתוספת שאלות ותשובות. כך עולה מניסוי בכלי חדש לתצפית בשיעורים, שפיתחה הראמ"ה במשרד החינוך. כלי התצפית, שעדיין נמצא בשלבי פיתוח, בוחן את הזמן האפקטיבי של השיעור והאינטראקציות הלימודיות בכיתה. כמו כן, בוחן הכלי מדדים של הוראה מיטבית, כמו הצגת מטרות השיעור, עריכת סיכומי ביניים, סיכום השיעור, בדיקה שהתלמידים מבינים לפני שמתקדמים בחומר, שימוש בדוגמאות, בייצוגים ועזרים ושימוש בשגיאות של תלמידים להעמקת הנושא.

  • לינק

    במאמר עיוני זה נבחן תפקיד הכוח והסמכות (Harjunen, 2009, 2011) באינטראקציות כיתתיות במונחים של חלוקתו על רצף של שליטה (שליטת מורה – שליטת תלמיד) לצורך יצירה של מסגרת עיונית המצדיקה את קיומם של שלושה דפוסי סביבות לימודיות המבטאים את תמונת חלוקת הכוח בתהליך של הוראה, חקר ולמידה. הטענה היא שדפוסים אלה משפיעים על אופי האינטראקציות המתקיימות בכיתה, ויחד נוצרות שלוש סביבות כיתה מורכבות ודינמיות בעלות כל אחת בעלת אפיונים ייחודיים משלה: כיתה כסביבה של סדר, כיתה כסביבה של סף כאוס וכיתה כסביבה של כאוס ( Harjunen, E ).

  • לינק

    מאמר זה בא להציג פיתוח של ערכה פדגוגית ל- Moodle , ערכה אשר מטרתה להרחיב ולהעמיק את ההכרות של המורה עם מערכת ה- Moodle בהתאמה לדגמים פדגוגיים שונים ולהוות כלי מארגן להוראה בסביבת .Moodle . התוצר: ערכה הבנויה על גבי פלטפורמת ה- Moodle . הנושאים בערכה מאורגנים במבנה מודולארי, המאפשר למידה של כל מתודולוגיה בנפרד וללא קשר לנושאים האחרים ( נילי בלוך-מוזס, מיכל גלעדי ).

  • לינק

    בביה"ס מתקיימת פעילות פדגוגית איכותית (ומעורבות הורים ) בעזרת מערכת לניהול למידה Moodle. לכל תלמיד בביה"ס אשכול באשדוד מחשב ASUS EEE על השולחן. בנוסף לשאר עזרי הלימוד הוותיקים. התלמידים לומדים בצורה עצמאית, בקבוצות, בזוגות וגם בהנחיית המורים על גבי תשתית #Moodle ומתוכה בכלי Web2 משובצים נוספים. יוצרים אנימציות, מפות גאוגרפיות, משחקים מתמטיים, מקימים דיונים והצבעות על נושאים שונים, חוקרים ( נדב קבלרציק ).

  • לינק

    המורה והמחנכת אורנית פרידמן מתארת את הסביבה הלימודית המקוונת מבוססת Google Site אותה תכננה לצורך למידה עצמית בבית ולא בכיתה. כותבת אורנית בבלוג שלה : "לקחתי החלטה אמיצה מאוד והטלתי את האחריות ללמידה של נושא "חוק וחברה" על תלמידיי, כשהם למעשה נדרשים להיכנס אל הקישור של אתר היחידה וללמוד את הנושא באופן עצמאי תוך ליווי שלי ובדיקת המטלות הנדרשות ביחידה. אני מדגישה שנושא זה כלל לא נלמד בכיתה, ובמקרים בהם עלו שאלות או בעיות הן הועלו בסביבת הקבוצה של הכיתה ב- Facebook שם יכלו יתר התלמידים ללמוד אף הם משאלות חבריהם ( אורנית פרידמן).

  • לינק

    החל משנת 2010 הנוף החינוכי הדיגיטאלי הולך ומשתנה לנגד עינינו מבלי שנחוש בכך. לסביבות החינוך נכנסים עתה יותר ויותר כלים פתוחים המאפשרים גמישות רבה יותר בארגון תכני הלמידה וביצירת שיתופיות ידע מקוונת בין הלומדים. ד"ר אברום רותם מדגיש את חשיבות הפורטל החינוכי שהכלים הפתוחים יכולים ליצור ביעילות. לשם מימוש לשם מימוש פדגוגיה עדכנית. ד"ר אברום רותם מדגיש כי לב המערכת הנו מרחב מקוון אישי (iGoogle ) – שהוא שולחן עבודה אישי, בו מגוון כלים שונים המאפשרים ניהול מידע אישי, אחסון, אחזור והפקה באופן גמיש ובמגוון כלים וכלי עזר שונים (מתוך שולחן העבודה). בשנה האחרונה אנו רואים יותר ויותר יוזמות של פיתוח יישומים בחינוך המבוססים על אותם אוסף כלים פתוחים בשם iGoogle . בסקירה מוצגים דרכי השימוש בכלים הפתוחים של igoogle לטובת הלמידה השיתופית המקוונת של כמה קורסים אקדמאיים המעוברים בארץ.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין