דגמים פדגוגיים
מיון:
נמצאו 150 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • סיכום

    פרופ' שמעון עמר, העומד בראש מכללת "אוהלו" בקצרין שברמת הגולן, משוכנע שבתי הספר פועלים לפי תפישות מיושנות שאינן מתאימות לתהליכי הגלובליזציה ולשינויים המואצים והתדירים בסביבה ובטכנולוגיה. זה שלוש שנים שצוות חוקרי חינוך ואנשי טכנולוגיה בראשותו של עמר עמל על מיזם חדש ויומרני, שניתן לו השם "פדגוגיה אחרת". הפרויקט שבו שותפות גם החברות הבינלאומיות סטילקייס ואינטל, הוא הוליסטי, ובמרכזו מודל המשלב בין תפישות חינוכיות מתקדמות, הטמעה של שיטות הוראה ועבודה חדשניות ושינוי אדריכלי של סביבת העבודה והפעילות בבית הספר. השנה החל הפיילוט של הפרויקט, שבו מטמיעים את המודל של הפדגוגיה האחרת, ותלמידים החלו להתנסות בו ( תמירה גלילי).

  • לינק

    יאיר פארבי , מורה חדשני להיסטוריה, מומחה למיומנות מידע ומדריך אוריינות מחשב, מתעד בבלוג את עבודתו ומציג עבודות נבחרות של תלמידיו. אחת העבודות המרגשות היא של שתי תלמידות שהחליטו להעלות את נקודות הציון של עליית המשטר הנאצי לשלטון כפרופיל "פייסבוק" מזויף של היטלר, ובו תיעוד כל שלבי עלייתו ומנקודת מבטו .

  • לינק

    הכיתה ההפוכה כשיטת לימוד בנויה בצורתה הנפוצה על כך שהתלמידים צופים בסרטונים על החומר הלימודי לפני השיעור, ומתרגלים את החומר בשיעור עצמו. מקורה של שיטה זו הוא בלימודי המתמטיקה, שבה מוקד הלמידה הוא בהנחלת מיומנויות, ולכן העובדה ששלב התרגול עובר להיות במרכז הבמה היא מאד משמעותית, ומשפיעה על מידת ההבנה והשליטה של הלומדים. אולם מה קורה כאשר משתמשים בשיטה זו לטובת למידה של תכנים? ( חובב יחיאלי ) .

  • לינק

    המאמר מדווח על מיזם מקוון לשילוב התקשוב בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בארה"ב אשר מטרתו הייתה לשלב תקשוב בצורה מעמיקה יותר בלמידה ובסביבות הלמידה . במסגרת המחקר של צוות החוקרים פותח מודל מתוקשב שיתופי המבוסס בחלקו ובמשולב גם על מכשירים ניידים וכתיבה בבלוגים. המודל הפדגוגי המתוקשב אשר פותח נקרא The Mobile- Blended Collaborative Learning model והוא נועד לאפשר למידה פורמאלית עם הליכי למידה בלתי פורמאליים בכל התהליך הלימודי. המחקר פורסם בכתב העת השפיט Journal of Computer Assisted Learning (מחברים :Lai, K.-W. , Khaddage, F. , Knezek, Gerald ).

  • לינק

    הוראה לשם הבנה מתרחשת בהקשר בית ספרי , ההקשר הבית ספרי אינו מאפשר להוראה ולמידה לשם הבנה להצליח, מסקנה: יש לשנות את מבנה יום הלימודים (וממדים אחרים של ההוויה הבית ספרית) כדי לאפשר הוראה ולמידה לשם הבנה ( שושיק לוי־יפרח).

  • לינק

    ההוראה של מחקר הפעולה, שבה דן מאמר זה, התבצעה בסמינריון במכללה להכשרת מורים. נושא הסמינריון היה "ניהול כיתה וארגון מערכות למידה" ובו נדרשו הלומדים-חוקרים לבצע מחקר פעולה בסביבת ההתנסות בהוראה שלהם. בסמינריון השתתפו כשלושים סטודנטים וסטודנטיות בשנת לימודיהם השלישית. הם הוכשרו להוראה בחטיבת הביניים במקצועות מתמטיקה, מדעים, אנגלית וספרות, לימדו שיעורים במקצועות אלה אחת לשבוע, וזו הייתה התנסותם הראשונה בעריכת מחקר ובכתיבה מחקרית. את מחקר הפעולה הורו במשך שנה שלמה שתי המנחות ביחד (co-moderating). הקורס ניתן במשך כל שנת הלימודים למשך שעתיים וכלל מפגשים פנים אל פנים ומשימות מתוקשבות. כחלק מההוראה של מחקר הפעולה הוקצה בכל שיעור זמן לעבודה משותפת בקבוצות ולהשמעת קולו של החוקר-סטודנט (ליאת אייל, דרורית רם) .

  • לינק

    לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת, במסגרת תהליך חקר עם תלמידים ולאחר לימוד מוקדם של נושא "הגבלת השלטון בישראל", הגיע המורה והמחנך אביב צמח לשלב גיבוש שאלת המחקר כותב אביב בבלוג שלו : " במסגרת השיעור יצרנו על הלוח תיאור באמצעות תרשים של נושא הלימוד (נושא מרכזי ונושאי משנה), וחילקתי לתלמידים פתקיות צהובות עליהן ביקשתי שירשמו שאלות שמעניינות אותם בנושא.הכלל היחיד לניסוח השאלה היה: "כתבו שאלה שמעניינת אתכם בנושא – ושהתשובה לה לא קיימת בבדיקה פשוטה בויקיפדיה". עודדתי אותם להשתמש בויקיפדיה מהסמרטפונים, על מנת לוודא שלא מדובר במידע קיים ונגיש. בשלב זה אספתי את הפתקים מן התלמידים, הקראנו כל פתקית, דנו בשאלה שהוצגה ואף שיפרנו אותה יחד (ואפילו הזכרנו את הכללים לסיעור מוחות איכותי). הפתקיות הודבקו על הלוח לפי המיקום המתאים ביחס לתרשים שהופיע עליו ( אביב צמח) .

  • לינק

    למידה מאתגרת מסוג Mystery Skype היא מודל חדשני של הוראה פעילה שמטרתה לאתגר את תלמידי הכיתה היוצרים דיאלוג מתוקשב בסקייפ עם כיתה אחרת בעולם. מדובר על מתכונת של הוראה מאתגרת שנועדה לפתח אצל התלמידים סקרנות , עניין וחשיבה ביקורתית . המטרה של התלמידים היא לזהות את מיקום ביה"ס ( מקום, מדינה , שם ביה"ס ) אתו הם מתקשרים בטרם בית הספר השני שנמצא בקצה השני של השיח המתוקשב יצליח לזהות בעצמו את מיקום ביה"ס והשתייכותו. המשחק המתוקשב יכול להשתלב בלימודי גיאוגרפיה או היסטוריה בבתי ספר יסודיים.

  • לינק

    למידה בקבוצות קטנות נתפסת לרוב כחלופה להוראה ללמידה בכיתה גדולה. היא מבטיחה למידה איכותית – פעילה, שיתופית ושוויונית. אך פירוק מליאת הכיתה לקבוצות קטנות אינו מבטיח למידה איכותית. קבוצות קטנות הן תנאי הכרחי ללמידה איכותית, אך לא תנאי מספיק. איכות הלמידה תלויה במה שקורה בקבוצה עצמה. מה שקורה בקבוצה עצמה הוא דיבור; איכות הלמידה הקבוצתית תלויה באיכות הדיבור שמתרחש בה. שיח קבוצתי איכותי אינו מתרחש מאליו; הוא דורש הרבה השקעה של המורה. תפקיד המורה בהבניה של למידה בקבוצות קטנות תובעני אף יותר מתפקידו כמורה בכיתה גדולה ( מאיה בוזו־שוורץ ויפה בניה ) .

  • סיכום

    טיעון מדעי הוא תהליך שבו מדענים מעורבים בשיח שמטרתו פיתוח ידע משותף על עולם הטבע. היבט מפתח בטיעון דורש מהמדענים להשתמש בראיות כתמיכה בטיעונים שלהם. השתתפות של תלמידים בפעילויות טיעון עוזרת להם לרכוש הבנה עמוקה של התכן המדעי, דבר ששעורי מדעים מסורתיים אינם יכולים לספק. סוג שעור זה כולל בכל שלב, חקר מבוסס על נסיון ומקורות המפנים לתכנית הלימודים K-12. היעד והתכלית של שעור זה הם, שהתלמידים ילמדו על מינים בטבע הנתונים בסכנת הכחדה באזור מגוריהם, לנתח ולפרש נתונים ניסיוניים, לבנות הסבר המנמק מדוע המינים שהם בחרו, הם החשובים ביותר לבריאות הכוללת של הסביבה האקולוגית ואז לתקשר עם עמיתים ולהעביר להם את הטיעונים שלהם ( Horton, Jessica, Golden, Barry Parmly, Jilynn ).

  • לינק

    הובלה חינוכית קהילתית בפקולטה לחינוך: בית הספר הראשון בישראל על פי מודל KIPP-Knowledge is Power Programהפרויקט מהווה יוזמה חינוכית חדשנית להקמת בית הספר הראשון בישראל על פי מודל KIPP – Knowledge Is Power Program, בשיתוף עם משרד החינוך ומרכז חינוך ליאו בק. התוכנית נועדה לתמוך בתלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, ולסייע להם לפתח ידע וכישורים אשר יסייעו להם להצטיין בלימודי התיכון, באקדמיה ובעולם התחרותי של המאה ה-21. תכנית הפיילוט של KIPP ישראל יצאה לדרך בקרית ביאליק ותתמקד בתלמידים מאוכלוסיות מוחלשות, באזור חיפה. חוד החנית של תכנית חדשנית זו הוא תהליך בקרת האיכות וההערכה המקצועית, אשר יתבצע בהובלת הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה.

  • לינק

    במאמר זה מוצג ומוערך מודל הכשרה פרופסיונאלית המתאים להכשרת אקדמאים להוראה. המודל מבוסס על תכנית הכשרה אינטגרטיבית-תמאטית שיישומה מותנה בשיתוף מובנה ומוקפד בין מוסד ההכשרה האקדמי לבין מסגרות ההתנסות המעשית. המודל מוצג על רקע הביקורת הקיימת על המודלים המסורתיים להכשרת מורים ועל רקע הטענה כי הכשרה פרופסיונאלית צריכה להתמקד בחינוך ובאימון לתפקידי חינוך והוראה בהיקף נרחב יותר מהמקובל בתכניות ההכשרה המסורתיות ( שלומית אבדור ) .

  • לינק

    מעט מחקרים התייחסו עד כה למכלול של התמודדות מורים בכיתה נוכח שגיאות תלמידים . כל הסוגיה של ניתוח דפוסי התנהגות המורים נוכח שגיאות תלמידים והאינטראקציות בכיתה היה עד כה לוקה בחסר ומכאן חשיבותו של המחקר הנוכחי . המחקר מבוסס על 3 חקרי מקרה בבתי ספר ובכיתות בהם תועדו וצולמו (וידאו) המורים באופן שיטתי ורציף בכיתות הלימוד ( בתי ספר בגרמניה) . במהלך התיעוד המקיף והשיטתי נצפו דפוסי ההתנהגות של המורים , האינטראקציה עם התלמידים והשפעתם על רגשות התלמידים בהיבט הפדגוגי והפסיכולוגי ( Tulis, Maria).

  • לינק

    מאמר זה מציג תמונת מצב באשר למקומה של הגישה הקונסטרוקטיביסטית בהוראת שפות בכלל ובהוראת אנגלית בישראל בפרט. התכנית להוראת אנגלית כשפה זרה בישראל נסמכת על הגישה התקשורתית להוראת שפה. גישה זו הייתה ועודנה מקובלת במקומות רבים בעולם. אף שאינה מושתת ישירות ובאופן מוצהר על הפילוסופיה הקונסטרוקטיביסיטית , ניתן לראות כי היבטים קונסטרוקטיביסטיים רבים קיימים בגישה זו, ובכללם למידה תלוית הקשר, למידה מבוססת ביצוע, למידת חקר, למידה חברתית, אוטונומיה של הלומד והמורה כמתווך, השגיאה כהזדמנות ללמידה ואינטגרטיביות בהוראה ובלמידה ( סמדר דוניצה-שמידט).

  • לינק

    גישות חדשות להערכת מורים משתמשות בממצאי מחקרים על יעילות מורים. למרות הקשיים הקיימים בשימוש בגישות VAM להערכה ישירה של מורים בודדים, השימוש בהן עשוי לסייע לתיקוף הערכות בצד גישות אחרות. מבחינת הנושא משתמע שראוי להימנע מה- VAM לצורך קבלת החלטות עתירות סיכון ברמה אינדיווידואלית ביחס למורים, בתי ספר או תלמידים. בה במידה ניתן להצביע על כלי הערכה שנמצאו הן כמנבאים תוצאות למידת תלמידים והן – למידת מורים כולל תהליכי הערכה מבוססי סטנדרטים. שימוש במאפיינים כנ"ל עשוי להפוך את תהליכי הערכת המורים להיות חלק שימושי יותר בפיתוח הון אנושי יעיל בהוראה, חלק הנותן מידע מדויק על מורים, משוב מסייע והחלטות מבוססות ( Darling- Hammond L ).

  • לינק

    בבית הספר "רננים" בקריית שמונה חברו מנהלת, מורות ומפתח תוכנה כדי ליישם חינוך המותאם לכל ילד בכל מצב. אחרי כמה שנים שבהן שימשה רכזת ההדרכה של האגף לחינוך מיוחד במחוז הצפון החליטה אורנה קונקול, 41, לעשות חינוך מיוחד בשטח. לפני כארבע שנים היא מונתה למנהלת בית ספר "רננים" בקריית שמונה, הקולט אליו תלמידים בעלי פיגור קל עד בינוני מגיל חמש עד 21, ומאז היא שוקדת על בניית תכנית לימודים מיוחדת ( איתי גודר ) .

  • סיכום

    במחקר המדווח בחנו החוקרים תוכנית שניסתה להתמודד עם אתגרים אלה בהכשרת מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי להוראה שאפתנית. בתוכנית, לתלמידי תואר שני שהופעלה בשלוש אוניברסיטאות, הוכשרו מורים ללמד מתמטיקה תוך פיתוח שיטה של פדגוגיה להוראה וללמידה על פי הגישה שלעיל. התוכנית בקורסים המתודיים בכל אתרי המחקר התבססה על מערכת של דרכי הוראה (הכנה להוראה בנוסף לכישורים אינטראקטיביים להפעלת שיעור, ניהול חומרים ומרחב, ניהול זמן וקצב, שימוש בשפת גוף ובקול ועוד ), מערכת של עקרונות נורמטיביים לשיקולי דעת בשימוש בדרכי ההוראה כדי להגיע לנגישות רבה ביותר של התלמידים ללמידת מתמטיקה (התלמידים כמפרשים משמעויות, הוראה מותאמת לכל, התייחסות למטרות ברורות, היענות לדרישות סביבת בית הספר ועוד) וידע מתמטי נדרש לבית הספר היסודי. השימוש בדרכים, בעקרונות ובידע הללו נעשו תוך שהם מתייחסים אלה לאלה ולא מתקיימים במבודד ותוך יצירת קשרים בין מורה, תלמידים ותוכן. האתגר היה לתכנן את כל אלה כתוכנית להכשרת מורים (Lampert, M., et al.).

  • לינק

    על מי מוטלת האחריות להערכה ובידי מי הזכות להעריך בעולם של מבני דעת מעורערים? בעולם של תפישה חינוכית/ערכית ממוקדת אנוש (הומניסטית/פרוגרסיבית/רדיקלית)? לאור הפופולאריות הגדלה של פרויקטים לימודיים שתוצרם מארז מופק בכלים טכנולוגיים (אתר, בלוג, מאגר מידע, משחק למידה, סרטון אנימציה, סרטון וידאו ועוד), צומחת לה הזדמנות ליישום מודל הערכה חדש – מחקר שימושיות (Usability Study). עיקר האתגר הוא בתכנון משימות משמעותיות שירכזו לתוכן תוכן ואנרגיה בתמהיל מעורר מספיק בכדי להניע את הלומד לרצות לעצב ולהפיק אותן, או לפחות לבצע אותן ( חנן יניב) .

  • לינק

    ההתחדשות וההתעניינות המחודשת בתחומי סביבת הלימודים המתוקשבת של חקרשת , הניעה כמה גורמי הדרכה והטמעה פדגוגית ליזום מהלכים שיטתיים לביסוס הידע הפדגוגי המעשי בתחום ותיק זה , אשר קרנו עלתה מחדש. לאחרונה הקימה ד"ר גילמור קשת, מדריכת האגף למחוננים לתחום מחקר ופיתוח, אתר אינטרנט מועיל הבנוי כפעילות חקרשת, וכולל מידע רב ומפורט, תיאורטי ומעשי אודות החקרשת. בנוסף, למעוניינים בכך, יש אפשרות להשתמש בתבנית אתר חקרשת ליצירת חקרשת משלהם (ד"ר גילמור קשת).

  • לינק

    בחטיבת הביניים בבית הספר הניסויי מבואות הנגב שבקיבוץ שובל כמעט שאין מבחנים. התלמידים לא נדרשים להפגין ידע, אלא הבנה – בשלל דרכים יצירתיות. למעשה, כשהתלמידים מסיימים את חטיבת הביניים ועוברים לתיכון שבבית הספר, שבו יש יותר מבחנים והכנה לבגרויות, הם "מקבלים הלם מבחנים", כפי שמגדירה זאת אחת התלמידות. אבל אם משרד החינוך אכן יממש את תוכניתו לבטל חלק גדול מהבגרויות, ייתכן שתלמידים נוספים באופן ילמדו דומה לתלמידי מבואות הנגב, שנחשב אחד מבתי הספר הניסויים המובילים. במשרד החינוך סבורים כי המהפך שבוצע בבית הספר לפני כמה שנים הוכתר בהצלחה, וכעת בית הספר מפיץ את תורתו בקרב מוסדות חינוך אחרים ( ליאור דטל) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין