דגמים פדגוגיים
מיון:
נמצאו 150 פריטים
פריטים מ- 141 ל-150
  • מאמר מלא

    רותי בן ישי היא מורה להיסטוריה , מחנכת, רכזת ניסוי "מחשב נייד לכל תלמיד", בי"ס המשלב את נושא התקשוב בכל תחומי ההוראה. היא מספרת בבלוג שלה באתר אדיורשת כיצד הצליחה לגוון שיעור בהיסטוריה הנלמד בכיתה משובצת מחשבים ניידים של התלמידים. בהיסטוריה לומדים כעת בכיתה על יוון העתיקה. השיעור נפתח בהצגת האתר youtube . זו מדיה המדברת אל לב הילדים. גם האנגלית אינה קשה במיוחד. כמו כן , מתארת רותי בן ישי את תהליך הלמידה השיתופי של בדיקת שיעורי הבית באמצעות הצגה ותיקון של אחד התרגילים של התלמידים במחשב הנייד על גבי מסך "הברקו" המרכזי לעיני כל הכיתה.

  • סיכום

    פדגוגיה דמוקרטית היא פדגוגיה של מפגש. היא עוסקת בהוראה ולמידה הנובעות מרעיונות החינוך הדמוקרטי ומהפרקטיקות הנוצרות במסגרתו. אם בחינוך הקונבציונלי הידע נמצא במרכז מעשה ההוראה והלמידה ובחינוך הפתוח הילד נמצא במרכז, הרי שבחינוך הדמוקרטי מה שנמצא במוקד המעשה ההוראה הוא המפגש – מפגש בין מבוגר משמעותי לילד (או קבוצת ילדים) . המפגש הזה יוצר תהליך של למידה משמעותית סביב הידע . ההתמקדות במפגש משנה מהותית את התפקידים שהשחקנים – המורה , הלומד ( או קהילת הלומדים) והידע – צריכים למלא בו ואת הגדרת הלמידה עצמה . כך נוצר תהליך של הוראה-למידה מיוחד בדינאמיות שלו ובהתאמתו לאישיות הייחודית של כל תלמיד ומורה (רויטל יהלום , רביב רייכרט , יעל ביבר-אביעד, טלי אשר , עמוס בר , יולי חרומצ'נקו ).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי ביקש להשוות בין פרחי הוראה הלומדים בקורסים פדגוגיים המדגימים דוגמאות ודגמים אותנטיים במהלך הלימוד לבין הלומדים בקורסים להכשרת מורים הנחשפים לאירועים, מקרים ודוגמאות ויזואליות מכיתות לימוד באמצעות סרטי וידאו או אנימציה ממוחשבת. ממצאי המחקר מלמדים כי לפורמט ההצגה הויזואלי יש יתרון מסוים לעומת הפורמט הנרטיבי –טקסטואלי הרגיל. היתרון של סרטי הוידאו או האנימציה הוא בהמחשה מעמיקה יותר של עקרונות פדגוגיים. החוקרים ממליצים על שימוש בדוגמאות ויזואליות, בעיקר קטעי סרטי וידאו, על פני חקר מקרים טקסטואלי בהכשרת מורים. החוקרות הן מומחיות לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטה האמריקאית University of New Mexico המפעילה כמה וכמה מסלולים איכותיים של הכשרת מורים ( Roxana Moreno and Ludmila Ortegano-Layne.).

  • לינק

    המאמר הנשען על שיטת המחקר האפיסטמולוגית קונסטרוקטיביסטית (Constructivist epistemology) בוחן בצורה מעמיקה את שאלות המחקר הבאות : א. כיצד מורה בכיתה מארגן את דפוסי המעורבות של הלומדים באופן שונה מדפוסי ההוראה הפאסיביים המקובלים בביה"ס ב. מה הן התוצאות המעשיות משינוי דרכי האצלת הסמכויות בכיתה בין המורה לתלמידים והאם הן תורמות להבניית הידע של הלומדים. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את הדרכים בהן הסמכות בכיתה הואצלה בצורה מושכלת בין מורה לתלמידים ואלו הזדמנויות למידה משופרות מאפשר שינוי זה בדרך ההוראה. המסקנות של המחקר הן שניתן לגבש שינוי בהבניית הידע של התלמידים בכיתה ע"י חלוקה אחרת של סמכויות בניהול הכיתה רק כאשר שומרים על עקביות לאורך זמן , כלומר ע"י רצף חינוכי ופדגוגי בפעולה זו לאורך זמן ( Teresa Crawford ).

  • לינק

    הכנסת סטנדרטים לתחומי ההוראה ובעקבותיהם מערכות הערכה ובחינה נורמטיביות ארציות צמצמו למעשה את מרחב שיקולי הדעת של המורים בארה"ב. לאור זאת מציעים מחברי ועורכי הספר הנוכחי גישה מרחיבה ומעצימה מבחינת שיקולי הדעת של המורים גם כאשר זה נעשה על חשבון הסטנדרטים המהודקים מדי בחינוך ובהוראה. הדרך להחזיר למורים את החיוניות שלהם היא ליישם את המודל הפדגוגי המוצע על ידם של קבלת החלטות נרחב יותר של המורים בביה"ס. המודל המוצע אינו מבטל את הסטנדרטים בהוראה אלא מרחיב ומעצים את מרחב שיקולי הדעת של המורים ואת השליטה שלהם בדרכי ההערכה. המודל הפדגוגי, שזוכה עתה להתעניינות מחודשת בקרב גורמי החינוך בארה"ב, מעניק למורים מרחב נרחב יותר של קבלת החלטות, גמישות ביישום תוכנית לימודים אינטגרטיבית ואותנטית. חלק מההיערכות מחייבת את המורים להתנתק במידה רבה מההצמדות שלהם לספרי לימוד מבוססי סטנדרטים לטובת פיתוח עצמי שלהם של רעיונות דידקטיים וקביעת דרכי ההערכה באופן עצמאי. במוקד כל רפורמה חינוכית ושינוי חיובי בבתי הספר עומדת הנכונות להעצים את המורים והמודל המוצע בספר זה הוא ללא ספק צעד משמעותי בכיוון זה ( Michael S. Moody and Jason M. Stricker ).

  • לינק

    בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה גוברת במקרי תוקפנות וקשיי התנהגות בקרב בני נוער, ילדים והן בגיל הרך במסגרות החינוך. מאחר ותופעה זו מוכרת והוכחה מחקרית יש חיפוש מתאים אחרי מקורות ותוכניות בלימה ומניעה שיפחיתו את התפשטות תופעת האלימות. במסגרת חיפוש אחר מענה מתאים עלתה המחשבה שאם נאתר את הילדים בעליי קשיי ההתנהגות כבר בגיל הרך, אותם ילדים שמאופיינים בקשיים בולטים ומשמעותיים כגון: התפרצויות, תוקפנות פיזית ומילולית, זריקת חפצים, סירובים קשים ופגיעה באחרים, נרכזם בגן אחד, שבו כל הצוות החינוכי והטיפולי מונחה בתחום ניתוח ההתנהגות וברוח זו יפעל הגן. נקבל הן הטבה משמעותית בתפקודם של הילדים כבר בגיל הגן וכן נקטוף פירות מהותיים בתחום ההתנהגות בגילאי בית הספר השונים. בד בבד נכשיר צוות טיפולי מיומן שיקבל כלים להתמודדות עם תלמידים בעלי קשיי התנהגות בעתיד. בנתניה מופעל ת מסגרת "הגן ההתנהגותי" המיועדת לילדים בעלי קשיי התנהגות בולטים (גילאי 3 עד 6). גן זה פועל בנתניה זו השנה השנייה, כולו מתנהל ע"פ תוכנית התנהגותית מערכתית ואישית באמצעות כל אנשי צוות הגן – החל מהגננת, הסייעת, בת השרות, הצוות המשלים ועד לצוות הפרא-רפואי והמטפלים בתחום הרגשי ( הלית טופז בורובסקי, אריאלה קנוניץ ).

  • לינק

    מאמר זה עוסק בניסיונם של קבוצת החוקרים לפתח שיטה פדגוגית המבוססת על יישום רעיונות של מורכבות ו"ארגון עצמי" בתחום החינוך. הקונטקסט למחקר זה הינו קורס לשיטות מדעיות, שהיווה חלק מתכנית ההכשרה למורים המיועדים להשתלב בבתי ספר יסודיים. ישנו צורך במודל פדגוגי חדש, המאופיין במידה גדולה יותר של פתיחות וגמישות, אשר יטפח בקרב הסטודנטים להוראה את הכישורים הנדרשים להתנהלות יעילה בסביבת החינוך המורכבת והדינאמית. מסגרת תיאורטית כזו מתפתחת היום מן המדע החדש של המורכבות. מדובר בתחום אינטר-דיסציפלינארי, הנובע מתוך התפתחויות חדשות במספר דיסציפלינות מדעיות כגון ביולוגיה, כימיה, טכנולוגיה, אקולוגיה וכולי. מדע חדש זה מתמקד באבולוציה של המורכבות בתוך ובין המערכות הפועלות בעולם. התהליך הספונטני והדינאמי בו נוצרים סדרים חדשים מורכבים מתוך מה שנדמה על פני השטח כמצב כאוטי, מכונה "ארגון-עצמי". הרעיונות הקשורים ל-"ארגון עצמי" הם; קשר בין תופעות ורשתות הנראות אקראיות על פני השטח, פתיחות מערכתית, והתנאים בהם הבלתי צפוי הופך לחדש ( Laroche, Lyubov. Nicol, Synthia. Mayer-Smith Jolie).

  • לינק

    העבודה עוסקת באתניות, חינוך וזהות בבית הספר "קדמה" בשכונת הקטמונים בירושלים. הניתוח מבקש לחשוף את ה"קופסה השחורה" של בית הספר ומעלה לדיון שלוש שאלות מרכזיות: מה אופיו של שיח הזהות המובנה ב"קדמה"? כיצד מתורגם השיח הביקורתי לפרקטיקות פדגוגיות מעשיות, אלו תוצרים חינוכיים מניב תהליך זה, ובמה הוא מאתגר הלכה למעשה את מערכת החינוך הממלכתית? "קדמה" ביקש להניע שינוי שפועל מלמטה ובולט בחריגותו בנוף המקומי. זהו מיזם ייחודי שיצר מומנט סימבולי משמעותי, אך לא הצליח לייצר דיאלוג טרנספורמטיבי רחב. המקרה של "קדמה" מעיד יותר מכל כי ייחודיות ואוטונומיה חינוכית הן עניין מעמדי גרידא, וכי הניסיון ליצור במסגרת הממלכתית עולם מושגים מהפכני או לפחות "אחר" נדון לדרך חתחתים ( דליה מרקוביץ ) .

  • לינק

    אם עד היום הדגש בלמידה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות בעולם היה על כלים מתוקשבים ופלטפורמות ממוחשבת , הרי לאחרונה מתחילים להתפתח גישות הנותנות עדיפות גבוהה יותר לפיתוח מודלים פדגוגיים ללמידה מתוקשבת ופחות לפלטפורמות הממוחשבות. אחת הגישות הפדגוגיות האלו היא גישה הנקראת Mode Neutral שעיקרה אינטגרציה גמישה בין למידה פנים אל-פנים , למידה מקוונת ולמידה מבוזרת . ללומדים ניתן תמהיל גמיש יותר בין ערוצי למידה שונים , אך ללא ויתור על התנסות פעילה שלהם. הבסיס הרעיוני של תפיסת Mode Neutral הוא למידה קונסטרוקטיבסטית מתוקשבת של אחריות גדלה של הלומדים , אך בניגוד ללמידה המקוונת הקיימת כיום החלק של הנחיית המרצים או המדריכים מקבל משנה תוקף מבחינת הגדרת הדרישות, המחויבות והתמיכה בלומד. הבסיס הרעיוני להנחיה מתוקשבת פעילה מצד המרצים/מורים הוא התפיסה של גילי סולמון (Salmon's 5 Stage Model , 2000 ). המאמר מציג הערכה מחקרית ראשונית של שיטת Mode Neutral שנוסתה בכמה אוניברסיטאות באנגליה (Brian Smith, Peter Reed, Chris Jones ).

  • סיכום

    הכותבים מציגים במאמר דגם של הוראה שיש בו משום חזרה למושג השולייתיות המסורתית הנושנה אך משלב מאפיינים בית-ספריים חדשים. הם קוראים לדגם זה "שולייתיות קוגניטיבית" (Collins et al., 1989). שולייתיות מסורתית נתפשה בדרך כלל כלמידה שבה מומחה מראה/מדגים ללומד/מתלמד כיצד לבצע מטלה, משגיח על התנסויותיו ומעביר אליו בהדרגה יותר ויותר אחריות עד שהוא מיומן דיו. שולייתיות קוגניטיבית עיקרה לא בצפייה במעשה אלא בהנגשה של חשיבת המומחה ושיקולי הדעת שלו בעשייה למתלמד. היא בעלת היבט חברתי בהיותה מעוגנת בתרבויות הייחודיות של כל השותפים לביצוע המטלה (Collins, A., Brown, J. S., & Holum, A).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין