התפתחות מקצועית שיתופית מתמשכת למורים בסקוטלנד: שאיפות, הזדמנויות ומחסומים

Kennedy, A. (2011). Collaborative continuing professional development (CPD) for teachers in Scotland: aspirations, opportunities and barriers, European Journal of Teacher Education, 34(1), 25-41.

מילות מפתח: למידת מורים, התפתחות מקצועית

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

הסיכום מצורף כקובץ בטור המידע מצד שמאל , (ראה : "חומרים נוספים")

התפתחות מקצועית שיתופית ( PCD) מתמשכת למורים הוא רעיון שהולך ותופש מקום במערכות החינוך כדרך שעשויה להיות יעילה יותר מהתפתחות מקצועית אישית מתמשכת של המורה. "בפרט אם היא מתקיימת לאורך זמן(Cordingley, 2005). התפתחות מקצועית בדגם זה עשויה להימצא בפועל במרכיב הבלתי-פורמלי של עבודה עם עמיתים.

המאמר חוקר דעות של שותפים על הדגם של התפתחות מקצועית שיתופית מתמשכת ובוחן מחסומים אפשריים בהפעלתה. המאמר מסתמך על שני פרויקטים בנושא: הראשון-פרויקט שבחן מורים כלומדים לאורך כל הנתיבה המקצועית שלהם((AERS; והשני – התמקד בצרכי ההתפתחות המקצועית המתמשכת של מורים בעלי ותק של 2 – 6 שנים (LTS ).

הממצאים נותחו על פי "מסגרת שלוש - העדשות"(Fraser et al., 2007) המציעה הסתכלות מורכבת על למידת מורים, ונשענת על שלוש דרכים להבנת ההתפתחות המקצועית:

א) שלושה היבטים של התפתחות מקצועית(אישי, חברתי, תעסוקתי) (Bell & Gilbert, 1996 );
ב) ניתוח דגמים של התפתחות מקצועית מתמשכת (Transmissional, transitional, transformation ) (Kennedy, 2005 );
ג) ארבעה מרכיבים של למידת מורה(פורמלי, לא פורמלי, מתוכנן, מקרי) (Reid בתוך: Fraser et al., 2007) .

מהי התפתחות מקצועית שיתופית מתמשכת ? - זהו תהליך היכול לכלול כמה פעילויות החל מעבודה שיתופית עם עמיתים בדרכים לא פורמליות ולא מתוכננות ועד עבודה בקהיליות חקר או בקהיליות למידה פורמליות יותר. המשותף לכל אלה הוא הדגש המושם על למידה הנעשית תוך כדי ובהשראת עבודה עם אחרים, והיא נתפשת כחברתית ולא כאישית מבודדת.

במחקר על התפתחות מקצועית בקהיליות למידה בבית ספר זוהו המאפיינים החיוניים לקיומה של למידה והמדגשים שלמידה היא מוקד מרכזי שלכל פעילות ושיחסים בין-אישיים טובים חיוניים כתנאים לקיומה. המאפיינים שזוהו הם: ערכים וחזון משותף, אחריות משותפת ללמידת תלמידים, התמקדות משותפת בלמידה, למידה מקצועית אישית וקולקטיבית, חקר רפלקטיבי, פתיחות, קיום רשתות ושותפויות, ויחסי חברות, אמון הדדי, כבוד ותמיכה (Bolan et al., 2005). למידה שיתופית בצורותיה השונות היא בעלת פוטנציאל להשפעה חיובית על ההתפתחות המקצועית של מורים.

למידה לא-פורמלית – עבודה עם עמיתים עשויה להרחיב את ההזדמנויות ללמידה ולהוסיף גם הנאה לפעילות זו. היתרונות הרבים של למידה שיתופית מתרחשים דווקא בהיבטים הבלתי פורמליים של הסיטואציה, כלומר, כחלק מאינטראקציות חברתיות והשפעתן. התחום של למידה לא-פורמלית ומשמעותה מעורר עניין במחקר מתוך ניסיון להבין את התנאים התורמים ללמידה מסוג זה בדרכים מעמיקות יותר ואף בדרכים אמפיריות (Turner, 2006 ,Eraut,2004, McNally et al., 2004). ארבעה המרכיבים שמעלה ריד עשויים לסייע בהציעם ניתוח של הפעולות על שני רצפים: פורמלי – א/פורמלי, מקרי – מתוכנן (Reid, in Fraser et al., 2007). ראוי לזכור שלא תמיד ממצה למידה א/פורמלית את הפוטנציאל שלה. צריך שיתקיימו בה שיתוף עם אחרים ואוירה מתאימה המעודד למידה מסוג זה.
המחקר – במחקר רואיינו משתתפים בתוכניות התפתחות מקצועית מתמשכת בשני ן שבו נבחנו שני פרויקטים אמפיריים: הראשון – מורים כלומדים בהקשר של התפתחות מקצועית מתמשכת, והשני – התפתחות מקצועית מוקדמת בסקוטלנד: מורים בעלי ותק של 2 – 6 שנים; תכנית זו הובלה ע"י חברים של הפרויקט הראשון.

הממצאים הצביעו על שונות בהבנות של למידה שיתופית:
ראה טבלה בקובץ ה-WORD המצורף בטור המידע מצד שמאל ( "חומרים נוספים" ) .

מטרת המחקר הייתה להבין כיצד מורים עוברים מרמה מס' 1 לעיל לרמה מס' 3.

הקשר בין למידה לא-פורמלית לבין למידה קולבורטיבית מרכזי ליעילות התהליך, ולכן יש צורך לאמץ תפישה של למידה כזו המאפשרות ללמידה פורמלית, לא פורמלית, מתוכננת ומקרית להתרחש. במקום לנסות לתכננן הזדמנויות למידה לא פורמליות או מקריות כדאי לחשוב במונחים של "גורמים מאפשרים" שחלק מהם עשויים להיות פורמאליים ומובנים ואחרים- לא פורמליים ומקריים.
המסגרת בעלת שלוש העדשות הנ"ל מהווה כלי שימושי לשקול גורמים העשויים לתרום למעורבות יעילה של מורה בלמידה שיתופית כמו גם לאיזון בין למידה כזו לבין צורות אחרות. המורים ועמיתיהם או החונכים שלהם יכולים להעריך את השיעור שבו הלמידה המקצועית תומכת בתחום האישי, החברתי או התעסוקתי, את השיעור שבו הפעילות מובילה ללמידה טרנסמיטיבית, טרנספורמטיבית או מגבירה אוטונומיה מקצועית ואת השיעור שבו הלמידה היא שילוב של פורמלי, לא פורמלי, מתוכנן או מקרי.

מן המחקר הנוכחי עולה שרצוי לקיים איזון רב יותר בין צורות ומטרות רצויות של התפתחות מקצועית מתמשכת כפי שפורט, ועדין בסקוטלנד ובמדינות רבות אחרות בעולם הדגש הוא על מסגרת אישית ומבוססת-סטנדרטים. קיימים מתחים ביחס למידה שבה למידה שיתופית ולא-פורמלית נתפשת כבעלת ערך ועד כמה היא ניתנת לביצוע במסגרת כזאת. לא כל הלמידה המקצועית ניתנת להתקבל כטובה או יעילה, ויש צורך באמון מקצועי רב כדי שהרווחים של למידה שיתופים, לא-פורמלית ומקרית לא יאבדו בניסיון להפוך אותה לפורמלית ולאישית.

ביבליוגרפיה

Bell, B., & Gilbert, J. (1996).Teacher development: A model from science education, London: Falmer Press.
Bolam, R.A., et al., (2005). Creating and sustaining effective learning communities, Bristol: University of Bristol.
Cordingley, P., et al., (2005). The impact of collaborative CPD on classroom teaching, London: EPPI-Center, Social Science research unit, Institute of Education, University of London.
Eraut, M, (2004). Informal learning in the workplace, Journal of Continuing Education, 26(2), 247-273.
Fraser, C., et al., (2007). Teachers' continuing professional development: Contested concepts, understanding and models, Journal of In-Service Education, 33(2), 153-169.
Kennedy, A. (2005). Models of CPD: A framework for analysis, Journal In-Service Education, 31(2), 235-250.
McNally, J.N., et al., (2004). Informal learning in early teacher development, PP at the BERA Conference, Manchester.
Turner, C. (2006). Informal learning and its relevance to the early professional development of teachers in secondary schools in England and Wales, Journal of In-Service Education, 32(3), 309-319.