השתלמויות מורים
מיון:
נמצאו 54 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    פרופ' לי שולמן, מחוקרי החינוך המובילים בעולם, הגיע לביקור בישראל והעניק ראיון לדה מרקר שבו הביע את עמדתו בכמה מהסוגיות המרכזיות של החינוך במאה ה-21: שכר המורים, תפקיד בית הספר בעידן האינטרנט, גודל הכיתה הרצוי, מבחנים והדרכים לשפר את איכות ההוראה.

  • לינק

    מהם האמצעים האפקטיביים ביותר לפיתוח המקצועי של מורים – השתלמויות, קורסים, קהילות מקצועיות או אולי דבר-מה אחר? איזו מבין דרכי הלמידה האלה מובילה לשיפור בהישגי התלמידים? איזו דרך מובילה לשינוי בפרקטיקות ההוראה?ועדת המומחים בנושא 'ניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך', הזמינה ממכון מופ"ת סקירת ספרות שתרכז ותסכם ידע מחקרי שהצטבר על האפקטיביות של שיטות פיתוח מקצועי. בסקירה מתוארים ונדונים מחקרים שונים שהתפרסמו בשלושים השנים האחרונות בנושא אפקטיביות של פיתוח מקצועי של מורים. בסקירה זוהו כמה מסקנות המשותפות למחקרים שונים באשר למאפייניו של פיתוח מקצועי אפקטיבי. להלן כמה מהמסקנות המרכזיות:

  • לינק

    יש לכם ראש גדול? ההשתלמויות המקוונות מחכות לכם. ההשתלמויות המקצועיות של המורים עוברות לרשת – ולצד היתרונות הברורים של האפשרות ללמוד בלי לצאת מהבית, חשוב לזכור שהן גם דורשות יותר השתתפות, מאמץ ומחשבה – ומבשרות את העתיד של הלמידה (תמירה גלילי).

  • לינק

    ג'אל מהטה, פרופסור לחינוך באוניברסיטת הרווארד, העלה בבלוג שפרסם שלוש טענות קשות נגד פיתוח מקצועי של מורים: המחקר מצא כי יש לפיתוח המקצועי השפעה אפסית, אם בכלל, על איכותם של המורים; מורים מתייחסים אליו כאל מטלה מעיקה, מיותרת ואף מבזה; קובעי מדיניות מתנגדים להוציא כספים על פיתוח מקצועי משום שאין לו תוצאות מוכחות. לפיכך, לטענת מהטה עלינו לשים קץ לפיתוח המקצועי במתכונתו הנוכחית. תחת זאת, יש להנהיג למידה מקצועית בהובלת מורים.

  • לינק

    התחושה שצריך להכין את הדור הבא ל"מיומנויות המאה ה-21", מעוררת את המערכת להשקיע כספים אין קץ בניסיון נואש להפוך את המורים ל"מלמדים דיגיטליים". אין ספור השתלמויות מורים, שעות הנחיה, ומשאבי ציוד וכ"א, מושקעים בניסיון הזה, מזה עשרות שנים, ונראה שלשוא. שום בשורה לא צומחת, שום שינוי משמעותי לא קורה, רוב המורים עדיין משתמשים בטכנולוגיות של הדור הקודם (לוח וגיר), וגם אלה שמשתמשים במחשבים, ב'לוחות חכמים', בטבלטים ובמקרנים לא מציגים שיפור משמעותי. פרופ' גבי סלומון שהלך לעולמו בשבועות האחרונים, כבר כתב מאמר שצוטט בעיתון הארץ עם הבשורה "המחשב לא תורם ללמידה" (ינואר 2010). כבר אז נזעקתי וכתבתי תגובה בשם "המחשב תורם ללמידה באבוע" ובה השאלה: איזו פדגוגיה משרתת הטכנולוגיה: פדגוגיה קדם-מודרנית (ואז אין לה סיכוי כמו שאומר פרופ' סלומון) או פדגוגיה מודרנית (ואז יש לה את כל הסיכויים שבעולם). מה שקראתי אז 'פדגוגיה מודרנית', עיצבתי למונח 'פדגוגיה דיגיטלית' (חנן יניב).

  • לינק

    רותי סלומון משתפת את הקוראים בהחלטתה לקחת פסק זמן מתחום ההדרכה. סלומון מעידה על עצמה כי היא "מעבירה השתלמויות כבר קרוב ל-20 שנה; השתלמויות שעוסקות בשילוב טכנולוגיה בהוראה, בלמידת חקר, בלמידה מבוססת פרויקטים, בדגמי הוראה ולמידה חדשניים, בלמידה "משמעותית", בתפקיד המורה במאה ה-21 ועוד". להלן מוצגים 12 כללים ומאפייני אישיות אשר יסייעו לך כמנחה לקדם הגשמה של חזון חינוכי בבית הספר (רותי סלומון).

  • לינק

    פיתוח מקצועי של עובדי הוראה באמצעות קורסים והשתלמויות הוא תחום מורכב. מהלך ההשתלמות, כמו גם תוצאותיה בטווח הקצר ובטווח הארוך, מושפעים מריבוי של משתנים שבדרך כלל לא ניתן להתיר את הקשרים ביניהם. המחקר המתואר במאמר זה מתמקד בתיאור תפיסותיהם של משתלמים את איכות הקורסים שהשתתפו בהם ואת תרומת הקורסים להתפתחותם המקצועית. המחקר מזהה משתנים המשפיעים ישירות ובעקיפין על תפיסות אלו (שלומית אבדור).

  • סיכום

    מורים רוצים וזקוקים לתמיכה כדי לפתח את ההוראה וכדי שתלמידיהם יצליחו בלימודים. המונח "התפתחות מקצועית" מהווה מטריה רחבה למגוון פעילויות מסדנה בת שעה אחת בקורס מקוון ועד תוכניות ארוכות טווח ומורכבות. הסקר המקיף המוצג כאן מצביע באופן כללי על נתק בין מה שמורים חושבים על ההתפתחות המקצועית המסופקת להם לבין מה שחושבים אלה המובילים אותה: 29% מהמורים הביעו שביעות רצון רבה מההתפתחות המקצועית (להלן ה"מ), 34% סבורים שהה"מ השתפרה, רוב גדול אינו מאמין שהה"מ מסייעת להם להתכונן לאופי המשתנה של ההוראה (טכנולוגיה, כלי למידה דיגיטליים, ניתוח נתוני תלמידים ועוד), פורמטים של ה"מ הנתמכים ע"י ראשי מחוזות ומנהלים ואימון/הדרכה (coaching) דווחו ע"י מורים כפורמטים שאינם הולמים את צורכיהם, יש הסכמה בין מורים ומנהלים בדבר המאפיינים של התפתחות מקצועית טובה (Boston consulting group).

  • לינק

    יורם אורעד מצביע על דרכים אפשריות לצמצום שחיקתם של מורים: "בתחילת שנת הלימודים הנוכחית קראתי כתבה מטרידה מאד בשם השנה כבר לא אהיה מורה. הכתבה, שנכתבה על ידי מורה בשם דני סטמרי, דנה למעשה בשחיקתם של מורים. היא מתארת את בעיותיו של מורה במערכת החינוך ומספרת על החלטתו לנטוש את החינוך לאחר ארבע שנים ועל סיבותיה. להלן חלק מן הדברים והתייחסותי אליהם".

  • סיכום

    באגודה לזכויות האזרח מאמינים שגם הכיתה היא שדה קרב בין חלשים לחזקים, וגם בה מתקיימים גזענות ואפליה. כדי להילחם בכך, הם מציעים למורים לעבור הכשרה מיוחדת, שמתחילה דווקא בהתבוננות במראה (תמירה גלילי).

  • לינק

    רותי סלומון מדווחת בבלוג שלה על חוויותיה מכנס של העמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי. את החותם שהותיר עליה הכנס היא מתארת כך: "בהשתלמות שקיימתי יומיים לאחר מכן בבית ספר אחדות באשדוד בנושא פיתוח תהליכי למידה מבוססי פרויקטים.. מצאתי את עצמי בפעם הראשונה מקשיבה, לא שומעת – אלא באמת מקשיבה למורים. ולא רק למה שהם אומרים אלא גם למאוויי ליבם, לתשוקות שלהם. למה הם רוצים להיות כשהיו "גדולים". מה החלום האישי שלהם ואיך זה מתחבר לחלום החינוכי שלהם. ואיך בהשתלמות הקטנה הזאת נוכל להעניק להם את העוצמה לממש את עצמם. זה היה מפגש מהמם שהותיר אותנו בהרגשה שיצאנו אל מסע מרתק ושאנו עומדים ליצור עשייה מרגשת, לא רק עבור התלמידים שלנו, אלא גם עבור עצמינו".

  • לינק

    מחקרים רבים מצביעים על התפקיד המכריע של יכולות רגשיות בקידום תהליכים לימודיים בקרבתלמידים. כן גוברת ההכרה כי יכולות רגשיות אלו תורמות להתפתחותו האישית והחברתית של התלמיד.על בסיס מודל היכולת של אינטליגנציה רגשית שפיתחו מאייר וסלוביי (Mayer & Salovey, 1997), הועברה למורים השתלמות בת 56 שעות במטרה לשפר ולהעצים את יכולותיהם הרגשיות. דרךהתנסות, תאוריה ותיאורי מקרה הרחיבו המורים את יכולתם לזהות, להבין ולווסת רגש וכן להשתמש בובסיטואציות חינוכיות (מירב חן, עדי שרעבי-נוב).

  • תקציר

    המחקר בדק את מידת שביעות הרצון של מורים מהקורסים של "אופק חדש" הניתנים למורים בשנת ההוראה השנייה, ואת הקשר בין ארבעה מדדים שנבדקו לבין הצלחת הקורסים: ארגון הקורס ואיכות ההוראה; אקלים הכיתה; יחסי מרצה סטודנטים; וקורס גנרי מול קורס ייעודי. עוד התמקד המחקר בתפיסת ההבדלים בין הקורסים הללו ובין קורסי הסטאז' הניתנים בשנת ההוראה הראשונה (צפי טימור).

  • סיכום

    משיחות עם אנשי חינוך, עולה ששתי פנים להשתלמות. פעמים רבות היא תורמת רבות ליכולת המקצועית, מעניקה כלים ומעמיקה את הידע. מן הצד האחר, מורים מתלוננים על עומס ועל השתלמויות לא רלוונטיות. אז מה הופך השתלמות לטובה? בשנים האחרונות גיבש משרד החינוך כמה שינויים בתחום. אחד הבולטים שבהם הוא העברת מוקד הפיתוח המקצועי לתוך בתי הספר והקפדה על גמישות פדגוגית שתכליתה לתפור חליפה אישית לכל עובד הוראה, כחלק מצוות (לימור דומב).

  • מאמר מלא

    המודל "מהטרמה לתרומה" הוא דגם על פיו ניתן לתכנן שיעור מקוון המשלב בין שני אופני התקשורת: האחד א-סינכרוני והשני סינכרוני. תהליך הלמידה במודל "מהטרמה לתרומה" כולל שני שלבים הנערכים במועדים שונים: השלב הראשון מושתת על ניסיונם המצטבר של המורים בעשייה החינוכית, כך שניסיון זה מהווה בסיס ראשוני להבניה בתהליך הלמידה. השלב השני הינו השלב האקדמי בו מורה המורים מאגד את ההתנסויות וממשיג אותם ברמה התיאורטית. המאמר מתאר שתי התנסויות ליישום המודל במסגרת ההשתלמויות בפסגה בנתניה במגוון כלים המאפשרים תקשורת דיגיטלית. כל כלי מתוקשב המאפשר מפגש מקוון הוא בעל תכונות ייחודיות, המתאים לנסיבות שונות. המאמר משתף בתובנות העולות מיישום המודל בכלים שונים, ומנסח רשימה של 10 תבחינים לשימוש מושכל בכלי המתוקשב ומידת התאמתו למטרות השיעור המקוון ( רונית קב).

  • תקציר

    מטרות המחקר היו לבחון את מידת הטמעת הוראה משלבת טכנולוגיה על ידי מורים שסיימו שלוש שנים בפרויקט "מחשב לכל מורה". כיצד הקריטריונים של קבלה או דחייה ( Rogers, 1995 ) באים לידי ביטוי אצל המורים והאם השתמשו במחשב לצרכי הוראה ובכלל וכיצד תכני ההשתלמות והנגשתם למשתלמים תרמה להפיכת בית הספר למתוקשב מחד, ומאידך האם הייתה תמיכה מההנהלה ועד כמה זו השפיעה על התהליך ההטמעה (שרה פרזון, יהודה פלד) .

  • לינק

    המורים שהשתתפו בקורסים מקוונים הציגו בהדגשה את היתרונות של ההשתתפות בקורס מסוג זה על פני קורס מסורתי. היתרון הבולט שעלה היהנוחות המשתתף ללמוד מהבית. "… לאמא לשלושה קטנטנים- השתלמות בנעלי בית נוחה מאוד…". המורים חשו שהלמידה מרחוק מאפשרת להם למידה עצמית בקצב שלהם, ללא התייחסות לשונות הקבוצה. "… המחקר נערך בקרב 562 מורים המלמדים בחטיבות הביניים, אשר השתתפו בקורסים לפיתוח מקצועי בתחום התקשוב. 203 מורים שהשתתפו בקורסים מקוונים 359 מורים שהשתתפו בקורסים מסורתיים(פנים אל פנים) . (רוני דיין , נגה מגן נגר ).

  • תקציר

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מעמיקה את מסלול התפתחותם המקצועית של מורות מנקודת מבטן. שאלת המחקר היא כיצד מורות תופסות את התפתחותן המקצועית לפני ואחרי רפורמת אופק חדש? הממצאים המרכזיים משקפים את הדרך שבה המורות תופסות את האוטונומיה המקצועית שלהן לפני ואחרי החדרת רפורמת אופק חדש בבתי הספר שלהן. כמו כן הממצאים מצביעים על היתרונות והחסרונות הנוספים שהמורות מיחסות לרפורמה בכל הקשור להתפתחות הזהות המקצועית שלהן ( רוקסנה רייכמן) .

  • לינק

    עפ"י הנחייה חדשה של משרד החינוך, בהשראת שר החינוך , יש לשלב בכל השתלמות מקצועית מורים ותיקים אשר אותרו כבולטים לטובה , בהיקף של כ-20% משעות ההשתלמות. עד כה, השתתפו המורים בהשתלמויות שהועברו על ידי מפקחים ואנשי חינוך אחרים, שרובם כבר לא עסקו בהוראה בפועל שנים רבות. יצוין כי גם בעבר היו מקרים בודדים ולפיהם מורים מצטיינים העבירו השתלמויות מקצועיות אך בצורה אקראית ונקודתית, וכעת נועדה ההנחיה החדשה לספק פלטפורמה שבמסגרתה יוכלו מורים ותיקים ומצטיינים להעביר את הידע שלהם למורים אחרים ( מיכל רשף) .

  • לינק

    סיקור יעיל ומועיל של רותי סלומון בבלוג שלה אודות Moodle כפלטפורמה לליווי השתלמות. בסקירה מציגה רותי סלומון בצורה בהירה את רכיבי Moodle השונים שבעזרתם היא מנהלת את ההשתלמות שלה ביעילות וגם (וזה בעצם העיקר) מנסה לעודד שיתוף ואינטראקציה בין המורים ( רותי סלומון ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין