גני ילדים
מיון:
נמצאו 163 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    מאמר זה מתאר מיזם בשם ג'ה דסטו שפיתחו בשווייץ חוקרי מקצועות ה-STEM וחוקרי חינוך לגיל הרך במטרה לשלב הוראת פיזיקה בגני הילדים באמצעות משחק חופשי. בעולמם הייחודי של הילדים, משחק הוא תחום העיסוק הרציני, מגרש המשחקים משול למקום עבודה ולמעבדת מחקר ניסויית ודווקא בתוך המשחק בכוחם להפגין רצינות, שאפתנות והתמדה. במהלך פעילויות המשלבות בין מדע לבין משחק, חוזה הגננת ברמה ההתפתחותית, החברתית, החישתית, הרגשית והקוגניטיבית של ילדי הגן ומתאימה עבורם את המשך הליווי החינוכי.

  • תקציר

    מתוך מטרה לגלות את האתגרים המרכזיים ואת השיטות היעילות ביותר להוראת והנחלת אורח חיים בריא בגילאי 8-4, רואיינו טלפונית 35 מורות בכיתות א' ו-ב' וסייעות וגננות (לגילאי 6-4) במערכת החינוך הציבורית במדינת אילינוי, ארה"ב. מן הממצאים עולים האתגרים הבאים: בעיות התנהגות, קשרי מורים-הורים, זמן ומשאבים והעדפות, רגישויות ואלרגיות של ילדים.

  • תקציר

    בעזרת מערך בחינות סוציומטריות, דיונים קבוצתיים, ראיונות ותצפיות מצולמות בגן הילדים, נחקרו מערכות היחסים שניהלו 16 ילדי גן חובה בפינלנד לאורך שנה שלמה.על מנת לטפח קשרים חברתיים בגן יש לעודד ילדים ליזום אינטראקציות, להביע את עצמם, לנהל משא ומתן ולהשתתף בפעילויות קבוצתיות רבות ככל האפשר. באמצעות משחקים, מפגשים ומערכי שיעור קבוצתיים, ניתן ללמד את הילדים ערכים של אמון, דאגה, ידידות, חברות, רעות, עזרה ותמיכה.

  • סיכום

    מחקר זה בחן התנהגויות בריוניות מנקודת ראותם של ילדי גן ומצא כי הפחד הגדול ביותר של הילדים הוא להידחות על ידי חבריהם, דפוסי הבריונות הנפוצים ביותר הם: אי שיתוף במשחק, נידוי מקבוצה, לגלוג וקריאה בשמות גנאי, גננות עלולות להתעלם מילדים שסובלים מבריונות בגני ילדים והתכונות המשותפות לילדי גן שסבלו מבריונות הן קשיי שפה, חוסר הבנה של כללי משחק והתייחסות שלילית מצד נשות הצוות.

  • תקציר

    במטרה לנתח את ההשפעות של גישת הלמידה החברתית-רגשית, בוצעה סקירת-על בקרב 213 בתי ספר ו-270,034 ילדי גן ותלמידי א'-י"ב בארצות הברית במשך 52 שנים (2007-1955). נמצא שתלמידים אשר מוריהם שילבו וישמו פרקטיקות של למידה חברתית-רגשית הצליחו לשפר את גישתם ללימודים, מיומנותם החברתית, ויסותם הרגשי והישגיהם הלימודיים. במקביל, גננות ומורים דיווחו על שימוש מוצלח ומספק של תוכנית לימודית זו.

  • סיכום

    המחקר בנוי משאלונים שמולאו על ידי 715 ילדים, 158 הורים ו-33 גננות שלקחו חלק בתוכנית הכנה לגן בשם Me and My School, שהושקה ב-21 גנים ברחבי קנטקי. נמצא שילדים שמשתתפים בתוכניות הכנה לגן מתאקלמים ביתר-קלות ואף נוטים להפוך למנהיגים חברתיים ומודל לחיקוי. יתרה מכך, מידת המוכנות של ילדים למוסד חינוכי בפתח שנת הלימודים יכולה לנבא את סיכויי הצלחתם לרכוש ידע, להיתפס כבוגרים לגילם (על ידי הגננות) ולהגיע להישגים בהמשך חייו.

  • סיכום

    שני שביט חקרה את מערכת החינוך בדנמרק, המדינה המובילה בסקרי האושר העולמיים, וחזרה עם מסקנות באשר לדרכים שמומלץ לנקוט ולאמצעים שמוטב להימנע מהם בחינוך ילדים בגיל הרך. מסקנות אלה מפורטות בראיון שערכה איתה נועה לימונה במוסף הארץ. לפניכם סיכום של הריאיון שמזקק את השיחה בין השתיים לכללי עשה ולא תעשה.

  • תקציר

    המאמר בוחן את האופנים בהם ילדי גן בדרום קוריאה חווים ולומדים סיפורי אגדות קלאסיים. לאורך חמישה חודשים, נבחנה תגובת הילדים ל-16 סיפורים ונמצא כי הז'אנר הספרותי הסב לילדים הנאה, סייע לפתח יכולת לשונית ופתיחות אמפטית, שימש כבסיס למשחקי תפקידים, עודד חשיבה ביקורתית וחידד את יכולתם לזהות דעות קדומות וסטריאוטיפים.

  • תקציר

    גננת ומחנכת בבית ספר יסודי בקנדה מציגה כללים שמסייעים להשתמש באפליקציית אינסטגרם ככלי שיכול לקשר בין המוסד החינוכי לבין ההורים, לבנות אמון, לעודד מעורבות הורית, ליצור קהילה, לשקף אווירה כיתתית נלהבת ולשתף את הורים בתהליך הלימודי.

  • לינק

    רשימה זו סוקרת הנחיות חדשות בנוגע להחלטה כיצד לחגוג יום הולדת בגן, לשיקולים שעל הגננת לשקול בהקשר זה, לרבות שיתופם של ההורים בחגיגה. הרשימה מדגישה את התפקיד החיברותי ואת הקשרו הרחב יותר של אירוע יום ההולדת ומבקשת להשקיף על תפקיד זה בעת יישום ההנחיות.

  • תקציר

    הכרת אותיות וזיהוי צליליהן חשובים להתפתחות יכולות הקריאה של ילדים. המאמר מתאר מחקר פעולה שבוחן האם יישום שתי דרכי הוראה חדשות יחולל שיפור ביכולת ילדי גן לזהות אותיות וצליליהן. נמצא שתלמידי גן אשר התקשו בזיהוי אותיות וצלילים שיפרו משמעותית את יכולותיהם בעקבות יישום שיטות הוראה שונות במסגרת קבוצות קטנות.

  • תקציר

    קשיי היום-יום של הורים בכל הנוגע לגידול ילדים בגיל הרך משפיעים על רווחת ההורים ועל יחסיהם עם ילדיהם. מחקר זה בוחן האם ישנם הבדלים בין קשיי היום-יום של הורים לילדים המשתייכים למסגרות גני ילדים בהם מיושם יום לימודים קצר לעומת מסגרות בהם מיושם יום לימודים ארוך. החוקרים שיערו שהורים לילדים השוהים זמן רב יותר בגן יחוו פחות קשיים הקשורים לחינוך וטיפול בילדיהם, אך המסקנה הכללית אליה הגיעו היא שאין כך הדבר. הורים לילדים במסגרות של יום לימודים קצר או ארוך דווחו על רמות דומות של קשיי יום-יום.

  • תקציר

    הציונות-הדתית (להלן: הצה"ד) לכודה בתוך "סינדרום אידיאולוגי" המקשה עליה לנתב את דרכה בין שני עולמות מנוגדים: מצד אחד, עולם ה'קודש : ' עולם קבוע, ציוויי, אובייקטיבי, בעל תכנים אידיאיים מחייבים הממלאים את מכלול חייו של האדם; ומצד שני, עולם החול המאמין בעמדות רלטיביסטיות בתוך עולם דינאמי ומשתנה בעל ערכים אוניברסאליים וליברליים, סובייקטיבי ובלתי יציב. היעדר פתרון תאולוגי-חברתי ופוליטי להתמודדות עם הניגודים שבין שני העולמות גורם לכך שהמתחים בין האידיאולוגיות השונות ממשיכים לייצר כל הזמן זרמים חדשים של קהילתיות בתוך הצה"ד הנעים על ציר הרצף שבין שמרנות לליברליות דתית, תופעה שאף התעצמה בעקבות השפעות פוסט-מודרני.

  • לינק

    מאמר זה מתמקד בקשר בין המצאת גן הילדים הפרבלי בגרמניה לבין הקמת גן הילדים העברי בפלשתינה בראשית המאה העשרים. הוא יסקור את הרעיונות הפדגוגיים של פרידריך פרבל, ממציא גן הילדים ומקצוע "הגננת", וישרטט שני מסלולים שהובילו מרעיון גן הילדים בגרמניה לגן הילדים העברי: המסלול מברלין לפלשתינה והמסלול ממזרח אירופה לפלשתינה. מטרת המאמר להציג את השפעת גן הילדים הפרבלי על גן הילדים העברי שהיווה תשתית לגן הילדים הישראלי כיום, כמו גם את השפעתו של פרבל על התכניות להכשרת גננות במכללות לחינוך (יעל דיין).

  • לינק

    מטרת פוסט זה להפנות את הזרקור על תהליך עבודת הצוות (collaboration) ככישור חשוב ומרכזי לתפקוד במאה ה-21 – כישור שנחוץ לפתרון בעיות מורכבות (Griffin & Care,2015). יתרה מזו, בעקבות הבהרותיהם של הסה וחבריו (2015 ,Hesse et al), אני מבקשת להבחין בין עבודת צוות לבין שיתוף פעולה (collaboration vs cooperation) תהליכים קרובים ומובחנים, שבשיח היומיומי נוטים להתבלבל ביניהם (קלודי טל).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר הוא מחקר אקספלורטיבי העוסק במהותו של גן הילדים בעידן שבו יש דרישות לאחריותיות והדגשת יתר של פיתוח כישורים אקדמיים כבר בגיל הרך. בדוח שכותרתו "משבר בגן הילדים" (Miller & Almon, 2009) הזהירו המחברים שגן הילדים בארה"ב השתנה רדיקלית לאור שני העשורים האחרונים ושדרכי למידה הולמות מבחינה התפתחותית שאורגנו סביב משחק, חקר ואינטראקציות חברתיות הומרו בתוכנית לימודים מרשמית, הכנה למבחנים ומיקוד ברור על בניית כישורים אקדמיים, עד כדי הפיכת כיתת הגן לכיתה א'. עורכי המחקר הנוכחי בדקו את הקשר בין למידה בגיל הרך ולמידה בגיל מאוחר יותר בהנחה שתוכן הלמידה וארגונה בגיל הרך משפיעים משמעותית על למידה. שאלות המחקר: (א) עד כמה ובאילו ממדים השתנתה חווית הגן בבית ספר ציבורי בין 1998 ל-2010 ? (ב) האם ב-2010 גן הילדים הוא כיתה א' החדשה? (ג) האם שינויים בגן הילדים לאורך זמן זה שונים בגנים המשרתים ילדים הזכאים לארוחה חינם ו/או ילדים שאינם לבנים? (Bassok, D., Latham, S., & Rorem, A).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת בבלוג שלה סקירה העוסקת בלמידה בתנועה: "אם תקדישו 10 דקות לצפייה בסרטון על גן הילדים המופלא הזה תגרמו לעצמכם להרהר במשמעות של למידה בישיבה והשפעתה על ילדים. האדריכל היפני מדבר על גן ילדים שיוצא מתוך צרכיהם ולא מתוך צרכים חיצוניים להם. נראה מיד עד כמה הילדים מאושרים (ובריאים מאוד) בגן הזה" (לימור ליבוביץ).

  • סיכום

    כנס שהתקיים בשנקר בקיץ, בשיתוף עריית רמת גן והמכון לחינוך דמוקרטי, עסק בניסיון ליצור שינוי בתפישות המקובלות לגבי גני ילדים. בכנס הוצגו עבודות גמר של בוגרי שנה ד' מהמחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה שבניהולה של ד"ר רבקה ויטל, אשר התמקדו בעיצוב גני הילדים של המחר, על בסיס גני ילדים עכשוויים. ארבע סטודנטיות לעיצוב פנים מציגות את הגישה שלהן לבניית גן ילדים מלא דמיון, התנסויות חדשות וגם אפשרות לפרטיות והתבודדות (לימור דומב).

  • סיכום

    בתל אביב פועלים ארבעה מרכזים טיפוליים תחת הגג של העירייה ומשרד החינוך: מרכז אביבית, שמשרת את צפון העיר; מרכז אביב שמשרת את דרום העיר; ומרכז רימון ומרכז הירש, שפועלים ביפו. מטרת המרכזים הטיפוליים היא לתת מענה לילדים הלומדים במסגרת חינוכית רגילה ונתקלים בקשיים שונים, בעיקר כדי להכין אותם למעבר לכיתה א'. למרכזים מתקבלים ילדים הזקוקים לחיזוק בתחומים שונים – למשל בתחום החברתי, או לטיפול בריפוי בעיסוק, בקלינאות תקשורת וכדומה (לימור דומב).

  • לינק

    האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) פרסמה לאחרונה מסמך מקיף, המונה עקרונות לשיפור ההוראה והלמידה בגן ובבית הספר ואשר מבוססים על מחקר בתחום הפסיכולוגיה (אפריל 2015). הקטגוריות העיקריות בהן עוסקים העקרונות הן: 1. קוגניציה ולמידה; 2. מוטיבציה; 3. הקשר חברתי ורגשי; 4. הקשר ולמידה; 5. הערכה. לגבי כל עיקרון, מופיע הסבר קצר לצד המלצה ליישום על ידי המורה (גילמור קשת).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין