גני ילדים
מיון:
נמצאו 157 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    תפיסת מקצוע ההוראה כפרופסיה, בצד הדרישה להתחדש ולהתייעל במסגרת המחויבות המקצועית מופנית לא רק כלפי מורים אלא גם כלפי גננות העובדות במסגרת הציבורית והפרטית כאחת. בזיקה לכך בחן המחקר הנוכחי את הקשרים בין תפיסתן של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה לבין עמדותיהן כלפי שינויים פדגוגיים. המחקר התמקד בזיהוי התפיסה של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה בזיקה לוותק בעבודה, בזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת ובזיהוי עמדות של גננות כלפי שינויים פדגוגיים בזיקה לוותק בעבודה ובזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת, מסגרת ממלכתית ומסגרת פרטית (דיצה משכית ואסתר פירסטטר).

  • תקציר

    המאמר דן בשימוש בהוראה עשירה בתוכן בגנים בארה"ב במאמץ לעזור לילדי הגן ללמוד (Neuman, Susan B. , 2014).

  • סיכום

    ה"מבוא" ו"תמונת המצב" של קובץ מחקרי זה מגדירים ומסכמים באופן צלול את מהותו של המחקר האתנוגרפי בכלל ואת התפתחותו של מחקר כזה העוסק בחינוך בישראל בפרט. הקובץ ערוך היטב ועשוי כהלכה. הוא מקיף, מעודכן ומוקפד מבחינת בחירת המאמרים ואיכותם – אף שטבעו של ספר מסוג זה, כפי מציינים העורכים, אינו מאפשר להדביק את קצב המחקר העכשווי (עידן ירון).

  • לינק

    במאמר זה, המחברים מציגים סקירה קצרה המתרכזת במיומנויות שנבחנות בגן הילדים (אוריינות מוקדמת, מתמטיקה מוקדמת, מיומנות קוגניטיבית, מיומנות רגשית-חברתית, מיומנות מוטורית, יצירתיות) ונתמכות על ידי טכנולוגיות המידע. נבחנת האפקטיביות של טכנולוגיות המידע בחינוך המיוחד ואצל ילדים מחוננים הלומדים בגני ילדים רגילים (Athanasios Drigas and Georgia Kokkalia, 2014).

  • לינק

    המאמר דן בשימוש בשיטות להשתתפות גמישה בתכנון של פעילויות בגן ילדים הנתמכות על ידי טכנולוגיה. המאמר מתאר את פרדיגמת התכנון האוניברסלי עבור למידה (universal design for learning (UDL) ואת היישום שלה לפעילויות בכיתה. מספר מונחים ומושגים המרכזיים לניהול השתתפות גמישה מוגדרים, ביניהם פעולה, ביטוי, ומעורבות. לאחר מכן, ניתן מדגם של צעדים שהוצעו עבור תכנון שיעור תוך שימוש בתכנון אוניברסלי עבור למידה (UDL) ובהשתתפות גמישה (Parette, Jr., Howard P. and Blum, Craig, 2014).

  • תקציר

    המאמר הנוכחי בוחן את האופן שבו ילדי גן טרום חובה ממלכתי-דתי נותנים ביטוי למציאות בזמן משחקי התפקידים שלהם. החוקרות מפענחות את ייצוגי המציאות של הילדים באמצעות מושג "המימזיס האריסטוטלי", שפירושו ייצוג או גילום של דבר אחד בדבר אחר בצורה אמנותית. תצפיות ממוקדות בסיטואציות משחק, שיחות חופשיות עם ילדים וראיונות עם העובדות בגן נותחו לפי שתי רמות משחק הקשורות בעקרונות ההכרחי והמסתבר כפי שהם עולים ממשנת המימזיס של אריסטו ( לירז לאמאש, שפרה שינמן).

  • לינק

    בספר זה מוצגים מחקרים על חינוך המבוססים ברובם הגדול על תצפיות משתתפות ועל ראיונות פתוחים במסגרות חינוך שונות – בתי ספר וגני ילדים – על פי מסורת המחקר האתנוגרפי. הוא מיועד בראש ובראשונה לאנשי חינוך – מורים וגננות, סטודנטים להוראה, מורי מורים, מנהלי בתי ספר, יועצים חינוכיים ועוד. התבוננות באמצעות טקסטים מחקריים על עבודת החינוך עשויה לסייע לכל אלה בהבנת דרכי פעולתם ובראייה רחבה יותר של עולם התלמידים. בספר יכולים למצוא עניין גם חוקרים וסטודנטים במדעי החברה המתעניינים בחינוך. המבט הקרוב שהספר מציע על המתרחש באתרי החינוך השונים עשוי לתרום אף למקבלי החלטות שאין עתותיהם בידיהם לשהות בהם לאורך זמן ( ברכה אלפרט, שמחה שלסקי).

  • לינק

    חשיבות ההשקעה בילדים מגיל לידה ועד גיל 3 והקריטיות שלה להתפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית וההתנהגותית הוכחו במחקר המדעי. כך נמצא, למשל, כי השקעה בגילאים הצעירים תורמת להישגים לימודיים במערכת החינוך הבית-ספרית ועקב כך גם לחברה. ואולם בעוד שמחקרים רבים, בישראל ובעולם, בדקו בהקשר זה את תפישותיהם של הורים ומטפלות, בחר מחקר שהושלם באחרונה להתמקד בתפישותיהן האינטואיטיביות בנושא זה של סטודנטיות להוראה לגיל הרך, ולבחון את השינויים החלים בהן במהלך הכשרתן. במחקר, שנערך על ידי צוות חוקרים במכללת לוינסקי לחינוך, בראשותה של ד"ר גילה רוסו-צימט, השתתפו 347 סטודנטיות להוראה הלומדות במסלול לגיל הרך בשלוש מכללות, שענו לשאלון מובנה בנושא ( נגה שביט-רז) .

  • תקציר

    טקס קבלת השבת הוא טקס ייחודי בחיי גן הילדים בישראל. אמנם מדובר בטקס המעוגן בלוח השנה, אך המחזוריות שלו אינה שנתית אלא שבועית, וככזה הוא נחגג מדי יום שישי, עשרות פעמים במשך שנת לימודים. אפשר גם לראותו כטקס מעבר ייחודי, שכן הוא אינו מסמן מעבר הנוגע למעגל החיים של היחיד, כי אם מעבר קבוצתי בזמן מימות השבוע "הרגילים" ליום המנוחה. על מנת להבין את האופן שבו הטקס מתנהל וכדי לעמוד על משמעותו בחינוך הלא דתי בגיל הרך, צפו בו מחברות המאמר בגנים שונים ובחנו כיצד הוא מעוגן בפרקטיקות טקסיות הנשענות על עולם המסורת היהודית. תוך כדי צפייה הן הקשיבו למסרים חינוכיים שונים השזורים בטקסים, המתבטאים בשלושה סוגי שיח (פסיכולוגי, אינדיבידואליסטי וקוסמו-פוליטי). ( אורית יפה, תמר רפופורט ).

  • לינק

    יורם אורעד מסכם בקצרה את רשמיו מביקור ב2013 בגן ילדים באוסטרליה. "בגן הילדים באוסטרליה קיימות ארבע שכבות גיל (תינוקות, פעוטות, קדם חובה וחובה). במעבר בין שכבה לשכבה מוגשת להורים הערכה מרתקת ומושקעת של מאפיינים התנהגותיים של ילדיהם, מטרות שניצבו בפני הגננות בנוגע לכל ילד וילד בתקופה שבה שהו בשכבת גיל זו והמידה בה הושגו המטרות. ההערכה מוצגת באמצעות מעין חוברת שמשולבים בה תמונות של הילדים בסיטואציות שונות שלהם, סיטואציות הממחישות יכולות שהושגו על ידי הילדים, מטרות להמשך פיתוח הילדים ועוד. אחד המאפיינים המודגשים ביותר בחיי הגן הוא הרצון לטפח בקרב הילדים איכויות של אכפתיות, עזרה לאחר, יחס נאות כלפי הזולת ושיתופיות ( יורם אורעד) .

  • לינק

    בתחילת שנת הלימודים החדשה בגן, בניית תחושה של קהילה בגן צריכה להיות בראש רשימת סדרי העדיפויות של הגננת.במאמר זה המחברת משתפת את הקוראים בטיפים לכך (Deborah J. Stewart, 2013).

  • לינק

    למרות שילדים צעירים מגלים סוגים רבים של עניין, מעט מאד ידוע ביחס לרושם ולהשפעה של סוגי עניין אלה על המשך הלמידה וההתפתחות שלהם. חשיבות מיוחדת, יש לשאלה האם סוגי עניין מוקדמים שזורים, או לא, בהישגים המדעיים המאוחרים יותר שלהם. המחקר הנוכחי ממלא את המרווח הזה בספרות המחקרית באופן אורכי לאורך זמן רב על ידי חקירת הקשר בין עניין במדעים לתפישות וההישגים האקדמיים המאוחרים, תוך שימת דגש מיוחד על המיגדר, אצל קבוצה של 116 ילדים ( LEIBHAM, MARY BETH, ALEXANDER, JOYCE M. JOHNSON, KATHY E).

  • תקציר

    בובות תיאטרון יכולות לשמש כלי תיווך למידה בעל אפקטיביות רבה לגיל הרך—כך מעלה מחקרה של ד"ר רונית רמר, יועצת חינוכית ומדריכה פדגוגית לגיל הרך ממכללת לוינסקי לחינוך. המחקר התמקד בבחינת השפעתו של תיווך בשילוב בובה על אסטרטגיות התנסות בלמידה בקרב מתווכות, על מדדים של הנעה ללמידה ועל הישגים בתחום ניצני האוריינות בקרב ילדי גן מהחינוך המיוחד והחינוך הרגיל ( נגה שביט-רז).

  • לינק

    המאמר דן באתגרים עמם מתמודדות הגננות בעקבות השינויים שחלו במבנה המשפחה. מוצגת סקירה המפרטת את הדרכים לקידום החינוך לפלורליזם וליברליות בגני הילדים בנושא מגוון התאים המשפחתיים הקיימים היום. הסקירה מזמינה את קהל הגננות לחשיבה אינטרוספקטיבית באשר לאופן בו הן מתייחסות לשונות הקיימת בין משפחות הילדים שהן מחנכות ולדרכים בהן הן מקרינות את תפיסותיהן ועמדותיהן על החינוך בגן. לאחר פירוט ההצעות האופרטיביות, המאמר ממליץ לנטוש את הגישה המסורתית ולהעשיר את ארון הספרים בגן ואת היצירתיות החופשית להגברת שיקוף אורחות חיים מסוגים חדשים ( קלודי , טל) .

  • לינק

    בפוסטר זה מוצגים באופן סכמטי ממצאי מחקר גישוש בנושא שילוב הלוח האינטראקטיבי בגן הילדים שבוצע על ידי סטודנטיות לחינוך בגיל הרך ומנחותיהן במסגרת תכנית מצוינים במכללה. המחקר בחן את השפעת הלוח האינטראקטיבי על תהליכי הוראה-למידה במהלך חמישה מפגשים שנערכו לקבוצה הטרוגנית בת חמישה ילדים בגילאי 6-4 . המפגשים נערכו בנושא מצולעים. מתוך המחקר עולה כי ללוח האינטראקטיבי ישנם יתרונות ללמידה בקבוצת ילדים קטנה, מכיוון שהוא משלב עזרים חזותיים וכך מתאפשרת למידה יעילה התקיימת במספר ערוצים תפיסתיים במקביל. בנוסף, השימוש בלוח האינטראקטיבי מעורר מוטיבציה בקרב הלומדים (ליאת אייל, אורה סגל-דרורי, שירה ברק, גלית פדלון).

  • לינק

    בין חוגי ריתמיקה והתעמלות, הילדים בגני יול"א (יום לימודים ארוך) ברמת השרון זוכים להעשרה ייחודית. פעם בשבוע, מגיעים לגנים מתנדבים המבקשים ללמד את הילדים כיצד לפתור סכסוכים המתרחשים בגן או בחצר. "ילדים גדלים לחיות בעולם שנחלק לשחור ולבן, לרעים וטובים, וכל אחד מתבצר מהר מאוד בעמדה שלו", אומרת מיכל גוטמן-קרמר, מגשרת המנהלת את מרכז גישור ודיאלוג במשפחה בעיר, שיזמה את סדנת הגישור ( תמירה גלילי) .

  • לינק

    מצורפת כתבה מהאקונומיסט מפברואר 2013, המציגה את החשיבות של החינוך לגיל הרך. הכתבה מציגה כי האפקט החינוכי בישראל היה הגבוה ביותר מבין המדינות של ה-OECD וזאת עוד לפני הרחבת השירותים בעקבות מחאת הקיץ והרחבת השירותים לגיל שלוש. המחקר בשנים האחרונות מצביע על חשיבות התפתחות המוח בשנים המוקדמות. הרכשת מיומנויות בסיסיות בגיל הרך אינה פוטרת ממשלה מן הצורך להמשיך להשקיע בחינוך אוכלוסייה גם בשנים הבאות – כי ידוע לכולם כי כשלומדים יודעים וכשלא אז לא – וזה שתכניות הגיל הרך שלנו מצליחות מאוד לא אומר שחיסנו את המערכת מפני מאותגרות אינטלקטואלית בהמשך. אבל, לו לא עשינו את מה שאנחנו עושים בגיל הרך, השוקת הייתה שבורה כבר בקדמת הילדות והתינוק היה עף עם המים ( גד יאיר) .

  • לינק

    גן רימון שבמושב עין ורד בהנהלת הגננת חגית בר מונסונגו ובעזרת הדסה יעקב הסייעת של הגן, הווה בסיס ניסיוני בשנת הלימודים 2011-2012 ללמידה פעילה בגישת חקר וגילוי במטרה לפתח את מיומנויות החקר בגני ילדים בכיוון של חקר סביבות החיים של התולעים, כדוגמה לסביבת חיים בת קיימא בטבע תוך בדיקת האפשרויות והתוצאות של שיתוף פעולה בין בעל המקצוע בתחום המדעים לבין גננת ( חגית בר מונסונגו, אלברט שדה) .

  • לינק

    100 שנים עברו מאז מונתה לאה שפירא לגננת הראשונה של היישוב העברי ועד ימינו, אך למרות השינויים הרבים גן הילדים של היום מזכיר מאוד את זה של פעם. יצאנו למסע מצולם בזמן לבדוק מה השפיע על דרכו של גן הילדים הישראלי ומאיפה בכלל הגיע המושג "גננת" ( ד"ר גילה רוסו-צימט, מרים סנפיר, ד"ר שוש סיטון )

  • תקציר

    מחקר זה מנסה לשפוך אור על מנהיגותה של הגננת ולהוסיף לידע האמפירי המצטבר בתחום. המחקר בוחן את הקשר בין שנות הוותק של הגננת בניהול גן, לבין סגנון מנהיגותה. מטרות המחקר הינן: לחשוף את סגנון המנהיגות של גננות טירוניות (עד שלוש שנות וותק בניהול גן) ושל גננות מנוסות (מעל חמש שנות וותק בניהול גן) ולהשוות בין שני סגנונות המנהיגות (אביים,א. מ. מבורך ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין