ד"ר רותם שפירא, מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט ואוניברסיטת תל אביב משוחחת עם ד"ר ברק בר-זוהר, ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת ופודקאסט תו חינוך, על קריאת ספרים בגיל הרך. בשיחה מעמיקה וקולחת מספרת ד"ר שפירא על החשיבות של הקראת ספרים לילדים, על מנגנוני התיווך ההורי, על האתגר הטמון בהקראת ספרים בגני הילדים, על תפקידם המסורתי של אבות בהקראת ספרים ועוד. ריאיון זה פונה לקהל-יעד נרחב של סייעות, גננות, מורות, מפקחות, אימהות, אבות, סופרי ילדים, מאיירים, אנשי חינוך וחוקרי חינוך בגיל הרך.

גננות באוקראינה סבורות כי הן אינן מחזיקות בידע התיאורטי והפרקטי הדרוש לחינוך ילדים רכים בעתות מלחמה. לכן, הן קוראות לקיומה של סדנה מקצועית או קורס אקדמי בנושא ומלינות על כך שמערכת החינוך לא הכשירה אותן להתנהלות בסיטואציה מלחמתית מראש. חלקן אף נמצאות בחרדה בעצמן או מושפעות מהמלחמה באופן ישיר. על כן, ברור כי בשלה העת לבצע מחקרים נוספים ולגבש מערכי שיעור ותוכניות לימודים בנושא פדגוגיה של עתות מלחמה בגיל הרך. זאת, על מנת לדעת כיצד מוטב לתווך לילדים את המצב באופן שתואם להשקפתם, לעבוד בשיתוף פעולה עם הורי התלמידים ולהמשיך במלאכת החינוך אל מול סיטואציות אנושיות מאתגרות וקשות ביותר.

רוב הילדים היהודים והערבים החיים בישראל אינם נמצאים בקשר יומי זה עם זה, מכיוון שהם גרים בערים הומוגניות ולומדים במוסדות חינוך נבדלים על בסיס לאומי-דתי. למרות הריחוק הזה, ואולי דווקא בגללו, המונח "ערבי" מעורר אסוציאציה של קונפליקט, איום ואי-נוחות בקרב ילדים יהודים-ישראלים כבר בגיל צעיר. ככל שיעברו השנים, דיס-הרמוניה זו עלולה להקצין ולכן דרושה התערבות בית ספרית עקיפה בנושא, אולי באמצעות תמונות, סיפורים, הדמיות או סרטים.

מערך מחקר איכותני וכמותני דו-שלבי מצא שמכיוון שלתינוקות ופעוטות יש צרכים נבדלים, תוכניות לימודים להוראת גילאי 3-0 צריכות להתבסס על בניית וחיזוק מערכת היחסים בין הגננת לבין הפעוטות, תקשורת תדירה והדדית עם הורים והנעתם למעורבות ויצירת סביבה בטוחה, רגישה, בריאה והיגיינית.

בשיחה הדבורה גלום הפוטנציאל של ההתפתחות השפתית של הילד ומוכנותו לקריאה בכיתה א'. שיחותיו של הילד עם הגננת, הסייעת או חבריו לגן יכולות להניעו לעצמאות, לחשוף אותו למושגים חדשים, להקנות לו אוצר מילים מורחב, להגביר פרודוקטיביות ומעורבות ולעוררו לסקרנות ולחשיבה מעמיקה. באמצעות שיחות אישיות או האזנה לשיחות שמנהל הילד עם חבריו, יכולה הגננת ללמוד על מחשבותיו, תחומי הידע שלו, מגבלותיו וצרכיו, להעניק משוב ולשמש כמודל לחיקוי שפתי.

על אף מיקומן המרכזי של מערכות ממוחשבות בשלל זירות, תחום החשיבה החישובית בפרט, ומדעי המחשב בכלל, במסגרות החינוך של הגיל הרך והחינוך היסודי אינם מפותחים דיו. מכאן, צוות המחקר קורא לחלץ ידע פדגוגי בתחום החשיבה החיובית עבור גננות, מורים ומחנכים, לבחון ולהציג פעילויות ושיטות חדשות ומשחקיות להוראת מדעי מחשב בגיל צעיר, לחקור כיצד תופסים ילדים חשיבה חישובית? ולשקול את הגברת השימוש בכלים דיגיטליים בגני ילדים ובכיתות א'-ד'.

מאמר זה מתאר מיזם בשם ג'ה דסטו שפיתחו בשווייץ חוקרי מקצועות ה-STEM וחוקרי חינוך לגיל הרך במטרה לשלב הוראת פיזיקה בגני הילדים באמצעות משחק חופשי. בעולמם הייחודי של הילדים, משחק הוא תחום העיסוק הרציני, מגרש המשחקים משול למקום עבודה ולמעבדת מחקר ניסויית ודווקא בתוך המשחק בכוחם להפגין רצינות, שאפתנות והתמדה. במהלך פעילויות המשלבות בין מדע לבין משחק, חוזה הגננת ברמה ההתפתחותית, החברתית, החישתית, הרגשית והקוגניטיבית של ילדי הגן ומתאימה עבורם את המשך הליווי החינוכי.

מתוך מטרה לגלות את האתגרים המרכזיים ואת השיטות היעילות ביותר להוראת והנחלת אורח חיים בריא בגילאי 8-4, רואיינו טלפונית 35 מורות בכיתות א' ו-ב' וסייעות וגננות (לגילאי 6-4) במערכת החינוך הציבורית במדינת אילינוי, ארה"ב. מן הממצאים עולים האתגרים הבאים: בעיות התנהגות, קשרי מורים-הורים, זמן ומשאבים והעדפות, רגישויות ואלרגיות של ילדים.

בעזרת מערך בחינות סוציומטריות, דיונים קבוצתיים, ראיונות ותצפיות מצולמות בגן הילדים, נחקרו מערכות היחסים שניהלו 16 ילדי גן חובה בפינלנד לאורך שנה שלמה.על מנת לטפח קשרים חברתיים בגן יש לעודד ילדים ליזום אינטראקציות, להביע את עצמם, לנהל משא ומתן ולהשתתף בפעילויות קבוצתיות רבות ככל האפשר. באמצעות משחקים, מפגשים ומערכי שיעור קבוצתיים, ניתן ללמד את הילדים ערכים של אמון, דאגה, ידידות, חברות, רעות, עזרה ותמיכה.

מחקר זה בחן התנהגויות בריוניות מנקודת ראותם של ילדי גן ומצא כי הפחד הגדול ביותר של הילדים הוא להידחות על ידי חבריהם, דפוסי הבריונות הנפוצים ביותר הם: אי שיתוף במשחק, נידוי מקבוצה, לגלוג וקריאה בשמות גנאי, גננות עלולות להתעלם מילדים שסובלים מבריונות בגני ילדים והתכונות המשותפות לילדי גן שסבלו מבריונות הן קשיי שפה, חוסר הבנה של כללי משחק והתייחסות שלילית מצד נשות הצוות.

המחקר בנוי משאלונים שמולאו על ידי 715 ילדים, 158 הורים ו-33 גננות שלקחו חלק בתוכנית הכנה לגן בשם Me and My School, שהושקה ב-21 גנים ברחבי קנטקי. נמצא שילדים שמשתתפים בתוכניות הכנה לגן מתאקלמים ביתר-קלות ואף נוטים להפוך למנהיגים חברתיים ומודל לחיקוי. יתרה מכך, מידת המוכנות של ילדים למוסד חינוכי בפתח שנת הלימודים יכולה לנבא את סיכויי הצלחתם לרכוש ידע, להיתפס כבוגרים לגילם (על ידי הגננות) ולהגיע להישגים בהמשך חייו.

המאמר בוחן את האופנים בהם ילדי גן בדרום קוריאה חווים ולומדים סיפורי אגדות קלאסיים. לאורך חמישה חודשים, נבחנה תגובת הילדים ל-16 סיפורים ונמצא כי הז'אנר הספרותי הסב לילדים הנאה, סייע לפתח יכולת לשונית ופתיחות אמפטית, שימש כבסיס למשחקי תפקידים, עודד חשיבה ביקורתית וחידד את יכולתם לזהות דעות קדומות וסטריאוטיפים.

גננת ומחנכת בבית ספר יסודי בקנדה מציגה כללים שמסייעים להשתמש באפליקציית אינסטגרם ככלי שיכול לקשר בין המוסד החינוכי לבין ההורים, לבנות אמון, לעודד מעורבות הורית, ליצור קהילה, לשקף אווירה כיתתית נלהבת ולשתף את הורים בתהליך הלימודי.

רשימה זו סוקרת הנחיות חדשות בנוגע להחלטה כיצד לחגוג יום הולדת בגן, לשיקולים שעל הגננת לשקול בהקשר זה, לרבות שיתופם של ההורים בחגיגה. הרשימה מדגישה את התפקיד החיברותי ואת הקשרו הרחב יותר של אירוע יום ההולדת ומבקשת להשקיף על תפקיד זה בעת יישום ההנחיות.

הכרת אותיות וזיהוי צליליהן חשובים להתפתחות יכולות הקריאה של ילדים. המאמר מתאר מחקר פעולה שבוחן האם יישום שתי דרכי הוראה חדשות יחולל שיפור ביכולת ילדי גן לזהות אותיות וצליליהן. נמצא שתלמידי גן אשר התקשו בזיהוי אותיות וצלילים שיפרו משמעותית את יכולותיהם בעקבות יישום שיטות הוראה שונות במסגרת קבוצות קטנות.

קשיי היום-יום של הורים בכל הנוגע לגידול ילדים בגיל הרך משפיעים על רווחת ההורים ועל יחסיהם עם ילדיהם. מחקר זה בוחן האם ישנם הבדלים בין קשיי היום-יום של הורים לילדים המשתייכים למסגרות גני ילדים בהם מיושם יום לימודים קצר לעומת מסגרות בהם מיושם יום לימודים ארוך. החוקרים שיערו שהורים לילדים השוהים זמן רב יותר בגן יחוו פחות קשיים הקשורים לחינוך וטיפול בילדיהם, אך המסקנה הכללית אליה הגיעו היא שאין כך הדבר. הורים לילדים במסגרות של יום לימודים קצר או ארוך דווחו על רמות דומות של קשיי יום-יום.

הציונות-הדתית (להלן: הצה"ד) לכודה בתוך "סינדרום אידיאולוגי" המקשה עליה לנתב את דרכה בין שני עולמות מנוגדים: מצד אחד, עולם ה'קודש : ' עולם קבוע, ציוויי, אובייקטיבי, בעל תכנים אידיאיים מחייבים הממלאים את מכלול חייו של האדם; ומצד שני, עולם החול המאמין בעמדות רלטיביסטיות בתוך עולם דינאמי ומשתנה בעל ערכים אוניברסאליים וליברליים, סובייקטיבי ובלתי יציב. היעדר פתרון תאולוגי-חברתי ופוליטי להתמודדות עם הניגודים שבין שני העולמות גורם לכך שהמתחים בין האידיאולוגיות השונות ממשיכים לייצר כל הזמן זרמים חדשים של קהילתיות בתוך הצה"ד הנעים על ציר הרצף שבין שמרנות לליברליות דתית, תופעה שאף התעצמה בעקבות השפעות פוסט-מודרני.

מאמר זה מתמקד בקשר בין המצאת גן הילדים הפרבלי בגרמניה לבין הקמת גן הילדים העברי בפלשתינה בראשית המאה העשרים. הוא יסקור את הרעיונות הפדגוגיים של פרידריך פרבל, ממציא גן הילדים ומקצוע "הגננת", וישרטט שני מסלולים שהובילו מרעיון גן הילדים בגרמניה לגן הילדים העברי: המסלול מברלין לפלשתינה והמסלול ממזרח אירופה לפלשתינה. מטרת המאמר להציג את השפעת גן הילדים הפרבלי על גן הילדים העברי שהיווה תשתית לגן הילדים הישראלי כיום, כמו גם את השפעתו של פרבל על התכניות להכשרת גננות במכללות לחינוך (יעל דיין).