מורים והוראה

הספר מלמידת מורות לביצועי הוראה: מורות חדשות בסביבות הוראה מגוונות מספק מבט מגוון ומרתק מהשדה על האופן שבו מתרחשת בפועל למידת המורה בשנות ההוראה הראשונות, על ערוצי הלמידה, הדמויות המשפיעות והמכשולים העומדים בפני הלמידה. הקובץ מציג מידע ראשון מסוגו על הקשר בין דרכי הלמידה המקצועית בשנות ההוראה הראשונות של המורה ובין ביצועי ההוראה שלה בפועל, כפי שהעריכו אותם מנהלי בתי ספר ומעריכים חיצוניים.

המעבר מבית הספר היסודי לחטיבה נחשב למטלטל, משום שהתלמידים נמצאים בשלב פגיע, מלחיץ וסוער בתהליך התבגרותם. לא בכדי, בהשוואה ליסודי, נהלי המשמעת נוקשים בהרבה, יותר אנשי צוות אמונים על אכיפתם, התלמידים באים במגע עם יותר מורים ומקצועות לימוד וממוצע הציונים השכבתי צונח. כאמור, במקרים של בעיות התנהגות מצד התלמידים, נוטים רוב המורים להגיב באסטרטגיות משמעת של ענישה. אולם, תגובתם השלילית או התוקפנית עתידה להסב יותר נזק, מאשר תועלת מבחינת הצלחתו האקדמית הצפויה של התלמיד. אם כך, האסטרטגיה הנכונה לבעיות התנהגות צריכה להיות מגובה מראש על ידי הדרגים הבכירים ולהתמקד בנהלים נוקשים ואכיפתם בפועל, הצבת ציפיות ברורות וטיפוח אקלים בית ספרי מכיל ובטוח.

כמעט בלתי-אפשרי להפוך את הזירה הבית ספרית לחפה מלחצים. לכן, הדרך הפרקטית והיעילה ביותר עבור מורים להתמודד עם לחץ, היא למעשה, פנימית. עליהם לבנות חוסן מנטלי ולרקום רשת תומכת וחיובית של מערכות יחסים. כמו כן, מוטב להם לדאוג לבריאותם הנפשית, למצוא דרכים להפחת מוטיבציה ולהיות מודעים רגשית. למעשה, שורש הבעיה הוא שמורים לא תמיד יודעים או מוכשרים ליישם אסטרטגיות של טיפוח חוסן ולשם כך הם זקוקים לעזרה.

תלמידי כיתה ג' עתידים להגיב בהתלהבות רגשית, חברתית ואנרגטית לפעילויות פיזיות במהלך שיעורי מתמטיקה. לא רק שמערך שיעור כזה מסייע במניעת יושבנות, הוא גם מקדם למידה מעמיקה ומטפח שיתופי פעולה. לא מן הנמנע, שיפותחו בעתיד הקרוב מערכי שיעור דומים במקצועות מדעיים נוספים, כגון פיזיקה. לשם כך, חשוב יהיה לגבש ולכתוב מערכי שיעור ותוכניות לימודים פרו-אקטיביים ולצייד מתכשרים להוראה ומורים מכהנים בכלים להטמעת פעילויות פיזיות בשיעורים שאינם חינוך גופני. זאת, ניתן לעשות באמצעות קורסים ייעודיים במעמד ההכשרה וסדנאות פיתוח מקצועי בהמשך הקריירה.

ממצאי מחקר זה תומכים בתיאוריה לפיה שיפור האקלים הבית ספרי צפוי לסייע בשימור מורים. זאת, ניתן להשיג בעיקר בעזרת הקפדה על משמעת תלמידים, הנהגת נורמות התנהגותיות, סיפוק הצרכים והמשאבים להם זקוקים המורים וטיפוח הקולגיאליות בקרב חברי הסגל. עם זאת, נשירת מורים היא תהליך טבעי, ויתכן כי בלתי-נמנע, וגם בבתי הספר הטובים ביותר יכול לעמוד על שיעור של כ-20% בשנים הראשונות בהוראה.

בשונה ממחקרים המצדדים בתוכניות התערבות חודשיות או ארוכות טווח למניעת אלימות בית ספרית, ממצאי מחקר זה גורסים כי התערבות זריזה ואינטנסיבית בת חמישה ימים הינה יעילה עבור תלמידים צעירים. בנוסף, להימצאותו של המורה בקרבת מקום יש השפעה מכרעת על מניעת אלימות, בעיקר מילולית. שכן, המורה נתפס כדמות אחראית, מנהיגותית וסמכותית אשר משרה ביטחון, תורם לאווירה הלימודית ומסוגל, במקרה הצורך, לתווך לתלמידים מידע מורכב וליישב סכסוכים בצורה נבונה ורגועה.

בעתות חרום, בתי הספר עוברים ללמידה מרחוק והתלמידים נאלצים לבהות שעות במסכים, להימנע מהגעה לבית הספר ולוותר על מפגשים חברתיים. אלו הם, למעשה, זמנים בהם מחנכים ומורים צריכים להסתמך על למידה חברתית-רגשית ביתר-שאת. שכן, השבועות הממושכים בבתים עלולים לייצר פחדים, חרדות או טראומות ארוכות-טווח בקרב התלמידים. אבל, לעיתים קרובות, המורים נדרשים ליישם פרקטיקות חדשניות של למידה חברתית-רגשית מבלי הכשרה פדגוגית או תמיכה שוטפת והולמת בזמן אמת.

המסקנה העיקרית של המחקר היא שמורים לתלמידים מחוננים זקוקים לתמיכה בפיתוח ידע כיצד ליישם מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ותכנים פדגוגיים טכנולוגיים לשיפור הוראתם בתכניות לתלמידים מחוננים. שנית, מורים של תלמידים מחוננים, כמו גם מורים של תלמידים רגילים, שהשתתפו בהשתלמות מקצועית דיווחו על עלייה בידע בהוראת מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

מערכת החינוך יכולה לצמצם את נשירת התלמידים באמצעות שיפור שכר המורים. מנקודת מבט כלכלית, תלמידים הנושרים מבית הספר התיכון מרוויחים בדרך כלל שכר נמוך מאחרים, תורמים פחות מסים ועולים יותר בהוצאות ציבוריות מאשר אלה שהשלימו את לימודיהם בבית הספר התיכון

מורים, מחנכים ומנהלים מוצאים עצמם חסרי-קול בבואם לדון בבעיות אקטואליות מורכבות והרות-גורל, כמו בחירות פוליטיות, עוינות בין ימין לבין שמאל, זכויות מיעוטים או התמודדות עם טרור. על רקע זה, ועל בסיס שורת מחקרים וראיונות עומק עם מחנכי כיתות מנוסים, פריט אקדמי זה מציג ומציע אסטרטגיות לניהול דיון פוליטי טעון בכיתות החינוך העל יסודי.

מהי מהות הקשר בין העבודה לבין החיים האישיים? הספר המשכיות ושינוי – גמלאיות שלא פרשו מציע תשובות לשאלה הזו מנקודת הראות של פלח ייחודי בקבוצת גיל שהעניין בה הולך וגובר עם העלייה בתוחלת החיים: הגיל השלישי. קבוצה של תשע נשים בגיל פרישה, נשות אקדמיה, חוקרות, מרצות וקלינאיות – קיימה  לאורך כעשר שנים מפגשים חודשיים שנדונו בהם שאלת הפרישה, והקשר בין העבודה והחיים. מתוך המפגשים הללו, נולד ספר. השיח בקבוצה אפשר למשתתפות עיבוד משותף של סיפורי חייהן, עד לגיבושו של כל סיפור חיים לפרק אישי בספר זה.

לפי 112 מורי כיתות א' מאוסטרליה, סין, פינלנד, יפן וספרד, חיזוק המיומנויות הרגשיות של הילדים הן קריטיות עבור ההסתגלות בבית הספר היסודי והצלחה בלמידה בכיתה א', אפילו יותר מאשר הוראת התכנים הפדגוגיים. בנוסף, לאורך ימי ההסתגלות הראשונים, המורים דיווחו על שלל בעיות התנהגותיות, כגון: אנוכיות-יתר, חוסר ויסות רגשי, היפר-אקטיביות, התרגשות-יתר וחרדתיות, כמו גם על הבדלים ניכרים בכושר ההסתגלות של התלמידים.

בתי ספר, מחנכים, מורים ותלמידים מנסים להתמודד עם כיתות רועשות, משולהבות ולעיתים כאוטיות. על כן, מאמר זה מציג ארבעה עקרונות משמעתיים המסייעים ליצור אווירה כיתתית רגועה ובטוחה בכיתות החינוך היסודי: לאפשר לתלמידים לכתוב את התקנון, להעביר לתלמידים את האחריות על הלמידה ועל ניהול הפרויקטים, להימנע משיפוטיות-יתר ולהטמיע בהם מנגנון של הפקת לקחים.

חינוך כלכלי מצטייר על ידי מורים כמקצוע שימושי, מעניין וחשוב ללמוד בגיל מוקדם יחסית וחשוב להנחילו לתלמידי כיתות ד' ומעלה. בכוחו של החינוך הכלכלי להדגים לתלמידים כיצד להתנהל נכון מבחינת אזרחות נבונה, התנהגות צרכנית, קנייה מקוונת, ניהול כספים וחשיבה יזמית, ואף להבין טוב יותר את האילוצים היומיומיים של הוריהם ואת מונחי השפה הכלכלית. עם זאת, מורים מעטים גרסו כי המקצוע מתאים יותר לכיתות ז' או ח'. לפיהם, החינוך הכלכלי הינו מקצוע מורכב וגדוש-מידע אשר מצריך מהתלמידים בגרות קוגניטיבית, חברתית ותרבותית, כמו גם רגישות לצדק חברתי ולאי-שוויון.

יהיה זה שגוי להניח כי מורי ביולוגיה, ולו המוכשרים והבקיאים ביותר, מצוידים במספיק ידע כדי להמחיש, לשכנע ולהנחיל לתלמידים דתיים רעיונות כמו אבולוציה, ברירה טבעית ומדעי הטבע. הרי, כיום, תיאוריית האבולוציה האנושית נכללת כנספח קצרצר בלבד בתוכניות הלימודים היסודיות והעל-יסודיות בישראל, בארה"ב ובמדינות נוספות. בפועל, מורי ביולוגיה ומדעים מחשיבים הוראת אבולוציה כמטלה מאתגרת וטעונה, כאשר רובם ככולם מדווחים על התנגדויות נחרצות של תלמידים לתורת האבולוציה, בעיקר על בסיס אמונה דתית. בהקשר זה, מודים המורים שהם משוועים לאינפורמציה נוספת, לכלים פדגוגיים ותיאורטיים ולמשאבים מתאימים כדי ללמדה ואף מוכנים ומעוניינים להשקיע זמן, מאמץ ומשאבים לשם כך.

ככל שדועכת ההתרגשות של תחילת השנה ומתגבשת שגרה של עומס עבודה, מתח ולחץ, עלולים מחנכים ומורים רבים לחוש חוסר אנרגיה, צניחת מוטיבציה, אכזבה, תסכול, תשישות ושחיקה. כדי להישאר מחויבים למקצוע ולתלמידים, לבנות חוסן מנטלי ולשמר את מידות הפרודוקטיביות והיעילות לאורך השנה, אפשר להסתמך על שלוש האסטרטגיות המוצגות בפריט זה.

הודות לזמינות הגוברת של מצלמות אישיות בטלפונים החכמים ואפשרויות השיתוף המקוון הנרחבות, בבתי ספר רבים ברחבי ארה"ב מסתמן השימוש בצילום וידיאו ככלי חשוב לצורך למידה רפלקטיבית מתוך ההוראה ולפיתוח מקצועי. בהקשר זה, נפגשות קבוצות מורים לצפייה משותפת כדי ללמוד ולהסיק מתוך שיעורים מצולמים. בזכות כך, חברי הקבוצה מציעים דרכי ייעול, מעצבים שיטות הוראה חדשות ומעדכנים מערכי שיעור ותוכניות לימודים

בעשור האחרון, גוברים הניסיונות לשפר את האופן בו נלמד מקצוע המתמטיקה. בארה"ב, למשל, מועסקים קואצ'רים, המתמחים במקצוע המתמטיקה, כדי לסייע למורים להכין מערכי שיעור מבוססי-תלמיד, יעילים, יצירתיים ומותאמים לדור הלומדים הנוכחי. זאת, בניגוד להוראת המתמטיקה הסיזיפית והליניארית הנהוגה בחלק ממוסדת החינוך. על רקע זה, המחקר מבקש לבדוק: האם וכיצד קואצ'רים יכולים למקסם את פרקטיקת ההוראה של מורי מתמטיקה?

בשנת 2015, מכון ויצמן למדע השיק תוכנית שמטרתה לפתח קהילה מקצועית לומדת של מורי מדעים וטכנולוגיה מחטיבות הביניים בישראל, ולגייס מדי שנה מועמדים רלוונטיים לקהילה זו. בפועל, רבים מן המשתתפים חשו שגיבשו זהות מקצועית קהילתית-קולקטיבית, התוודעו לתחומי עניין חדשים, חידדו את האוריינות המדעית-טכנולוגית והפיחו מחדש את תחושת השליחות, את השאיפה למצוינות, את התשוקה והמחויבות למקצוע ואת הרצון להניע שינוי.

המחקר בחן את ההשפעה של עניין מצבי על שיפוטים לגבי למידה, ביטחון יתר של לומדים והחלטותיהם באשר להמשך הלמידה. המחקר כלל שני ניסויים שבהם סטודנטים למדו על נושא ספציפי באמצעות קריאה בטקסט מעניין ובטקסט לא מעניין. לאחר הלמידה העריכו הסטודנטים את מידת השליטה שלהם בנלמד ונבחנו על התכנים שלמדו. יצירת עניין יצרה אצל הסטודנטים ביטחון יתר בשליטתם בנלמד ופגעה ביכולתם לווסת את הלמידה בצורה יעילה.