מה מניע מורים להיכנס למקצוע ההוראה?

Kwok, A., & Bartanen, B. (2025). What motivates teachers to enter the profession? EdSurge. Article 08052025

עיקרי הדברים:

• כדי להניע מורים להיכנס למקצוע ההוראה, רצוי להדגיש בקמפיינים ציבוריים את תחושת השליחות, המשמעות החברתית וההשפעה ארוכת הטווח של מורים על חיי התלמידים
• אתרו באופן יזום צעירים המגלים נטייה להדרכה, להובלה ולעבודה עם ילדים ובני נוער – ואל תמתינו לנרשמים באופן פסיבי
• חשפו קהלים צעירים להתנסויות מוקדמות בהוראה, דוגמת תוכניות קיץ, חונכות, שיעורי תגבור, הדרכה בתנועות נוער, עבודה במסגרות חינוך לגיל הרך והתנדבות בבתי ספר - כדי לטפח בהם כישורי מנהיגות פדגוגית
• לצד הישגים אקדמיים, במעמד הקבלה למכללה ולבית הספר, בחנו את מידת המוטיבציה של המועמד
• שכר ותנאי העסקה מיטביים אמנם הכרחיים למשיכת מועמדים להוראה ולשימורם, אבל אין בכוחם לחזות התמדה במקצוע, בשונה ממוטיבציה פנימית ותחושת שליחות

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מחסור במורים

הוראה וקריירה

החברה האנושית תמיד התעניינה ברקע ובמוטיבציות שהניעו אתלטים, בדרנים ופוליטיקאים לבחור במקצוע מסוים ולהגיע לפסגה. ביוגרפים, היסטוריונים, פסיכולוגים וסוציולוגים חוקרים את מסלול הקריירה של אותם אישים ומנסים ללמוד באמצעותם על מוטיבציות שמניעות ומקדמות את המין האנושי בכלל ואת אזרחי החברה בפרט. מאמר זה מבקש לערוך את אותה בחינה בדיוק, ולבחון את המוטיבציות שמניעות גננות ומורים לבחור במקצוע ההוראה ולדבוק בו לפחות בחמש השנים הראשונות. באמצעות כך, מבקש מחקר-אורך זה לערוך השוואה בין אלפי מועמדים להוראה ולקבוע: האם המוטיבציות שקדמו לבחירה במקצוע עתידות לנבא את מידת הדבקות במטרה והנאמנות למקצוע של המורים? והאם ניתן, באמצעות הממצאים האלו, לנווט בחוכמה, לגוון ולהגדיל את מספר ואיכות המתעניינים והמועמדים העתידיים של כוח ההוראה?

מחסור במורים

מחסור כמותי ואיכותי במורים מהווה דאגה גדולה ומשבר של ממש באינספור מדינות מערביות ברחבי העולם. לא רק שחסרים מורים, אלא שמספר המועמדים להוראה והמתעניינים במקצוע, יורד גם כן, וכך גם נסדקת יוקרת המקצוע והסטטוס החברתי עמו מזוהים המורים (Bartanen et al., 2025). אף על פי כן, עדיין ישנם מי שבוחרים במקצוע ההוראה, רואים בו המסלול המקצועי הנכון עבורם ורואים בחינוך הילדים שליחות חשובה ונעלה. מדוע וכיצד, למרות הקשיים והחסרונות, הם עדיין בוחרים במקצוע זה?

מתודולוגיה

כ-2,800 סטודנטים להוראה באחת מתוכניות ההכשרה הגדולות ביותר בטקסס, ארה"ב, השיבו מילולית לשאלון פתוח שכלל שאלה אחת פשוטה וחשובה מאין כמוה: אנא הסבר ונמק מדוע בחרת להיות מורה. התשובות נקראו, נותחו והוערכו בעזרת תוכנת ניתוח תמלילים המבוססת על אלגוריתם לעיבוד שפה טבעית.

ממצאים וניתוח

מבחינה היסטורית, רוב האנשים בוחרים במקצוע ההוראה מסיבות ברורות למדי: הם מחפשים מקצוע יציב, נהנים מחופשות ארוכות וקבועות לאורך השנה או משתייכים למשפחה ובה מסורת של עבודה בהוראה (Richardson et al., 2010). אבל, מחקר זה מגלה כי אלו כבר אינן הסיבות המרכזיות, או הבלעדיות, וכי הסיבות האלו אינן משפיעות במישרין על הנכונות לדבוק במקצוע והיכולת לשמר מורים.

מוטיבציות של כניסה להוראה

בעוד שהמסה הקריטית של המחקרים בוחנת מוטיבציות של מורים מכהנים, מחקר זה מבקש לבדוק דווקא את המוטיבציות של אלו שטרם נכנסו להוראה. שכן, כך ניתן לנסות להבין כיצד אפשר למשוך ולגייס מועמדים נוספים להוראה. סקירה וניתוח מתקדם של אלפי תשובות המשיבים חשפה עשר מוטיבציות מרכזיות לבחירה במקצוע ההוראה. המניעים הבולטים ביותר היו תחושת שליחות, רצון לעזור לאחר ולחברה, הנאה ללמד, סיפוק מעזרה לאחרים או רצון לתקשר. עוד מוטיבציות מעניינות, אך בולטות פחות, היו זיכרון חיובי ממורים לשעבר, עניין בתחום מקצועי מסוים או דחיפה משפחתית.

ליתר פירוט, להלן מוצגות ברשימה תשובות הנשאלים:

1. תחושת שליחות (58%)
2. זיכרון חיובי ממורים לשעבר (28.6%)
3. חלום ללמד מאז הילדות (16.3%)
4. חיפוש עבודה יציבה (14%)
5. עניין בתחום מקצועי מסוים (13.4%)
6. עזיבת מקצוע קודם או פיטורים (11%)
7. התדרדרות למצב כלכלי קשה של האינדיבידואל או של בן משפחתו (5.2%)
8. הוראה היא מקצוע נפוץ ומסורתי במשפחה (4.7%)

בתוך כך, נמצאו הבדלים מעניינים בקרב הנשאלים. לדוגמה, סטודנטים להוראת יסודי הרבו להעיד כי הם נהנים לעבוד עם ילדים, מורי על-יסודי דיווחו על עניין מקצועי-דיסציפלינרי גדול וגברים מיעטו להודות כי "חלמו על להיות מורים מגיל קטן". מכאן, חשוב להבין כי עבור כל אינדיבידואל, או פלח באוכלוסייה, המוטיבציות להיכנס להוראה הן שונות. ועל כן, דרכי השכנוע והגיוס צריכות להיות שונות ומותאמות גם כן.

המחקר גם עקב אחר הנשאלים בחמש השנים שלאחר כניסתם להוראה, ראיין את מקצתם וצפה בחלקם מלמדים בכיתות בפועל. המחקר מצא כי אלו שהעידו על עצמם שיש להם מוטיבציה פנימית ללמד הצליחו להתגבר, ביתר-קלות, על הקשיים בדרך, ודבקו במקצוע ההוראה. זאת, בהשוואה, למשל, לאלו שנכנסו למקצוע מסיבות חיצוניות, דוגמת קריירה יציבה או שקיעה במצב כלכלי קשה בבית. אפשר להבין מכך שמוטיבציות של כניסה להוראה אינן רק מעניינות או מסקרנות. אלא, יש להם השלכות משמעותיות.

הכשרה, הוראה ושיווק

ברגע שנבין את המוטיבציות של המתעניינים והמועמדים להוראה, נוכל להכווין אותם להצלחה. על מוסדות ההכשרה להוראה לשאוף לאתר את האינדיבידואלים בעלי ההנעה הפנימית שרואים בהוראה תחושת שליחות. בפועל, מערכת החינוך צריכה להכין תוכנית ארוכת-טווח, ולא נקודתית, לפתרון של המחסור במורים. ובכלל זה:

1. איתור יזום ואקטיבי של אנשים איכותיים וגיוסם למסלולי ההכשרה להוראה.
2. הזמנת מועמדים צעירים להוראה לתוכניות הוראת קיץ או הוראת מחוננים ומצטיינים, כדי לעורר בהם את תחושת השליחות והסיפוק מההוראה.
3. שיפור מנגנוני השיווק של תוכניות ההכשרה להוראה, תוך מיקוד הקמפיין על קהלי יעד איכותיים. לדוגמה, מסגרות טיפול וחינוך לגילאי 3-0, תנועות נוער, תוכניות להסבת אקדמאיים, תיכונים, מכינות קדם-צבאיות, קמפוסים אוניברסיטאיים, משרדי היי-טק ועוד.
4. הכללת מוטיבציה להוראה כחלק אינטגרלי מדרישות הסף בכניסה לבתי הספר. במהלך ריאיון העבודה, גלו עניין במוטיבציות הפנימיות והחיצוניות של המועמדים והבהירו להם שאם הם כאן רק בשביל הכסף, זה פשוט לא יספיק.

רשימת המקורות

Bartanen, B., Kwok, A., Avitabile, A., & Kim, B. H. (2025). Why do you want to be a teacher? A natural language processing approach. Educational Researcher, 54(1), 7–20

Richardson, P.W. & Watt, H.M.G. (2010). Current and future directions in teacher motivation research. In: The Decade Ahead: Applications and Contexts of Motivation and Achievement. Timothy C. Urdan, Stuart A. Karabenick (eds.). Pp: 101-119