הכשרת מורים

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של שילוב תרגולים של מיינדפולנס ושל איכויות קשר בהכשרת מורים על יישומן של פרקטיקות הוראה יעילות. שמונים ושמונה סטודנטים להוראה הוקצו באופן אקראי לקבוצת התערבות ולקבוצת ביקורת. החוקרים מדדו הוראה יעילה לפני ההתערבות וחצי שנה לאחריה, במהלך תקופת ההתנסות המעשית בהוראה. כמו כן, נמדדו בקרב משתתפי המחקר מיומנויות מיינדפולנס, רגש שלילי ורווחה (well-being). ממצאי המחקר מספקים עדות לכך ששילוב אימון במיינדפולנס ובאיכויות של קשר במהלך ההכשרה להוראה מוביל לשיפור בפרקטיקות של הוראה יעילה.

מטרת מאמר זה היא להציע מבנה הכרתי של 'הוראה מודעת' כאמצעי למיתון שחיקה של מורים ולשיפור תחושת הרווחה שלהם. המושג 'הוראה מודעת' מבוסס על גישת המיינדפולנס, שבמרכזה שתי איכויות עיקריות – מודעות וחמלה, אשר מופנות הן כלפי החוויה הפנימית והן כלפי הסביבה החיצונית. בהוראה קשובה המורה מפתח איכויות אלה בתהליך מתמשך, ובכך חווה שיפור בתחושת הרווחה שלו ובמסוגלותו ליצור קשרים מיטיבים עם תלמידיו. הכותבים מציעים לשלב הוראה מודעת בהכשרת מורים במטרה לשפר את תחושת הרווחה של מורים מתחילים.

הקריירה של מרצים להוראה נעה לאורך שלושה מסלולים של התפתחות מקצועית: הוראה, מחקר ומנהיגות ארגונית. שלושת הנתיבים האלו יכולים לנוע באופן משיק והרמוני, אך גם להוות מקור ללחצים, מתחים ותסבוכות בשל הזמן שהם מצריכים. באמצעות ראיונות עומק עם 16 מרצים לחינוך, נבדק כיצד חווים מרצים להוראה את היחסים בין שלושת המסלולים האלו.

מחקר זה מתאר נתיבים מקצועיים של מורי מורים במוסדות אקדמיים להכשרת מורים. ראיונות חצי-מובנים נערכו עם 41 מורי מורים מאירלנד, ישראל, נורבגיה והולנד. הממצאים מראים שמורי מורים גויסו בעיקר מבתי-ספר ומאוניברסיטאות. עם כניסתם לתפקיד, הם קיבלו תמיכה מסוימת, אך לא רשמית. מחקר והוראה הם התחומים העיקריים להתפתחות מקצועית של מורי המורים. לרוב מורי המורים עמדות חיוביות כלפי המחקר. עם זאת, לתפיסתם, המוסדות שבהם הם עובדים אינם מעריכים מספיק את ההוראה. בעוד עמדות ההולמות את אידיאל הלכידות החברתית קיימות בקרב מורי מורים, הם בעיקר מגיבים למה שהם תופסים כציפיות אינדבידואליסטיות ופרגמטיות של המוסדות בהם הם עובדים. דבר זה בא לידי ביטוי אצל מורי המורים בהפקת פרסומים אקדמיים.

משבר הקורונה טלטל את שדה ההכשרה לחינוך גופני שנאלץ לעבור מהוראה פרונטאלית לווירטואלית. שכן, מדובר במקצוע פיזי במהותו אשר מצריך תזוזה במרחב ומאמץ תנועתי – אלמנטים קשים מאוד לחיקוי במרחב הדיגיטלי. על רקע זה, המאמר מציג להלן אתגרים מרכזיים ופתרונות אפשריים להכשרת והוראת חינוך גופני בגרסה המקוונת.

שאלון עליו השיבו 264 תלמידי תיכון בארה"ב הצביע על תפיסות דו-משמעיות לגבי מקצוע ההוראה. מחד, התלמידים העריכו את תחושת השליחות של המורים וסיפרו כי הם יודעים להטות אוזן קשבת, להעניק פידבק חיובי, להנהיג את הכיתה ולתרום לזולת. מאידך, הם טענו שהחברה אינה מכבדת מורים, שיחס התלמידים למורים אדיש או מזלזל, שמורים נאלצים להתמודד עם בעיות משמעת ולהסתפק בשכר נמוך.

מה חשוב למנהלים ורכזי מגמה שמחפשים מורה חדש לאמנות? כיצד מתבצע תהליך הקבלה לעבודה? איך יכולים מועמדים להוראת אמנות להתכונן בצורה מיטבית? מאמר זה עונה על השאלות הללו באמצעות בחינת השלבים המרכזיים עליהם תהליך הקבלה לעבודה בנוי: הגשת קורות חיים, מילוי טפסי קבלה, צליחת ראיון עבודה והצגת שיעור לדוגמה.

מהי דמות המורה האידיאלי? מהן תכונותיו החשובות – ידע ויכולות קוגניטיביות? תכונות אישיותיות? מוטיבציה, אמפתיה ויחס מכבד לתלמידים? וחשוב מכך – איך מאתרים את המורים האלה מבין המועמדים המגיעים למבחני מיון? במערכת החינוך בישראל נעשית במהלך העשור האחרון עבודה יסודית לשיפור ההתאמה האישיותית של המועמדים ללימוד הוראה כמקצוע. ספר זה מתאר את מסיל"ה: מערכת מיון חדשנית שנבנתה כדי להעריך את ההתאמה האישיותית של מועמדים ללימודי הוראה

מאמר זה מתעד ובוחן את השנה הראשונה בהוראה של שני יוצאי צבא, תוך התמקדות בקשיים, באתגרים, בהצלחות ובתמיכה המקצועית לה זכו, או לא זכו, לאורך הדרך. המאמר מתעמק בהתפתחותם המקצועית של המוסבים בשנה הראשונה להוראה, בוחן את תובנותיהם מהמפגש עם בית הספר ומציע המלצות לשיפור חוויית המעבר מצבא להוראה.

בעיות התנהגות של תלמידים מהוות מקור לדאגה לא רק בקרב פרחי הוראה, אלא גם בקרב מורים מנוסים. לא בכדי בעיות אלה וקשיים בניהול הכיתה באופן כללי מוזכרים כאחת הסיבות לעזיבת מורים חדשים (בשלוש השנים הראשונות) את המקצוע. אך כיצד מכינים את המורים לבעיות אלה?

בקנדה לומדים מתכשרים להוראה על האפליה והבריונות בחברה ובבתי ספר נגד תלמידים השייכים לקהילת הלהטב"ק ועל הדרכים להתמודד עם נורמות וציפיות הטרו-נורמטיביות דכאניות ומגבילות. מחקר זה בוחן את האפקטיביות של תוכנית לימודים זו שעוברים המתכשרים, ועוקב אחר הדרכים שבהן פרחי ההוראה מתמודדים עם תופעות של עוול ותוקפנות כלפי תלמידים להטב"קים בשטח בית הספר, תופעות שהם עדים להן במסגרת התמחותם בשדה.

בשל המחסור החמור במורים בג'ורג'יה, הופעלה תוכנית הכשרה אלטרנטיבית שפנתה בעיקר למחפשי קריירה שנייה ובוגרי תואר ראשון. תוכנית זו מאפשרת להשיג תעודת הוראה לאחר מעבר מבחן קבלה, השלמת מערך קורסים אקדמיים, ביצוע 50 שעות הכשרה מעשית וקבלת משוב הערכה מסכם. על רקע זה, מוצגים שלושה דגשים לתמיכה במורה מתחיל המגיע ממסלול הכשרה אלטרנטיבי אליהם צריכים מנהלי בית הספר להיות מודעים: שיבוץ לפי שכבת גיל, בחירת חונך ולוח זמנים גמיש.

סטודנטים באוניברסיטה חווים מתח לעתים קרובות. דרכי ההתמודדות שלהם עם המתח משפיעות על הישגיהם האקדמיים. המחקר הנוכחי בדק מתח בקרב סטודנטים להוראה כדי להשיג שלוש מטרות: 1. לתאר דרגות מתח שונות וסגנונות התמודדות שונים; 2. ללמוד את הקשר בין מתח, אסטרטגיות התמודדות והישגים אקדמיים; 3. לבחון האם גיל מבוגר יותר מבטיח התמתנות מסוימת של השפעות המתח על ההישגים האקדמיים בקרב 334 סטודנטים.

מחקר זה בחן את תהליכי ההבניה וההטמעה של שלושה מסלולי הכשרה להוראה מקוונים בארצות הברית. מתוך התבוננות ביקורתית, החוקרים הציעו חמש המלצות שיכולות לעזור לסטודנטים, מרצים, מנהלים וחוקרים במוסדות השכלה גבוהה אשר שוקלים מעבר להוראה מקוונת.

למרות מעמדם הזמני, למורים מחליפים יש תפקיד חשוב ומרכזי במערכת החינוך. הם מוכנסים לסיטואציה מורכבת, מוצבים בקדמת הכיתה ונשלחים לבתי ספר שאינם מוכרים להם. בעידן שבו מצופה ממערכות חינוך להציב ולהציע סטנדרטים גבוהים ולבצע תהליכי הערכה קפדניים למורים, מן הראוי שבמערכת החינוך ישקיעו גם בפיתוח סגל של מורים מחליפים. על רקע זה, ליסה גונזאלס, ד"ר לחינוך ומפקחת במערכת החינוך בארצות הברית, מספקת עצות לתמיכה ושימור של מורים מחליפים.

שחיקת מורים היא בעיה ארוכת שנים המלווה את מערכות החינות במדינות רבות ברחבי העולם. מאחר ששחיקה היא תופעה שכיחה יותר בקרב מורים הנמצאים בשלבים המוקדמים של קריירת ההוראה, נעשו מאמצים רבים והושקעו משאבים על מנת לשמור אותם במערכת, במיוחד באמצעות תהליכי חונכות ותוכניות תמיכה יעילות שיושמו ומיושמות בבתי הספר. פחות ידוע, לעומת זאת, על תפיסותיהם וחוויותיהם של בוגרי הכשרת המורים הראשונית (Initial teacher education) שבוחרים עם סיומה לא להיכנס לבתי הספר כמורים, ולכן לא נהנים מחונכות, תמיכה וסיוע, וכתוצאה מכך מהווים למעשה אבדה למקצוע, אולי לנצח.

באמצעות צפייה והאזנה ל-15 קבוצות דיון בהן השתתפו 31 מורים-חונכים בתיכונים באוסטרליה, המחקר דן במתחים שנוצרים בתהליכי חונכות בין חונך מתוך בית הספר לבין מורה מתמחה. נמצא שיחסי חונך-מודרך טובים מתאפיינים בתקשורת פתוחה ושמורים טובים אינם בהכרח חונכים טובים. הוצע למנהלי בית הספר לבחור מראש את המנחה הנכון ביותר ועל מוסדות להוראת חינוך להתייחס בתוכנית הלימודים למורכבות הנעוצה ביחסי מנחה-מורה מתמחה.

מחקר זה סקר את מידת הסיפוק מהעבודה, הלחץ בעבודה ותחושת המסוגלות העצמית בקרב 297 מורים בשווייץ שסיימו את ההכשרה להוראה לפני 10-7 שנים. נמצא כי למורי קריירה שנייה יש תחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר ממורי קריירה ראשונה. תחושת המסוגלות העצמית המפותחת עשויה להוביל לסיפוק ממקצוע ההוראה ומהווה מרכיב חיוני בהצלחתם של מורי קריירה שנייה ובאי-נשירתם מהמערכת.

בספר חדש זה מכונסים היבטים עיוניים, מחקריים ומעשיים המתארים את המתרחש בתחום האחריות החברתית בזיקה לתחום הכשרת המורים, כפי שאלה משתקפים ביוזמות השונות הצומחות מתוך המוסדות האקדמיים.

המחקר בחן את הידע, היחס וההתמודדות של 50 תלמידים (בגילאי 18-15) ו-39 מורים הודים בהקשר לאפילפסיה. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות. הראשונה, עברה הדרכה בת יומיים על אפילפסיה, והקבוצה השנייה לא. הממצא הבולט ביותר היה: רק תלמידים ומורים שהוקנה להם ידע על אפילפסיה ידעו להתמודד עם תרחיש של התקף אפילפטי.