הכשרת מורים

מיון:
נמצאו 1137 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מחברי המאמר ממליצים לספק הכשרה ייעודית למספר גדול של אנשי חינוך, ולמקצע את עובדי החינוך הפורמלי באמצעות הכשרה והשתלמויות. לדעתם, יש צורך בפיתוח מענים חברתיים-טיפוליים בישיבות אשר אפשר לפתחם באמצעות הערוץ הבלתי פורמלי.

  • סיכום

    מאמר זה מציע בחינה רב-ממדית של נשירת מורים מתוך פרספקטיבה אישית, בית ספרית, ארגונית, סביבתית ותרבותית. לצד תנאי העסקה ושכר, התרבות האקולוגית הבית ספרית מושפעת מנורמות העבודה הניהוליות, מאיכות התקשורת בין עמיתים, ממאפיינים אישיים ומתחושת הקהילתיות. מכאן, שסביבתו הקרובה של המורה המתחיל משפיעה מאוד על רצונו לדבוק במשרה, לעזוב את בית הספר או לנשור מהמקצוע. למעשה, המורה המתחיל הסביר נמצא בשנותיו הראשונות בעמדה שברירית ובמצב של "הישרדות", והוא משווע לביטחון, תמיכה ויציבות. לשם כך, הוא יזדקק לתמיכה מקצועית, הכלה רגשית וקבלה חברתי.

  • סיכום

    אפילו עם חלוף משבר הקורונה, כאשר פלטפורמות מקוונות אינן הכרחיות, לכאורה, בתחום ההוראה, בכוחו של פרקטיקום מקוון להיות יעיל עבור מתכשרים, מורים-חונכים, מרצים ומנהלים כאחד. שכן, מעבר לממדי הגמישות, הנוחות והחסכון הכספי לכל הצדדים המעורבים, פרקטיקום מקוון מסייע בהרחבת ההיצע הפרסונלי, הגדלת מצבת כוח האדם, הטמעת טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך, העמקת שיתופי הפעולה הווירטואליים נרחבים ופריסת רשת הקשרים המקצועיים.

  • תקציר

    הספר מקום בלב: מקומו של החינוך הגופני בלב העשייה החינוכית דן בסוגיות מרכזיות של הכשרת מורים לחינוך גופני. כל אחד מן הפרקים עוסק הן בהיבט של הוראת החינוך הגופני בבית הספר והן בהיבט של הכשרת מורים לחינוך גופני. הפרקים נכתבו בידי שורה של חוקרים שפעילותם ומחקריהם עוסקים בחינוך גופני ובהכשרת מורים לחינוך גופני.

  • סיכום

    הממצאים במחקר זה מלמדים כי דרוש שינוי תפיסתי בשדה ההכשרה להוראה. מבחינת המרצים וראשי המחלקות, אין להטיל את האחריות המלאה על הסטודנטים משום שהכישלון שלהם, הוא הכישלון של המערכת. לשון אחרת, כל סטודנט שנושר מהווה החמצה של מורה ומחנך של דור שלם. סטודנטים אשר מתקשים להסתגל למערכת ההשכלה הגבוהה בשנתם הראשונה צפויים לפרש את החוויה הסטודנטיאלית כשלילית וסיכוייהם לנשור מתעצמים מדי שבוע. מכאן, הם זקוקים לסיוע מיידי ויעיל ולסביבת לימודים מותאמת, בטוחה, פורייה ורצינית.

  • סיכום

    מטרת דוח המחקר היא להעריך תכניות מרוכזות להכשרת הנדסאים להוראה, מנקודת מבטם של הסטודנטים ובוגרי התכניות. אחת ההמלצות של מחברי הדוח היא לבנות תכניות להשלמת הלימודים לתואר ראשון, על מנת שהמורים למקצועות הטכנולוגיה יוכלו להשלים את השכלתם ולהשתלב בתכניות לתואר שני

  • סיכום

    הנציבות האירופית (European Commission) פיתחה חיברה כלי חדשני ופורץ דרך להערכה של מיומנויות דיגיטליות של מורים: European Framework for the Digital Competence of Educators , או בקיצור DigCompEdu . זהו הכלי המוביל כיום בתחום המדידה וההערכה של מיומנויות דיגיטליות של צוותי הוראה. סקירה זו מציגה שלל מחקרים שבחנו את תשתית ה-DigCompEdu, ואת השאלון המקוון שפותח כדי למדוד ולהעריך את רמת האוריינות הדיגיטלית של המורים.

  • סיכום

    כדי לעודד סטודנטים להוראה להשתמש בגינות לימודיות בעתיד, עליהם להרחיב תחילה את בסיס הידע שלהם בנושא החינוך הסביבתי ולצבור ניסיון פרקטי בתחום. זאת, משום שתלמידיהם צפויים להמטיר עליהם שאלות עם היציאה לשטח ולראות בהם ברי-סמכא. יתר על כן, שילוב גינות לימודיות בתוכנית הלימודים השנתית אינו תלוי רק במתכשר או במורה. אלא, מצריך להציב את נושא שינוי האקלים במעלה סדר העדיפויות ומחייבת את קובעי המדיניות להציג חזון אקולוגי ולהצהיר על מדיניות סדורה לפיה לימודי סביבה וקיימות מהווים אינטגרלי חלק ממסלול ההכשרה להוראה.

  • תקציר

    ממצאי מחקר זה מדגישים את חשיבות התפקיד של השחקן המקצועי בהבטחת האותנטיות של חוויית המשתתפים. נקודה זו משמעותית במיוחד, בהינתן שכמה דגמים של סימולציות בהם נעשה שימוש כיום אינם כוללים שחקן אנושי

  • סיכום

    כיום החינוך לחוסן מכוון לפיתוח כישורים ומיומנויות המאפשרים לא רק הישרדות במצבי משבר או במצבים קיצוניים, אלא גם ניהול יום-יומי פורה, סקרן ומכוון משמעות. עם זאת, רק במעט מכללות הוראה בישראל יש תוכנית סדורה ומובנית להקניית חוסן לסטודנטים לחינוך

  • תקציר

    989 מורים בפינלנד זיהו אושר, מערכות יחסים, עבודה ומימוש עצמי כשאיפותיהם המרכזיות. לתוצאות אלו יש השלכות הקשורות להכשרת מורים. לפי מחברי המאמר, גם מורים קדם וגם מורים בשירות צריכים לדעת על הוראה מכוונת-תכלית (purposeful teaching) כדי למצוא משמעות בעבודתם.

  • תקציר

    בכוחו של פיתוח מקצועי של מרצים להוראה להשפיע לחיוב על סגנון ההוראה ויעילותה, תחושת המסוגלות העצמית שלהם, סיפוקם מהעבודה ואף על רווחתם האישית ודבקותם במסלול הקריירה. לשם כך, על הפיתוח המקצועי להיות: ממוקד-נושא, לכלול הן למידה פרקטית והן מעשית, לייצר שיתופי פעולה פוריים,
    להישען על מודלים תיאורטיים קלאסיים, לחתור לפיתוח טכניקות הוראה חדשות, להיות מונחה על ידי ברי-סמכא או מומחים בתחום, לכלול שמיעה ומתן של ביקורת עמיתים, להעניק ללומדים זמן לספוג את המידע, להתנסות בו, להרהר בו ולחתור לתובנות.

  • סיכום

    מחקר זה בוחן מערכות יחסים בין מורים מתחילים לבין מנחים פדגוגיים ומודד את רמת תחושת המסוגלות העצמית בתחילת התהליך ובסופו ואת התרומה של תהליך ההנחיה. נמצא שתהליכי הקליטה, הליווי וההנחייה נחשבים לקריטיים עבור מורים בשנים הראשונות בהוראה וחשובים לא פחות לאורך הקריירה. במקביל, מצדם של המנחים, מתוך תהליך החונכות ניתן להפיק תחושת שייכות, חשיבות והערכה עצמית בשל מסוגלותם לתרום, להכווין ולהעצים עמיתים צעירים ולשמש כמודל לחיקוי.

  • תקציר

    גננות ומורים מתכשרים רואים חשיבות ביציאה לטבע כפעילות פדגוגית והתפתחותית וסבורים כי זו צריכה להיות מעוגנת בתוכנית הלימודים. בד בבד, הם מביעים חשש שעם הכניסה לגנים ולכיתות תפחת המוטיבציה לצאת עם הלומדים לטבע, מתריעים על סכנת מעידות, פציעות, טביעות, היפותרמיה ומכות-שמש וחוששים מתלונות עתידיות של הורים מודאגים.

  • תקציר

    ספר זה נועד להניח את התשתית התאורטית והאמפירית בתחום הסימולציה בחינוך לכל העוסקים במחקר ובהכשרת מורים ולאנשי חינוך. הוא מציג ידע שהצטבר בתהליכי הפיתוח של המרכז הראשון לסימולציה בחינוך שהוקם בישראל בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן (הל"ב) בשיתוף משרד החינוך, ואשר הניח את הבסיס להתפתחות מרכזי הסימולציה בחינוך בארץ.

  • תקציר

    השיח האקדמי סביב מנהיגות בחינוך עוסק בעיקר במנהלים, במנהיגות דרגי ביניים ובמורים. אולם, לפי מחקר זה, יש לפתח את הפוטנציאל המנהיגותי עוד במסלולי ההכשרה להוראה ולהגדיר את ערך המנהיגות כרכיב ליבתי בתוכנית הלימודים. מדיניות כזו עשויה לתרום, בטווח הארוך, לטיפוח האקלים הבית ספרי, להכוונת תלמידים, לפיתוח תוכניות לימודים איכותיות, לסדנאות פיתוח מקצועי, להעצמת עמיתים ותמיכה בהם ולקידום רפורמות.

  • תקציר

    בבסיסו של מחקר זה ניצבת השאלה: האם ועד כמה בכוחו של קורס של מיומנויות הסברתיות לשפר את כישורי ההסברה של מתכשרים להוראה? התשובה היא שניתן, ואף רצוי, לחדד ולשפר מיומנויות הסברה. לראיה, סטודנטים מהקבוצה שהשתתפה בקורס רלוונטי העבירו חומרים בצורה ברורה, משכנעת וייצוגית והשקיעו בתקשורת הבינאישית עם התלמידות. עם זאת, חלק הארי של אותם סטודנטים לא הספיק להעביר את החומר בזמן ולא ניכרו הבדלים במשלב הלשוני.

  • תקציר

    ככל שמוסדות ההכשרה להוראה שואפים לקבל מועמדים נוספים ולשלבם בכוח ההוראה, דרושה הכרה בחסמים המעיבים על חוויותיהן של מתכשרות-אימהות. שכן, תהליכים ביולוגיים-סוציולוגיים טבעיים, כגון היריון, לידה והורות, מונעים מהן לסיים את התואר ולעבות את כוח ההוראה העתידי. בהקשר זה, זיהוי הקשיים הקיימים עשוי לאפשר לתוכניות ולמחלקות להיערך מראש, להקים מבנים תומכים ולהקל על האוכלוסיות המאיישות את מוסדות ההכשרה.

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד יכולים מורי מורים להבטיח שהמורים לעתיד מקבלים הכנה מספקת שתאפשר להם לטפח חינוך שיקיים ויחזק נורמות דמוקרטיות? המאמר מתבסס על סקר שנערך בקרב 2,750 מורים בארה"ב ובקנדה וראיונות עם 150 מורים. מורים מעורבים פוליטית ואזרחית נוטים לדון בתדירות גבוהה יותר ובדרכים מתוחכמות יותר עם תלמידיהם בהשלכות הכלכליות, הפוליטיות והחברתיות של אי שוויון. תוכניות להכשרת מורים צריכות לשקול דרכים לעודד מורים חדשים ומנוסים לעקוב אחר החדשות, לעסוק איתם בשיח אזרחי זה עם זה בנושאים הנוגעים לציבור, ולהשתתף בחיים האזרחיים והפוליטיים.

  • תקציר

    בטרם ייווצרו התנאים הדרושים לשדרוג מיומנויות דיגיטליות של מרצים להוראה, ישנם תנאים ותהליכים אישיים, ארגוניים, בירוקרטיים ופיננסיים שצריכים להבשיל. מדובר בבעיה דחופה ובת-השגה ויש לזרז את הטמעת הטכנולוגיה במוסדות ההשכלה הגבוהה ואף להגדירה כחזון לאומי. זאת, באמצעות מתן אוטונומיה לדרגי המחוז, ניתוב משאבים לטכנולוגיות מידע ותקשורת, קידום קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי, חשיבה מחדש על תוכניות הלימודים ומתן דרור למרצים בבניית מערכי שיעור חדשניים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין