יעילות של פרקטיקום מקוון: בחינת התפיסות של מנחים ומתכשרים לפני ואחרי המגפה

Perla, L., & Agrati, L. S. (2023). Online Practicum Effectiveness: Investigation on Tutors’ and Student-Teachers’ Perceptions Pre/Post-Pandemic. Education Sciences, 13(12), 1191. https://10.3390/educsci13121191

עיקרי הדברים:

• אפילו עם חלוף משבר הקורונה, כאשר הוראה מרחוק אינה הכרחית, בכוחו של פרקטיקום מקוון להיות יעיל עבור מתכשרים, מורים-חונכים ומנהלים כאחד
• פרקטיקום מקוון מסייע בהרחבת ההיצע הפרסונלי, הגדלת מצבת כוח האדם, הטמעת טכנולוגיות בחינוך, העמקת שיתופי פעולה וירטואליים ופריסת רשת קשרים מקצועיים
• הסתמכות על פלטפורמות מקוונות בשלב הפרקטיקום מאפשרת להנחות מספר מתמחים במקביל או להנחות מתמחים בבתי ספר מרוחקים
• מומלץ לשלב פרקטיקות עבודה מקוונות עם פרונטליות, כמו: פגישות מישוב סינכרוניות או א-סינכרוניות, שיתוף ושדרוג מערכי שיעור בפורומים של רשתות מקצועיות, קידום למידה אינטראקטיבית ועמידה בקשר שוטף באמצעות פלטפורמות מקוונות
• מורים, חונכים ומנחים מעידים כי פרקטיקום מקוון הינו יעיל במיוחד משום שהוא מסייע להתגבר על ממדי המקום, לתמרן בין עבודה שוטפת לבין משרת החונכות, להקליט, לתעד ולהשוות מידע – ולהשתמש בו בהמשך

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא התמחות מקצועית

אילוצים ואתגרים של פרקטיקום מקוון

הפרקטיקום הינו שלב פרקטי, מרכזי וקריטי בתהליך ההכשרה מכיוון שהוא מאפשר לסטודנטים לרכוש ניסיון בזירת העבודה האמיתית, ללמוד ממורים מכהנים ולהתוודע לתרבות הארגונית. כיום, קברניטי ההכשרה להוראה רואים חשיבות עליונה בעבודה בפועל כדרך מיטבית ופרקטית להכרת שדה ההוראה. מבחינתם, בית הספר משמש כזירה מיקרו-פוליטית בה יכול המתכשר להכות שורשים, להביט למציאות בפנים, לטוות קשרים, ללמוד מעמיתים ולהתרשם ממורים מנוסים. בתקופת הפרקטיקום, המתכשרים נדרשים לאשרר וליישם את הידע התיאורטי, הערכים והמיומנויות שצברו בתנאי עבודה בית ספריים, דינמיים ומאתגרים.

עם מבט רטרוספקטיבי לתהליך ההכשרה להוראה, אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא להוביל לכך שטבילת האש של המתכשרים במערכת החינוך תהיה טבעית ומוצלחת. אחרי הכול, המעבר בין ישיבה בשיעורים והגשת מטלות אקדמיות לבין העברת שיעור כיתתי והתמודדות עם תלמידים הוא עצום ומצריך הכנה דקדקנית (Gaebel et al., 2021).

פרקטיקום מקוון בתקופת משבר הקורונה

בדומה לשלל תחומים אחרים, שלב הפרקטיקום עבר שינוי והתאמה לאחר שפרץ נגיף הקורונה בשנת 2020, אז המערכת עברה תהליך של וירטואליזציה. הפרקטיקום עבר לפורמט דיגיטלי ונערך על בסיס התקשרויות מרחוק. כפועל יוצא מכך, מרצים, מנהלים, מורים וסטודנטים להוראה חשו תחילה שהאינטראקציה המקצועית הפכה להיות רובוטית, רדודה, לקונית וכללית מבחינה אישית, חברתית ופדגוגית. שכן, היא נערכה מרחוק, ללא תצפיות כיתתיות בזמן אמת והמישוב בוצע במייל, בטלפון או בזום.

לא זו בלבד, השימוש השוטף בטכנולוגיות מידע ותקשורת מקוונות היה חדש עבור מורים-חונכים וסטודנטים כאחד ודווח בשנים 2020 ו-2021 על קושי להמחיש מידע מורכב, לנתח סיטואציות ממשיות או לתאר ייצוגים מציאותיים קונקרטיים מתוך הכיתה. זאת ועוד, הגמישות היתרה שמאפשרת הלמידה מרחוק גרמה גם לפלישת יום העבודה לשעות הערב ולבתים וטשטשה את ההפרדה שבין חיי העבודה למשפחה (Rapanta et al., 2021).

פוטנציאל של פרקטיקום מקוון

עם דעיכתו של נגיף הקורונה, מסה מחקרית נרחבת האירה זרקור על ההזדמנויות הפדגוגיות המקוונות שהוליד המשבר. לגבי שדה הפרקטיקום, נמצא שנוצרו ההזדמנויות הבאות:

1. אוריינות טכנולוגית – הרוב המוחץ של הסטודנטים, המורים, המורים-חונכים, המנהלים והמרצים התמחה בתחומי מחשוב, תוכנה, רשתות עבודה ופלטפורמות מקוונות. בזכות כך, התרחב משמעותית מנעד האפשרויות לפיתוח מיומנויות אופרטיביות חדשניות, טכנולוגיות ותקשורתיות;
2. תקשורת היברידית – השימוש בפלטפורמות מקוונות מקל משמעותית על תחלופת מידע בין מוסדות, מרצים, מנהלים, סטודנטים ומורים-חונכים. כעת, יכולים הגורמים הרלוונטיים לתמרן בין אינטראקציות פדגוגיות מקוונות לבין לא-מקוונות, וכל זאת באופן עצמאי ומבלי להזדקק לסיוע טכני חיצוני;
3. מישוב– לאחר שבוצעה פגישת היכרות, נערכו תצפיות ראשוניות והוצבו מטרות שנתיות, שלבי המישוב, הביקורת הבונה והליווי יכולים (ואולי אף צריכים) להתבצע באופן מקוון, מבלי לנסוע, להמתין לפגישות ולבזבז זמן יקר;
4. הרחבת רשתות עבודה – שילוב או אפילו הסתמכות מלאה על פלטפורמות מקוונות בשלב הפרקטיקום מאפשר להנחות מספר מתמחים במקביל או להנחות מתמחים בבתי ספר מרוחקים. באמצעות כך, ניתן לסייע בהתמודדות עם מחסור במורים-חונכים איכותיים ולטפח בתי ספר הממוקמים בפריפריה הגאוגרפית (Giner-Gomis et al., 2022).

ללא קשר למעבר המאולץ לפלטפורמות מקוונות במהלך הקורונה, מחקרים מצביעים על תולָדות חיוביות נוספות הנובעות מהסתייעות במדיום מקוון במהלך הפרקטיקום. לדוגמה, חסכון בזמן, היחשפות לשיטות הוראה וחומרי לימוד חדשים, שיפור כישורי ההוראה המקוונת והקלה בהתנהלות מול הורים ותלמידים אונליין.

השימוש בפלטפורמות מקוונות עשוי להקל על מתכשרים גם מבחינה פדגוגית-ניהולית. שכן, לטעויות שנעשות בתחילת הדרך על ידי המתמחים החדשים יש משקל פחוּת בהשוואה להוראה פרונטלית. כך, הפלטפורמה המקוונת עתידה לשמש עבורם ככר התלמדותי פורה המאפשר תהליך היטמעות טבעי של ניסוי וטעיה. עם זאת, ההתקשרות מרחוק עלולה למנוע מהמתכשרים להכיר את סביבת בית הספר, על קהילתה, אקלימה החינוכי, ערכיה וחזונה (Brina & Psoni, 2021).

מתודולוגיה

בטווח הזמן שבין חודש ינואר (2022) לבין אפריל (2023) מולא שאלון מקוון על ידי 33 מנחים ו-578 מתכשרים להוראת מדעים בבתי ספר יסודיים באיטליה. השאלון הכיל שאלות פתוחות וסגורות ובחן את התפיסות של המנחים והמתכשרים בנוגע להבדלים שבין פרקטיקום פנים-מול-פנים לבין מקוון, תוך התמקדות במעבר הכפוי לפלטפורמות מקוונות במהלך משבר הקורונה והיציאה ממנו. בפועל, המחקר משיב לשאלות הבאות:

1. כיצד פעל הפרקטיקום לפני, במהלך ואחרי משבר הקורונה?
2. במה שונה פרקטיקום מקוון מפרקטיקום פרונטלי?
3. באילו דרכים ניתן לייעל את שלב הפרקטיקום בעזרת טכנולוגיות מקוונות?

ההקשר המחקרי והנפשות הפועלות

מטרתו המרכזית של הפרקטיקום הוא להשריש בסטודנטים את המיומנויות הספציפיות והכישורים המקצועיים להם יידרשו בעתיד הקרוב, בעומדם לבדם מול הכיתה. הפרקטיקום מתבצע בזמן אמת בבית הספר בליווי מורה-חונך ובמקביל נערכות פגישות רפלקטיביות במוסד המכשיר בהנחיית מרצה-חונך. הפרקטיקום מוגדר כקורס חובה שנתי ומנוהל על ידי השותפים הבאים:

1. מנחה בית ספרי (מורה-חונך) – מורה ותיק ומוסמך, הממונה על ידי מנהל בית הספר, אשר חופף את המתכשרים עם כניסתם לבית הספר ומגדיר את תחומי עבודתם ומטלותיהם בבית הספר;
2. מנחה אוניברסיטאי (מרצה-חונך) – מנחה אקדמי שנבחר על ידי האוניברסיטה או המכללה, אשר מלווה את המתכשר בתהליכי רפלקציה אישית-מקצועית, מישוב פדגוגי והערכה רפלקטיבית.
3. מנחה ארגוני (מפקח-חונך) – לרוב מדובר במנהל בית הספר, סגן המנהל או רכז מקצוע ותיק אשר מפקח על תהליך הקבלה והכניסה של המתכשר לבית הספר, מציג בפניו את חזון בית הספר ותחומי סמכותו ועומד בקשר עם המנחה האוניברסיטאי.

ממצאים וניתוח

אפילו עם חלוף משבר הקורונה, כאשר פלטפורמות מקוונות אינן הכרחיות, לכאורה, בתחום ההוראה, בכוחו של פרקטיקום מקוון להיות יעיל עבור מתכשרים, מורים-חונכים, מרצים ומנהלים כאחד. שכן, מעבר לממדי הגמישות, הנוחות והחסכון הכספי לכל הצדדים המעורבים, פרקטיקום מקוון מסייע בהרחבת ההיצע הפרסונלי, הגדלת מצבת כוח האדם, הטמעת טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך, העמקת שיתופי הפעולה הווירטואליים נרחבים ופריסת רשת הקשרים המקצועיים.

בעוד שהפרקטיקום המקוון במהלך הקורונה התבצע מכורח המציאות ובאופן טוטאלי, כיום מומלץ לשלב פרקטיקות עבודה מקוונות עם פרונטליות. לדוגמה, פגישות מישוב סינכרוניות או א-סינכרוניות, שיתוף ושדרוג מערכי שיעור בפורומים של רשתות מקצועיות, קידום למידה אינטראקטיבית ועמידה בקשר שוטף באמצעות פלטפורמות מקוונות.

ברמה הארגונית, מורים-חונכים ומנחים אקדמיים מעידים כי פרקטיקום מקוון נתפס כיעיל יותר עבורם. שכן, הוא מסייע להתגבר על ממדי המקום, לתמרן בין עבודה שוטפת לבין משרת החונכות, להקליט, לשמר, לתעד ולהשוות מידע – ולהשתמש בו בהמשך בשלבי המשוב, ההערכה והליווי.

דיון

מחקר זה תורם לידע הקיים בכך שהוא מצביע על תמימות-דעים באשר ליעילותו הפוטנציאלית ולערך המוסף שמציע פרקטיקום מקוון. אין בכך לומר שהפרקטיקום המקוון נועד להחליף את הפרונטלי בעתיד הקרוב לעין. אלא, נכון יהיה לנצל את המשאבים הדיגיטליים הקיימים, לשלב בין הדרך המסורתית לבין המקוונת, להטמיע בתהליכי ההתמחות שיטות עבודה היברידיות ולספק סיוע טכני במידת הצורך. במקביל, על חוקרי חינוך וטכנולוגיה להמשיך לתור אחר הדרכים המיטביות בהן פלטפורמות מקוונות יכולות להעשיר תהליכי למידה, הוראה והכשרה.

רשימת המקורות

Brinia V., & Psoni P. (2021). Online teaching practicum during COVID-19: The case of a teacher education program in Greece. The Journal of Applied Research, 14, 610-624. https://10.1108/JARHE-07-2020-0223

Gaebel M., Zhang T., Stoeber H., & Morrisroe A. (2021). Digitally Enhanced Learning and Teaching in European Higher Education Institutions. European University Association

Giner-Gomis A., González-Fernández R., Iglesias-Martínez M.J., López-Gómez E., & Lozano-Cabezas I. (2022). Investigating the teaching practicum during COVID-19 through the lens of preservice teachers. Quality Assurance in Education, 31, 74-90. https://10.1108/QAE-03-2022-0062

Rapanta C., Botturi L., Goodyear P., Guàrdia L., & Koole M. (2021). Balancing Technology, Pedagogy and the New Normal: Post-pandemic Challenges for Higher Education. Post-digital Science and Education. 3, 715-742. https://10.1007/s42438-021-00249-1