הכשרת מורים

לפי דו"ח מחקרי זה, ההתנסות המעשית מהווה נדבך יישומי וקריטי במסלול ההכשרה להוראה. ברם, רוב מנגנוני ההערכה של ההתנסות המעשית אינם מבחינים בין מורים המוצבים בבתי ספר הישגיים לבין אלו הנשלחים לבתי ספר של תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי מוחלש. זאת ועוד, שיטות ההערכה הקיימות מתעלמות מעמדות התלמידים ומקצב התקדמותם, ממאפייני אוכלוסיית הלימוד, מגרף השיפור של המתכשר, מיכולתו ליישם ידע תיאורטי, מנכונותו ללמוד מאחרים ומשיתוף הפעולה המשולש בין המורה-חונך, נציג המוסד האקדמי והמתכשר.

הערכת ביצועי הוראה בהכשרת מורים כוללת מגוון של כלים המשמשים לדגימה או לייצוג פעילויות הוראה בהתנסות המעשית. על מנת להעריך ביצועי הוראה נדרש הסטודנט להציג תיק עבודות (פורטפוליו) המשלב איסוף, ניתוח והערכה של תוצרי הוראה. מאמר זה סוקר את השימושים של הערכות ביצועי הוראה של סטודנטים כמשאבים ללמידה, הערכת תוכניות ושיפור הכשרת המורים. בנוסף, מציג המאמר המלצות מעשיות למדיניות באשר ליישום ושימוש בהערכות של ביצועי הוראה בהכשרה המעשית.

סקירה זו בוחנת כיצד מוערכות תוכניות להכשרת מורים וכיצד מובטחת איכותן. תהליכי אבטחת איכות ספציפיים להכשרת מורים כוללים בדרך כלל הגדרת סטנדרטים למורים בפועל המשמשים במסגרת תהליכי הסמכה והערכה. שיפור האיכות בהכשרת המורים דורש מחויבות מקצועית וכן תמיכה והכרה במעמדו של מקצוע ההוראה. מרכיב קריטי בהצלחתם של תהליכי אבטחת האיכות בהכשרת המורים הוא מעורבותם של אנשי המקצוע עצמם בתהליכי גיבוש המדיניות.

המחקר בחן תפיסות של מורי מורים ביחס לתוכנית 'חוויה סטודנטיאלית אחרת' (חס"א) המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים. הראיונות עם מורי המורים מלמדים על כך שהם עברו תהליך של שינוי בתפיסת ההוראה לתפיסות הוראה חדשות. חס"א נתפסה על ידם כחוויה מעשירה של הוראה מגוונת, משתנה ודינמית השוברת סדירויות ומורכבת ממגוון רחב של פרקטיקות. מורי המורים העלו צרכים הנוגעים להתפתחותם הפרופסיונלית, להסדרת תשתיות תומכות ולאיגום מחודש של הדרישות הקוריקולריות מפרחי ההוראה.

המחקר בחן כיצד מורות מדברות באופן ספונטני על מוטיבציה במהלך מפגשי מורות בקהילות למידה מקצועיות. מממצאי המחקר עולה כי מורות אכן מדברות על המוטיבציה של תלמידים במפגשי הקהילות. הן מזהות מוטיבציה בעיקר על פי מעורבות התנהגותית ונוטות לראות בגורמים חיצוניים, ובפרט פרקטיקות ההוראה, כגורמים המשפיעים על המוטיבציה של התלמידים. המחקר מציג את הפוטנציאל והמגבלות בשיח מורות כזה.

המחקר בחן את ההשפעה של קורס מנהיגות בגישה הנרטיבית על הלמידה של סטודנטים, זהותם והתפתחותם כמנהיגים. 13 סטודנטים שלמדו בקורס בעבר רואיינו אודות הלמידה שלהם בקורס. ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל הטמון בשימוש בנרטיבים, את התמיכה של גישה זו בתחושת המסוגלות ובהבניית זהותם של מנהיגים צעירים וכן את השימוש שהם עושים בסיפורים כדי לתקשר ולהשפיע על אחרים.

השיח הדומיננטי בספרות ובשדה מבקש לצמצם את החוויה הרגשית בסיטואציית המשוב על מנת שהמסר של המשוב יוכל להתקבל על ידי הלומד. המאמר מציע גישה חלופית הרואה ברגש חלק אינהרנטי בתהליכי משוב. גישה זו מבקשת להכיר ברגשות ולגייס את הלומד להיות מעורב בתהליכי המשוב על מנת שזה יהיה אפקטיבי. המאמר מציג חקר מקרה שבחן את השפעת תוכנית לאוריינות משוב על יכולתם של סטודנטים לנהל רגש בסיטואציות של משוב. באמצעות תאוריית שליטה-ערך נבחנות חוויות משוב של סטודנטים למקצועות הבריאות בהתנסות מעשית לאחר השתתפותם בתוכנית.

קוהרנטיות בהכשרת מורים היא רציפות בין תאוריה לפרקטיקה המסייעת להשיג מטרות אפקטיביות. במצב של קוהרנטיות, התאוריה וההכשרה מעשית עולות בקנה אחד. הכשרה להוראה בתוכניות קוהרנטיות מתאפיינת בחיברות לתפקיד, בתשתית של שיתופי פעולה בין בעלי עניין שונים בתוך מוסדות ההכשרה וביניהם ובין גורמי חוץ.

מספרם המוערך של התושבים הבדואים בשטח ישראל הוא 300 אלף, כ-260 אלף מהם חיים בנגב. סקירת מחקר זו עוסקת בהכשרת מורים מהחברה הבדואית, בקליטתם במערכת החינוך ובחסמים העומדים בפניהם ובגורמים המובילים את האוכלוסייה הנסקרת לבחור במקצוע ההוראה.

מאמר זה מציג את המהות של הוראה ולמידה סביב רעיונות גדולים, המאפשרת לייצר בקרב לומדים מעורבות בלמידה והבנה מעמיקה. רעיונות גדולים או רעיונות מפתח הם רעיונות המחברים ומארגנים מספר רעיונות או מושגים מצומצמים יותר ומגוון התנסויות. הם מנוסחים כאמירות עצמאיות, העומדות בפני עצמן, המאפשרות למורה וללומד לקשר בין פיסות ידע שונות ולפתח הבנות עמיקות לגבי תכנים ותחומי דעת. המאמר בוחן שלושה סוגים שונים של רעיונות גדולים: רעיונות גדולים על תוכן, רעיונות גדולים על תחום הדעת ורעיונות גדולים על למידה איכותית.

שילוב טכנולוגיה ומסכי מדיה בלמידה הפך להיות דבר שבשגרה בחינוך לגיל הרך. עם זאת, קידום למידה חוץ-כיתתית אינה כה מודגשת. המאמר הנוכחי סוקר את הספרות המחקרית אודות השפעות הטכנולוגיה ולמידה חוץ-כיתתית על התפתחותם של ילדים צעירים. בהתבסס על הספרות הרלוונטית, מאמר זה כולל המלצות להכשרת מורים לגיל הרך לגבי יצירת איזון הולם בין שימוש בטכנולוגיה לבין למידה בחוץ.

המעבר המהיר ללמידה מקוונת בעקבות מגפת הקורונה דרש ממורים ותלמידים לאמץ אופנים חדשים להוראה ולמידה. בין היתר, נדרשו התלמידים ללמוד באופן עצמאי. המאמר מציג את גישת היוטגוגיה לפיתוח כישורי למידה עצמאית. כמו כן, המאמר מתאר מקרה בוחן במכללה האקדמית להכשרת מורים ע"ש קיי אשר אימצה את גישת היוטגוגיה בתוכנית הלימודים להכשרת מורים.

32 מורים מתחילים דיווחו על אודות אירועים בולטים משנתם הראשונה בהוראה בשנה בה התפשט נגיף הקורונה. השינויים הדרמטיים הרבים הובילו לטשטוש הגבולות בין הבית לבין בית הספר, להחרפת הכעסים והחרדות התוך-משפחתיות ולמתחים בין שיקולים מקצועיים לבין אילוצים בריאותיים. חרף הקשיים האלו, ההתמודדות המזדמנת עם הדילמות, האתגרים וההזדמנויות שנבעו ממשבר הקורונה הניעו את המורים המתחילים לבחון ולגבש את תפיסותיהם, ערכיהם, עמדותיהם ואמונותיהם. באמצעות כך, רובם הצליחו לעצב את תפקידם הערכי וזהותם המקצועית – כמורים וכאנשי חינוך.

לשם מה ללמד היסטוריה? מהו הערך שיש להכרת העבר כאשר מטרתנו היא להכין את תלמידינו לעולם של המחר? מאמר זה מציג את הקשיים, הלבטים והביקורת הקיימת באקדמיה ובשדה באשר לרלוונטיות של תוכניות לימודים בהיסטוריה במאה ה-21. כמו כן, המאמר מציג את אופני ההתאמה בין תוכניות לימודי החובה בהיסטוריה למתודה ולדידקטיקה של תהליך הכשרתם של הסטודנטים כמורים להיסטוריה.

אחת ההמשגות הבסיסיות במשנתו הפילוסופית של מרטין בובר מתייחסת לשני סוגים של הוויה: 'אני-הלז' אשר משקף קיום אגוצנטרי-אינסטרומנטלי ו'אני-אתה' אשר משקף מפגש דיאלוגי וקשרי גומלין. על פניו, נראה כי הטכנולוגיה היא הדוגמה האולטימטיבית למה שמייצר את התודעה 'אני-הלז'. באמצעות תיאור של ניסוי שנעשה במסגרת קורס מיינדפולנס בהכשרת מורים בארץ מדגים המאמר כיצד ניתן להיעזר בטכנולוגיה כדי לטפח קשב, מודעות והוויה של 'אני-אתה'.

במוסדות ומחלקות להכשרת מורים, סטודנטים להיסטוריה לומדים תאריכים, עובדות, מאורעות ותיאוריות. אולם, בזכות הצבתם באתרי מורשת לאומיים, הם גם מעבדים ידע, צוברים ביטחון, מתבוננים בנקודת מבט סקטוריאליות, מבחינים בנרטיבים נוספים אשר מושמטים מספרי הלימוד וזוכים לחוויית לימוד מעשירה ומשמעותית.

המחקר הנוכחי ליווה קורס מקוון א-סינכרוני שיישם שילוב של אומנות חזותית בתוכנית הלימודים במתמטיקה. המחקר בחן את הקשר בין עיסוק באומנות לבין הבנת המושגים המתמטיים אפס ואינסוף, והשתתפו בו 127 סטודנטים להוראה. שילוב אומנות כגישת לימוד-הוראה תרם למוטיבציה של הסטודנטים, עורר בהם רגשות חיוביים, הגביר סקרנותם ונמצא קשור להישגים גבוהים במשימות מתמטיות. כמו כן, נמצא שלמעורבות פעילה ביצירת עבודת אומנות מקורית הייתה תרומה רבה יותר להישגים על פני בחירה וניתוח של יצירת אומנות קיימת.

מחקר זה בחן את הקשר בין שנות הניסיון של המורים לבין איכות ההוראה שלהם. נתוני המחקר נאספו באמצעות תצפיות על ההוראה של 80 מורים בכיתות א' עד ג'. הממצאים לא תמכו בטענה שמורים מתחילים (3-0 שנים בהוראה) מראים כישורי הוראה נמוכים יותר ממורים בעלי וותק. ירידה באיכות ההוראה נצפתה בקרב מורים עם 5-4 שנות ניסיון, במיוחד בתחום של ארגון כיתה, אקלים כיתה, ניהול התנהגות ושיטות למידה והוראה.

קיים שימוש נרחב בסקרים של בוגרי תוכניות להכשרת מורים במטרה להעריך את איכותן. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את יכולת הניבוי של סקרים אלה. המחקר עשה שימוש בנתונים מסקר בוגרים ארצי שנערך בצפון קרולינה ומולא על ידי 3,937 בוגרים, וכן בנתונים באשר לאיכות ההוראה של בוגרים אלה והתמדתם בתפקיד. ניתוח הנתונים הצביע על קשר בין תפיסות הבוגרים את איכות תוכניות ההכשרה לבין יעילות ההוראה שלהם והתמדתם בתפקיד.

על רקע מגוון רחב של מסגרות תיאורטיות שנוצרו בעשורים האחרונים בהקשר להנחיה ולהערכה של מתמחים להוראה, מחקר זה שואף להבנות ולהציג מסגרת אחידה. לשם כך, בוצעה מטא-סינתזה איכותנית של 82 מחקרים שבחנו הנחיה והערכה של סטודנטים להוראה. פיתוח מסגרת קוהרנטית בתחומי הנחיה והערכה של מועמדים יכול לסייע למרצים להוראה להסתמך על מידע עדכני, לפתח שפה משותפת, לחוש מיקוד וביטחון ולמקסם את יכולות המתמחים.