תחומי לימוד

מיון:
נמצאו 894 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • סיכום

    מחקר זה בוחן אם דוברים לא ילידיים, דו-לשוניים עושים שימוש במידע מורפולוגי ומורפו-סינטקטי במהלך חשיפה וירטואלית של מילים באותו האופן כפי שעושים דוברים ילידים/

  • סיכום

    המאמר הנוכחי דן ביתרונות השימוש במשחקים בכלל, משחקי-תפקידים וסימולציות בשיעורי היסטוריה. בתוך כך הוא מעמיד לרשות המורים המלמדים מספר דוגמאות לחוויות למידה המעמידות את התלמיד במרכז, המבוססות על 16 שנות הוראה של כותבת המאמר. המאמר מציג מחקרים מרכזיים קודמים שעסקו ביתרונות הלמידה באמצעות משחקים, ובמיוחד בפיתוח החשיבה הביקורתית, מיומנויות פתרון הבעיות ויכולת שיתוף הפעולה של התלמידים.

  • לינק

    חינוך אזרחי הוא הדרך שבה מנסה המדינה לכוון את תלמידיה כיצד לפעול כאזרחים (אבנון, 2013). מערכת חינוכית במדינה דמוקרטית כישראל מתמודדת עם מטרות סותרות של חינוך אזרחי כמו הרצון לפתח פטריוטיות לצד השאיפה לפתח חשיבה עצמאית וביקורתית, רגישות לזכויות אדם וכן מעורבות חברתית ואקטיביזם (Veugalers, 2007, 2017; Westheimer & Kahne, 2004).מאמר זה נשען על ההבחנה שפיתח צבי לם בין חינוך פוליטי לחינוך אידיאולוגי. לטענת מחברו, לשעבר המפקח על לימודי האזרחות במשרד החינוך, קיים מתח בין חינוך למעורבות פוליטית ובין החשש מחדירת העולם הפוליטי לבית הספר. בעוד ההוראה של פוליטיקה בבית הספר אמורה להיות א-מפלגתית, הרי מטרתה היא להכין את התלמידים לפעול במציאות שהיא מפלגתית באופן מובהק. זוהי דילמה המונחת לפתחם של מחנכים (Hess & McAvoy, 2015).

  • תקציר

    המסעות לפולין נחשבים לאחת הדרכים המרכזיות והאפקטיביות ביותר להנחיל לתלמידים את זכר השואה. לצד ההכרה בחשיבותם, כותבת הפסיכולוגית החברתית והמרצה לחינוך יהודי, ד"ר גליה גלזנר חלד, כי מאחר שהציונות אינה אך ורק נחלת העבר, משימתה של מערכת החינוך כיום היא עיצוב פני החברה הישראלית והתמודדות עם האתגרים הקשים שלפתחה.

  • תקציר

    שלב טרום הכתיבה הנו משמעותי משום שבשלב זה התלמידים יכולים לדבר ולהתייעץ עם המורה או עם עמיתיהם לכיתה בנושא עליו הם כותבים וכך לשפר את איכות הכתיבה שלהם. אחת השיטות בשלב טרום הכתיבה המשפרת את ביצועי הכתיבה היא שיטת התיאור. בשיטה זו מעלים התלמידים רעיונות תוך העזרות באמצעים ויזואליים כגון תמונות ושרטוטים לצד שימוש בעזרים מילוליים. שיטה נוספת שמועילה לכתיבה בשלב הראשוני היא חלוקת לנושאים. כך מארגנים התלמידים את רעיונותיהם ומכינים את עצמם למלאכת הכתיבה. מאמר זה בוחן את השפעות יישום שתי השיטות הללו. נמצא ששיטת התיאור עזרה למשתתפים להעלות מספר רב יותר של רעיונות מאשר שיטת החלוקה לנושאים. לעומת זאת, חלוקה לנושאים משפרת את תוכן הכתיבה וארגון הרעיונות יותר מאשר שימוש בשיטת התיאור.

  • סיכום

    ב-2012 חלה מהפכה בחינוך המדעי בארה"ב, במסגרתה בוצע מעבר לפדגוגיה אקטיבית ומרוכזת בתלמיד. במקום לימוד תיאורטי ומופשט, נעשה מאמץ להקנות מובן לתופעות יומיומיות המוכרות לתלמידים מחייהם. מהפכה חינוכית זו הגדילה את הרלוונטיות של השיעורים, ולכן גם את המוטיבציה של התלמידים. ד"ר תום ביאליק, מאוניברסיטת מישיגן סטייט, הציג בכנס שנערך במכון ויצמן כלי חינמי המאפשר למורי מדעים ליצור ביחד עם תלמידים מודלים מדעיים המעניקים מובן לתופעות.

  • סיכום

    מטרת מחקר זה הייתה לספק תובנות באשר לאופן הוראה הכתיבה הנהוג בחינוך היסודי ההולנדי, כנקודת מוצא לתכנון וליישום חידושים בני קיימא, שישרתו הן את המורים, אנשי השטח, והן את קובעי המדיניות. המחקר בדק את מידת יישומן של שלוש גישות תחום ספציפי (domain specific approach) – כתיבה תקשורתית, כתיבת תהליכית והוראה של אסטרטגיית כתיבה – כמו גם מאפיינים של הוראה איכותית באופן כללי, בשיעורי כתיבה בכיתות הגבוהות (ד'-ו') בבתי הספר היסודיים. בנוסף נבחנו גם זמן לימוד הכתיבה, השקפות המורים על כתיבה ועל הוראתה, תחושתם לגבי מידת מסוגלותם בהוראת כתיבה ומיומנותם בתחום זה.

  • סיכום

    מאמר זה דן בתפקיד הטכנולוגיות החדישות של כתיבה אקדמית וביחסיהן המורכבים ביצירת שינויים רחבים בדפוסי הכתיבה של חוקרים ומרצים. המחקר, המתואר במאמר מבוסס על ראיונות עם חוקרים בשלוש דיסציפלינות שונות (מתמטיקה, היסטוריה ושיווק) בשלוש אוניברסיטאות באנגליה. ראיונות אלה בחנו כיצד מקורות הכתיבה השונים משפיעים על האופן שבו חוקרים משתמשים בטכנולוגיות המידע וכיצד הדברים שאותם חוקרים אוהבים ולא אוהבים בכתיבה ובטכנולוגיות משקפים את הסוכנות (agency) שלהם ואת יצירת הידע. המאמר מספק תובנות חשובות על הקשר שבין טכנולוגיות מידע לכתיבה באקדמיה.

  • לינק

    מוסף הארץ פרסם בתחילת פברואר 2018 כתבה על כיתת מופת ללימודים ריאליים מוגברים בתיכון מקיף ט' באשדוד. בכתבה נטען כי שמונה שנים אחרי סיום התיכון רוב הבוגרים לא המשיכו במסלול הטכנולוגי שהועידו להם, חלקם כלל לא למדו באוניברסיטה וכמעט כולם זוכרים את הלימודים כתקופה קשה.

  • תקציר

    סקירה זו מתארת את השינויים בהוצאות הספרים האקדמיות בעקבות תמורות רבות שחלו בתחום בשנים האחרונות. עיקרן של תמורות אלה הן הפרסום הדיגיטלי, הנגישות הפתוחה למקורות מידע, יכולת הוצאה עצמית של ספרים, ירידה במכירות הספרים המודפסים והשינויים הכלליים יותר שהתרחשו בחברה הנוגעים לאופני הלמידה, לתקשורת בין-אישית ולכתיבה. בייחוד הסקירה מבקשת לבחון אם השתנו גם ההיבטים האלה: הקפדה על סגנון הכתיבה האקדמית ועל כללי השימוש בהפניות.

  • תקציר

    סטודנטים רבים רגילים להגיע לשיעורים מבלי שקראו את חומרי הקריאה הנדרשים, אף לא באופן חלקי ושטחי. כתוצאה, הם נוקטים בעמדה פסיבית בשיעור, הדיון הופך לשטחי והלמידה נפגמת. מאמר זה מתאר תכנית פעולה חינוכית לעידוד מעורבות הסטודנטים כתלמידים פעילים הן בהכנה לשיעור והן בדיון עצמו.

  • סיכום

    מטרת המחקר: חקר תפיסות של מתכשרים להוראה ושל ספרנים מתכשרים ביחס לשימוש בספרים שיש בהם נושאים מעוררי מחלוקת ע"י תלמידים מגיל הגן עד כיתה ו'. כיצד מתכשרים להוראה חושבים על מה שתלמידים צריכים לקרוא? מי מחליט מה על ילדים לקרוא? ובמיוחד, כיצד מתקבלות החלטות על ספרות במחלוקת ומה משתמע מכך לגבי הזכות של תלמידים לקרוא?

  • לינק

    מחקרים מראים כי תלמידים אינם מיטיבים לתפקד בשיעורי ביולוגיה בבית הספר העל-יסודי. המושגים שנחשבים לקשים נמנים עם הגורמים לביצועים הירודים של התלמידים. נושאים הקשורים למושגים אלה נחשבים לקשים גם על ידי המורים שמלמדים אותם. תופעה בלתי רצויה זו נתפשת במחקר כגורם לפדגוגיה בלתי יעילה בקרב מורי ביולוגיה. בעיה זו הובילה לעלייה במחקר של גישות חדשניות שיכולות להביא לשיפור המצב. אחת מגישות אלה הנתמכת כאן היא השימוש בגישה הקונסטרוקטיביסטית של '5Es. גישה זו מציעה להנהיג בכיתה אווירת לימודים שמתמקדת בפתרון בעיות כאשר התלמידים מונחים לקחת אחריות על לימודיהם. יישום אפקטיבי של גישה זו יכול להעצים את ההוראה ואת הלימוד של מקצוע הביולוגיה. מחקר זה מתמקד בשאלה כיצד ניתן ליישם גישה זו בהוראה של אחד המושגים שזוהה כקשה בביולוגיה: נשימה. נסקרו כמה מחקרים אמפיריים על יעילותן של שיטות קונסטרוקטיביסטיות בהשוואה לגישות אחרות. בין השאר, מומלץ כי הממשל וגופים מקצועיים יארגנו הכשרות למורי ביולוגיה העוסקות בשימוש בגישת '5Es משום שהיא נמצאה יעילה בהוראת ביולוגיה.

  • תקציר

    אחרי אושוויץ, כתיבת שירים היא מעשה ברברי, טען ההוגה היהודי-גרמני תיאודור אדורנו. בפרפרזה ניתן אולי לומר כי אחרי אושוויץ, הוראת היסטוריה היא מעשה קשה ביותר, שבמידה רבה נועד לכישלון, ודאי בישראל אשר בראשית שנותיה הדחיקה את השואה ולעתים אף התנכרה לסיפוריהם של הניצולים. מאז משפט אייכמן בראשית שנות השישים השתנתה הגישה, וכיום הוראת השואה בישראל נשענת במידה רבה על סיפורי ניצולים, באופן שהופך את הלומדים למעין עדים בעצמם; גישה זו מודגמת במובהק בטיולים למחנות ההשמדה בפולין, שם מאזינים התלמידים לסיפורי הניצולים באתרים שבהם התרחשו הזוועות.

  • לינק

    לפני שמתחילים בפעילות ספורטיבית, יש לעשות מתיחת שרירים – קביעה זו מקובלת על מתאמנים רבים, חובבנים ומקצוענים, ובכלל זה מורים ותלמידים של חינוך גופני. המתיחות נתפסות כחלק קבוע והכרחי מהחימום לפני הפעילות ובמשך שנים רבות נחשבו למסייעות בשיפור ביצועים ולמונעות פציעות. בנוסף לכך מיוחסת למתיחות יכולת לזרז את ההתאוששות ולצמצם את הסיכון להופעת כאבים – הן כעבור כמה שעות הן בלילה שלאחר הפעילות.

  • לינק

    המודעות להגנת הסביבה היא נושא בעל חשיבות חינוכית עצומה, שכן רבים סבורים כי מדובר כאן בגורלה של האנושות כולה, ואולי אף בגורלן של רוב צורות החיים על פני כדור הארץ. נושא זה אינו רק חשוב, אלא גם שנוי במחלוקת מכיוון שיש המכחישים את ההתחממות הגלובלית וממילא גם את נבואות הזעם הקשורות בה. מסקירת הספרות במאמר זה עולה כי ההנחה המקובלת היא כי מכחישי ההתחממות הגלובלית לוקים בהונאה עצמית. ואולם מחברי המאמר בחרו להתמקד בביקורת שמותחים הספקנים לגבי קיומה של התחממות גלובלית, וגורסים כי במקום להתמקד במניעים הפנימיים של הספקנים, מוטב להשיב באופן ענייני לטענותיהם.

  • תקציר

    בדור האחרון חלה עלייה עצומה בהתעניינות בספורט, ומספר העמודים והדקות המוקדשים לו בתקשורת עלה באופן דרמטי, כמו גם משכורות הכדורגלנים והכדורסלנים המקצוענים המהווים פעמים רבות מודל לחיקוי לילדים ולנערים השואפים להיות כמוהם. ואולם, כדי להגשים את החלום הזה יש להשקיע כשמונה עד עשר שנים באימון מוכוון-מטרה.שאלת המחקר הנוכחי היא מתי יש להתחיל אימון זה או במילים אחרות מהו הגיל המתאים להתחיל לעסוק בספורט כאשר המטה היא להגיע לרמת מומחיות?

  • תקציר

    מאמר זה עוסק בתכנית לחינוך גופני לתלמידי בית ספר יסודי שיושמה בשעות אחר הצהריים, לאחר סיום הלימודים. המחקר מנתח את חוויותיו של מורה בעת הטמעת חינוך גופני במסגרת מועדון ספורט שהקים ובוחן כיצד יישם המורה מאפיינים של חינוך גופני, כיצד נוצרו שיתופי פעולה עם הקהילה ומהן מגבלות התכנית. על אף המגבלות, סך היתרונות של הפעלת תכנית שכזו הינו גדול וכולל הישגים בספורט, תחושת שייכות לקבוצה, התמדה וחוויות חיוביות של הילדים.

  • לינק

    מאמר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין רינה דודאי, מרצה לספרות בסמינר הקיבוצים, ובין איריס ארז, רקדנית וכוריאוגרפית. ארז היתה בנעוריה תלמידתה של דודאי בבית הספר התיכון. כעשרים שנה לאחר שנסתיים הקשר ביניהן כמורה ותלמידה נפגשו דודאי וארז במטרה להיזכר באירועים המשמעותיים בלמידת ספרות, אלה שהותירו בארז התלמידה חותם. זיכרונותיה של ארז עוררו אצל דודאי תובנות חדשות על תחום עיסוקה, הן בעבר כמורה לספרות והן בהווה כמורת מורים לספרות.מהמפגש עלה כי בכוחם של שיעורי הספרות להפגיש את התלמידים עם החומרים האפלים של החיים: מצבים בלתי-מודעים או מודעים-למחצה ומצבי קיצון מבחינה מוסרית; כתוצאה מכך, מתחדדת רגישותם של התלמידים לקלוט פרטים קטנים ולהבחין בניואנסים וכן הם חווים קתרזיס – זיכוך או ניקוי המתאפשר בזכות צפייה בטוחה מבעד לתווך הספרותי בסיטואציות של רצח, גילוי עריות או קרבה למוות שאליהן נקלעות הדמויות. הספרות מחזקת גם את הרגישות לאחר ומעשירה את התודעה. בכך היא תורמת לחיים משמעותיים יותר הן מהבחינה האסתטית (הגברת היכולת לעבד קלט חושי וליהנות ממנו) והן מהבחינה האתית (התחשבות בזולת, סובלימציה של רגשות ודחפים שליליים).

  • סיכום

    המחבר, כך טען ההוגה הפוסט-סטרוקטורליסטי הצרפתי רולאן בארת, מת. כתוצאה מכך הוא גם גורש מן הכיתה, ולהיעדרו נודעו כמה השלכות מטרידות. הספרות עברה התמרה ללשון, כוח ותרבות – ולמורים המאמינים בכוחן הקומוניקטיבי של יצירות המופת קשה למצוא מקום.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין