תחומי לימוד

דו"ח מחקר זה נכתב בעקבות הזמנה של מרכז תרבות ישראל בבודפשט, הונגריה. מטרתו של המחקר היא למפות את המטרות, הפרקטיקות, ההישגים והצרכים בהוראת עברית במרכז אירופה, במדינות שהיו בעבר תחת משטרים קומוניסטיים. זאת על מנת שאפשר יהיה להגיש למורים מלמדים עברית במדינות הללו סיוע שמותאם לצרכיהם

קבוצת מורים השתמשה בתיאוריה חדשנית לשם הוראה של רעיון כלכלי סבוך. הפערים בתוצאות הלמידה היו קיצוניים: יותר מ-70% מהתלמידים בקבוצה הראשונה הבינו היטב את המושג הנלמד, לעומת 30% בקבוצת הביקורת, שלא למדה בשיטה החדשנית. הממצאים איששו את ההנחה התיאורטית לפיה כדי ללמוד היטב יש להשתמש בדפוס מתאים של גיוון וחזרה

בעשורים האחרונים חווה החינוך לתיאטרון צמיחה המתבטאת בגידול מספר בתי הספר שבהם מלמדים תיאטרון כמגמה לבגרות (בכיתות י'–י"ב). לדברי מפמ"רית תיאטרון במשרד החינוך, אפי וישניצקי, כיום קיימים ברחבי הארץ כ-250 מגמות תיאטרון. מגמה זו הולמת את הצרכים של הלומדים במאה ה-21, שהביאו למעבר מגישות מיושנות מבוססות תוכן (content-driven) לגישות גמישות יותר שבהן לומדים מעורבים באופן אקטיבי כיוצרי תוכן

הירידה במיומנויות הבישול בארצות הברית מביאה לאיכות תזונה ירודה ולשיעורי השמנת יתר גבוהים. ואולם רק מעט אמריקאים לומדים לבשל מהדרכה רשמית בבית הספר; במקום זאת, הם לומדים בעיקר מהוריהם ו/או בעצמם בעזרת ספרי בישול, אתרי מתכונים או תוכניות בישול בטלוויזיה. כשני שלישים מהציבור האמריקאי תומך בדרישה שילדים ילמדו בישול בבתי ספר

במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת החלו לעלות על במות הארץ הצגות בשפות יהודיות, ובהן מרוקאית, בוכרית, יידיש, ארמית, לאדינו, גו'הורי ועיראקית. תדירותן הלכה והתגברה בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת. תופעה זו מצביעה על שינוי תודעתי כלפי שפות שקודם לכן לא היה להן מקום על הבמה בישראל, גם לא בתיאטרוני השוליים.

בשנות השבעים תיאר ג'ון סטיין את חוויותיו כמי שלימד את מחזות שייקספיר ב"שיטה ישירה" שהתבססה על הבנת המחזות באמצעות ביצוע (Styan 1974). הוא אמנם הודה כי הכיתה אינה תיאטרון והתלמידים אינם שחקנים, אך סבר ש"אפילו הצעד הקטן ביותר לקראת העלאת המדיום הטבעי של ההצגה עדיף על פגיעה במחזה (ובתלמידים)

במחקר שבחן את יעילותם של חדרים מפוצלים בזום בקרב סטודנטים, התגלו חוסרי הסכמות לגבי היעילות של טכניקה זו. מצד אחד, סטודנטים הביעו אי-נוחות ואי-שביעות-רצון לגבי עיסוק בנושאים רגישים וטעונים בפלטפורמה הזו ודיווחו על חוסר התמצאות בפלטפורמות מקוונות, חוסר ביטחון וביישנות מול המצלמה. מנגד, סטודנטים אחרים הודו שהם למדו רבות מעמיתים ונהנו מאינטראקציה ממוחשבת, נוחה וקלילה, שיתוף פעולה מקצועי, ענייני ופורה ואווירה לימודית תומכת ואינטימית.

ברב-שיח מרתק בין ארבעה מרצים לתכנות באוניברסיטת בר-אילן נידונו שאלות כגון באילו תחומים תוכל הבינה המלאכותית להחליף מתכנתים אנושיים, כיצד תשתנה בעקבות זאת הוראת התכנות באקדמיה, אילו כישורים יידרשו מהמתכנתים העתידיים ואיך ניתן להיעזר בבינה המלאכותית כדי לייעל את תהליך הלימוד. לפניכם התשובות לשאלות אלה

מורים ותיקים בבתי ספר יסודיים ציבוריים בישראל נפגשו עם אגדה יהודית מהמאה השישית לספירה. האגדה עוסקת בערך של העזרה לנוכרי הנמצא במצוקה, ומציגה דילמה: האם צריך להגיש עזרה למי שנחשב אויב?

כיצד ישפיע הצ'אט-בוט ChatGPT, שבכוחו לחולל טקסטים קוהרנטיים ותקניים על כל נושא לפי בקשה, על הדרך שבה נותנים ציונים על מטלות כתיבה? לדעת מרצים שונים, רמתם של הטקסטים שמייצר ChatGPT שקולה בערך לציון 90 של סטודנטים באוניברסיטה, עובדה מכרעת בהתחשב בכך שמדובר בתוכנה חינמית הזמינה לכולם.

התוכנה ChatGPT של חברת OpenAI ("בינה מלאכותית פתוחה"), המייצרת טקסט בתגובה לבקשות והוראות של המשתמש, עלולה לסמן את סופן של מטלות הכתיבה, ואולי אף של הכתיבה כשומרת סף, בוחנת של אינטליגנציה, מיומנות נלמדת. כתוצאה מכך, חייהם של מורים לחיבור ולכתיבה עומדים להשתנות.

הספר "הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע: תאוריה ויישום" מתמקד במגוון דפוסי התנהגות של היחיד והקבוצה במסגרות שונות של פעילות גופנית: תחרותית – ספורט הישגי; עממית – פעילות מתונה ומבוקרת בשעות הפנאי; ומשקמת – פעילות מונעת מחלות ופעילות המסייעת להתגבר על פגיעות גופניות ונפשיות. הספר בוחן מגוון תהליכים חשיבתיים, רגשיים וחברתיים בקרב המעורבים בפעילות גופנית: החל בפעילות מתונה ומבוקרת המיועדת לכלל האוכלוסייה, וכלה בפעילות עצימה ותובענית המאפיינת בעיקר ספורטאים השואפים להגיע למצוינות ולמומחיות בתחום עיסוקם.

עם רפורמת הבגרויות והמעבר ממבחנים לכתיבת עבודות במקצועות החברה והרוח, עולה דרמטית חשיבותה של הוראת הכתיבה במערכת החינוך. כתיבה, ככלי המאפשר הבעה וחשיבה ביקורתית, היא ממילא אחת המיומנויות החשובות של המאה ה-21, גם בעולם שלאחר בית הספר. לפניכם סיכום הרצאתו של מנהל תוכנית הכתיבה באוניברסיטת שיקגו, לארי מק'אינירני

במאמר זה מציגים המחברים כלי אפקטיבי לסייע לתלמידים ללמוד וליישם מיומנויות כתיבה, הנמקה וחשיבה ביקורתית. פרויקט תיק הכתיבה שלהם (writing portfolio project) הוא סדרה של תשע מטלות כתיבה בסדר עולה של קושי, המובילות את התלמידים לכתיבת עבודה המציגה טענה-מרכזית (argumentative paper). סדרת המטלות מתוכננת במטרה להציג, לחזק ולתרגל כישורי הנמקה.

מורים בכלל ומורי חינוך מיוחד בפרט מוכרחים להשקיע ברווחתם האישית ובחוסנם המנטלי. עליהם להיות מודעים לעצמם וקשובים לצרכיהם ולהישמר מפני הזנחת בריאותם הנפשית על חשבון הטיפול המחייב והאינטנסיבי המוענק לתלמידי החינוך המיוחד. אם לא יספקו המורים מענה לתופעה זו, הם עלולים לחוש מוטרדים, מבוהלים, מאוכזבים או חסרי אונים. על רקע זה, מציג המאמר שיטות לטיפול עצמי עבור מורי חינוך מיוחד.

מאמר זה הוא קריאה להפסיק לדרוש מבוגרי חוגים מדעיים לשלוט בחשבון אִינְפִינִיטֶסִימָלִי. לדעת המחבר, הדרישה הנפוצה לעבור קורס בחשבון אִינְפִינִיטֶסִימָלִי כדי להשיג תואר ראשון במדעים היא "רוצחת של חלומות סטודנטים" ומהווה "מגבלה מיותרת על מאגר המדענים של העתיד".

המילה הכתובה נסוגה מפני התמונה. בתקשורת, בדת, בפוליטיקה ובעסקים אנשים כבר אינם מדברים זה עם זה, אלא מבדרים זה את זה. אין הם מחליפים רעיונות, אלא תמונות. בפני אנשי החינוך עומד אתגר מורכב: אין הם יכולים להסתפק בהקניית כלים לוגיים וטיעוניים לתלמידיהם, מפני שלא יהיה בהם די כדי לחסנם מפני הטעיה ומניפולציה

לפי יובל נח הררי, לרגע שבו ילד שואל "למה" יש פוטנציאל אדיר, וכדאי לנצלו. במאמר במוסף "הארץ" טוען הררי כי איננו יכולים להגן על ילדים מפני ההיסטוריה. לדבריו, כדי להבין ארועים כמו המלחמה באוקראינה ומשבר האקלים, הצעירים חייבים להתמודד עם השאלות הגדולות של ההיסטוריה: למה יש מלחמות? מהו מקומם של בני האדם בטבע? מה זה כסף, ולמה הוא כה חשוב?

במקום סיכום נוסף של מאמר מלומד על הדרך הנאותה ללמד שירה בשיעורי הספרות בבתי הספר, פורטל מס"ע מביא לכם שיר מאת המשורר האמריקאי בילי קולינס – שעוסק בשאלה הזאת בדיוק. קולינס, שהוכתר בשנים 2001 עד 2003 כ"משורר הלאומי של ארצות הברית", מצליח להביע בשורות בודדות אמת חינוכית ושירית עמוקה. תחילה יופיע השיר במקור האנגלי, ולאחר מכן – בתרגום לעברית.

ככל שלמידה חברתית-רגשית (SEL) צוברת תאוצה בבתי ספר, מורים רבים למוסיקה משלבים אותה באופן פעיל ומוצלח בתוכניות הלימוד שלהם. מורים למוסיקה יכולים ליצור סביבת לימודים שמקדמת מטרות חברתיות ורגשיות גם בשיעורים פרטניים וגם בלמידה מרחוק, לבנות יחסים עם התלמידים ובינם לבין עצמם, לעודד מעורבות מוסיקלית משפחתית ולקדם פעילויות מוסיקליות שפתוחות לכולם.