תחומי לימוד

השואה היא אחד הנושאים המורכבים ביותר להוראה בכיתות, שכן הצגת ידע קשה שדורש מהתלמידים לבחון וללמוד מסבלם של אחרים מציבה אתגר לא פשוט בפני המורים. למרות זאת, חשיבות הנושא אינה מוטלת בספק. מחקר זה בודק כיצד ניתן לנצל את הכוח של סרטים כדי לסייע למורים במשימה המורכבת הזו ומציג שיטות שונות לשימוש נכון בהם. 

מחקר איכותני זה בחן את השקפותיהם של מחנכים בגיל הרך על ערך הגינון הבית ספרי (חינוך חקלאי). המשתתפים כללו מנהלי בתי ספר ומורים העובדים בשני סוגים שונים של גני ילדים – מסורתיים ומבוססי טבע. הממצאים הראו שהמחנכים יישמו באופן שגרתי גינון בית ספרי, הן בחוץ והן בחממה. הגינון הבית ספרי שולב עם פעילויות אחרות בתכנית הלימודים. ההשפעות החיוביות שלו על התפתחות הילדים הובעו תוך הדגשת הצורך במרחב נוסף, זמן, תמיכה כספית ושיתוף פעולה עם מומחים

מתי התחילו בני האדם לעסוק במתמטיקה ומה הניע אותם לעשות זאת? ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על כך שכפי הנראה המתמטיקה החלה להתפתח לפני כ-50 אלף שנה, עקב הצורך לספור, למנות ולתעד כמויות. לפני כעשרת-אלפים שנה התחילו להשתמש במספרים לצורכי מסחר, ולפני כארבעת אלפים שנה החלו להופיע במסופוטמיה ובמצרים העתיקה טקסטים מתמטיים הכוללים בעיות אריתמטיות וגאומטריות ופתרונות לבעיות. קו ישר מחבר בין הגילויים הקדומים ויישומיהם לבין המצאות שקשה לדמיין את חיינו בהווה בלעדיהן, כמו טלפונים ניידים, מחשבים, טלוויזיות, מטוסים ומערכות ניווט לווייניות.

כיצד ניתן לשפר את עיצוב המשימות של מורים בפיתוח מקצועי? לפי מחקר זה, ניתן לעשות זאת באמצעות פיגומים, המשמשים לפתרון בעיות. המחקר מתאר פיתוח מקצועי של ארבעה מורים למתמטיקה, שכלל 10 מפגשים. המורים נחשפו תחילה למשימה מתוכננת היטב בגיאומטריה כלומדים, ולאחר מכן התבקשו לעצב משימות גיאומטריה חדשות עבור תלמידיהם. הפיגומים שסופקו להם היו דוגמה אישית (modelling), השתקפות, ניסוח ודוגמאות מעובדות. ניתוח הנתונים מראה כיצד השימוש בפיגומים מסוימים היה מועיל תוך שימור האוטונומיה של המורים כמעצבי משימות.

ספר זה הוא מסע חקירה של ההליכה לאיבוד – כהתנסות, כאירוע נפשי מכונן וכצומת של עבודה פרשנית מרובת נתיבים. דרכיו עוברות בין יצירות ספרות, קולנוע וטקסטים תאורטיים. הוא מצעיד את קוראיו לצד הגר וישמעאל האובדים במדבר והנזל וגרטל האובדים ביער, עוקב איתם אחר חוט אריאדנה בלבירינת, מובילם למעמקי השאול של דנטה ואדגר אלן פו, לשממה של מרחבי הסרט "ג'רי" ולרחובותיהן של אמסטרדם ותל־אביב לצד גיבורו של יעקב שבתאי. הפרשנות המוצגת מבקשת להאזין למשובש בסיפור השיבה, לצער האובדן שאינו ניתן להשבה ולצלקת ההליכה לאיבוד שנותרת גם לאחר החזרה הביתה. לצד זאת נבחנים בספר טקסטים פסיכואנליטיים מכוננים המעידים על חוויית התפרקות והתאיינות קדומה, המוצגת כמבנה תשתית נפשי־מיתולוגי, כחוויית יסוד, 'עמדה' חיונית בתהליך המתמשך שבו היחיד נהיה־בעולם אך גם כזו שמתמידה בפירוקו.

החינוך בנושא השואה בישראל הוא חובה לתלמידים מהגן ועד לתיכון, לפי תכניות חינוכיות מותאמות גיל. ההוראה בנושא השואה בכיתה מורכבת והמורים מודאגים לא פעם מהדילמות הקשות שעולות, הן דידקטיות והן פסיכולוגיות. מאחר שהשואה אינה חלק מהווייתם העכשווית של התלמידים, ייתכן שיהיה להם קשה להבין את האירועים, השיקולים וההתנהגויות של יהודים בתקופה זו

אסטרטגיה חדשנית לשיפור היעילות של מורי מתמטיקה בבתי ספר יסודיים, אשר צוברת תאוצה באוסטרליה, בריטניה וארה"ב, היא ציוותם למומחים-מורים (Specialists teacher-leaders). אותם מומחים צריכים להחזיק בעצמם בתעודת הוראה, להתמצא במקצוע המיועד ויכולים להיות מורים לשעבר, מורים בשנת שבתון, מורים בפנסיה, מורים מחליפים ואפילו מרצים בחופשת סמסטר.

כסימולציה או כתוספת למסלול ההכשרה של סטודנטים להוראת אנגלית, קורס בינלאומי שיתופי מקוון, עתיד להקנות לסטודנטים להוראת אנגלית ניסיון, להתגבר על גבולות גאוגרפיים ולחשוף אותם לרעיונות וגישות המיושמות ברחבי העולם. זאת משום ששיטות ההוראה הזרות שיוצגו בפניהם בקורס לא בהכרח רווחות או מוכרות בבתי הספר בהם ישובצו או במוסדות ההכשרה המקומיים. לבסוף, ישנו היתרון המובהק והמהנה של תרגול השפה הגלום בשיח עם דוברי שפת-אם.

להוראת מקצועות ההומניסטיקה תפקיד מרכזי בעיצוב דמותם של בוגרי ובוגרות מערכת החינוך, ובהעמדת בוגרים משכילים ורחבי אופקים, בעלי מודעוּת היסטורית ותחושת שייכות, מנוסים בניהול דיאלוג עם סביבה תרבותית עשירה ומגוונת ומצוידים במיומנויות חשיבה, לימוד ושיח. דוח זה, שחובר בידי "יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך", מבית האקדמיה הלאומית למדעים – מנתח את הסיבות למשבר לימודי ההומניסטיקה וממליץ על דרכים לפתרונו

המשתתפים במחקר זה התבקשו לקרוא טקסטים עתיקים בזוגות או בשלשות, בגישת החברותא היהודית המסורתית. בלמידה מסוג זה נוצר שיח משולש בין כל אחד מהמשתתפים לבין הטקסט, ובין שני המשתתפים (או יותר). מאמר זה מציג את הקשרים הבין-טקסטואליים המוצעים במפגשי חברותא בין מורים ישראלים לעברית בעלי השקפות דתיות שונות ובוחן את תהליכי הדיאלוג והפרשנות שלהם על סמך קשרים אלו

קו ישר עובר מהספר החינוך לטבע של מרגולין בישראל של טרום הקמת המדינה אל המגמה הגלובלית והמקומית בת־זמננו של חינוך יער, חינוך מבוסס טבע, חינוך מבוסס מקום, חינוך לקיימות ופדגוגיה מתבוננת. הספר משלב השקפת עולם שבמרכזה חיבור אינטימי, מושכל והרמוני עם הטבע כדרך נכונה להתפתחות אנושית ולפדגוגיה משמעותית עם גישה יישומית הכוללת פרקטיקות חינוכיות ומערכי שיעור לשגרת ההוראה לכל עונות השנה.

הספר אסטרטגיות ומודלים מתקדמים בהערכה חינוכית-לשונית מציג מונחים בסיסיים ומתקדמים, שיטות ואסטרטגיות חדשות ומגוונות למדידה והערכה  בתחומי החינוך, כמו גם היבט יישומי העוסק בהוראת שפות, תוך התמקדות בשפה הערבית ובמיומנויות הקשורות לתחום זה. הוא מיועד למורים בכלל ולמורים לשפות בפרט. הספר נחשב למדריך למורי מורים במכללות ולמרצים המכשירים סטודנטים באוניברסיטאות, ומסייע להם בבניית השתלמויות דידקטיות ופדגוגיות בתחומי החינוך הלשוני והוראת שפות.

האנגלית היא עדיין חסם עבור אוכלוסיות מסוימות בישראל, והשליטה בה משקפת את הפערים שבין תושבי המרכז לבין תושבי הפריפריה. סקירה זו בוחנת את המדיניות והפדגוגיה של הוראת האנגלית הדבורה בישראל, בדגש על תלמידי חטיבת הביניים, ובוחנת את האפקטיביות של תוכניות ההתערבות והכלים הטכנולוגיים והאחרים שפותחו בהקשר זה.

ספרי תמונות ללא מילים (wordless picture books) יכולים לספר סיפור שלם ולהעביר מידע באמצעות המחשות, תצלומים, תמונות ואיורים בלבד. ספרים ללא מילים מבקשים מהקוראים להאט קצב, להקדיש את מלוא תשומת הלב לפרטים הקטנים ולפענח ולפרש את הנרטיבים החזותיים. הקוראים מתבקשים, למעשה, לנוע לעמדה אקטיבית ולהשתמש באוצר המילים, בידע, בתודעה, ביצירתיות ובדמיון שלהם כדי להניע את העלילה. לצורך כך, הקוראים ינבאו, ינחשו, יחשבו באופן ביקורתי ומעמיק ויעניקו לטקסט משמעויות סובייקטיביות.

מורים המקיימים בכיתותיהם דיונים בנושאים שנויים במחלוקת משקפים קושי לקיים דיון כזה במציאות של הקצנה ושל שיח המעלה על נס את הלאומיות במקום להתמקד בחינוך לשונות ולפלורליזם. המורים מתלוננים על חוסר ידע של התלמידים בנושאים הנדונים בכיתה, אי-הבחנה בין דעה לעמדה, היעדר היכרות עם קבוצות אחרות בחברה הישראלית וקושי של התלמידים להבין מצבים חברתיים מורכבים. רוב המלוקות המעוררות את רגשות התלמידים עוסקות בשסע היהודי-ערבי ובסוגיה של הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית.

מחברי מאמר זה ממליצים להציג תיאוריות אטום בלי לדלג על פרטים חיוניים, לבחור מודלים אטומיים באופן שיקל על תלמידים להכין ייצוגים פיסיים, להדגיש את הזיקה בין המידע העדכני ביותר בנושא ובין המודל המוצג ולהשתמש בסימולציות תלת-ממדיות שהכינו מומחים

למידה מבוססת חקר (IBL) בחינוך החקלאי מתבצעת באמצעות פרויקטים, פתרון בעיות ולמידה חווייתית בכיתות חקלאיות כבר עשרות שנים. ואולם, אפילו עם שפע הידע על היתרונות של IBL, מחנכים חקלאיים רבים אינם משלבים שיטת למידה/הוראה זו בכיתותיהם. אחד הגורמים העיקריים לכך הוא חוסר היכרות עם הנהלים המעורבים בחקר.

הספר סוגות בספרות הפופולרית מציע מסע מקיף, מעמיק ומרתק העובר דרך תחנות הספרות שרבים כל כך נהנים לקרוא: הרומן הרומנטי, הצ'יק ליט, ספרות הפנטזיה, ספרות המדע הבדיוני, ספרות הערפדים, הקומיקס, ספרות הבעיה, הספרות הבלשית וספרות הריגול. בכל אחד מהפרקים נבחנים הרקע החברתי, ההיסטורי והספרותי להיווצרות הסוגה, מאפייניה העיקריים, קווים טיפוסיים בהתפתחות העלילה ובעיצוב הדמויות והשפעות הסוגה על חיי הקוראים בהיבטים של תפיסות, של דימויים, של התנהגות ושל צרכנות.

לחינוך למדיה סיכויים גבוהים לעניין תלמידים בשל חומרי הלמידה האקטואליים, הפיקנטיים והמגוונים המצריכים יישום, הכרה והתמצאות ברשתות חברתיות. למרות זאת, חינוך למדיה מוצע רק בכ-43% מבתי הספר במדינות האיחוד האירופי, ולרוב מוצע כקורס העשרה או כמערך שיעור בודד, ולא כמגמת תקשורת פעילה בבית הספר או מקצוע לימוד בפני עצמו. במקביל, הרוב המוחץ של בוגרי ההכשרה להוראה באירופה אינו משתתף בקורס כלשהו בנושא של מדיה או תקשורת וחינוך במהלך ההכשרה להוראה. לא זו בלבד, מורים רבים שגויסו או התבקשו ללמד מדיה בבית הספר, ואף לרכז מגמה זו, לא למדו עיתונאות, דוברות, תקשורת או יחסי ציבור. אותם מורים מדווחים על תחושות של חוסר ביטחון וחוסר סמכות בבואם ללמד את כיתתם מדיה וחינוך.

ההתרחקות מעמדה ערכית ומנרטיב היסטורי ברור עלולה לדחוף חלקים גדולים מהדור הצעיר למצוא נרטיבים היסטוריים חלופיים, לרוב בעלי קסם רב אך עם הטיות ועיוותים גדולים. הללו מפעפעים אל ציבור החינוך הממלכתי דרך המעטפת התרבותית בישראל כמו גם באמצעות רשתות חברתיות וערוצי תקשורת מגוונים. לכן, לטענת מאמר זה  קיימת סכנה בתנועת המטוטלת במטרות החינוך ההיסטורי – מהגיון אקולטורציה מגייס ומונוליטי אל הדגשת הגיונות אינדיווידואציה וסוציאליזציה מכווני קריירה והצלחה חברתית. בנוסף לכך, כך נטען, לא קיים למעשה בסיס מחקרי המעיד על ההשלכות שיהיו ליישום אסטרטגיות הלמידה של החשיבה ההיסטורית בתנאים ובמשאבים הנוכחיים בחינוך הממלכתי.