איך אנו עוזרים לתלמידים להתגבר על תחושת איני יכול?
Sackstein, S. (2024). How do we help students overcome the “I can’ts”? Phi Delta Kappan, 106(4), 56–57. https://doi.org/10.1177/00317217241304836
דמיינו את התרחיש הבא. אתם מורים לאמנות של תלמידים שפשוט אומרים: "אנחנו גרועים באמנות". לא זו בלבד, אין להם עניין אמיתי או מוטיבציה ללמוד את הנושא והם יעשו את המינימום האפשרי כדי לסיים את הקורס. מה אפשר לעשות? האם ואיך אפשר להניע אותם?
הוראת תלמידים חסרי-עניין ומוטיבציה יכולה להיות מייאשת במיוחד, בעיקר בתחומים הומאניים המצריכים יצירתיות והבעתיות. למען האמת, מנטליות של "איני יכול" רווחת בקרב תלמידים בשלל מקצועות לימוד, מאנגלית ומתמטיקה ועד ספרות ולשון. ברבים מן המקרים, מדובר בסוגייה מורכבת הנובעת מתוך לחץ חברתי, חשש משיפוטיות, חוסר ביטחון או אכזבות העבר. כמענה לכך, מאמר זה מציע אסטרטגיות יעילות שמטרתן לסייע לתלמידי אומנות לשבור מחסום מנטלי, להאמין בעצמם, להיטען במוטיבציה ולהצית מחדש את התשוקה ללמידה.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא אמנות
טפחו תודעה של צמיחה
הדגישו את העובדה כי אפשר לפתח ולשפר כישורים אמנותיים באמצעות תרגול או דבקות במטרה, וכי החדווה ליצירה אינה מתת-אל או תכונה מולדת. לא חסרות דוגמאות של ציירים דגולים ופורצי-דרך, שלא נחשבו למאיירים מדויקים, מחושבים או כישרוניים. הסבירו שהמטרה בשיעורים אינה להפגין כישרון או להשלים יצירת מופת. אלא, ללמוד להוציא את המיטב מעצמנו ולנוע בעקומת שיפור. לשם כך, במקום להלל יצירה מוגמרת, חשוב להתמקד בתהליך שעובר התלמיד ולנהל דיונים בנוגע לטכניקות שיושמו, לתהליכים האישיים והרגשיים שעברו התלמידים ולזיק היצירתי הקיים בכל אחד מאיתנו.
צרו סביבה בטוחה ותומכת
מקצוע האמנות צריך להילמד במרחב חף משיפוטיות בו התלמיד מרגיש נינוח ובטוח להביע את עצמו. לכן, יש לטפח תרבות למידה שרואה ניסוי וטעייה כחלק אינטגרלי מתהליך פדגוגי שמקדש חופש בחירה ומאפשר חופש תנועה. באווירה כזו, נהוג לאפשר לתלמידים להביע רעיונות ולהניע מיזמים, ובד בבד להימנע ממתן ציונים.
פרסונליזציה של למידה
לכל תלמיד יש יתרונות, חסרונות, תחומי עניין ויכולות נתונים. לכן, מוטב לנסות להתאים עבורם את המטלות באופן אינדיבידואלי. לדוגמה, תלמידים מגמת המוזיקה יכולים ליצור עבודה בהשראת מילות שיר אהוב, להקה מועדפת או עטיפת אלבום אייקונית. לחילופין, תלמידי נבחרת הכדורגל יקדישו יצירה לשחקן אהוב או יעצבו מחדש את הלוגו של קבוצתם. ברגע שהתלמידים ייווכחו לדעת ששיעור האמנות רלוונטי לחייהם, הם צפויים לגלות עניין ולרצות להביע את עצמם.
נועו מקטן לגדול
התחילו ממטלות קטנות ובנות-יישום כדי לבנות את ביטחון התלמידים אט-אט ולגרום להם לחוש מוכנים לאתגר הבא. לשון אחרת, במקום לבקש מהתלמידים לצייר בצבעי אקריליק על קנבס, בקשו מהם ליצור סקיצה ראשונית עם עיפרון, טושים ונייר.
הדגישו אינדיבידואליזם וייחודיות
אמנות היא אישית מאוד, ולכל תלמיד סגנון ייחודי משלו. בשיעורי אמנות חשוב לשים דגש על ההיבט האישי, ולא בהכרח על האסתטי. ברגע שהמורה מפגינה הערכה כלפי המגוון האקספרסיבי שיצרו תלמידי הכיתה, גובר אמונם בהחלטות היצירתיות שלקחו. בהמשך לרעיון זה, מבחינה עיונית, רצוי לחשוף תלמידים למגוון רחב ככל האפשר של אומנים ושל סוגי אמנויות.
ספקו משוב בונה
משוב יכול להוות חרב-פיפיות, ועלול להתפרש כביקורת או עלבון. לכן, במקצוע האמנות, חשוב להציע משוב המדגיש בעיקרו את החוזקות, ונוגע ברכות וברגישות בנקודות לשיפור. כל זאת, תוך שימוש בשפה תומכת, מעודדת ומצמיחה ותוך הכרת תודה עבור המאמץ, היצירתיות והנכונות להיחשף שהובילו, כולם יחדיו, לתוצר הסופי.