ניהול וסביבות למידה

מיון:
נמצאו 3230 פריטים
פריטים מ- 3021 ל-3040
  • מאמר מלא

    שימוש באינטרנט לחיפוש מקורות מידע והערכתם. חיפוש מידע ברשת האינטרנט היא היום מיומנות בסיסית. הקניית מיומנות זו כמקור לחומר רקע למטלות פתוחות, דורשת תרגול. בכתבה זו מוצגת אסטרטגיית חיפוש והערכת חומר ברשת. מלאכת החיפוש כוללת את מהלך החיפוש עצמו, את תיעוד החיפוש ותוך כדי חיפוש ארגון כתובות האתרים שנמצאו, סינון ובקרת איכות לאתרים איכותיים ורלוונטיים בלבד (אפרת לינק)

  • סיכום

    יותר ויותר מורים ותלמידים עושים שימוש בבלוגים חינוכיים, המהווים למעשה הרחבה וירטואלית של הכתה ובית הספר. האטרקטיביות של הבלוגים נובעת בראש ובראשונה מקלות השימוש בהם והיותם כלי רב עוצמה התומך הן בלמידה אינדיבידואלית והן בלמידה שיתופית. הבלוגים מעודדים את התלמידים לכתוב, תוך שימת לב גבוהה לרמת הכתיבה מתוך ידיעה ומודעות כי התכנים חשופים למעשה לעיני כל העולם. מלבד שיפור מיומנויות כתיבה וחשיבה ביקורתית, תרומתם הגדולה של בלוגים חינוכיים היא מתן אפשרות לתלמידים לשקף את כתיבתם ומחשבותיהם כפי שהן ובאופן בלתי אמצעי, סיקור נושא באופן מתמשך ולאורך זמן, ואפשרות לשיח מתמשך בין קוראים וכותבים, המוביל להמשך כתיבה וחשיבה. (Stephen Downes)

  • לינק

    מול שפע המידע על כלי תקשוב ובעיקר הפיזור שלהם באינטרנט מגיע מילה טובה לג'ין הארט על מפעל המידע שלה הנקרא Directory of Learning Tools. בשבוע הראשון של ספטמבר 2008 הגיע המאגר המועיל הזה להיקף של 2500 והוא שיטתי ומקיף יותר מכל מאגר מתוקשב אחר . במאגר הטבלאי הפשוט אך המועיל ריכזה ג'ין הארט מידע עובדתי על אלפי כלי עזר להוראה ולהדרכה כגון כלי תקשוב להפקת בלוגים , כלים לניהול תוכן , כלים לניהול מאגר נתונים ממוחשבים , כלים להקמה ולניהול WIKI ועוד . ליד כל פריט בטבלה ניתן מידע אם מדובר בכלי תוכנה חופשי ( ( open source או כלי מסחרי בתשלום , האם ניתן להורידו לניסוי , מיקומו בדירוג היחסי של רשימת הכלים ועוד ( Jane Hart ) .

  • לינק

    תיאור פעילות מתוקשבת עירונית בעיר עכו. כל בית ספר קיבל כתב חידה הקשור לשמות הרחובות בקרבת בית הספר. חלק שני של היום כלל דיון בפורום סביב סיפור דילמה " ארמון נשכח בלבה של עיר ". התלמידים התבקשו להפנות לפורום שאלות למומחים שישיבו על שאלותיהם On Line. לאחר מכן התבקשו לגבש עמדה, להסבירה ולנמקה בפורום. בסופו של הדיון נערכה הצבעה בסקר On line.

  • לינק

    סקירת ספרה של ד"ר גילי סלמון העוסק בפעילות און ליין ולמידה אינטראקטיבית. ישנם 5 דברים המאפיינים את ה- E-tivities והם: – מוטיבציה, פעילות ומטרה לפעילות. – מתבסס על אינטראקציה בין לומדים/סטודנטים/משתתפים בעיקר דרך הודעות כתובות. – מודרך ומעוצב על ידי מדריך און ליין. – סינכרוני. – קל וזול להפעלה.

  • מאמר מלא

    מצגת על תופעת הבלוגים כז'אנר חדש באינטרנט תוך התיייחסות להשפה ראשונית של ז'אנר זה על תחום החינוך. המצגת הוצגה בכינוס הארצי של מרכזי הפסג"ה במשרד החינוך. הפריט כולל גם רשימת קישורים ומחקרים שנערכו בנושא הבלוגים בחינוך והבזקים על הפדגוגיה של הבלוגים בכיתה. (עמי סלנט)

  • לינק

    הוויקיפדיה הוכיחה שמודל ה-Wiki, המאפשר שיתוף חופשי בכל הקשור לפרסום מידע, הצליח ותפס את מקומו בעולם ה- Web. גם בתחום המדעי נכתבו מספר Wikis שמושתתים על אותה טכנולוגיה של הוויקפדיה כמו SNPedia, אבל עדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקהילה המדעית מאימוץ המודל מאחר שקשה לדעת במודל ה-Wiki הנוכחי מי הוא מחברו של טקסט מסוים, ובעולם האקדמי הסמכות מהווה אחד הקריטריונים החשובים לאיכות ומהימנות המידע. ה- WikiGenes – מקור מידע חופשי שיתופי במדעי החיים שמושתת על הרעיון של ה-Wiki אבל מיישם במקביל טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למשתמש לדעת מי עומד מאחורי כל אחת ממילות הטקסט ובכך הופכת את הכלי לכלי מדעי. WikiGenes, שהושק ב- 29 באוגוסט 2008, מהווה פלטפורמה חופשית לקהילה האקדמית לאיסוף והערכת מידע על גנים, מחלות ומושגים מתחום הביוכימיה בתהליך מלמטה למעלה (bottom-up).

  • לינק

    חלק לא מבוטל מעולם ההדרכה עובר ממש בעידן זה לשיטת הלמידה מרחוק ומטמיע אותה מבחינת העוסקים בהדרכה זה אומר שצריך להסתגל לשיטה החדשה ולבצע השלכה של כל הידע הקיים על חניכה מעולם ההדרכה הקלאסית לעולם ההדרכה של הלמידה מרחוק. המאמר עוסק בחניכת מדריך חדש המלמד בשיטת הלמידה מרחוק. חלקו הראשון של המאמר עוסק ב: מתן משובים על ביצועים, עבוד והעלאת לקחים. חלקו השני של המאמר עוסק ב: תפיסות בתפקיד החונך – טיפול בבלימה – ליווי, ייעוץ והכוונה.

  • לינק

    במצגת מוצג מודל לעיצוב קורסים נתמכי רשת המעודדים למידה משמעותית בכיתה רבת משתתפים (דוגמא מקורס פילוסופיה חינוכית נתמך על ידי אתר מתוקשב של Highlearn). המצגת המרתקת של יעל קלי, מן המחלקה להוראת המדעים בטכניון עוסקת בנושאים הבאים: מהי למידה משמעותית, ומדוע קשה ליישמה? – המחקר החינוכי בעשורים האחרונים . מודל תקשוב הקורס "פילוסופיה חינוכית". מודל פעילויות ג'יגסו, דוגמא לפעילות ג'יגסו חצי מתוקשבת. שימוש בפורום כיומן רפלקטיבי, פורומים תלת-קבוצתיים להצגת פרויקטים, כיצד משתפים ממצאים של פרוייקטים קבוצתיים בכיתה רבת משתמשים? הצגת פרוייקטים בכיתה – קושי בהפעלה בכיתה גדולה. דוגמאות לפעילות של בניית מאגר משותף, פורומים מקבילים בנושאים משלימים, דוגמא לתבנית של דיון פורה, הערכת עמיתים מתוקשבת (של תוצר בלתי מתוקשב), סיכום והרהורים.

  • לינק

    לאחרונה התפרסם בארה"ב דו"ח שכותרתו: "חנק החדשנות: מה קרה לאי-לרנינג ומדוע?". מחבריו טוענים כי מהפכת האי-לרנינג נכשלה ומנתחים את הסיבות לכך. להערכתם, הסיבה המרכזית לכשלון האי-לרנינג היא שבמשולב עם המהפכה הטכנולוגית לא התרחשה, כמתבקש, מהפכה פדגוגית. המרצים, מורים ומנחים ממשיכים ללמד על פי העקרונות המסורתיים של הכיתה הפיסית, לוח וגיר. עקרונות אלו אינם מתאימים למתודה החדשנית של האי-לרנינג. (Robert Zemsky, Robert F. Massy)

  • סיכום

    המאמר מציג ודן בתוצאות מחקר מקיף שנערך בבריטניה בשנים 2003-2004 (UKCGO) לגבי הרגלי שימוש באינטרנט לצרכי לימוד, תקשורת והשתתפות בקרב בני 9-19. מן הממצאים: למרות שהאינטרנט מהווה מדיום מרכזי עבור הילדים כמקור מידע, הוא עדיין כלי בעייתי. צעירים רבים מתקשים באיתור מידע ובעיקר בערכתו כתוצאה מחוסר טיפוח של אוריינות אינטרנט בבתי הספר והדרכה פורמלית מסודרת בנושא. (Sonia Livingstone, Magdalena Bober)

  • סיכום

    המחקר מדגים ומנתח את "שיחנט"-מסגרת מקוונת של קהילת מורי מורים הלומדים במשותף, במשך שנת לימודים. מטרות המחקר היו בחינת המרכיבים שקידמו קבוצה של מורי מורים לקראת יצירה של קהילה לומדת וחקר של אפיוני השיח המקוון של קבוצת מורי המורים ושל תרומתו ללמידה. נעשה מעקב מתועד אחר הפעילות המקוונת של הקהילה, ראיונות עם מנחי הפעילות וניתוח המכתבים שהגיעו לפורום. נמצא כי שליש מההיגדים בשיח עסקו בשיתוף אחרים במידע, ושני שליש עסקו בניתוח ביקורתי של המידע. כמו כן אותרו שלושה תפקידי מרכזיים של מנחי השיח המקוון: מנהיג אינטלקטואלי, מארגן השיח ומדריך בטכנולוגיית המחשוב והתקשוב. המחברים ממליצים לראות בנוכחות החברתית ממד מרכזי בפיתוח הקהילה הלומדת, לתת לו מקום מרכזי בשיח של מנחי הדיון ולעודד את קיומו בשיח של חברי הקהילה, להשתמש במנגנון לאיתור השתתפות-צופה של הנכנסים לפורום אך אינם כותבים בו, כדי שמנחי הפורום יתוודעו לעניין שמגלים המשתתפים בדיונים, וכן לאפשר גם למשתתפים להנחות בפועל את דיוני הפורום. (מחברים: לאה קוזמינסקי, אולז'ן גולדשטיין וסימקה מרגה)

  • סיכום

    לדעת המחברת אין לטעות לגבי המונח "למידה מרחוק", ולהניח שהיחסים בין המורה לתלמיד פחות רלווונטים בהם לעומת למידה פנים מול פנים. ניתן לבסס יחסים אתיים בין המורה לתלמיד באמצעות החומר הנלמד, דרכי ההערכה וצורת ההוראה הנבחרים על ידי המורה. מוצעים שני מאפייני ליבה שעלו מניסיונה המקצועי: כבוד (respectfulness) במשמעות של הערכת תרומתו הייחודית של כל תלמיד לכתה, והוגנות (fairness) – התחשבות ויחס אישי לכל הסטודנטים. (Georgia Hambrecht)

  • סיכום

    המאמר מתאר את העבודה היישומית שנערכה בתכנית אשר בדקה את השפעת התקשוב בקרב תלמידים בכיתות ה'-ו' בעיר ובקיבוץ. התכנית הקיפה 4 צמדים של בתי ספר שיישמו אוריינות בלמידה שיתופית עם הכנסת תקשוב לכתה במהלך שנה. התלמידים התכתבו עם "עמיתי תקשורת" באמצעות דואר אלקטרוני, כאשר הכתיבה התבצעה בכמה שלבים בתהליך מעגלי שבו כל נמען הופך למוען. הממצאים תמכו במטרת התכנית – בניית יחסי גומלין בין ילדים מרובדי החברה השונים, ניהול דיונים משותפים בנושאים שונים והגברת מודעות התלמיד לכתיבה, לשכתוב, ליחסי מוען-נמען ולסגנונות הכתיבה. המחברות ממליצות לנצל את סביבת הלמידה המתוקשבת לפיתוח כתיבה בתוך סביבת למידה המעודדת כתיבה ומפתחת תהליכי כתיבה בהקשר של השפה כמכלול, תוך הפעלת דגמים שונים של שיתופיות. (אירית בר-נתן ורחל הרץ-לזרוביץ)

  • סיכום

    בקבוצות דיון רבות ורשימות דיוור לא מתממש הפוטנציאל הלימודי הוראתי משום שעץ הכותרות יוצר שיח בלתי ברור ובלתי רציף. הטכנולוגיה שהמחברת יצרה נועדה להתאים את סביבת הפורום והדואר האלקטרוני לצרכים אנושיים-חינוכיים, להעצים את יכולת התפקוד של המשתתפים בסביבות אלה ולשכלל את השיח העיוני המתנהל בהן. בכל דיון בפורום תהיה היווצרות של "שיח-כותרות" (שיחה כתובה במבנה ענפי מסועף ומדרגי) בהיר, קוהרנטי, יעיל וחסכוני, שאפשר ללמוד ממנו על מהות השיחה גם לפני פתיחת ההודעות על ידי יישום של כללי כתיבה מתומצתים. כמו כן תוכנת המנוע האוטומטי של הארכיונים של רשימות הדיוור תוכל לאתר את רצף ההודעות על פי מילת המפתח של הדיון ולארגן את ההודעות על פי נושאיהן וכך יישמר רצף השיח. (ציפי מרגלית)

  • סיכום

    מטרת המחקר היתה לבחון את איכות הלמידה המקוונת במטרה לשפרה ולקרבה לעבודת השדה ולתהליך ההכשרה הכולל. המחקר נערך במשך שלוש שנים בקרב 300 סטודנטים והתבצע במתכנות של "מחקר פעולה משתף". המאמר מתאר באופן אמיץ את הקשיים והתובנות באבולוציה של פיתוח קורס מקוון. לדעת המחברות למידה מקוונת היא מפעל חינוכי ולא טכנולוגי: הטכנולוגיה עצמה היא רק המרחב שבו יש לחפש את התשובות שתקבענה את טיב התוצר. למרחב עצמו לא ניתן לשייך איכות אלא רק לדרך השימוש בו. בנוסף התברר כי הוראה מקוונת יעילה אינה מתרכזת רק בתכנים ברמה נאותה ובדרך מותאמת ללמידה מקוונת, אלא גם בהובלת הסטודנט ברגישות בלמידה עצמה ובעידוד נכונותו ללמידה עצמית שאינו מורגל בה (תמי ליבנה, פנינה לנגברג, מירה קרניאלי)

  • לינק

    TrainMateהינו תוסף e-learning ל-PowerPoint, המאפשר לכל משתמש להפוך את PowerPoint לכלי להכנת לומדות אינטראקטיביות מבחנים ושאלונים. בעזרת TrainMate ניתן להוסיף לכל מצגת PowerPoint רגילה, שאלות אמריקאיות מסוגים שונים ואף לנהל ולאסוף את ציוני המשתמשים.

  • סיכום

    המונח "אוריינות דיגיטאלית " מתאר לא רק את היכולת להשתמש בתוכנה או להפעיל מכשיר דיגיטאלי, הוא כולל מגוון רחב של מיומנויות מורכבות בתחומים שונים: הקוגניטיבי, המוטורי, הסוציולוגי והרגשי. משתמשים זקוקים למיומנויות אלה כדי לפעול ביעילות בסביבה דיגיטאלית: לקרוא הוראות ממשקים גראפיים: להשתמש בשיעתוק דיגיטאלי של חומרים קיימים כדי לייצור חומרים חדשים ומשמעותיים, להפיק ידע באמצעות ניווט בסביבות היפרמדיה לא- לינאריות, להעריך את איכות המידע ואת תקפותו ולהיות בעלי הבנה בוגרת ומציאותית של ה"כללים" המקובלים במרחב הממוחשב. המאמר מציע מסגרת מושגית מפורטת חדשה בעבור מיומנויות חשיבה הנכללות במונח "אוריינות דיגיטאלית ": חשיבה צילומית – חזותית (photo-visual thinking), חשיבת שיעתוק (reproduction thinking), חשיבה מסתעפת (branching thinking), חשיבת מידע ( information thinking) וחשיבה חברתית-רגשית socio-emotional thinking)). שימוש במסגרת זו לצורך הערכה של איכות עבודתם של לומדים בסביבה דיגיטאלית עשוי לספק לחוקרים ולמפתחים אמצעי תקשורת טובים יותר, שישפרו את יכולת העיצוב וההפקה של סביבות מכוונות-משתמש. (יורם עשת)

  • מאמר מלא

    האם יש למערכת החינוך תוכנית מגובשת ואחידה לתקשוב בחינוך : מה עיקריה של מדיניות זו ? האם ובאיזה כיוון השתנתה המדיניות במהלך השנים ולאיזה עתיד היא חותרת ? האם התוכניות האופרטיביות עוקבות אחר המדיניות ומיישמות אותה? ומה, בסופו של דבר מבוצע למעשה ? לאור כל אלה עולה שתי שאלות מרכזיות : לאן צריכה מערכת החינוך לכוון את תהליך התקשוב, ומה צריך עוד לעשות כדי לצמצם את הפער בין מה שנעשה לבין מה שצריך עוד שייעשה. הרצאתו המרתקת של ד"ר עוזי מלמד בכנס גולשים 7 במכון מופ"ת מנסה להשיב על שאלות אלו על סמך המדיניות כי שנוסחה בתקופות שונות , על פי השוואת התוכניות האופרטיביות , שגובשו בשלבים השונים, ולאור מה שנעשה עד כה ( עוזי מלמד).

  • לינק

    אוניברסיטת מונאש באוסטרליה פיתחה מודול חדשני באינטרנט להנחיית מתמחים בהוראה בגיל הרך. הפיתוח המתוקשב נועד הכשרת מורי הגיל הרך בסינגפור. ההרצאה המוקלטת של ד"ר Marg O'connell מתארת את תפקיד הבלוגים בהתנסות הוירטואלית'virtual practicum’ של הסטודנטיות להוראה. לבלוגים המתוקשבים המשמשים את הסטודנטיות כיומנים אישיים/רשימות באינטרנט נודעת חשיבות רבה ביצירת רפלקציה עצמית. הרצאה מוקלטת.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין