ניהול וסביבות למידה

המחקר בחן את תחושת השייכות של הלומד בסביבת הלימוד המקוונת בהשוואה לסביבת לימוד פנים אל פנים וסביבת לימוד משולבת. כמו כן נבדק הקשר בין ההישגים הלימודיים לבין תחושת השייכות לקבוצה. יצירת קהילה לומדת מלוכדת בה מתרחשת למידה אפקטיבית אפשרית בסביבה מקוונת. היא אינה מתרחשת מאליה, אלא מחייבת: תכנון והבנייה של הפעילויות, הגדרת הציפיות והדרישות למעורבות הלומד מראש, הקנית מיומנויות לניהול דיון מקוון, זימון שיתוף משאבים וחומרי גלם, עידוד ליצירת אמון בין חברי הקבוצה, עידוד ההשתתפות האקטיבית של הסטודנטים ועידוד הסטודנטים לניהול דיונים. (תמי זייפרט)

בשנה האחרונה חל מהפך לטובה ביישומי הלמידה מרחוק באותם אוניברסיטאות ומכללות בעולם המשתמשות במערכת הלמידה מרחוק מסוג WebCT. השינוי לטובה התאפשר בזכות גרסה חדשה של המערכת הידועה בשם 3.00 WebCT Vista. המערכת החדשנית מציעה אפשרויות גמישות יותר של הורדת מודולים שלמים ונפרדים של יחידות לימוד מתוקשבות למחשב האישי, תבניות קליטה מותאמות לקורסים שונים ומגוונים, יכולת הוליסטית למעקב אחר על השתתפות הלומד בפורומים מתוקשבים, נתוני הערכה סטטיסטיים עפ"י שאלות ומטלות, כלים משופרים לניהול תוכן על ידי המרצים ולניהול מטלות של הלומדים. ההערכה נכתבה ע"י צוות הלמידה מרחוק של האוניברסיטה הפתוחה בקנדה ( Barbara Morningstar Jeremy Schubert Kristine Thibeault )

מחקר שבוצע בשני בתי ספר קהילתיים על יסודיים. שניהם בתי ספר חילוניים המצויים במרכז הארץ. מן הממצאים: למרות שלכאורה התנהלו יחסי הנהלת בית הספר עם ההורים הפעילים על מי מנוחות תוך הערכה הדדית, הרי למעשה הם התנהלו בצל איום מתמיד שנבע לא ממעשיהם של ההורים אלא מכוחם הפוטנציאלי. קהילתיות בית ספרית בשני בתי הספר הנחקרים לא הביאה להגברת אוריינטציה דמוקרטית.ניתן היה לזהות שלושה מעגלי שייכות: שייכות לקהילה הבית ספרית, שייכות לעיר בה מצוי בית הספר ושייכות לקהילה המדומיינת אליה משתייכת אוכלוסיית בית הספר.קשה להפריד בין מעגלי השייכות השונים אך בכל זאת קיימים מאפיינים לכל מעגל שייכות. השייכות הבית ספרית היא האמוציונלית ביותר (דוד קמיר).

המחקר מתמקד בבחינת התקשורת הסינכרונית ברשת כחלק מהשתלמות מורים בקורס שרובו הופעל בלמידה מרחוק. הבחינה נעשתה על פי התנהגויות מילוליות של הלומדים ושל המנחה. הממצאים מעידים כי השיח הסינכרוני תרם לגיבוש החברתי של הקבוצה הלומדת, אף שפרטיה לא הכירו זה את זה אלא באמצעות הרשת ותוכני הקורס לובנו בו בצורה משמעותית. עם זאת, אין לראות בו אמצעי יחיד אלא אמצעי חשוב אשר יש לשלבו בתבונה במסגרת השימוש הנפוץ יותר בשיח הא-סינכרוני. (אביגיל אורן, יהודית רם)

המאמר מתאר את השינויים העתידיים הצפויים להתחולל במערכות חינוך, וכיצד הם עשויים להשפיע על תפקוד המורים ותפקידם, ועל הכשרתם לקראת מילוי המשימות החדשות. על המורה יהיה להקדיש משאבים רבים להתפתחותו המקצועית, לשלוט במגוון מאגרי המידע הקיימים, להעמיק את ידיעותיו בתחום מומחיותו, אך גם לרכוש ידע בתחומים שאינם קשורים לנושא מומחיותו. שליטה במגוון מאגרי הידע תדרוש מהמורה להיות לומד לכל החיים. אפשר לצפות שמידת ההטרוגניות של התלמידים תהיה בעתיד רבה יותר מהיום, ועל המורה יהיה להציג פתיחות מרבית ולהעניק לפרט את הלגיטימציה לטפח את העדפותיו גם אם הן נוגדות את ה"זרם המרכזי". (רונית בוגלר)

במחקר הנוכחי נבחן הדגם העקרוני של מערכת תמיכה כוללנית הידוע בשם פירמידת התמיכה (Wedman & Graham, 1998, 2004) במסלול הכשרת מורים של אוניברסיטה. נבחנו תשעה מרכיבי תמיכה היכולים לתרום באופן מהותי לסביבת העבודה השוטפת של המורה ומורי המורים. המסקנה העיקרית העולה מן המחקר היא כי התמיכה ביישומי תקשוב בהכשרה להוראה צריכה להתבסס על ראייה מערכתית הלוקחת בחשבון בראש ובראשונה את צרכי המשתמשים. יש חשיבות לגיבוש חשיבה מערכתית כוללנית שהיא מעבר להקניית המיומנויות להוראה או ההצטיידות בתוכנות לסוגיהן. במוקד יש להציב את צרכי הסטודנטים בתמיכה טכנית ולא רק את רמת ההצטיידות או התוכנות (Schaffer , Scott, P. Jennifer, C. Richardson).

המאמר בוחן את המאפיינים, העקרונות ואסטרטגיות ההוראה וההערכה של תהליך הכשרת מורים במערכת החינוך להוראה המשלבת תקשוב. הממצאים שהוצגו התבססו על השתלמויות שהתקיימו בשנים 2000-1998 במחלקה להשתלמויות עובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה. דגם ההוראה שהופעל בהשתלמויות התבסס על מודל להכשרת מורים של סמואל ופרייס והורכב משלושה שלבים מרכזיים של הקנייה, התנסות והערכה. על בסיס הממצאים המחברות קובעות כי רצוי לשלב בצורה משמעותית את הלמידה באמצעות תקשוב בתהליכי הכשרת מורים, אך יש להבנות זאת כחלק אינטגרלי מתהליך ההכשרה ובהתבסס על רציונל פדגוגי קונסטרוקטיביסטי. (עינת איגר, נועה באומן, ציפי יעקב, דפנה רביב)

עבודה זו מתמקדת בתלמידי בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בישראל ובדקה בין השאר כיצד תופשים המשתתפים בשיחות הוועידה את הפוטנציאל הטמון בהן ומה תרומת המנחה למימושו בשיחות להוראת כתיבה. מערך המחקר היה איכותי-פרשני, בשילוב כלים כמותיים. המאמר מתאר מקרה של מנחה אחת (מתוך ששה). הממצאים מראים כי המשתתפים בשיחות ועידה תופשים את הפוטנציאל של הצ'אט כגבוה ועמדותיהם כלפי הצ'אט חיוביות ביותר. פעולות רבות שעשתה המנחה במהלך שיחות הוועידה התאפיינו בשימוש בולט בכלי הטכנולוגיה של הצ'אט ובאפשרויות החדשות הטמונות בהם ככלי לשדרוג ההוראה והלמידה. בנוסף, הריחוק הפיזי הביא לידי קרבה חברתית, אפשר מפגש בין תרבויות והקל על המשתתפים להביע דעות ורגשות אישיים רבים יותר (ציפי מרגלית, נעמה צבר-בן יהושע)

שימוש באינטרנט לחיפוש מקורות מידע והערכתם. חיפוש מידע ברשת האינטרנט היא היום מיומנות בסיסית. הקניית מיומנות זו כמקור לחומר רקע למטלות פתוחות, דורשת תרגול. בכתבה זו מוצגת אסטרטגיית חיפוש והערכת חומר ברשת. מלאכת החיפוש כוללת את מהלך החיפוש עצמו, את תיעוד החיפוש ותוך כדי חיפוש ארגון כתובות האתרים שנמצאו, סינון ובקרת איכות לאתרים איכותיים ורלוונטיים בלבד (אפרת לינק)

יותר ויותר מורים ותלמידים עושים שימוש בבלוגים חינוכיים, המהווים למעשה הרחבה וירטואלית של הכתה ובית הספר. האטרקטיביות של הבלוגים נובעת בראש ובראשונה מקלות השימוש בהם והיותם כלי רב עוצמה התומך הן בלמידה אינדיבידואלית והן בלמידה שיתופית. הבלוגים מעודדים את התלמידים לכתוב, תוך שימת לב גבוהה לרמת הכתיבה מתוך ידיעה ומודעות כי התכנים חשופים למעשה לעיני כל העולם. מלבד שיפור מיומנויות כתיבה וחשיבה ביקורתית, תרומתם הגדולה של בלוגים חינוכיים היא מתן אפשרות לתלמידים לשקף את כתיבתם ומחשבותיהם כפי שהן ובאופן בלתי אמצעי, סיקור נושא באופן מתמשך ולאורך זמן, ואפשרות לשיח מתמשך בין קוראים וכותבים, המוביל להמשך כתיבה וחשיבה. (Stephen Downes)

מול שפע המידע על כלי תקשוב ובעיקר הפיזור שלהם באינטרנט מגיע מילה טובה לג'ין הארט על מפעל המידע שלה הנקרא Directory of Learning Tools. בשבוע הראשון של ספטמבר 2008 הגיע המאגר המועיל הזה להיקף של 2500 והוא שיטתי ומקיף יותר מכל מאגר מתוקשב אחר . במאגר הטבלאי הפשוט אך המועיל ריכזה ג'ין הארט מידע עובדתי על אלפי כלי עזר להוראה ולהדרכה כגון כלי תקשוב להפקת בלוגים , כלים לניהול תוכן , כלים לניהול מאגר נתונים ממוחשבים , כלים להקמה ולניהול WIKI ועוד . ליד כל פריט בטבלה ניתן מידע אם מדובר בכלי תוכנה חופשי ( ( open source או כלי מסחרי בתשלום , האם ניתן להורידו לניסוי , מיקומו בדירוג היחסי של רשימת הכלים ועוד ( Jane Hart ) .

תיאור פעילות מתוקשבת עירונית בעיר עכו. כל בית ספר קיבל כתב חידה הקשור לשמות הרחובות בקרבת בית הספר. חלק שני של היום כלל דיון בפורום סביב סיפור דילמה " ארמון נשכח בלבה של עיר ". התלמידים התבקשו להפנות לפורום שאלות למומחים שישיבו על שאלותיהם On Line. לאחר מכן התבקשו לגבש עמדה, להסבירה ולנמקה בפורום. בסופו של הדיון נערכה הצבעה בסקר On line.

סקירת ספרה של ד"ר גילי סלמון העוסק בפעילות און ליין ולמידה אינטראקטיבית. ישנם 5 דברים המאפיינים את ה- E-tivities והם: – מוטיבציה, פעילות ומטרה לפעילות. – מתבסס על אינטראקציה בין לומדים/סטודנטים/משתתפים בעיקר דרך הודעות כתובות. – מודרך ומעוצב על ידי מדריך און ליין. – סינכרוני. – קל וזול להפעלה.

מצגת על תופעת הבלוגים כז'אנר חדש באינטרנט תוך התיייחסות להשפה ראשונית של ז'אנר זה על תחום החינוך. המצגת הוצגה בכינוס הארצי של מרכזי הפסג"ה במשרד החינוך. הפריט כולל גם רשימת קישורים ומחקרים שנערכו בנושא הבלוגים בחינוך והבזקים על הפדגוגיה של הבלוגים בכיתה. (עמי סלנט)

הוויקיפדיה הוכיחה שמודל ה-Wiki, המאפשר שיתוף חופשי בכל הקשור לפרסום מידע, הצליח ותפס את מקומו בעולם ה- Web. גם בתחום המדעי נכתבו מספר Wikis שמושתתים על אותה טכנולוגיה של הוויקפדיה כמו SNPedia, אבל עדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקהילה המדעית מאימוץ המודל מאחר שקשה לדעת במודל ה-Wiki הנוכחי מי הוא מחברו של טקסט מסוים, ובעולם האקדמי הסמכות מהווה אחד הקריטריונים החשובים לאיכות ומהימנות המידע. ה- WikiGenes – מקור מידע חופשי שיתופי במדעי החיים שמושתת על הרעיון של ה-Wiki אבל מיישם במקביל טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למשתמש לדעת מי עומד מאחורי כל אחת ממילות הטקסט ובכך הופכת את הכלי לכלי מדעי. WikiGenes, שהושק ב- 29 באוגוסט 2008, מהווה פלטפורמה חופשית לקהילה האקדמית לאיסוף והערכת מידע על גנים, מחלות ומושגים מתחום הביוכימיה בתהליך מלמטה למעלה (bottom-up).

חלק לא מבוטל מעולם ההדרכה עובר ממש בעידן זה לשיטת הלמידה מרחוק ומטמיע אותה מבחינת העוסקים בהדרכה זה אומר שצריך להסתגל לשיטה החדשה ולבצע השלכה של כל הידע הקיים על חניכה מעולם ההדרכה הקלאסית לעולם ההדרכה של הלמידה מרחוק. המאמר עוסק בחניכת מדריך חדש המלמד בשיטת הלמידה מרחוק. חלקו הראשון של המאמר עוסק ב: מתן משובים על ביצועים, עבוד והעלאת לקחים. חלקו השני של המאמר עוסק ב: תפיסות בתפקיד החונך – טיפול בבלימה – ליווי, ייעוץ והכוונה.

במצגת מוצג מודל לעיצוב קורסים נתמכי רשת המעודדים למידה משמעותית בכיתה רבת משתתפים (דוגמא מקורס פילוסופיה חינוכית נתמך על ידי אתר מתוקשב של Highlearn). המצגת המרתקת של יעל קלי, מן המחלקה להוראת המדעים בטכניון עוסקת בנושאים הבאים: מהי למידה משמעותית, ומדוע קשה ליישמה? – המחקר החינוכי בעשורים האחרונים . מודל תקשוב הקורס "פילוסופיה חינוכית". מודל פעילויות ג'יגסו, דוגמא לפעילות ג'יגסו חצי מתוקשבת. שימוש בפורום כיומן רפלקטיבי, פורומים תלת-קבוצתיים להצגת פרויקטים, כיצד משתפים ממצאים של פרוייקטים קבוצתיים בכיתה רבת משתמשים? הצגת פרוייקטים בכיתה – קושי בהפעלה בכיתה גדולה. דוגמאות לפעילות של בניית מאגר משותף, פורומים מקבילים בנושאים משלימים, דוגמא לתבנית של דיון פורה, הערכת עמיתים מתוקשבת (של תוצר בלתי מתוקשב), סיכום והרהורים.

לאחרונה התפרסם בארה"ב דו"ח שכותרתו: "חנק החדשנות: מה קרה לאי-לרנינג ומדוע?". מחבריו טוענים כי מהפכת האי-לרנינג נכשלה ומנתחים את הסיבות לכך. להערכתם, הסיבה המרכזית לכשלון האי-לרנינג היא שבמשולב עם המהפכה הטכנולוגית לא התרחשה, כמתבקש, מהפכה פדגוגית. המרצים, מורים ומנחים ממשיכים ללמד על פי העקרונות המסורתיים של הכיתה הפיסית, לוח וגיר. עקרונות אלו אינם מתאימים למתודה החדשנית של האי-לרנינג. (Robert Zemsky, Robert F. Massy)

המאמר מציג ודן בתוצאות מחקר מקיף שנערך בבריטניה בשנים 2003-2004 (UKCGO) לגבי הרגלי שימוש באינטרנט לצרכי לימוד, תקשורת והשתתפות בקרב בני 9-19. מן הממצאים: למרות שהאינטרנט מהווה מדיום מרכזי עבור הילדים כמקור מידע, הוא עדיין כלי בעייתי. צעירים רבים מתקשים באיתור מידע ובעיקר בערכתו כתוצאה מחוסר טיפוח של אוריינות אינטרנט בבתי הספר והדרכה פורמלית מסודרת בנושא. (Sonia Livingstone, Magdalena Bober)

המחקר מדגים ומנתח את "שיחנט"-מסגרת מקוונת של קהילת מורי מורים הלומדים במשותף, במשך שנת לימודים. מטרות המחקר היו בחינת המרכיבים שקידמו קבוצה של מורי מורים לקראת יצירה של קהילה לומדת וחקר של אפיוני השיח המקוון של קבוצת מורי המורים ושל תרומתו ללמידה. נעשה מעקב מתועד אחר הפעילות המקוונת של הקהילה, ראיונות עם מנחי הפעילות וניתוח המכתבים שהגיעו לפורום. נמצא כי שליש מההיגדים בשיח עסקו בשיתוף אחרים במידע, ושני שליש עסקו בניתוח ביקורתי של המידע. כמו כן אותרו שלושה תפקידי מרכזיים של מנחי השיח המקוון: מנהיג אינטלקטואלי, מארגן השיח ומדריך בטכנולוגיית המחשוב והתקשוב. המחברים ממליצים לראות בנוכחות החברתית ממד מרכזי בפיתוח הקהילה הלומדת, לתת לו מקום מרכזי בשיח של מנחי הדיון ולעודד את קיומו בשיח של חברי הקהילה, להשתמש במנגנון לאיתור השתתפות-צופה של הנכנסים לפורום אך אינם כותבים בו, כדי שמנחי הפורום יתוודעו לעניין שמגלים המשתתפים בדיונים, וכן לאפשר גם למשתתפים להנחות בפועל את דיוני הפורום. (מחברים: לאה קוזמינסקי, אולז'ן גולדשטיין וסימקה מרגה)