ניהול וסביבות למידה

עיקרי הרצאתו של ד"ר עפר רימון, 6 ביולי 2010 , מכון מופ"ת במסגרת יום העיון " מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים: מציאות וחזון" , יום שלישי 6 ביולי במכון מופ"ת. סדרי עדיפויות לתכנית התקשוב החינוכית: לוח תצוגה ממוחשב בכל כיתה , בכל כיתה יהיה מקרן תצוגה , לכל מורה יהיה בכיתה מחשב נייד או מחשב רגיל, תותקן בכל ביה"ס תשתית אלחוטית שתאפשר חיבור למחשבים ניידים , בכל מחוז יפעלו בתי ספר מדגימים שהם בתי ספר פורצי דרך , רק לאחר השלמת שלבים אלו יצוידו בעתיד הרחוק יותר בתי הספר במחשבים ניידים לכל כיתה. בשלב א' מוקד תכנית התקשוב יהיה בחינוך יסודי ובשלבים ב' וג ' חט"ב ובתי ספר תיכוניים. פותח מודל השתלמויות הטמעה לבתי הספר , מורי ביה"ס והמנהל צריכים להגיש הצעה להשתלמות מוסדית שנתית . זהו תנאי לתכנית ההצטיידות.

מצגת הרצאתו המאלפת של סטיפן Downes על המעבר ללמידה מתוקשבת אחרת ושונה . הרצאתו ניתנה בכנס ה-NRC השנתי בקנדה ביוני 2005 . בהרצאתו סוקר Downes את המגמות הטכנולוגיות והחברתיות הגורמות להתפתחות למידה מרחוק שונה . המעבר למידה מתוקשבת עתירת –קשרים , שאינה עוד לינארית , היא המאפיין הבולט של הדור הבא של מערכות הלמידה מרחוק . התפתחות זו היא תולדה של עליית חשיבותם של רשתות חברתיות , מערכות אינטראקטיביות מסתעפות ועוד . הדור הבא של למידה מרחוק יתאפיין יותר מכל בהיווצרותם של רשתות אינטראקציה במקום תכנים לינאריים ובלוגים המאפשרים ביטוי עצמי ללומדים .

באמצעות אתר מלווה קורס הסטודנט יכול לראות נושא של כל שיעור, לחזור לנושאים שנלמדו, לחבר בין נושאים וליישם את התכנים בהיותו מורה במסגרת ההתנסות המעשית. לאתר המוצג שותפי תפקיד רבים : המדפ"ית שמתכננת, בונה, מלמדת ומנהלת את האתר, סטודנטים מלימודים סדירים והסבות והמורים המאמנים שיכולים לעקוב אחר נושאי הלימוד של פרחי ההוראה שהם חונכים ולהשתמש בעצמם בחומרים. המצגת הוצגה בהרצאתה של סמדר בר-טל ממכללת לוינסקי בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05.

ממצאי ביניים של מחקר העוסק בהתפתחות קבוצת עמיתים של 21 מדריכים פדגוגיים ומורי מורים ממכללות שונות, שהשתתפו בקורס מקוון בשנת תשס"א במסגרת מכון מופ"ת. מטרת המחקר לזהות סימנים של נוכחות הוראה בשלבים השונים של התפתחות הקבוצה. המצגת מתוך הרצאתן של לאה קוזמינסקי ואולז'ן גולדשטיין בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05

מחקר גישוש איכותני שמטרתו השגת הבנה רחבה ומפורטת של הקשיים המייחדים את שלב הכניסה לתפקידי ניהול במכללה. הרקע התיאורטי של המחקר נשען על תיאוריות מתחום הניהול וההתפתחות המקצועית. הנתונים נאספו ע"י כתיבה נרטיבית, מסמכים כתובים וריאיון עומק עם נחקר אחד, הושם דגש מיוחד על ניתוח המטפורות. הבולטות הרבה של תחושת הבלבול והאבדון מתיישבת עם הממצאים שהצביעו על מרכזיותה של תחושת העמימות ומצביעה על צורך בליווי אישי תוך מוסדי במהלך תקופת הקליטה. (מיכל גולן)

במסגרת לימודי ה- B.Ed במכללת "אורנים" הוחלט לפני כחמש שנים לפתוח כיתת לימוד ניסיונית במסלול מורים לבית הספר היסודי, שבה יתוגבר השימוש במחשבים. כיתה זו כונתה "הכיתה המתוקשבת"/"הכיתה הדיגיטלית". נתיב הלימודים שנבחר היה הוראת המתמטיקה והמדעים. מחקר, שהוזמן ע"י הוגי הרעיון של הכיתה המתוקשבת (מר אבינועם בן זאב וד"ר שרה קלימן), מלווה את הכיתה המתוקשבת ומתבצע במסגרת היחידה למחקר והערכה באורנים. כקבוצת ביקורת במחקר נבחרו סטודנטים הלומדים בנתיב ההוראה המשלבת ולימודים הומניסטיים, שגם הם החלו את לימודיהם בשנה"ל תשס"ב, אך אינם מקבלים תגבור בלימודי המחשב. מטרת המחקר המלווה היא לבדוק את ההשפעה של ההוראה-למידה בסביבה מתוקשבת על פרחי ההוראה ועל מורי המורים במכללה (רותי רייז, ארנון מדזיני, מרים וליצקר, סוקי לכנר, שרה פאר)

זו פעם ראשונה שנערך מחקר בו-זמנית, בבתי-ספר שונים, במטרה לחשוף את ה"ידע המוקדם" של תלמידים ביחס לכמה מקצועות לימוד של בית הספר היסודי (מחשבים, אמנות, מדעים, מתמטיקה, ותורה). במושג זה, הכוונה לאמונות ולתפיסות המוקדמות שתלמידים מביאים אתם לשיעורים במקצועות הלימוד השונים. המחקר הנוכחי מנסה לברר את משמעותו של המושג "ידע קודם" של תלמידים ומרכיביו כדי להעריך את מקומו בעת רכישת ידע חדש. כמו כן מנסה המחקר הנוכחי להאיר על יתרונותיו של המחקר השיתופי המאפשר את התפתחותה של 'קהילייה לומדת' (Brown et al, 1993) וחוקרת (של סטודנטים), המתנסה במשותף בתהליכי חשיבה מורכבים ובהבניית ידע חדש (מירה פוירשטיין)

המחקר תוכנן ועוצב במטרה לבחון את השפעתה של תכנית לימוד אינטרדיסציפלינארית שיושמה בעזרת מודל הוראה/למידה פיידוצנטרי על אוכלוסיית תלמידים המוגדרים כתת-הישגיים על פי הפרמטרים של משרד החינוך. במחקר השתתפו 46 תלמידים מכיתות י'- יא' בעיירת פיתוח במדינת ישראל. מטרתו העיקרית של המחקר הייתה לבחון האם מתחוללים שינויים במוטיבציה של התלמידים ללמידה, וכיצד אלה משפיעים על הישגי התלמידים. המאמר מתאר את תהליך היישום וההתנסות של צוות המורים והתלמידים שלקחו חלק במחקר, תוך שימת דגש על היתרונות בתהליך למידה/הוראה זה. המסקנות והתובנות הנגזרות ממערך מחקר זה יכולות להוות בסיס לקידום תהליכי ההוראה והלמידה בקרב אוכלוסיות תת-הישגיות. תכנית הלימודים האינטרדיסציפלינארית שנכתבה במיוחד עבור אוכלוסיית התלמידים של בית הספר התגלתה כמעניינת ומוצלחת לאוכלוסיית תלמידים זו. שילוב תכנים ונושאים מהתרבות הכללית יחד עם נושאים מתחומי העניין של הלומדים ( ענת רביב) .

מודל ה –(Modern Red Schoolhouse" (MRSh הוא מודל נוסף השייך לקבוצת ה–New American Schools. מודל ה–MRSh פותח בשנת 1997, בהתבסס על דגם שפותח כבר בשנת 1992 על ידי מכון האדסון (Hudson Institute). כיום, המודל מיושם בלמעלה מ-100בתי ספר בכ-20 מדינות ברחבי ארה"ב. שאיפת מפתחי מודל ה–MRSh הייתה ליצור Red Schoolhouse חדש ומודרני, שייקח בחשבון את הצרכים העדכניים של החברה המורכבת והמגוונת של ימינו, אך יתבסס על כל אותם הערכים ועקרונות שהתקיימו בבית הספר הקטן, האינטימי והמסורתי מהעבר: תכנית לימודים נוקשה, חינוך ערכי (לא רק פדגוגי) וניסיון להנחיל ולקדם את עקרונות הממשל הדמוקרטי (גד יאיר) .

במאמר הנוכחי משנת 2005 מציג פרופסור אבי עשור תפיסה תיאורטית כוללת לגבי הנושא של מוטיבציה פנימית בלמידה. המאמר מציג גורמים המחזקים מוטיבציה פנימית ללמידה בבית הספר. המאמר מתייחס למאפיינים קוגניטיביים של פעילות הנובעת ממוטיבציה פנימית ולצורך בקשר שייכות וביטחון כגורם של מוטיבציה פנימית ללמידה. כמו כן , מתייחס המאמר לתפיסת המורה ובית הספר כתומכים בתחושת האוטונומיה בלמידה. מודל המוטיבציה הפנימית של פרופסור אבי עשור אינו מציע לבסס את הלמידה בעיקר על "כיף ומשחקים" (fun and games) והוא מחשיב מאד את התהליך של הבנת תרומת הלמידה לגיבוש ולמימוש זהותו של הלומד.

השתתפות ערה של סטודנטים ולומדים בפורומים ממוחשבים אין בה כדי להבטיח רמות גבוהות של חשיבה וניתוח מצד הלומדים ולכן אין היא מייצגת בהכרח את המודל הפדגוגי האופטימאלי ללמידה. לאור זאת, המאמר מנתח את האפקטיביות הפדגוגית של שיטות הוראה ולמידה בסביבות למידה טקסטואליות באינטרנט. מחקר הפעולה שנערך בקרב סטודנטים שלמדו באוניברסיטה קנדית ערך השוואה בין השיטות הפדגוגיות הבאות: עבודת צוות, סיעור מוחין סינכרוני, דיון מלווה ויכוח סביב סוגיה מסוימת, זימון מומחים אורחים לפורום או לצ'אט והפעלה בדרך של חקר רשת. עפ"י ממצאי המחקר נמצא כי שיטת חקר רשת היא היעילה ביותר מבחינה פדגוגית להבניית הלמידה וליצירת השתתפות ומעורבות מרבית של הלומדים, היא מאפשרת ביטוי ללומדים ועבודת צוות וניתן גם להעבירה בדרך של משחק תפקידים או חקר מקרים (Kanuka, Heather)

מחקרים איכותניים שונים מצביעים על כך כי למידה מתוקשבת במתמטיקה אינה מצליחה בהשוואה ללמידה מתוקשבת בתחומי דעת אחרים. המחקר הנוכחי מתבסס על שיטת מחקר כמותית על מנת להוכיח כי בלמידה מתוקשבת במקצוע המתמטיקה יש קשיים רבים יותר בהשוואה לתחומי דעת אחרים. המדד העיקרי לבדיקה היה שיעור הנשירה של הלומדים (סטודנטים במכללות באוניברסיטה בארה"ב) בקורסים מתוקשבים במתמטיקה בהשוואה לנשירה בקורסים למתמטיקה שהועברו פנים אל פנים. במחקר נמצא כי הנשירה בקורסים מתוקשבים במתמטיקה גבוהה יותר באופן מובהק בהשוואה לנשירה בקורסים פנים אל פנים ובהשוואה לתחומי דעת אחרים. המחברים מנסים להסביר את הגורמים המבניים הגורמים לחוסר ההצלחה של לומדים בקורסים מתוקשבים במתמטיקה בעיקר אי-התאמה טכנולוגית של מערכות הלמידה המתוקשבות להוראת מתמטיקה. (Glenn Gordon Smith, David Ferguson).

המחקר בוחן את ה"אני מאמין" ואת הפרופיל המקצועי של מדריכות פדגוגיות הפועלות בהכשרת המורים בישראל ומעמת אותם עם עבודתן הממשית בשדה הכשרת המורות. המחקר מתאר את המורכבות של התפקיד ואת ההקשרים האישיים, החברתיים, התרבותיים והמקצועיים המכוננים אותו. הקולות המובאים במחקר הם קולותיהן של המדריכות הפדגוגיות ובצידן קולה של החוקרת. אלה יוצרים דיאלוג הנרקם במהלך ההקשבה לסיפור חייהן והתצפית בעבודתן. (נורית דביר)

שלושת בתי-הספר הניסויים שנחקרו הם בבית-הספר היסודי "מגן", בית-הספר "בן צבי", בית-הספר "רמות חפר". כל בתי-הספר נמצאים בשלב שבו הניסוי הרשמי הסתיים, וכולם פועלים להפצת הידע שהתגבש בניסוי. הממצאים העיקריים שעלו בכל אחד מבתי-הספר מתמקדים בהיקפו ובמהותו של השינוי, באופי ובמיקוד החדשנות, בקיומו של בסיס תאורטי ובדפוס השינוי. כל שלושת בתי-הספר הניסויים נוטים להוות שינוי מסדר שני.השינוי שחוללו בתי-הספר מקיף את המכלול הבית-ספרי כולו: המבנה הארגוני של בית-הספר; צוות המורים; תוכניות הלימודים בכל הכיתות; מרחבי הלמידה. שינוי מסדר שני מחייב מאמץ אנושי וארגוני גדולים מזה הנדרש לשינוי מסדר ראשון, או במילים אחרות — שינוי מסדר שני, מעצם היותו מערכתי, מאפשר הגדרת מטרות ועדיפויות משותפות לכל הארגון, בלי הבידול הנוצר בשינוי המחייב רק חלק מן המערכת (שכבת גיל, קבוצת כיתות, מורים של מקצוע יחיד וכדומה). בתי-הספר שונים מאוד זה מזה במהותה של החדשנות העומדת במרכזו של הניסוי (דוד חן).

התכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" פועלת, כתכנית מדעים בהתאם לסטנדרטים של משרד החינוך בכיתות ג', בכל בתי הספר בפרדס חנה כרכור, הן במגזר החילוני והן במגזר הדתי. במסגרת הלמידה בתכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" ישנו דגש רב על למידה חוץ כיתתית. לעיתים קרובות הכיתה יוצאת לסיורים קצרים בחצר בית הספר או בשכונה הקרובה במהלך השיעורים, ומדי פעם ישנם סיורים ארוכים יותר בסביבת אזור המגורים של התלמידים. המטרה המיידית של התכנית היא ליצור אפשרות ללמידה טבעית, כלומר להמחיש את החומר הנלמד בכיתה במקום הטבעי שלו; בסביבה החוץ-כיתתית. בדרך זו ניתן ליצור תהליכי למידה משמעותיים, לגרות את התלמיד ללמידה אקטיבית ולגרום לחיבור ההיבט הרגשי של התלמיד – באמצעים אלה לתת מענה לעניין, לסקרנות וליצירתיות של התלמיד (דיין-מאירסון אורנה, עודד אורנה, רפפורט סוניה )

בהרצאה זו , שהוצגה בכנס מו"ח 2005 ,מתואר מחקר שבדק כיצד תלמידים במכללה להכשרת מורים מעריכים למידה מקוונת במוסד אקדמי. המחקר נערך בקרב סטודנטים הלומדים בקורס של שנה ד', לאחר למידה של נושאים דידקטיים ורובם מורים בפועל. הקורס עוסק במודלים שונים של למידה מרחוק, ואיפשר ללומדים להכיר שילוב מערכות למידה מרחוק בהוראה ובלמידה. הקורס הועבר בלמידה מרחוק (פרט לשלושה מפגשי פנים אל פנים). הלומדים התבקשו (בתחילת הקורס) להעריך קורס מתוקשב על פי קריטריונים המופיעים בעבודתו של זילר (2003), והתבקשו שוב להעריך קורס מתוקשב על פי אותם קריטריונים כאחת ממטלות הסיום של הקורס (קליין רונית, תירוש חיים )

מחקר זה בא לענות על הצורך ביצירת טיפולוגיה של משובים ויישומם של קריטריונים להערכת המשוב בפורום לימודי מתוקשב. המחקר מציג סוגים של תמיכות מורה – "פיגומים" (scaffolding) אותם ניתן לזהות בסביבות למידה מתוקשבות. מטרת המחקר לבדוק דפוסי משוב הקיימים באתר של קורס מתוקשב באוניברסיטה, ולהציע רשימת סוגי משוב רצויים, שעל פיה אפשר יהיה לבחון את קיומם של סוגי משוב שונים באתרים אחרים. הממצאים מדגישים את חשיבות המשוב שנותן מרצה במהלך הוראה בסביבה מקוונת, כמו גם את חשיבותה של ההערכה המלווה את ההוראה בסביבה זו. המחקר הוצג בכנס מו"ח תשס"ה (ריקי רימור, טלי נחמה, ענת קלעי)

המחקר בדק עמדות של מורים וסטודנטים לחנוך גופני בנושאי הלימוד על פי מטרות החנ"ג המופיעות באופן מסורתי במערכת החינוך. מדובר במקצועות המעשיים ובהם: אתלטיקה קלה, כדורעף, כדורסל, כדוריד, שחייה, תנועה יסודית, התעמלות ספורטיבית, משחקי נופש ריקודי-עם ומחול. אוכלוסיית המחקר כללה 243 סטודנטים מהמכללות הבאות, גבעת וושינגטון, מכללת סמינר הקיבוצים, המכללה לחנ"ג ע"ש זינמן בוינגייט והמכללה האקדמית אוהלו.הנתונים נאספו באמצעות שאלון שנבנה במיוחד למחקר זה. (אהרון דיין)

המאמר מציג סביבת למידה מתוקשבת, המשולבת בקורס פנים אל פנים, ורותמת את טכנולוגיית ההיפר-מדיה לשירות הלמידה בהתאם לעקרונות הגישה הקונסטרוקטיביסטית-חברתית. המאמר מציג את השיקולים ואת העקרונות שהנחו בבחירה המדיום, בבחירה בעיר כיסוד המארגן ובעיצוב הסביבה על כל מרכיביה. המאמר מוצג באתר "קיוונים" ומאפשר התנסות אינטראקטיבית במפה הדינמית של "העיר" (מנוחה בירנבוים, אלחנן גזית)

מטלה לימודית מקוונת היא סוגה [=ז'אנר] של חומרי למידה והוראה, שיש להקפיד על הרכבה, כמו בכל סוגה אחרת. "מטלה לימודית מקוונת" עוסקת בנושא צר וממוקד, ומשך הפעילות בה מתוכננת למספר שעורים לכל היותר. הדגש הוא על "מטלה" ולאו דווקא על "פעילות", מתוך הבנה שזו מטלה שעל התלמידים לעשות ולהגיש תוצר כלשהו. המאמר מציג את העקרונות להבניית המטלה הלימודית המקוונת (רותם אברום).