ניהול וסביבות למידה

הרצאה זו , שהוצגה בכנס מיטל ה-4 באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע , סוקרת מספר מחקרים שבחנו את סוגי הדיאלוג שערכו סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (לימוד מרחוק), באוניברסיטת תל-אביב (לימוד בהרצאות רבות משתתפים) ובמכללת אורנים (לימוד בקבוצות קטנות) ואת המשאבים אותם ניצלו לצורך קיום דיאלוגים אלו. הלומדים מרחוק והן סטודנטים הלומדים בהרצאות רבות . ממצאים : משתתפים בקורס מתוקשבים מעדיפים בראש ובראשונה דיאלוג תוך-אישי. ממצא זה מדגיש את הדמיון בין ההוראה מרחוק וההוראה המסורתית בקמפוס (פול גורסקי, אבנר כספי, ענבל טובי-ערד , ריקרדו טרומפר).

לאור ההתרחבות המהירה של קורסים מתוקשבים בארה"ב הביקוש שילך ויגדל יהיה צורך במורים בעלי יכולת ללמד מרחוק בצורה יעילה ומשכנעת . כדי לענות על צורך זה ולהיערך היטב לעתיד , הוקם בארה"ב פרוייקט משותף לכמה אוניברסיטאות שמטרתו לפתח מודל להכשרת מורים מתוקשבים להוראה וירטואלית והכשרת וסגל סיוע המסוגלים ללמד בבתי ספר וירטואליים. אוניברסיטת איווה מרכזת את הפרוייקט ואמורה לבצע גם את ההערכה המעצבת לגבי האפקטיביות של הכשרת המורים המתוקשבים . בפרויקט הפיתוח של ערוצי הכשרת מורים להוראה בלמידה מרחוק נוטלות חלק גם אוניברסיטת פלורידה ואוניברסיטת וירג'יניה . הפרויקט נתמך וממומן ע"י משרד החינוך האמריקאי , אשר השתכנע לאחרונה כי הצורך במורים מיומנים להוראה מרחוק ילך ויגדל בשנים הקרובות . הדרישה של משרד החינוך האמריקאי היא כי בשלב הראשון יוכשרו לפחות 1000 מורים מיומנים ללמידה מרחוק במכללות ברחבי ארה"ב ( Roblyer, M.D. Niki Davis ).

מטלות איסוף המידע וההערכה הניתנות כיום לתלמידים הן כלליות מדי והן עדיין מושפעות מראייה מסורתית של הרגלי עבודה נושנים של המורים. מדובר על הרגלי עבודה המעודדים תלמידים למציאת התשובה לשאלה ללא כל ניסיון להשפיע על כיוונים שונים או להבנות בדרך משמעותית את הידע שנאסף. לתלמידים בימינו אין קושי כמו בעבר להשגת המידע ממקורות שונים ולכן הדגש במטלות מקוונות צריך להיות יותר לכיוון הבניית הידע שנאסף ועיצובו בדרך תכליתית המזכירה יותר למידה מבוססת פרויקט. בניגוד לתלמידי העבר לתלמידים כיום יש כלים יעילים להבניית המידע כגון מעבדי תמלילים, גיליונות חישוב אלקטרוניים ומסדי נתונים היכולים לסייע להם להבנות בצורה מושכלת יותר את המידע שנאסף. כאשר תלמידים מחפשים מידע באינטרנט עליהם להיות הרבה יותר ממוקדים מבחינת ההערכה של מקורות המידע. אין צורך להעריך באופן כללי את מהימנות האתר אלא לנסות לזהות את מהימנות אותם קטעים ספציפיים הנדרשים כדי לענות על שאלות המחקר בפרויקט הנכתב והמעובד על התלמידים. לצורך כך פותח על ידי מחבר המאמר, מורה להיסטוריה לשעבר וממובילי ההוראה המקוונת בארה"ב ובקנדה, טופס מובנה ושיטתי לאיסוף והערכת המידע. להלן הטופס המובנה לאיסוף ולהערכת המידע (David F. Warlick)

מטרת המאמר היא להציג את הפגמים והחולשות של תנועת האפקטיביות בחינוך ולהציג תפיסה חינוכית חלופית של ארגונים לומדים שיש בה, לדעת המחבר, כדי להצמיח שינויים ושיפורים יותר מבורכים מבחינת בתי הספר. הגישה הדטרמניסיטית והביורוקרטית של תנועת האפקטיביות בחינוך שוב אינה מתאימה לחולל שינוי מדרגה שנייה בבתי הספר . אין זה ריאליסטי להתבונן על ביה"ס כארגון יציב בו מתחוללים שינויים באופן ליניארי .צריך להסתכל על ביה"ס כארגון דינאמי הפועל על יסוד התבחינים של מערכת ארגונית מורכבת על פי תורת המורכבות הארגונית . ארגונים מורכבים משתנים כל הזמן ונעים ממצב יציב למצב כאוטי ולהפך . בחיי ביה"ס יש גורמים וכוחות בהם לא ניתן לשלוט ואותם לא ניתן לחזות מראש . הפיכת ביה"ס לארגון לומד הוא תהליך מתמשך ולא ניתן לצמצמו או לתחום אותו באופן פשטני על ידי פעולות ארגוניות ועל ידי התאמות פדגוגיות מבודדות (Coppieters, Piet).

הרציונאל החינוכי של מרכז "מיתרים" הפועל במכללה האקדמית לחינוך אורנים. הנחת המוצא היא שחינוך והוראה של ילדים בסיכון ובהדרה הוא מקצוע במובנו השלם של מונח זה . הקמת מרכז "מיתרים" נועדה לפתח מקצוע זה על כל רבדיו . במרכז "מיתרים" נעשה ניסיון להרחיב את מודל ההתערבות המקורי של "סביבה חינוכית חדשה" ל"מודל משולב" . המודל החדש משלב בין התערבות בית ספרית ובין הכשרה רוחבית של קבוצות עניין , מורים , מנהלים, יועצות, מדריכים וכו' (ראזר מיכל)

במסגרת מחקר בלמידה מבוזרת הוצע מודל לאבטחת בחינה מבוזרת, הקרוי DODA-Distributed Observerable Dependable Audition – מבחן מבוזר מושגח ומהימן, הנותן מענה מספק לכלל הסיכונים בבחינה מבוזרת. המטרה ביישום מודל זה, היא קיום בחינה מבוזרת, על ידי שימוש בהיצע רב-ממדי מספק של אמצעים טכנולוגיים הנותנים מענה לסיכונים החזויים. ניסויים באב-טיפוס שמומש עפ"י המודל והארכיטקטורה המוצעות, מראים כי ניתן להגיע לרמת מהימנות ואבטחה הקרובה לזו הקיימת בבחינה מסורתית בכיתה. לפיכך, בהערכות מתאימה, תוך שימוש באמצעים נתונים, ניתן לקיים בהצלחה בחינה מבוזרת ובכך להביא ליישום מלא יותר של חזון הלמידה המבוזרת.

מחקרים שבחנו את השפעת השימוש במחשבים ניידים על תהליכי הלמידה מצאו שיפור אצל הסטודנטים ביכולת פתרון תרגילים, במוטיבציה ללמידה ובשיתוף הפעולה ביניהם לעומת זאת, מחקרים אחרים הראו כי השימוש במחשבים ניידים אלחוטיים יכול להגביל ואף להקטין הישגים לימודיים. המחקר הנוכחי נערך ב – MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ומטרתו הייתה לבחון גישת הוראה חדשה: 'הוראה מבוססת-סטודיו' (Studio-based Instruction), המשלבת הרצאות, תרגולים ומעבדות באולם הרצאות גדול, תוך שימוש במחשבים הניידים. המחקר בחן את מאפייני השימוש במחשבים ניידים אלחוטיים והשפעתם על הישגי הסטודנטים ועמדותיהם כלפי למידה פעילה. (ברק, מירי)

(Expeditionary Learning Outward Bound (ELOB הנו מודל נוסף של ה – "New American Schools". המודל פותח בשנת 1992 על ידי Outward Bound USA , תכנית חינוכית הפועלת ללמידה "אקטיבית" והתמודדות עם אתגרים פיזיים. תכנית זו פותחה לראשונה על ידי Kurt Hahn, שביסס את התכנית על השקפותיו הפילוסופיות בנושא החינוך. המודל הנוכחי של ELOB מתבטא במרכיב עיקרי במודל המכונה "מסעות למידה", במהלכם הלומדים יוצאים אל השטח כדי להטמיע את שיעורי הכיתה הפרונטליים באופן מעשי (גד יאיר)

עיקרי הרצאתו של ד"ר עפר רימון, 6 ביולי 2010 , מכון מופ"ת במסגרת יום העיון " מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים: מציאות וחזון" , יום שלישי 6 ביולי במכון מופ"ת. סדרי עדיפויות לתכנית התקשוב החינוכית: לוח תצוגה ממוחשב בכל כיתה , בכל כיתה יהיה מקרן תצוגה , לכל מורה יהיה בכיתה מחשב נייד או מחשב רגיל, תותקן בכל ביה"ס תשתית אלחוטית שתאפשר חיבור למחשבים ניידים , בכל מחוז יפעלו בתי ספר מדגימים שהם בתי ספר פורצי דרך , רק לאחר השלמת שלבים אלו יצוידו בעתיד הרחוק יותר בתי הספר במחשבים ניידים לכל כיתה. בשלב א' מוקד תכנית התקשוב יהיה בחינוך יסודי ובשלבים ב' וג ' חט"ב ובתי ספר תיכוניים. פותח מודל השתלמויות הטמעה לבתי הספר , מורי ביה"ס והמנהל צריכים להגיש הצעה להשתלמות מוסדית שנתית . זהו תנאי לתכנית ההצטיידות.

מצגת הרצאתו המאלפת של סטיפן Downes על המעבר ללמידה מתוקשבת אחרת ושונה . הרצאתו ניתנה בכנס ה-NRC השנתי בקנדה ביוני 2005 . בהרצאתו סוקר Downes את המגמות הטכנולוגיות והחברתיות הגורמות להתפתחות למידה מרחוק שונה . המעבר למידה מתוקשבת עתירת –קשרים , שאינה עוד לינארית , היא המאפיין הבולט של הדור הבא של מערכות הלמידה מרחוק . התפתחות זו היא תולדה של עליית חשיבותם של רשתות חברתיות , מערכות אינטראקטיביות מסתעפות ועוד . הדור הבא של למידה מרחוק יתאפיין יותר מכל בהיווצרותם של רשתות אינטראקציה במקום תכנים לינאריים ובלוגים המאפשרים ביטוי עצמי ללומדים .

באמצעות אתר מלווה קורס הסטודנט יכול לראות נושא של כל שיעור, לחזור לנושאים שנלמדו, לחבר בין נושאים וליישם את התכנים בהיותו מורה במסגרת ההתנסות המעשית. לאתר המוצג שותפי תפקיד רבים : המדפ"ית שמתכננת, בונה, מלמדת ומנהלת את האתר, סטודנטים מלימודים סדירים והסבות והמורים המאמנים שיכולים לעקוב אחר נושאי הלימוד של פרחי ההוראה שהם חונכים ולהשתמש בעצמם בחומרים. המצגת הוצגה בהרצאתה של סמדר בר-טל ממכללת לוינסקי בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05.

ממצאי ביניים של מחקר העוסק בהתפתחות קבוצת עמיתים של 21 מדריכים פדגוגיים ומורי מורים ממכללות שונות, שהשתתפו בקורס מקוון בשנת תשס"א במסגרת מכון מופ"ת. מטרת המחקר לזהות סימנים של נוכחות הוראה בשלבים השונים של התפתחות הקבוצה. המצגת מתוך הרצאתן של לאה קוזמינסקי ואולז'ן גולדשטיין בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05

מחקר גישוש איכותני שמטרתו השגת הבנה רחבה ומפורטת של הקשיים המייחדים את שלב הכניסה לתפקידי ניהול במכללה. הרקע התיאורטי של המחקר נשען על תיאוריות מתחום הניהול וההתפתחות המקצועית. הנתונים נאספו ע"י כתיבה נרטיבית, מסמכים כתובים וריאיון עומק עם נחקר אחד, הושם דגש מיוחד על ניתוח המטפורות. הבולטות הרבה של תחושת הבלבול והאבדון מתיישבת עם הממצאים שהצביעו על מרכזיותה של תחושת העמימות ומצביעה על צורך בליווי אישי תוך מוסדי במהלך תקופת הקליטה. (מיכל גולן)

במסגרת לימודי ה- B.Ed במכללת "אורנים" הוחלט לפני כחמש שנים לפתוח כיתת לימוד ניסיונית במסלול מורים לבית הספר היסודי, שבה יתוגבר השימוש במחשבים. כיתה זו כונתה "הכיתה המתוקשבת"/"הכיתה הדיגיטלית". נתיב הלימודים שנבחר היה הוראת המתמטיקה והמדעים. מחקר, שהוזמן ע"י הוגי הרעיון של הכיתה המתוקשבת (מר אבינועם בן זאב וד"ר שרה קלימן), מלווה את הכיתה המתוקשבת ומתבצע במסגרת היחידה למחקר והערכה באורנים. כקבוצת ביקורת במחקר נבחרו סטודנטים הלומדים בנתיב ההוראה המשלבת ולימודים הומניסטיים, שגם הם החלו את לימודיהם בשנה"ל תשס"ב, אך אינם מקבלים תגבור בלימודי המחשב. מטרת המחקר המלווה היא לבדוק את ההשפעה של ההוראה-למידה בסביבה מתוקשבת על פרחי ההוראה ועל מורי המורים במכללה (רותי רייז, ארנון מדזיני, מרים וליצקר, סוקי לכנר, שרה פאר)

זו פעם ראשונה שנערך מחקר בו-זמנית, בבתי-ספר שונים, במטרה לחשוף את ה"ידע המוקדם" של תלמידים ביחס לכמה מקצועות לימוד של בית הספר היסודי (מחשבים, אמנות, מדעים, מתמטיקה, ותורה). במושג זה, הכוונה לאמונות ולתפיסות המוקדמות שתלמידים מביאים אתם לשיעורים במקצועות הלימוד השונים. המחקר הנוכחי מנסה לברר את משמעותו של המושג "ידע קודם" של תלמידים ומרכיביו כדי להעריך את מקומו בעת רכישת ידע חדש. כמו כן מנסה המחקר הנוכחי להאיר על יתרונותיו של המחקר השיתופי המאפשר את התפתחותה של 'קהילייה לומדת' (Brown et al, 1993) וחוקרת (של סטודנטים), המתנסה במשותף בתהליכי חשיבה מורכבים ובהבניית ידע חדש (מירה פוירשטיין)

המחקר תוכנן ועוצב במטרה לבחון את השפעתה של תכנית לימוד אינטרדיסציפלינארית שיושמה בעזרת מודל הוראה/למידה פיידוצנטרי על אוכלוסיית תלמידים המוגדרים כתת-הישגיים על פי הפרמטרים של משרד החינוך. במחקר השתתפו 46 תלמידים מכיתות י'- יא' בעיירת פיתוח במדינת ישראל. מטרתו העיקרית של המחקר הייתה לבחון האם מתחוללים שינויים במוטיבציה של התלמידים ללמידה, וכיצד אלה משפיעים על הישגי התלמידים. המאמר מתאר את תהליך היישום וההתנסות של צוות המורים והתלמידים שלקחו חלק במחקר, תוך שימת דגש על היתרונות בתהליך למידה/הוראה זה. המסקנות והתובנות הנגזרות ממערך מחקר זה יכולות להוות בסיס לקידום תהליכי ההוראה והלמידה בקרב אוכלוסיות תת-הישגיות. תכנית הלימודים האינטרדיסציפלינארית שנכתבה במיוחד עבור אוכלוסיית התלמידים של בית הספר התגלתה כמעניינת ומוצלחת לאוכלוסיית תלמידים זו. שילוב תכנים ונושאים מהתרבות הכללית יחד עם נושאים מתחומי העניין של הלומדים ( ענת רביב) .

מודל ה –(Modern Red Schoolhouse" (MRSh הוא מודל נוסף השייך לקבוצת ה–New American Schools. מודל ה–MRSh פותח בשנת 1997, בהתבסס על דגם שפותח כבר בשנת 1992 על ידי מכון האדסון (Hudson Institute). כיום, המודל מיושם בלמעלה מ-100בתי ספר בכ-20 מדינות ברחבי ארה"ב. שאיפת מפתחי מודל ה–MRSh הייתה ליצור Red Schoolhouse חדש ומודרני, שייקח בחשבון את הצרכים העדכניים של החברה המורכבת והמגוונת של ימינו, אך יתבסס על כל אותם הערכים ועקרונות שהתקיימו בבית הספר הקטן, האינטימי והמסורתי מהעבר: תכנית לימודים נוקשה, חינוך ערכי (לא רק פדגוגי) וניסיון להנחיל ולקדם את עקרונות הממשל הדמוקרטי (גד יאיר) .

במאמר הנוכחי משנת 2005 מציג פרופסור אבי עשור תפיסה תיאורטית כוללת לגבי הנושא של מוטיבציה פנימית בלמידה. המאמר מציג גורמים המחזקים מוטיבציה פנימית ללמידה בבית הספר. המאמר מתייחס למאפיינים קוגניטיביים של פעילות הנובעת ממוטיבציה פנימית ולצורך בקשר שייכות וביטחון כגורם של מוטיבציה פנימית ללמידה. כמו כן , מתייחס המאמר לתפיסת המורה ובית הספר כתומכים בתחושת האוטונומיה בלמידה. מודל המוטיבציה הפנימית של פרופסור אבי עשור אינו מציע לבסס את הלמידה בעיקר על "כיף ומשחקים" (fun and games) והוא מחשיב מאד את התהליך של הבנת תרומת הלמידה לגיבוש ולמימוש זהותו של הלומד.

השתתפות ערה של סטודנטים ולומדים בפורומים ממוחשבים אין בה כדי להבטיח רמות גבוהות של חשיבה וניתוח מצד הלומדים ולכן אין היא מייצגת בהכרח את המודל הפדגוגי האופטימאלי ללמידה. לאור זאת, המאמר מנתח את האפקטיביות הפדגוגית של שיטות הוראה ולמידה בסביבות למידה טקסטואליות באינטרנט. מחקר הפעולה שנערך בקרב סטודנטים שלמדו באוניברסיטה קנדית ערך השוואה בין השיטות הפדגוגיות הבאות: עבודת צוות, סיעור מוחין סינכרוני, דיון מלווה ויכוח סביב סוגיה מסוימת, זימון מומחים אורחים לפורום או לצ'אט והפעלה בדרך של חקר רשת. עפ"י ממצאי המחקר נמצא כי שיטת חקר רשת היא היעילה ביותר מבחינה פדגוגית להבניית הלמידה וליצירת השתתפות ומעורבות מרבית של הלומדים, היא מאפשרת ביטוי ללומדים ועבודת צוות וניתן גם להעבירה בדרך של משחק תפקידים או חקר מקרים (Kanuka, Heather)

מחקרים איכותניים שונים מצביעים על כך כי למידה מתוקשבת במתמטיקה אינה מצליחה בהשוואה ללמידה מתוקשבת בתחומי דעת אחרים. המחקר הנוכחי מתבסס על שיטת מחקר כמותית על מנת להוכיח כי בלמידה מתוקשבת במקצוע המתמטיקה יש קשיים רבים יותר בהשוואה לתחומי דעת אחרים. המדד העיקרי לבדיקה היה שיעור הנשירה של הלומדים (סטודנטים במכללות באוניברסיטה בארה"ב) בקורסים מתוקשבים במתמטיקה בהשוואה לנשירה בקורסים למתמטיקה שהועברו פנים אל פנים. במחקר נמצא כי הנשירה בקורסים מתוקשבים במתמטיקה גבוהה יותר באופן מובהק בהשוואה לנשירה בקורסים פנים אל פנים ובהשוואה לתחומי דעת אחרים. המחברים מנסים להסביר את הגורמים המבניים הגורמים לחוסר ההצלחה של לומדים בקורסים מתוקשבים במתמטיקה בעיקר אי-התאמה טכנולוגית של מערכות הלמידה המתוקשבות להוראת מתמטיקה. (Glenn Gordon Smith, David Ferguson).