ניהול וסביבות למידה

מיון:
נמצאו 3052 פריטים
פריטים מ- 3001 ל-3020
  • סיכום

    המחקר הנוכחי נועד לבדוק האם פוטנציאל זה אכן ממומש, וזאת באמצעות בחינת דפוסי ההשתתפות של הסטודנטים בפורומים בקורסים אקדמיים מקוונים המהווים חלק מפרויקט רחב היקף של שילוב האינטרנט בהוראה. ניתן לזהות סימנים ראשונים ברורים, אם כי מעטים, של קורסים המממשים את הפוטנציאל הגלום בכלי רב עוצמה זה. מימוש הפוטנציאל המתבטא בעצם השימוש בפורום כחלק אינטגראלי של הקורס, אינו מובן מאליו, לא עבור המרצים ולא עבור הסטודנטים: רק מרצים מעטים יחסית בחרו להשתמש בהוראה באמצעות הפורומים כחלק מאתר הקורס הוירטואלי, ורק כמחצית הסטודנטים השתתפו בפורום באופן פעיל (מיכל טיקוצ'ינסקי)

  • סיכום

    דפי עבודה והנחיה מתוקשבים מיועדים בד"כ לעורר ולהניע פעילות למידה יחידנית מחוץ למסגרות הזמן והמקום של ביה"ס. ככאלה על דפי עבודה אלו לכלול מספר מאפיינים ומרכיבים חיוניים: • על דף העבודה להיות גורם גירוי, שיניע את הלומד לבצע את המשימה מרצון ובמידה רבה של היענות • בראש וראשונה על משימה להיות מעניינת, מאתגרת, רלוונטית וכתובה בצורה נעימה ומגרה (אם אפשר גם חביבה ומשעשעת) • רצוי שלדף העבודה יהיה עיצוב מעניין, אך לא על חשבון בהירות והבנה • במשימה "תהליכית" (עם מספר שלבים עוקבים), רצוי כי ישולבו לאורך הדרך (תהליך הביצוע) מפגשים מעניינים / גירויים / הפתעות (ושיהיה ברור מתוך דף העבודה שאלה יבואו). • חשוב לשלב בדף העבודה הבטחה לסיוע במקרה של "תקלה"/"מעצור" ושאכן סיוע כזה יהיה זמין, באמצעות דואר אלקטרוני, פורום מתוקשב, טלפון וכו'… • כדאי להוסיף למשימה העיקרית של דף העבודה גם משימת רשות (שתזכה את מבצעיה בבונוס, מעל ומעבר למלוא ההערכה, לה יזכו עם ביצוע משימת החובה). (אלישע בביוף)

  • לינק

    חלקם הגדול של בתי הספר בעולם המערבי פועלים עפ"י: המודל המסורתי – מודל ההעברה. מודל זה הוא היררכי. הידע עובר ממוקדי יצירה מחוץ למערכת החינוך אל המורים והתלמידים בבתי הספר. בעלי האמצעים על העברת הידע הם בעלי השליטה וקובעים את החוקים להפצת הידע.היום בעידן הידע, המשאב המרכזי של כל חברה הוא הידע שלה. בית הספר הוא ארגון לומד הפועל בחברת ידע. נשאלת השאלה כיצד בית הספר ישמר את הידע הקיים, ישתף בידע, ירכוש מיומנויות ליצירת ידע חדש? בשבע שנים האחרונות אנו עדים ליוזמות מלמטה למעלה בתהליכי ניהול ידע בשל צורך שעולה בקרב מורים, מפקחים, במחוזות ובאגף טכנולוגיה ומידע. מאמר זה סוקר יוזמות אלה ומנסה לענות על השאלה זו. (חגית עזר)

  • לינק

    כיצד מתמודד הסטודנט בקורס למידה מרחוק עם סגנון למידה הדורש ממנו לרכוש כישורים ומיומנויות חדשות? האם למידה בסביבה מתוקשבת מבוססת טקסטים לא – לינאריים דורשת מיומנויות חדשות מצד הלומד? במקביל לקשיי הלומד בכיתה הוירטואלית, נתקל מנחה הקורס באתגרים חדשים הן בתהליך פיתוח הקורס והן לאורך תקופת הוראתו. מנחה זה נדרש לפתח מיומנויות ודרכי חשיבה שונות כדי שיוכל להתמודד בהצלחה עם הוראה ולמידה מרחוק. מאמר זה עוסק בשתי סוגיות אלו. בחלקו הראשון של המאמר מושם דגש על האתגרים והקשיים הניצבים בלמידת היפרטקסטים מרובי קישורים, ואילו חלקו השני של המאמר מתאר את האתגרים, הקשיים והתובנות של מרצה/מנחה חדש בקורס וירטואלי המבוסס על סביבה עתירת טכנולוגיה זו. (רפי גלברט, פנינה אלבין-איגנפלד)

  • לינק

    מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבדוק כיצד תופסים המורים לגיל הרך את תפקידם בהוראה-למידה ממוחשבת לגיל הרך. מניתוח כמותי של השאלונים, בהקשר לתפיסת התפקיד של המורים בסביבה הלימודית הממוחשבת, נראה שהמורים מצהירים על עיקר תפקידם כמנחים ומתווכים לחשיבה בסביבה הלימודית הממוחשבת לגיל הרך. מאידך, מניתוח הממצאים האיכותיים, נראה שבפועל רוב המורים ממשיכים בשגרת ההוראה, המכוונת בעיקר למתן ידע והדרכה הקשורים לתפעול הטכני של המחשב והתוכנה בה משתמש הילד ולא להנחיה בתחום הקוגניטיבי. לגבי מכלול הנתונים הללו לא נמצאו הבדלים מובהקים בין אוכלוסיות המחקר (מורים, גננות וסטודנטים לגיל הרך). נתונים אלה תומכים בהשערת המחקר הראשונה, לפיה מורי הגיל הרך תופסים את עיקר תפקידם בסביבה הממוחשבת בהנחיה טכנית-תפעולית של טכנולוגית המחשב. (עפרה ניר גל עפרה, רינת אורן).

  • לינק

    המחקר מנסה לבדוק משתנים שונים שקיימים במערכת בתי הספר התיכוניים בישראל, ואת השפעתם על תחושות הניכור של תלמידיו. במסגרת המחקר נבדקו שלושה משתנים מסביבתו של התלמיד הקשורים להיותו חלק משכבת התלמידים בני גילו: גודל בית הספר, עיצוב תפקיד מרכז השכבה וגיל התלמידים (שפר מלאכי).

  • לינק

    למידה מותאמת אישית החלה להתפתח בתור מודל הוראה באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת. התאמה אישית היא המאמץ מצדו של בית הספר להביא בחשבון את מאפייניהם וצורכיהם האינדיבידואליים של תלמידים ולהסתמך על פרקטיקות הוראה גמישות בארגון סביבת הלמידה. שני בית הספר העל-יסודיים המתוארים כאן הם בתי ספר דינמיים, בתי ספר בתנועה. אין ספק כי יוסיף להתחולל בהם שינוי: גילויים חדשים על למידה, אסטרטגיית הוראה וארגון. בתי הספר , המתוארים במאמר, נבדלים במידת מה זה מזה בפילוסופיה ובמבנה שלהם, אך יש כמה מאפיינים משותפים לשניהם ( Jenkins, J. M. , Keefe, J. W ) .

  • מאמר מלא

    המאמר משרטט באופן ראשוני את הרקע לקיומה וצמיחתה של קהילת מעשה וירטואלית, תוך יחוסו לידע המצטבר בתחום קהילת המעשה מזה ולתנאים המבדילים והמייחדים את פעילותה במדיום הוירטואלי מזה. המאמר מציג את המתח הקיים ביחס לקהילת המעשה הוירטואלית בין אפשרות לממשות, את ההכרעה הראשונית והיום-יומית הנדרשת עקב כך, את תנאי חייה השונים והתמודדותה הייחודית עקב חשיפתה לספירה הציבורית ואת השוני הקיים בה בייצוגי הזמן והמרחב. במסגרת ההרצאה ננסה להמשיך הלאה ולטפל בסוגיות של זהות ותהליכי ייצוג אישיים וקבוצתיים בקהילת מעשה וירטואלית ובתפקידי המנהיגות והמודרטור בקהילות אלה, זאת לצד הצגת סיפורי מקרה, ו- Best Practices הנחוצים להתנעה והפעלה אפקטיבית שלהן. (אריאל מוסק)

  • לינק

    מטרתו של מאמר זה היא להציג שני יסודות של השאיפה למעורבות של ההורים, או ההימנעות ממנה, שבחרנו להגדירם כהזדהות ההורים עם בית הספר, מטרותיו ותכניו וכערות של ההורים למתרחש בבית הספר. הזדהות גבוהה של הורים עם בית הספר פירושה שההורים מקבלים בחיוב את הערכים שבית הספר עשוי להקנות לילדיהם, ושהם תומכים בנורמות שבהם דוגל בית הספר. ההזדהות תלויה במידת הידע שיש להורים על מערכת החינוך בכלל ועל בית הספר שבו לומד ילדם בפרט. ערות של הורים פירושה שההורים רגישים במידה זו או אחרת למתרחש בבית הספר ולתרומתו לחינוך ילדיהם, והם מעניקים לבית הספר תשומת לב רבה, ובמיוחד הם רוצים שתהיה להם ידיעה והכרות קרובה עם המתרחש בו (יצחק פרידמן, יעל פישר) .

  • לינק

    גישה אחרת לניהול הידע בארגון כפי שהיא באה לידי ביטוי אצל כותבים המתבססים על מדע המורכבות, או חקר מערכות מורכבות סתגלניות כפי שהוא נקרא בשמו המלא ביטוי מובהק לגישה השונה הזאת אפשר למצוא אצל ראלף סטייסי, מהכותבים המובילים בתחום, במאמרו על ההתהוות של הידע בארגון (2000). (אבי אלטמן)

  • לינק

    בעבודת המחקר של ד"ר איילין חוטר מוצעת ונבחנת גישה דו מימדית המבוססת על תחום הדעת, שנועדה לאפשר לסטודנטים להוראה להתנסות ולהורות באמצעות האינטרנט. מסגרת העבודה המוצעת (הגישה המוצעת), מבוססת על משימות, תכנים, והיא עושה שימוש בגישת המנחה – העמית. כל סטודנט להוראה יוצר קשר עם תלמיד הלומד אנגלית כשפה זרה. הזוג (סטודנט-תלמיד), עושים שימוש אסינכרוני באינטרנט כדי להשלים יחד משימות. במקביל הסטודנט עושה שימוש בכלי אינטרנט כדי ליצור משימות למידה אישיות נוספות לתלמיד. מסגרת העבודה המוצעת היא מסגרת מבוזרת (distributed learning) אשר בה הסטודנטים להוראה נפגשים עם המנחה שלהם מפגשים שבועיים.

  • לינק

    ד"ר רפי דודזון. "אסטרטגיות ליצירת סביבה מעודדת למידה שיתופית מקוונת", הרצאה מלווה מצגת בכנס השנתי הראשון של מיט"ל: תקשוב בהוראה אקדמית 12.2.2002, הטכניון, חיפה. אסטרטגיות ללמידה שיתופית באינטרנט באמצעות פורומים, יצירת מצבורי ידע שיתופיים, סביבות למידה אינטראקטיביות תומכות שיתופיות.

  • סיכום

    ניהול ידע מבוסס על שני אבני יסוד עיקריים: ניצול ושימוש אפקטיבי במקורות המידע של הארגון ( שאותם צריך לנהל ) יעול הכישורים והמיומנויות של עובדי הארגון באופן שיתרמו לבסיס הידע הארגוני אן האתגר הוא כיצד להפוך את הידע האישי שצובר העובד לבסיס ידע ארגוני המשותף לארגון עצמו. (עמי סלנט)

  • סיכום

    השלבים בבניית הפורטל הארגוני: 1. בניית רשת אתרים פנים ארגונית 2. מתן הכלים ה"אינטרנטים" למשתמשים הפנימיים 3. בניית שער הכניסה לכל עובד לרשת (= הפורטל הארגוני)

  • תקציר

    המחקר בדק את הקשר בין דרכי הערכה ודרכי הוראה. החוקרת ביקשה לבדוק אם שימוש במשימות חקר במתמטיקה ככלי להערכת הישגי תלמידים בבית הספר היסודי ישפיע באופן חיובי על איכות ההוראה של המורים. שאלות המחקר היו: האם השימוש של מורים במשימות חקר במתמטיקה ככלי להערכה – 1. ישפיע על דרך ההסתכלות שלהם על מתמטיקה? 2. ישפיע על דרך ההוראה שלהם, ואם כן, באיזה אופן? 3. ישפיע על דרך ההערכה שלהם, ואם כן באיזה אופן? (ג'ין אלברט)

  • לינק

    האתר, שפותח באוניברסיטת חיפה, מיועד למורים וליועצים אשר מעוניינים במידע על אקלים כיתה וברעיונות לפעילויות בנושא זה. (אבקסיס משה, עדי חביבי, קרן בביקר-שלום)

  • תקציר

    המחקר עוסק בגורמים אישיים ומוסדיים שנמצאו קשורים לעמדות חינוכיות ולהצלחה בלימודים אצל מתכשרים/ות להוראה בדואים/ות ויהודים/ות, במהלך הכשרתם. (דיתה פישל)

  • תקציר

    מחקר זה נותן את הדעת על תולדות הוראת המשנה ותלמוד בבתי הספר החדשים בארץ ישראל מתחילת המאה העשרים ואילך. (יהודה שוורץ)

  • תקציר

    העבודה עוסקת במערך הציפיות מתפקיד ההוראה בעיני מורים מתחילים, בפערי התפקיד הנתפסים בין הציפיות למציאות ובתרומת הפערים הללו לניבוי השחיקה בראשית שנת ההוראה ובסופה. (בלה גביש)

  • תקציר

    המחקר בוחן היבטים נבחרים המרכיבים את תפיסות עולמן של סטודנטיות במכללה דתית-לאומית תוך הסתמכות על סיפורי החיים שלהן כמקור לתיאור, לפירוש ולפענוח של עולמן הפנימי. מאפייני תפיסות העולם נבדקו דרך הפריזמה של מודל "סגנונות קיום" באמצעות השימוש במושג "תפיסת עולם" ובמושגים "תרבות" ו"אידאולוגיה" הנלווים אליו, וכן דרך התייחסות לתחום מחקר הנשים בכלל ונשים יהודיות בפרט. (דינה שקולניק)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין