ניהול וסביבות למידה

לדעת המחברת אין לטעות לגבי המונח "למידה מרחוק", ולהניח שהיחסים בין המורה לתלמיד פחות רלווונטים בהם לעומת למידה פנים מול פנים. ניתן לבסס יחסים אתיים בין המורה לתלמיד באמצעות החומר הנלמד, דרכי ההערכה וצורת ההוראה הנבחרים על ידי המורה. מוצעים שני מאפייני ליבה שעלו מניסיונה המקצועי: כבוד (respectfulness) במשמעות של הערכת תרומתו הייחודית של כל תלמיד לכתה, והוגנות (fairness) – התחשבות ויחס אישי לכל הסטודנטים. (Georgia Hambrecht)

המאמר מתאר את העבודה היישומית שנערכה בתכנית אשר בדקה את השפעת התקשוב בקרב תלמידים בכיתות ה'-ו' בעיר ובקיבוץ. התכנית הקיפה 4 צמדים של בתי ספר שיישמו אוריינות בלמידה שיתופית עם הכנסת תקשוב לכתה במהלך שנה. התלמידים התכתבו עם "עמיתי תקשורת" באמצעות דואר אלקטרוני, כאשר הכתיבה התבצעה בכמה שלבים בתהליך מעגלי שבו כל נמען הופך למוען. הממצאים תמכו במטרת התכנית – בניית יחסי גומלין בין ילדים מרובדי החברה השונים, ניהול דיונים משותפים בנושאים שונים והגברת מודעות התלמיד לכתיבה, לשכתוב, ליחסי מוען-נמען ולסגנונות הכתיבה. המחברות ממליצות לנצל את סביבת הלמידה המתוקשבת לפיתוח כתיבה בתוך סביבת למידה המעודדת כתיבה ומפתחת תהליכי כתיבה בהקשר של השפה כמכלול, תוך הפעלת דגמים שונים של שיתופיות. (אירית בר-נתן ורחל הרץ-לזרוביץ)

בקבוצות דיון רבות ורשימות דיוור לא מתממש הפוטנציאל הלימודי הוראתי משום שעץ הכותרות יוצר שיח בלתי ברור ובלתי רציף. הטכנולוגיה שהמחברת יצרה נועדה להתאים את סביבת הפורום והדואר האלקטרוני לצרכים אנושיים-חינוכיים, להעצים את יכולת התפקוד של המשתתפים בסביבות אלה ולשכלל את השיח העיוני המתנהל בהן. בכל דיון בפורום תהיה היווצרות של "שיח-כותרות" (שיחה כתובה במבנה ענפי מסועף ומדרגי) בהיר, קוהרנטי, יעיל וחסכוני, שאפשר ללמוד ממנו על מהות השיחה גם לפני פתיחת ההודעות על ידי יישום של כללי כתיבה מתומצתים. כמו כן תוכנת המנוע האוטומטי של הארכיונים של רשימות הדיוור תוכל לאתר את רצף ההודעות על פי מילת המפתח של הדיון ולארגן את ההודעות על פי נושאיהן וכך יישמר רצף השיח. (ציפי מרגלית)

מטרת המחקר היתה לבחון את איכות הלמידה המקוונת במטרה לשפרה ולקרבה לעבודת השדה ולתהליך ההכשרה הכולל. המחקר נערך במשך שלוש שנים בקרב 300 סטודנטים והתבצע במתכנות של "מחקר פעולה משתף". המאמר מתאר באופן אמיץ את הקשיים והתובנות באבולוציה של פיתוח קורס מקוון. לדעת המחברות למידה מקוונת היא מפעל חינוכי ולא טכנולוגי: הטכנולוגיה עצמה היא רק המרחב שבו יש לחפש את התשובות שתקבענה את טיב התוצר. למרחב עצמו לא ניתן לשייך איכות אלא רק לדרך השימוש בו. בנוסף התברר כי הוראה מקוונת יעילה אינה מתרכזת רק בתכנים ברמה נאותה ובדרך מותאמת ללמידה מקוונת, אלא גם בהובלת הסטודנט ברגישות בלמידה עצמה ובעידוד נכונותו ללמידה עצמית שאינו מורגל בה (תמי ליבנה, פנינה לנגברג, מירה קרניאלי)

TrainMateהינו תוסף e-learning ל-PowerPoint, המאפשר לכל משתמש להפוך את PowerPoint לכלי להכנת לומדות אינטראקטיביות מבחנים ושאלונים. בעזרת TrainMate ניתן להוסיף לכל מצגת PowerPoint רגילה, שאלות אמריקאיות מסוגים שונים ואף לנהל ולאסוף את ציוני המשתמשים.

המונח "אוריינות דיגיטאלית " מתאר לא רק את היכולת להשתמש בתוכנה או להפעיל מכשיר דיגיטאלי, הוא כולל מגוון רחב של מיומנויות מורכבות בתחומים שונים: הקוגניטיבי, המוטורי, הסוציולוגי והרגשי. משתמשים זקוקים למיומנויות אלה כדי לפעול ביעילות בסביבה דיגיטאלית: לקרוא הוראות ממשקים גראפיים: להשתמש בשיעתוק דיגיטאלי של חומרים קיימים כדי לייצור חומרים חדשים ומשמעותיים, להפיק ידע באמצעות ניווט בסביבות היפרמדיה לא- לינאריות, להעריך את איכות המידע ואת תקפותו ולהיות בעלי הבנה בוגרת ומציאותית של ה"כללים" המקובלים במרחב הממוחשב. המאמר מציע מסגרת מושגית מפורטת חדשה בעבור מיומנויות חשיבה הנכללות במונח "אוריינות דיגיטאלית ": חשיבה צילומית – חזותית (photo-visual thinking), חשיבת שיעתוק (reproduction thinking), חשיבה מסתעפת (branching thinking), חשיבת מידע ( information thinking) וחשיבה חברתית-רגשית socio-emotional thinking)). שימוש במסגרת זו לצורך הערכה של איכות עבודתם של לומדים בסביבה דיגיטאלית עשוי לספק לחוקרים ולמפתחים אמצעי תקשורת טובים יותר, שישפרו את יכולת העיצוב וההפקה של סביבות מכוונות-משתמש. (יורם עשת)

האם יש למערכת החינוך תוכנית מגובשת ואחידה לתקשוב בחינוך : מה עיקריה של מדיניות זו ? האם ובאיזה כיוון השתנתה המדיניות במהלך השנים ולאיזה עתיד היא חותרת ? האם התוכניות האופרטיביות עוקבות אחר המדיניות ומיישמות אותה? ומה, בסופו של דבר מבוצע למעשה ? לאור כל אלה עולה שתי שאלות מרכזיות : לאן צריכה מערכת החינוך לכוון את תהליך התקשוב, ומה צריך עוד לעשות כדי לצמצם את הפער בין מה שנעשה לבין מה שצריך עוד שייעשה. הרצאתו המרתקת של ד"ר עוזי מלמד בכנס גולשים 7 במכון מופ"ת מנסה להשיב על שאלות אלו על סמך המדיניות כי שנוסחה בתקופות שונות , על פי השוואת התוכניות האופרטיביות , שגובשו בשלבים השונים, ולאור מה שנעשה עד כה ( עוזי מלמד).

אוניברסיטת מונאש באוסטרליה פיתחה מודול חדשני באינטרנט להנחיית מתמחים בהוראה בגיל הרך. הפיתוח המתוקשב נועד הכשרת מורי הגיל הרך בסינגפור. ההרצאה המוקלטת של ד"ר Marg O'connell מתארת את תפקיד הבלוגים בהתנסות הוירטואלית'virtual practicum’ של הסטודנטיות להוראה. לבלוגים המתוקשבים המשמשים את הסטודנטיות כיומנים אישיים/רשימות באינטרנט נודעת חשיבות רבה ביצירת רפלקציה עצמית. הרצאה מוקלטת.

סקירה על הפעילות של בתי ספר וירטואליים בחו"ל ובישראל ודרך ההתארגנות שלהם להעברת שיעורים וקורסים לתלמידים מרוחקים. הסקירה מתארת את היוזמות בתחום, הסוגים השונים של בתי הספר הוירטואליים (החלקיים, המלאים והמשולבים) ואת חשיבות תפקיד המנחים בבתי ספר וירטואליים. (עמי סלנט)

מיזם ללימוד פרויקטים אינטרנטיים באמצעות הפעלתם (Learn Internet Projects by Doing" (LIP)" הנו קרקע נהדרת ליצירת שיתופי פעולה לתלמידים ולמורים המתעניינים בנושאים של פיתוח יוזמות.יוזמת LIP 4 מהווה גם קורס הכשרה למורים בתפקיד וגם פרויקט בין לאומי המאורגן ע"י OPEKO, המרכז הלאומי לפיתוח חינוכי בעיר Tampre, פינלנד החל משנת 2004. זהו קורס LIP הראשון בעל תוכן תימטי. המטרה הנוספת היא יצירת פרויקטים משותפים בינלאומיים עם מורים אחרים בעולם.

המטרה של הבניית הידע (CODIFICATION) היא להבנות את הידע לתבניות ברורות שיהיו נגישות לגורמים ואנשים בארגון אשר יזדקקו לו. באופן מעשי, הידע הופך להיות מקודד או בעל תבניות קבועות, כלומר מאורגן עפ"י תבניות וקטגוריות. הבעיה המרכזית בהבניית ידע היא השאלה כיצד יוצרים את ההבניה מבלי לאבד את ערכו הייחודי ותכונותיו המיוחדות של הידע, במילים אחרות הבנייה סבירה של הידע היא ללא ספק חיונית, הבניית יתר עשויה לפורר את הידע, לחסל אותו. בפרויקט הבניית ידע צריך גם לזהות את מקורות הידע ולא רק את שיטת ההבניה. אם אינך יודע כיצד לאסוף את הידע יהיה לך קשה להחליט לגבי ערכו של הידע הארגוני (לכן, לעתים מוקמות מחלקות איסוף למידע ומחלקות נפרדות לעיבוד המידע). העיקרון המנחה של מפת הידע הוא להראות בצורה ברורה לאנשים בארגון לאן לפנות כאשר הם מחפשים מומחיות בתחום מסוים. עובד שיש לו מפת ידע טובה של המומחיות בארגון יש לו נגישות גבוהה יותר למקורות המידע. בלי מפות מידע קשה מאד למצוא את הידע הנדרש בארגון. (עמי סלנט)

עניינו הכללי של המחקר הוא בהבנת הקשר שבין תהליכי דינמיקה ותפיסת האווירה בבית-הספר על פי תפיסתם של מנהלים ומורים. על בסיס ההנחה כי קיים קשר הדדי בין משתנים אלה נבדקו מספר מודלים, הקושרים מאפיינים אישיים ובית-ספריים לרמת הדינמיקה ולתפיסת האווירה בבית-הספר. מחקר זה מתמקד בשלוש שאלות מרכזיות: מדידת דינמיקה ואווירה בבית-הספר, אמידת קשרים בין מרכיבי הדינמיקה הבית-ספרית ותפיסת אווירה בקרב מנהלים, השוואה בין מנהלים ומורים לגבי האופן שבו הם תופסים את הקשר לבין דינמיקה בית-ספרית ואווירה בבית-הספר. (רונית הנגבי)

מצגת מעניינת על ניהול ידע בבתי ספר. המצגת פותחה במסגרת הפעילות של חברת "ניהולים" העוסקת בניהול ידע בכלל ובניהול ידע בחינוך בפרט. (חגית עזר)

בית הספר עין הים בחיפה הוכר כבית ספר ניסויי מטעם הגף לניסויים ויזמות במשרד החינוך. הצעת הניסוי של בית הספר עברה את אישור הוועדה המחוזית ובאחרונה קיבלה את אישור הגף. שם הניסוי שהגה צוות המורים: "לכבד זה משחק מנצח: ילדים לומדים לשחק ומכבדים את עצמם, זולתם, למידתם". הניסוי מציע הגדרה חדשנית למושג "משחק" – המשחק לא רק כאמצעי (Game), כפי שמשתמשים בו רבות בחינוך, אלא כמאפשר חיים (Play), במובן אני משחק משמע אני קיים. במרכז הניסוי, הנשען על רקע אקדמי, פיתוח מרחב יוצר חיים משמעותיים, המצמיח ומטפח בו בזמן, במשולב, כישורים רגשיים, חברתיים ולימודיים. (ברוך יעקובי)

סקירה מקיפה על דרכי הבניית הידע בחברות ובתאגידים. בסקירה מוצגים סוגים שונים של מאגרי ידע: מאגר התנסויות מועילות, מאגר שיתופי על לקוחות, מאגרי מודיעין תחרותי, הקריטיות של אספקת תכנים במערכת ניהול הידע, מאגרי מומחים, מאגרי דואר אלקטרוני, חשיבות הבניית הידע ועוד. (עמי סלנט)

סקירת ספרות של מחקרים על אינטראקציה בלמידה מרחוק. סוגי האינטראקציות של (MOORE (1989. סוגי האינטראקציות של HENRY (1991). הממדים של שרי -שטיינברג ( 2000) והמודל של (Salmon (2000 בלמידה מתוקשבת. הממדים של HENRY חשובים במיוחד משום שהם קשורים לעבודתו של המנחה בהתעסקותו עם קבוצה של לומדים מרחוק. ניתוח השיח המתנהל בין קבוצת לומדים בלמידה מרחוק עוזר להבין את תהליך הלמידה ומציע מידע שימושי לשיפור היעילות של האינטראקציה בין הלומדים למורה ובין הלומדים לבין עצמם. (חנה קסר)

המחקר הנוכחי מתייחס לתהליך שינוי רב-שנתי של בית ספר על-יסודי שנבחר להיות בית ספר ניסוי ופורץ דרך בהקשר של יצירת סביבת למידה עתירת טכנולוגיית מידע המעודדת תהליכי למידה והוראה מבוססים על פרוייקטים רב-תחומיים. במסגרת המחקר נאספו ונותחו נתונים על שינויים מערכתיים שהתרחשו בבית הספר תוך כדי התנסות המורים בהטמעת טכנולוגיות מידע בהוראה, בלמידה ובתכנון לימודים. כמו כן, עסק המחקר בבחינת השינויים שחלו בתפיסות המורים לגבי מושגי יסוד הקשורים בלמידה, הוראה, תפקידי מורה ותלמיד ומשמעות השימוש בטכנולוגיות מידע, וכן בשינויים בדרכי פעולתם בכיתות. (ברגנה כרמלה בן-עמר)

מצגת שהוצגה ע"י ד"ר ג'ין ורמל בכינוס "גולשים באינטרנט " מס' 5, יוני 2004 , מכון מופ"ת. הנושא: אתגרים בהערכת עמיתים בקורס מקוון

מצגת שהוצגה ע"י ד"ר אולז'ן גולדשטיין במסגרת הרצאתה בכנס גולשים באינטרנט 5, יוני 2004, מכון מופ"ת

כמה טיפים על ניהול ידע – כדי להימנע מכך שזה שלא יהיה: ניעול-ידע, תסכול-ידע, פיצול-ידע, תסכול-ידע או T-School ידע…(יגאל חמיש)