ניהול וסביבות למידה

מיון:
נמצאו 3087 פריטים
פריטים מ- 3041 ל-3060
  • לינק

    המחקר מנסה לבדוק משתנים שונים שקיימים במערכת בתי הספר התיכוניים בישראל, ואת השפעתם על תחושות הניכור של תלמידיו. במסגרת המחקר נבדקו שלושה משתנים מסביבתו של התלמיד הקשורים להיותו חלק משכבת התלמידים בני גילו: גודל בית הספר, עיצוב תפקיד מרכז השכבה וגיל התלמידים (שפר מלאכי).

  • לינק

    למידה מותאמת אישית החלה להתפתח בתור מודל הוראה באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת. התאמה אישית היא המאמץ מצדו של בית הספר להביא בחשבון את מאפייניהם וצורכיהם האינדיבידואליים של תלמידים ולהסתמך על פרקטיקות הוראה גמישות בארגון סביבת הלמידה. שני בית הספר העל-יסודיים המתוארים כאן הם בתי ספר דינמיים, בתי ספר בתנועה. אין ספק כי יוסיף להתחולל בהם שינוי: גילויים חדשים על למידה, אסטרטגיית הוראה וארגון. בתי הספר , המתוארים במאמר, נבדלים במידת מה זה מזה בפילוסופיה ובמבנה שלהם, אך יש כמה מאפיינים משותפים לשניהם ( Jenkins, J. M. , Keefe, J. W ) .

  • מאמר מלא

    המאמר משרטט באופן ראשוני את הרקע לקיומה וצמיחתה של קהילת מעשה וירטואלית, תוך יחוסו לידע המצטבר בתחום קהילת המעשה מזה ולתנאים המבדילים והמייחדים את פעילותה במדיום הוירטואלי מזה. המאמר מציג את המתח הקיים ביחס לקהילת המעשה הוירטואלית בין אפשרות לממשות, את ההכרעה הראשונית והיום-יומית הנדרשת עקב כך, את תנאי חייה השונים והתמודדותה הייחודית עקב חשיפתה לספירה הציבורית ואת השוני הקיים בה בייצוגי הזמן והמרחב. במסגרת ההרצאה ננסה להמשיך הלאה ולטפל בסוגיות של זהות ותהליכי ייצוג אישיים וקבוצתיים בקהילת מעשה וירטואלית ובתפקידי המנהיגות והמודרטור בקהילות אלה, זאת לצד הצגת סיפורי מקרה, ו- Best Practices הנחוצים להתנעה והפעלה אפקטיבית שלהן. (אריאל מוסק)

  • לינק

    מטרתו של מאמר זה היא להציג שני יסודות של השאיפה למעורבות של ההורים, או ההימנעות ממנה, שבחרנו להגדירם כהזדהות ההורים עם בית הספר, מטרותיו ותכניו וכערות של ההורים למתרחש בבית הספר. הזדהות גבוהה של הורים עם בית הספר פירושה שההורים מקבלים בחיוב את הערכים שבית הספר עשוי להקנות לילדיהם, ושהם תומכים בנורמות שבהם דוגל בית הספר. ההזדהות תלויה במידת הידע שיש להורים על מערכת החינוך בכלל ועל בית הספר שבו לומד ילדם בפרט. ערות של הורים פירושה שההורים רגישים במידה זו או אחרת למתרחש בבית הספר ולתרומתו לחינוך ילדיהם, והם מעניקים לבית הספר תשומת לב רבה, ובמיוחד הם רוצים שתהיה להם ידיעה והכרות קרובה עם המתרחש בו (יצחק פרידמן, יעל פישר) .

  • לינק

    גישה אחרת לניהול הידע בארגון כפי שהיא באה לידי ביטוי אצל כותבים המתבססים על מדע המורכבות, או חקר מערכות מורכבות סתגלניות כפי שהוא נקרא בשמו המלא ביטוי מובהק לגישה השונה הזאת אפשר למצוא אצל ראלף סטייסי, מהכותבים המובילים בתחום, במאמרו על ההתהוות של הידע בארגון (2000). (אבי אלטמן)

  • לינק

    בעבודת המחקר של ד"ר איילין חוטר מוצעת ונבחנת גישה דו מימדית המבוססת על תחום הדעת, שנועדה לאפשר לסטודנטים להוראה להתנסות ולהורות באמצעות האינטרנט. מסגרת העבודה המוצעת (הגישה המוצעת), מבוססת על משימות, תכנים, והיא עושה שימוש בגישת המנחה – העמית. כל סטודנט להוראה יוצר קשר עם תלמיד הלומד אנגלית כשפה זרה. הזוג (סטודנט-תלמיד), עושים שימוש אסינכרוני באינטרנט כדי להשלים יחד משימות. במקביל הסטודנט עושה שימוש בכלי אינטרנט כדי ליצור משימות למידה אישיות נוספות לתלמיד. מסגרת העבודה המוצעת היא מסגרת מבוזרת (distributed learning) אשר בה הסטודנטים להוראה נפגשים עם המנחה שלהם מפגשים שבועיים.

  • לינק

    ד"ר רפי דודזון. "אסטרטגיות ליצירת סביבה מעודדת למידה שיתופית מקוונת", הרצאה מלווה מצגת בכנס השנתי הראשון של מיט"ל: תקשוב בהוראה אקדמית 12.2.2002, הטכניון, חיפה. אסטרטגיות ללמידה שיתופית באינטרנט באמצעות פורומים, יצירת מצבורי ידע שיתופיים, סביבות למידה אינטראקטיביות תומכות שיתופיות.

  • סיכום

    ניהול ידע מבוסס על שני אבני יסוד עיקריים: ניצול ושימוש אפקטיבי במקורות המידע של הארגון ( שאותם צריך לנהל ) יעול הכישורים והמיומנויות של עובדי הארגון באופן שיתרמו לבסיס הידע הארגוני אן האתגר הוא כיצד להפוך את הידע האישי שצובר העובד לבסיס ידע ארגוני המשותף לארגון עצמו. (עמי סלנט)

  • סיכום

    השלבים בבניית הפורטל הארגוני: 1. בניית רשת אתרים פנים ארגונית 2. מתן הכלים ה"אינטרנטים" למשתמשים הפנימיים 3. בניית שער הכניסה לכל עובד לרשת (= הפורטל הארגוני)

  • תקציר

    המחקר בדק את הקשר בין דרכי הערכה ודרכי הוראה. החוקרת ביקשה לבדוק אם שימוש במשימות חקר במתמטיקה ככלי להערכת הישגי תלמידים בבית הספר היסודי ישפיע באופן חיובי על איכות ההוראה של המורים. שאלות המחקר היו: האם השימוש של מורים במשימות חקר במתמטיקה ככלי להערכה – 1. ישפיע על דרך ההסתכלות שלהם על מתמטיקה? 2. ישפיע על דרך ההוראה שלהם, ואם כן, באיזה אופן? 3. ישפיע על דרך ההערכה שלהם, ואם כן באיזה אופן? (ג'ין אלברט)

  • לינק

    האתר, שפותח באוניברסיטת חיפה, מיועד למורים וליועצים אשר מעוניינים במידע על אקלים כיתה וברעיונות לפעילויות בנושא זה. (אבקסיס משה, עדי חביבי, קרן בביקר-שלום)

  • תקציר

    המחקר עוסק בגורמים אישיים ומוסדיים שנמצאו קשורים לעמדות חינוכיות ולהצלחה בלימודים אצל מתכשרים/ות להוראה בדואים/ות ויהודים/ות, במהלך הכשרתם. (דיתה פישל)

  • תקציר

    מחקר זה נותן את הדעת על תולדות הוראת המשנה ותלמוד בבתי הספר החדשים בארץ ישראל מתחילת המאה העשרים ואילך. (יהודה שוורץ)

  • תקציר

    העבודה עוסקת במערך הציפיות מתפקיד ההוראה בעיני מורים מתחילים, בפערי התפקיד הנתפסים בין הציפיות למציאות ובתרומת הפערים הללו לניבוי השחיקה בראשית שנת ההוראה ובסופה. (בלה גביש)

  • תקציר

    המחקר בוחן היבטים נבחרים המרכיבים את תפיסות עולמן של סטודנטיות במכללה דתית-לאומית תוך הסתמכות על סיפורי החיים שלהן כמקור לתיאור, לפירוש ולפענוח של עולמן הפנימי. מאפייני תפיסות העולם נבדקו דרך הפריזמה של מודל "סגנונות קיום" באמצעות השימוש במושג "תפיסת עולם" ובמושגים "תרבות" ו"אידאולוגיה" הנלווים אליו, וכן דרך התייחסות לתחום מחקר הנשים בכלל ונשים יהודיות בפרט. (דינה שקולניק)

  • תקציר

    עבודה זו סוקרת את תהליך שילובו של החינוך הגופני כדיסציפלינה במערך הלימודים בבתי הספר היהודיים החדשים בארץ ישראל מסוף המאה ה-19 ועד קום המדינה. (טליה בן ישראל)

  • לינק

    המחקר הנוכחי בוחן את דרך שילובה של מערכת לבדיקת שעורי בית באמצעות האינטרנט – WebAssign, בקורסים ללימודי הנדסה במכללת אורט בראודה. המחקר הקיף 14 קורסים שבהם למדו 676 סטודנטים, ובחן קשיים והצלחות בשילוב המערכת מנקודת ראותם של סטודנטים וחברי סגל. תוצאות המחקר מעידות על כך שבקורסים בהם הופעלה המערכת ברצף ובשיטתיות היו הסטודנטים מעורבים יותר במהלך הלימודים, הגיעו להבנה גבוהה יותר של החומר הנלמד והיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר במהלך הקורס (דוד פונדק, שמריהו רוזנר)

  • תקציר

    מסוגלות עצמית היא תרגום המושג, self-efficacy ומבטאת את שיפוטו של האדם באשר ליכולתו לקיים בהצלחה התנהגויות מסוימות שיובילוהו לתוצאה רצויה. חשיבות תחושת המסוגלות רבה, משום השפעתה על התפקוד האנושי בכל תחומי החיים. בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה פונים למשימות ולתפקידים קשים ורואים בהם אתגר, ואילו בעלי תחושת מסוגלות עצמית נמוכה נרתעים, חוששים ומהססים, מתקשים לדבוק במשימה מול קשיים, ונוטים ללחץ ולדיכאון. פרסום זה מבוסס על מודל המסוגלות העצמית המקצועית של מנהל בית הספר, שגובש על-ידי החוקרים. המודל מתייחס להערכתו של מנהל בית ספר את יכולתו לפעול כדי להשיג את התוצאות המצופות ממנו כמנהל בחמישה תחומים אלה: ניהול כללי, מנהיגות, יחסי אנוש, ניהול קשרי החוץ של בית הספר וניהול פדגוגי. בכל אחד מחמשת התחומים נדרשות מן המנהל יכולות קוגניטיביות, יכולות התנהגותיות, יכולות חברתיות ויכולות רגשיותׁ(רעיה ברמה . יצחק פרידמן )

  • סיכום

    במסגרת פרויקט חקר הרשת השנתי נדרשו תלמידים הלומדים כימיה להפיק פרויקט חקר רשת בתחום המדע. התלמידים נדרשו לאתר נושא מוגדר כלשהו הקשור לאנרגיה גרעינית שעליו ניתן למצוא תכנים טובים ומעניינים באינטרנט. התלמידים עבדו על יצירת חקר הרשת במעבדת המחשבים של ביה"ס עם הנחייה ראשונית של המורה ובהמשך באופן יותר עצמאי. היתרונות של התהליך: התלמידים הפיקו תועלת רבה מתהליך יצירת ה- Webquest, הם למדו באופן יישומי ומדעי עקרונות של תכנון, יסודות של מידענות ומיומנויות של הפקה בכלל והפקה גראפית בפרט. מבחינת התלמידים הייתה כאן התמודדות אינטלקטואלית עם נושאים בינתחומיים ועם תחומי ידע חדשניים, התמודדות אשר יצרה מוטיבציה רבה אצלם. הם למדו לעבוד בצוות בהיערכות של למידת עמיתים, הם למדו כיצד להשתמש בכלים טכנולוגים מתקדמים לגרפיקה ולבניית אתרים וגם השכילו להבין כיצד מתכננים ומבצעים פרויקט מורכב (Peterson, C.L. & Koeck, D)

  • סיכום

    לצד התועלת הלימודית האמיתית או המדומה, התרגול בבית הספר ובשיעורי הבית נועד להשיג מטרה נוספת –שליטה. כאשר מורה מטיל שיעורי בית, הוא מאלץ את תלמידיו להקריב את שעות הפנאי שלהם לטובת פעילות בית-ספרית גם כשאינם בבית הספר. מכיוון שתלמידים רבים משתמטים מעשיית שיעורי הבית, בית הספר מפתח מערכת מורכבת של פיקוח ביורוקראטי והטלת סנקציות על המשתמטים. שיעורי הבית הם מושא למחקר כבר שנים רבות . מחקרים ומאמרים שנכתבו בארצות הברית העידו ששיעורי הבית מקדמים למידה והישגים. אבל ניתוחי על ( מטא-אנליזה) שנערכו בעת האחרונה מראים שלשיעורי הבית אין כל תרומה להישגים בבית הספר היסודי , תרומה מעטה בחטיבת הביניים ותרומה בינונית בחטיבה העליונה. ככלל , מעט שיעורי בית עדיפים על פני היעדרם וגם על פני עומס רב מדי. עוד מתברר ששיעורי הבית אינם משפרים הרגלים ומוטיבציה. האם כדאי להפסיק את השימוש בחוברות העבודה ? לדעת מחבר המאמר אי אפשר להשיב את הגלגל אחורה. החוברות הפכו זה מכבר לאמצעי שכיח שהשימוש בו הולך ומתרחב. במקום החוברות, או בנוסף עליהם, הוא מציע לאמץ את התובנות של התלמידים שרואיינו במחקריו- לתת מטלות משמעותיות, לא שגרתיות, כאלה שכרוכות בחשיבה עמוקה, ברכישת ידע חדש ובעבודת מחקר. כדאי שמטלות אלה יכללו פעילות משותפת עם חברים והורים.( יריב , אליעזר).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין