ניהול וסביבות למידה

סקירה מעניינת על סיפור-סיפורים (Storytelling), ניהול וידע. כתב יגאל חמיש, מנהל ניהול הידע בחברת בזק וחוקר בנושאי ניהול הידע . (יגאל חמיש)

מהו הweb mining? (כריית נתונים) – זהו הוא למעשה האח הקטן של שיטת ניתוח הנתונים Data Mining המשמשת כיום לניתוח אובייקטיבי של התנהגויות המתועדות במערכת מחשב. זו היא מתודולוגיה המשמשת ככלי תומך מרכזי להחלטות עסקיות. מדובר למעשה בחילוץ של מידע רדום היושב בבסיסי נתונים- אשר מאורגן לפי כללים ודפוסים באופן שמספק ידע חדש מתוך מחסני הנתונים. ואיך כל זה קשור ללמידה מתוקשבת ? – גם למידה מתוקשבת, כמו (להבדיל) רכישת מוצר בטלפון בעקבות הפניה מפרסומת- הם אירועים אינטראקטיביים מתועדים אשר מתבצעים על ידי כמות גדולה של אנשים- היוצרים דפוסי התנהגות שחוזרים על עצמם (סביר להניח שמתקבצים כמה דפוסי התנהגות של בעלי סגנונות התנהגות שונים) – ומדפוסים אלו אפשר ללמוד הרבה.

רבים ממפתחי ההדרכה המתוקשבת מסכימים כי האמצעי האפקטיבי ביותר להטמעת הנלמד מושג באמצעות אינטראקציה בין קבוצת לומדים. משחקי E-mail בנויים מסביבים שונים. בסיבוב הראשון נשלח נושא כלשהו לקבוצת לומדים על נושא זה כל אחד מחברי הקבוצה נדרש להגיב בצורה אינדבדואלית בסיבוב האחרון נפגשת קבוצת הלומדים בפורום כלשהו לעיבוד החומרים ולהסקת מסקנות.

מדוע מהססים / נמנעים מרבית המרצים מיישום הוראה מקוונת? מסקנות ביניים והשערות. מצגת נלוות להרצאה בכנס מיט"ל השנתי, מס' 3: תקשוב בהוראה אקדמית, אוניברסיטת תל אביב, 26.2.2004 . גדי פולק. מגי מורן, מכללת סמינר הקיבוצים.

מחקר זה מציג מודל תיאורטי העוסק באסטרטגיות הסתגלות של מבנים ארגוניים ובתהליכים ניהוליים של ארגונים הפועלים בסביבה משתנית. המחקר בחן את התהליכים המתרחשים בבתי ספר במערכת החינוך הישראלית, בהתבסס על "התיאוריה המוסדית " ועל "תיאורית התלות במשאבים" בחקר ארגונים. המשתנים הנכללים במודל הם: תפיסת הסביבה, האסטרטגיה הארגונית והמבנה הארגוני הפנימי של בית הספר. המחקר נערך על מדגם מייצג של מערכת החינוך הממלכתי בישראל, שכלל 201 בתי ספר מכל השכבות והמגזרים, כמשוער במודל התיאורטי.על פי ממצאי המחקר נמצא, שתפיסת הסביבה אכן משפיעה על האסטרטגיה הארגונית, אולם היא אינה משפיעה ישירות על המבנה הארגוני. כלומר, האסטרטגיה הארגונית והפעילות המתבצעת בפועל בבית הספר הן הגורמים המשפיעים על המבנה הארגוני ולאו דווקא האופן שבו ההנהלה תופסת את הסביבה (צבי ימי, יצחק סמואל).

מחקר שנערך על עמדות סטודנטים לגבי למידה מרחוק באוניברסיטה אמריקאית גדולה. מבחינת הלומדים , היחסים בין סטודנט- חומרי למידה והיחסים בין סטודנט-מורה היו קריטיים. לעומת זאת, הופתעו, עורכי המחקר, לגלות כי הסטודנטים נטו לייחס ערך נמוך למדי לאינטראקציות שלהם עם עמיתיהם בקורס המתוקשב. ממצא מחקרי זה עומד בסתירה למרבית הספרות המחקרית המדגישה את חשיבות יצירת קהילת למידה מקוונת (Reisetter , Marcy and Greg Boris)

המאמר מתאר עבודת מחקר שנעשתה בשנים 1999-1997 ובה נערך מעקב מקרוב מקרוב אחר עבודת היום-יום של מדריכות "חיצוניות" ו"פנימיות" הפועלות בשלושה בתי ספר יסודיים.שאלת המחקר התמקדה באופן שבו המדריכות ה"חיצוניות" וה"פנימיות" מפרשות את ההשפעה שיש למערכות היחסים ביניהן על תהליך השינוי בבתי הספר שהן פועלות בהם. המחקר עקב מקרוב אחר דפוסי העבודה שהן מבְנות במשותף. על המנהלים לאפשר זמן משותף למפגש בין המדריכים ה"פנימיים" ל"חיצוניים" בשעות העבודה, לשם יצירת דפוס עבודה של שיתוף פעולה קבוע ורציף, וכן לוודא שיש הגדרת תפקידים ברורה ומובחנת של המדריכים ה"חיצוניים" וה"פנימיים" כאחד. המחקר העלה גם שאלה מהותית הנוגעת לעיתוי המתאים לתחילת העבודה המשותפת בין המדריכים.

ככל מיומנות אחרת, גם ההוראה הסינכרונית מחייבת לימוד, אימון ותרגול עד לרכישתה. אחרי שליווינו עשרות רבות של מורים ברכישת המיומנות בהוראה במערכות סינכרוניות מורכבות ("כיתה וירטואלית"), ניכר כי הצלחת השיעור, בהינתן טכנולוגיה יציבה, טמונה ביכולת המורה להמיר את המתודות אותן הוא מכיר ובהן הוא משתמש בכיתה רגילה, על גבי הפלטפורמה החדשנית הזו. במאמר זה ננסה לבחון את התחושות (והחששות) שאנו שומעים ממורים סינכרוניים בתחילת דרכם ולהציג .את התשובות שאנו ממליצים להשיב למורים אלו בדרך ליכולת הוראה אפקטיבית.

מטרת העבודה הייתה לבחון את תרומתן של מתכונות כתיבה לתהליכי חשיבה של פרחי הוראה ביחס להתנסותם המעשית. במושג "מתכונות כתיבה" הכוונה לצורות כתיבה נרטיביות. בעבודה זו נעשה שימוש בשתי מתכונות כתיבה עיקריות: מתכונת של סיפורים ומתכונת של מכתבים. מטרת המחקר עולה בקנה אחד עם הגישה הנרטיבית ועם הכיוון של "מן הניסיון המעשי אל התיאוריה" המיוצג בה. שאלת המחקר המרכזית הייתה: כיצד באה לידי ביטוי תרומתן של מתכונות כתיבה שונות לתהליכי חשיבה של פרחי הוראה ביחס להתנסותם המעשית. (דרורה פריצקר)

עמותת "שיעור אחר" פועלת לגיוס מתנדבים מתחומים שונים במטרה להרחיב את עולמם של ילדים, בעיקר מאוכלוסיות מוחלשות, "להעניק לאזרחי ישראל את האפשרות להתנדב למען חינוך ילדינו ולחלוק עם התלמידים את עולם הידע שלהם ולרענן את מערכת החינוך עם כוחות חדשים ויצירתיים, מתודות הוראה חוויתיות ותכנים דינאמיים". יוזמות הרעיון ומייסדות: תמר ברק ומיכל ברק. באתר העמותה מוצג מידע מפורט על הפרוייקטים השונים.

העבודה עוסקת בתפקיד ראש מסלול במכללות להכשרת מורות/ים בישראל. בעבודה שני מיקודים עיקריים: • הבנת תפקיד ראש המסלול (גברים ונשים) וכיצד הוא מושפע מאי הבהירות בתפקיד. • נשים ראשי מסלולים – דפוס הניהול המאפיין אותן, כמו גם דרכי התמודדותן עם אי הבהירות בתפקיד. (דורון לדרר)

מערכת ויקי מאפשרת לכל גולש לערוך כל דף, להוסיף מן הידע האישי שלו, או לתקן מאמרים קיימים. באופן זה, לאורך זמן מצטבר מאגר גדול של מאמרים שאיכותם משתפרת באופן אבולוציוני. הכתבה סוקרת את הסוגיות הבאות: האם הערכים באנציקלופדיה ויקיפדיה מדויקים מבחינה מדעית וניתן לסמוך עליהם? נגזרות של ויקיפדיה לניהול מידע, ניהול מאגר מידע באמצעות Wiki, מערכת תוכנה מבוססת wiki המאפשרת גם לארגונים ולחברות להקים יישומים של מאגרי מידע מובנים (Structured Wiki), מאגרי התנסויות מועילות (Best practice databases), ספרים משותפים מבוססי עקרון ה-WIKI, ספרי חינוך בישראל באמצעות Wiki ועוד. (עמי סלנט)

למידה מתוקשבת (e-learning) צריכה להיות מבוססת על הלומד, וצרכיו צריכים להיקבע באופן ברור לפני תחילת פרויקט תוך התייחסות להיבטים של ביוגרפיית התלמיד, העדפותיו האישיות וצרכיו החברתיים. המחקר מנתח את נקודת מבט התלמיד ומתאר מיגוון העדפות של תלמידים בלמידה מתוקשבת, המבוססות על ממצאים אמפיריים מתוך הסקר הגדול ביותר כיום בתחום זה. נבנה מודל של 7 שדות איכות בלמידה מתוקשבת, המכילים ממדים שונים ומפורטים של העדפות תלמידים, ומצביעים על כך שלמרות הדרישות הפרטניות בתהליך למידה מתוקשבת, ניתן למצוא נקודות דמיון המתחלקות לארבעה פרופילים של תלמידים ("אינדיבידואל", "פרגמטי", "מכוון תוצאה" ו"האוונגרד"). לטענת המחבר יש להתייחס אליהם בעת פיתוח קורס מתוקשב, מתוך הנחת מוצא שאיכות כרוכה במתן אפשרויות והעצמת התלמיד. (Ulf-Daniel Ehlers)

מטרת המחקר הייתה לבחון בחינה ביקורתית את טיבה של תכנית הכשרת המורים באחד הסמינרים הגדולים בישראל. המחקר בחן את הקוהרנטיות החינוכית של תכנית הכשרה, את מידת האיזון שבין רכיביה השונים ואת עמדותיהם ומידת שביעות רצונם של הסטודנטים במסלולי ההכשרה השונים. (סמדר דוניצה-שמידט, רות זוזובסקי, גילה זליקוביץ)

המחקר ביקש לעמוד על טיבו של הפער בין השכלת המורים למקרא לבין הוראתו: באיזו מידה הוא קיים, באילו נושאים הוא בולט, כיצד מסבירים אותו המורים, ומה ניתן ללמוד מן התמונה הכללית. (יונינה דור, איריס יניב)

גורמי ההנעה של תלמידים וסטודנטים בקורסים מתוקשבים אינם דומים בהכרח לגורמי ההנעה שלהם בכיתות רגילות או קורסים מסורתיים. התלמיד, מונע במרבית המקרים ע"י סקרנות, עם זאת, מהרצונות המניעים אותו בלמידה מתוקשבת לא נעדרים גם שיקולים פרגמטיים של גמישות ונוחות. התלמיד או הסטודנט בקורס המתוקשב מחפש, אמנם אחר אתגרים, אך זקוק גם לתחושת הישג ברורה וזו ניתנת יותר ליישום במערך קבוצתי או צוותי ופחות באופן אינדיבידואלי בקורס המתוקשב. (עמי סלנט)

מטרת המחקר הייתה לשפוך אור על השפעתו הפוטנציאלית של מיסוד לימודים אינטנסיביים של אנגלית כשפה זרה שנייה לצורך יעדים לימודיים ייחודיים. (שרה פיינגולד)

המחקר בחן את השפעת הלמידה של מיפוי מושגי של טקסט בשילוב רכיבים על שפת החשיבה באמצעות מיפוי מושגי על מטלות למידה, כולל איכות עבודות חקר. למטרה זו הוכנו תכניות להוראת השימוש במיפוי מושגי, בשפת חשיבה או בשילוב של שניהם במהלך למידה מטקסטים, ונבדקו תוצאות השימוש בהן. ההשערה המרכזית הייתה כי למידה של מיפוי כזה תשפיע על איכות עבודות חקר, בהשוואה להשפעת למידה בשימוש במיפוי בלבד על איכות העבודות, בהשוואת השפעת השימוש בשפת חשיבה בלבד או למידה רגילה של הבנת טקסט.

המחקר הוא מחקר פיילוט שמטרתו לבדוק את הצורך במחקר משווה בין שני קורסים המלמדים חומר זהה, כאשר האחד נלמד במסגרת של כיתה רגילה והאחר במסגרת של הוראה מרחוק.

מטרת המחקר היא העשרת הידע בתחום החינוך החברתי והבלתי-פורמלי בבית הספר התיכון הערבי בישראל והבלטת חשיבותו, בייחוד לנוכח הטיעונים של חוקרים רבים כי לבית ספר התיכון הערבי בישראל יש בעיקר אוריינטציה להישגים לימודיים, המאפיינת חברות מיעוט. במחקר נעשה מיפוי של הפעילויות החברתיות הנפוצות בבית הספר התיכון הערבי ונבדקה מידת ההשפעה של ממדי החינוך הבלתי פורמלי על ההישגים הלימודיים ועל רמת השתתפות התלמידים בפעילויות. (נביל טנוס)